מוזיקה - "משאלה אחת ימינה", נוגע בבטן הרכה

"אשכול ראה את החזרות עם דמעות בעיניים". הילה זיתון על תפקידה במחזהו של אשכול נבו

תיאטרון בית ליסין מעלה בימים אלה את ההצגה "משאלה אחת ימינה", על-פי ספרו של אשכול נבו, בבימויו של גלעד קמחי.

המחזה עוסק בארבעה חברים חיפאים הכותבים את משאלותיהם על פתקים בערב המונדיאל, ובאופן הבלתי צפוי שבו הן מתגשמות, או לא מתגשמות, ארבע שנים לאחר מכן.

בהצגה משתתפים, בין השאר, חברי להקת הצעירים של בית ליסין נדב נייטס, ידידיה ויטל, חייקה מלכה, קרן מרום, רויטל זלצמן, יניב לוי והילה זיתון.

זיתון (35) משחקת בלהקת הצעירים מאז 2008, ובין ההפקות שבהן השתתפה ההצגות "חלום של לילה בלב קיץ" ו"מנדרגולה" ומחזות הזמר "אביב מתעורר" ו"אחים בדם".

"הבנים לא כל-כך מסמפטים את הנוכחות שלה"

מיהי הדמות של אילנה, שאותה את מגלמת בהצגה?

"אילנה היא אשתו של אחד החברים, דמות סגורה, מרושלת וחנונית משהו, שיושבת כבר כמה שנים על תיזה בפסיכולוגיה. היא המנג'סת שבחבורה, והבנים לא כל-כך מסמפטים את הנוכחות שלה. למעשה היא טובת לב ורגישה ומאוד מנסה לעזור וליישם את מה שהיא לומדת.

"התפנית בדמות מתחוללת כשבאיזשהו שלב בת הזוג ההולנדית של אחד החברים מתחברת לאילנה ומוציאה אותה מן הקונכייה. אילנה מתחילה לגלות את עצמה ואת הנשיות שלה, משתחררת מהבוקיות. היא מעשנת גראס בפעם הראשונה ומחליטה לעשות ניתוח אף שבעקבותיו מתחולל משהו בלתי צפוי".

משאלה-ענק-2-קמינסקי.jpg

"משאלה אחת ימינה", צילום: דניאל קמינסקי

לא בדיוק הטייפ-קאסט שלך, נכון?

"ממש לא. רוב התפקידים שלי הם תפקידי פאם-פטאל, תפקידים מאוד נשיים שמשתמשים בנתונים הפיזיים שלי. התפקיד של אילנה מאלץ אותי ללכת נגד האינסטינקטים הטבעיים שלי. אני מקטינה את הנוכחות שלי, מדברת לאט, נבוכה בקלות. היה תענוג לעבוד על הדמות".

איך היתה העבודה עם גלעד קמחי?

"אני עובדת הרבה עם גלעד וסומכת עליו בעיניים עצומות. כבר מתחילת החזרות היה לו ויז'ן מאוד ברור לגבי מה שהוא רוצה, והוא הביא אותנו לתוצאה המבוקשת. אנחנו, השחקנים, היינו מאוד מעורבים בתהליך והבאנו את עצמנו לתוך הדמויות, אבל הכל התנהל באופן מאוד ברור בתוך הוויז'ן של גלעד".

"גם נשים יכולות להתחבר"

קראת את הספר לפני תחילת החזרות?

"בטח. מהרגע שהוחלט שהמחזה יעלה כל אחד רכש עותק של הספר. אני נשאבתי לתוך הסיפור כבר מהדפים הראשונים. משהו בכתיבה שלו מאוד ישראלי, מאוד קולח ומרגש. אולי לגברים הוא יותר מדבר מאשר לנשים, אבל גם נשים יכולות להתחבר, כי הסיפור הוא מאוד אנושי.

"בתחילת החזרות היה קצת חשש לגעת בחומר הזה, כי בעיבוד לבמה דברים הולכים לאיבוד, ולא ידענו איך הקהל יגיב. הבנו שהצלחנו להביא לבמה את מה שחשוב כשאשכול ראה את החזרות עם דמעות בעיניים, אבל המבחן האמיתי היה הקהל".

ואיך הוא מגיב?

"התגובות נפלאות, והביקוש הולך וגדל. יש משהו מאוד מקורי, ישראלי, בהצגה הזו, והוא נוגע בבטן הרכה של הקהל. מרגישים את החיבור לדמויות ולתקופה".

דרך העבודה בקבוצת הצעירים תורמת לך כשחקנית?

"ברור. החבורה שלנו ביחד כבר ארבע שנים. כמה הצטרפו, כמה עזבו, אבל הגרעין נשאר, ובגלל שאנחנו מכירים כל-כך טוב, האנרגיה פשוט זורמת ואנחנו עובדים נהדר כקבוצה. יחד עם גלעד אנחנו מאוד משתדלים לבחור הפקות שמחלקות את העוגה שווה בשווה, בלי סטאר ותפקידי משנה, ובשבילי זה עובד מצוין".

משאלה-ענק-קמינסקי.jpg

"משאלה אחת ימינה", צילום: דניאל קמינסקי

"ממש לא בוער לי להוציא אלבום"

בעבר הוצאת סינגלים וניסית להתמקד בשירה. את עדיין חולמת על קריירה של זמרת?

"תמיד הייתי ילדה ששרה. כשלמדתי בבית-צבי התמקדתי בשני הדברים, אבל אף פעם לא ידעתי לענות על השאלה מה אני אוהבת יותר, שירה או משחק. טעמתי מתעשיית המוזיקה בארץ ואני חייבת לומר שהחוויה היתה על יד, לא ממש פגעה, והאש שם קצת כבתה. אבל אני מאוד אוהבת לשיר ויכול להיות שזה יקרה שוב.

"למזלי מצאתי בתיאטרון בית שבו אני יכולה לשיר ולשחק, וזה הרבה יותר טבעי ומספק בשבילי. מה יקרה בעתיד אין לי מושג, אבל ממש לא בוער לי להוציא אלבום. טוב לי איפה שאני ואני לא מחפשת".

מה לגבי תפקידים בקולנוע או בטלוויזיה?

"מאוד מסקרן אותי. בכלל אני חושבת שטוב לשחקן שיתנסה בכל מה שיש למקצוע להציע. אני בטוחה שזה יקרה, ואפילו עוד מעט, אבל המדיום של התיאטרון הכי קוסם לי, גם בגלל המיידיות של הפידבק מהקהל וגם בגלל שמקדישים זמן לחזרות, לעבודה על הדמות.

"זה לא קיים בטלוויזיה. אין תהליך, אתה לא בא וחווה כל ערב בצורה קצת אחרת. בתיאטרון יש משהו מדהים, מרגש וחי. לא נראה לי שאפשר להגיע למקום הזה בסדרת טלוויזיה".

"משאלה אחת ימינה" תעלה בימים רביעי עד מוצ"ש, 22–25 באוגוסט 2012, במוזיאון ארץ-ישראל. הצגות נוספות יתקיימו בחודש ספטמבר. לפרטים: 03-7255333.

רכישת כרטיסים