בעונה הקרובה יזדקקו חברי הפילהרמונית הישראלית להרבה מזל: על כל הגורמים שקיבלו על עצמם את שיפוץ היכל התרבות לעמוד בלוח הזמנים. בשיחה עם יהושע פסטרנק, יו"ר הוועד המנהל של התזמורת, זהו הנושא העיקרי. לפני המוזיקה, לפני התכנים, לפני האמנים שיגיעו.

"הבטחנו לחזור לאולם", הוא אומר. "זו אינה הבטחה קלה, היו רבים שהודיעו לנו שעד שלא נשוב להיכל, הם לא ירכשו כרטיסים, לרבות כרטיסי מנוי לתזמורת. לא עזרו ההסעות שאורגנו לטובת כולם גם לאולם סמולרש באוניברסיטת תל-אביב וגם להאנגר 11 בנמל, שאירחו לאורך השנה כמה מהקונצרטים.

"קהל מבוגר לא מוכן לקבל הרבה שינויים. אנחנו במעקב צמוד אחרי הצוות. צוות של 150 איש שעובדים כל הזמן".

באמת תהיתי למה סדרת הקונצרטים שנועדה לקהל מבוגר מתחילה בשעה שבע בערב. הרי זה הקהל שרוצה לשוב הביתה כאשר בחוץ עדיין אור מלא.

"שוב, מאותה סיבה. גם כאשר התחלנו בסדרה הזאת, היו רבים שהשינוי קשה להם. אפילו אם ננסה להנהיג שעות נוחות יותר, השינוי קשה".
 
"ישראל כבר אינה משאת נפש של מוזיקאים בעולם"

הקושי הזה הוא גם ההסבר ללוח הקונצרטים השמרני, למבחר היצירות שרשומות על ה"סדין" (דף בגודל 3A שמכיל את כל סדרות המנויים של התזמורת הפילהרמונית), ולבחירות אחרות. הפילהרמונית הולכת על בטוח: יצירות שברובן הגדול מוכרות לקהל, ורק מקצתן יצירות חדשות מישראל ומחו"ל.

"בעונה הקרובה עשינו מאמץ ניכר והצלחנו להביא שמות שמפארים כל רשימה של כל תזמורת חשובה בעולם", אומר פסטרנק. "מאריי פרחיה, גוסטבו דודמל, פנחס צוקרמן, קורט מזור, וכמובן מהטה".


מארי פרחיה (צילום: שי סקיף)

אתה מדבר בעיקר על שמות.

"נכון. כי במהלך השנים גילינו שאנשים באים לשמות הגדולים. הקהל נוהה אחריהם. זה אינו הקהל של סדרות הקונצרטים של פעם, הוא מבקש הרבה יותר חופש בבחירת מועדי הקונצרטים. לרצונות האלה יש כמובן ביטוי בדרך שבה התזמורת מציגה את עצמה במבצעי הפרסום השונים.

"הדגש הוא על השמות הגדולים, ובתוכם גם על מי שמעולם לא היו כאן, כמו ולדימיר יורובסקי, שינצח בתחילת העונה על 'פיק דאם', האופרה של צ'ייקובסקי, או כריסטוף אשנבך, שנעדר מישראל כבר שנים רבות. אבל בשמות כמובן אין די. אנחנו חייבים להציע לקהל מבחר גדול של יצירות. לכל סדרת קונצרטים צריך להיות קו מאפיין משלה, עם יצירות משלה".

מה ההסבר להיעדרות של אשנבך, שעד שנות ה-80 היה אורח די קבוע על הבמה?

"לא תמיד יש הסבר. לעתים אמנים פונים לכיוונים שונים, והם נעשים קשים להשגה. לאשנבך נסינו לחזור כמה פעמים, ובסופו של דבר הוא מגיע לכאן. יש גם עניין אובייקטיבי. ישראל כבר אינה משאת נפש של מוזיקאים בעולם. פעם הוספת שמן של ירושלים ותל-אביב לרשימת המקומות שבהם הופעת היתה בגדר חובה. היום יש רבים המסתייגים מן המדינה ומתדמיתה, ובהם גם ישראלים. כמה מתבטאים בגלוי, אחרים פשוט מתחמקים מעצם הדיון.

"גם זובין מהטה, שהוא איש עתיר זכויות בישראל, אינו מקבל כל דבר שקורה כאן ומגיב בדרכו. הוא מבקר בגלוי את השלטון המתמשך שלנו על הפלסטינים, על המתנחלים, ומצד שני, הוא הוביל את הקונצרט שקיימנו למענו של גלעד שליט".

תוכניות התזמורת מצטיינת בעיקר בשמרנות, אבל התזמורת, כמונו, חיה במאה ה-21

"אנחנו חיים מן הקהל שלנו. איננו יכולים שלא להקשיב לנטיות ולהעדפות של קהל המנויים שלנו. עם זאת, במנות קטנות, אנחנו מעשירים את הרפרטואר עם ביצועים גדולים כמו 'שירי גורה' של שנברג, או לאחרונה האורטוריה 'יהורם' של פאול בן-חיים, שמעולם לא בוצעה קודם בישראל.

"בשנה הקרובה נעלה יצירה של אייל אדלר, יצירה של יחזקאל בראון ואת ההתמודדות של הכנר מיכאל ברנבוים (בנם של דניאל ברנבוים ואלנה בשקירובה) עם הקונצ'רטו לכינור של שנברג, שעל ביצועו ינצח מהטה. זו יצירה חשובה מאוד, וכאן המקום להזכיר שכאשר ניגן את היצירה לפני עשרות שנים הכנר צבי צייטלין, שהופיע עם היצירה בכל העולם, הקהל הצביע ברגליים. אנחנו יזמנו קונצרט נוסף פתוח לכל, ואז הגיע קהל מעוניין. בתחום השונה ניתן לכלול גם את הופעתה של אנושקה, בתו של ראווי שנקר, שתנגן בסיטאר קונצ'רטו של אביה".



התזמורת הפילהרמונית הישראלית (תמונת יח"צ)


"קהל צעיר באולם יכול להיות אכזרי מאוד"

בשנים האחרונות, ואולי בייחוד בשנה שהתזמורת לא מנגנת באולם הבית שלה, התחרות מול תזמורות אחרות גוברת.

"עם כל התזמורות בישראל, הפילהרמונית היא מותג. מותג נחשב, ברור ויוקרתי. קהל שבא לשמוע אותה מחפש את המשהו האחר. את הייחודי. את התחושה שכל אירוע אינו 'עוד קונצרט', אלא משהו שונה. זו הסיבה להבלטה של הסולנים והמנצחים. רובם הגדול מופיעים רק עם הפילהרמונית, וזה מקנה לנו עוד נקודות אצל הקהל, שיודע שאת ז'נין ינסן, את יוליאן רחלין, יוג'ה וואג, או ג'ושוע בל ישמע רק אצלנו.



יוג'ה ואנג (יח"צ)


"ישנו במקביל מאמץ מתמיד להגיע לקהל חדש. סדרת קונצרטי הג'ינס עם הבירה בכניסה והריקודים ושילוב של ידוען בתוכנית היא סיפור הצלחה. הפיכת יום שישי ליום בילוי בחברה בישראל הניבה את סדרת 'אינטרמצו', שבה מוזמנים מרצים שאינם קשורים ישירות לעולם המוזיקה ומשוחחים עם הקהל לפני הקונצרט על היבטים שונים, היבטים משלהם הקשורים לתוכנית. 'אינטרמצו', בדרכו ובמיקומו בשעות הבוקר, פותר גם בעיה של מי שמעדיפים לצאת בשעות האור.

"צורת הקליטה של המוזיקה השתנתה לא רק אצלנו. הקהל מחפש את מימד המולטימדיה, וזה מאתגר גם את הליכי בניית התוכניות שלנו. מובן שזו אינה הפעילות היחידה, קשה לפלח במדויק את הקהל. את הגרעין הנאמן מאיישים בני ה-55 ומעלה. קהל היעד שלנו הם בני ה-40–55. לאלה אנחנו מקדישים מחשבה נוספת. זו קבוצת גיל שבה אנחנו מחייבים להשלים חורים של ידע שלא ניתנו בזמן במערכת החינוך.

"נוסף לכך, באמצעות התוכנית 'מפתח' אנחנו מכוונים לקהל הצעיר. אנחנו לא לבד בתחום הזה, ואני יודע שעוד תזמורות עוסקות בהכשרת קהל צעיר. מכל מקום, מדובר גם בכניסה של נגנים לכיתות בית-הספר, בהכוונת מורי המוזיקה לקראת המפגש עם התזמורת כולה, ולבסוף החוויה עצמה: הקשבה לקונצרט באולם הקונצרטים.

"קהל צעיר באולם יכול להיות אכזרי מאוד. הביקורת שלו אינה עטופה בהתנהגות. אם הוא מרותק, רואים וחשים, ואם הוא משועמם, התגובה היא בהתאם. התוכניות לילדים פונות בעיקר לתלמידי כיתות ד'–ו', והמפגשים מתקיימים בעברית ובערבית. משתדלים להגיע לכולם".

עונת הקונצרטים של התזמורת הפילהרמונית תיפתח באוקטובר 2012. טל' להזמנות: 1-700-70-30-30.

הפילהרמונית עונת 2012/13