אתה פסנתרן. הגעת לתל-אביב לשני קונצרטים עתירי יצירות. יש לך מעט חזרות יחסית. הזמן לוחץ, ובכל זאת צריך לאכול משהו בין חזרה לחזרה. צריך גם מסעדה שקרובה למקום החזרות. מה בוחרים? אם שמך הוא דניל טריפונוב, הבחירה שלך תהיה הגלידרייה הקרובה.

"אני זוכר בדיוק איפה היא", אומר לי טריפונוב כשאנחנו פוסעים מאולם הקונצרטים במוזיאון תל-אביב. "היא נמצאת בצד המערבי של רחוב אבן-גבירול, קצת מצפון לנו". אומר וצודק. כשאנחנו מתיישבים הוא מזהה שיר של הביטלס ומחייך. "אני אוהב מאוד את הביטלס. גם את ג'ימי הנדריקס, את צ'יק קוריאה ואת סטינג. יש גם מוזיקאי רוק רוסי ששמו שבצ'וק, שהוא גם משורר נחשב. את הפופ הרוסי אני לא אוהב".
 
דניל טריפונוב בן 21. אני צריך להזכיר לעצמי את הגיל פעם אחר פעם במשך השיחה. הוא דק גזרה, פנים של ילד, שיער גולש לצדדים ומכסה חלק מן הפנים. בן ה-21 הזה עשה היסטוריה כאשר בשנה אחת זכה בפרס נכבד בתחרות שופן בוורשה, בפרסים הראשונים בתחרות רובינשטיין בתל-אביב ובתחרות צ'ייקובסקי במוסקבה. אם אפשר לדבר על "גראנד סלאם" בפסנתרנות, טריפונוב הוא מועמד רציני.


"בכל פעם האופק המוזיקלי שלי מתרחק"

הוא בן למשפחה שבה כולם עוסקים או עסקו במוזיקה, וזכה בפרסים רבים עוד קודם לשנה האחרונה. הזכייה האחרונה הפכה אותו ל"דבר הבא" ול"פסנתרן שנרצה לשמוע במשך שנים רבות", כפי שכתבו מבקרים מחמירים בעולם.
 
מאז הזכיות הוא מנהל אורח חיים שבמרכזו הרבה הופעות. "יש לי כמאה הופעות בשנה, קונצרטים עם תזמורות, רסיטלים וקונצרטים קאמריים. למעשה השנה שלי מלאה".


איפה הבסיס שלך היום?

"אני חי בקליבלנד, אוהיו, שם אני לומד בהדרכת סרגיי באביאן, שאיתו אני גם מנגן כאן בתל-אביב. אנחנו קבוצה של שישה תלמידים, ואיתו אני מכין יצירות חדשות".


על מה אתה עובד לאחרונה?

"אני מכין את הקונצ'רטו השלישי של רחמנינוב, עובד על יצירה של סקריאבין ומכין את 'מראות' של ראוול".


מי קובע על מה עובדים ואיך?

"יש צרכים חיצוניים. כשתזמורת מזמינה אותי לנגן איתה, המנצח בדרך כלל מציע שניים או שלושה קונצ'רטות, ואני צריך לבחור. ואלרי גרגייב ולורין מאזל ביקשו יצירות שלא ניגנתי, אז צריך להכין אותן. במקביל סרגיי באביאן מכין איתי יצירות חדשות לרסיטלים, עבדנו על הסונטה האחרונה של שוברט, על יצירה של דביסי ועוד. כך בכל פעם האופק המוזיקלי שלי מתרחק".


דניל טריפונוב (יח"צ)

איך אתה עובד, מכין קודם ומגיע לשיעורים לעבודה משותפת?

"בעיקרון כן. עד הזכיות של לפני שנה השקעתי בדרך כלל במלחין, הרבה שופן לפני תחרות שופן, סקריאבין וצ'ייקובסקי לפני תחרות צ'ייקובסקי. כשאני ניגש ללמוד יצירה, אני צריך לדעת מתי הוא כתב את היצירה, מה היו נסיבות הכתיבה האישיות, החיצוניות, את כל זה עוד לפני הפגישה עם המורה.

"לשיטת העבודה הזאת אחראית בעיקר מורתי הקודמת טטיאנה זליקמן. כיום עם בביאן זה שונה, כי הוא מופיע די הרבה ואז אנחנו התלמידים שלו עובדים ללא מורה, כקבוצה, ומנתחים את היצירות. עבודת צוות זה עניין שמרתק אותי, וכשאני חושב על זה, גם כשאני צופה במשחקי כדורגל אני מעדיף לראות את הקבוצות הספרדיות עם הטיקה-טאקה ואת הקבוצות הארגנטיניות, שבהן עבודת הצוות חזקה יותר מעבודת הסולנים".


אתה עוסק בספורט?

"לשמירה על הכושר אני עושה יוגה, רץ בין 5 ל-12 ק"מ ושוחה. יש לי מקום ליד הבית שנוח לי לרוץ בו. אני מקווה להקיף את הסנטרל-פארק בניו-יורק יום אחד".



"חומוס, טחינה וחצילים חביבים עלי במיוחד"

נחזור ללימודים. בין המסגרות השונות שלמדת בהן היו גם כיתות האמן תל-חי בישראל. אתה מאמין בכיתות אמן?

"לא כל-כך. עד היום היו לי שלושה מורים. הראשון בעיר הולדתי, ניז'ני נובוגורוד. כשהייתי בן שמונה עברנו למוסקבה, ושם התקבלתי לבית-הספר גנסין, שם למדתי בהדרכת טטיאנה זליקמן, ובארבע השנים האחרונות סרגיי באביאן הוא המורה שלי. מכלל כיתות האמן שהיו לי אני מאוד מעריך את השיעורים שלי עם דמיטרי בשקירוב ועם עמנואל קרסובסקי. אבל ככלל ההתעסקות המוגבלת מראש בזמן מפריעה לי. אני רוצה להקדיש כמה שעות לכל יצירה, ולכן מן הסתם היו לי מעט מורים".


עוד מלה אחת על מורתך טטיאנה זליקמן. כשפגשתי אותה כאן לפני שנה, אחרי הזכייה השלישית שלך ברציפות, היא אמרה לי שהיא כמובן מאד מאושרת, אבל היא יעצה לך שלא לרוץ לשלוש תחרויות כל-כך גדולות באותה שנה.


"נכון, אבל היא באמת היתה חרדה לא רק להצלחה, אלא בעיקר ללחץ העצום שבו נמצא מתחרה. אני גם לא חזרתי על אותה תוכנית בתחרויות השונות. השקעתי חודשים של עבודה על מלחין מסוים ועל תוכנית מסוימת לתחרות הראשונה, לשנייה ולשלישית. זהו רצף די מתיש. אפשר להבין את ההסתייגות שלה". 
 

דניל טריפונוב (יח"צ)

יש לך זמן לאמנויות אחרות?

"אני מאוד אוהב ספרות. את הלשון של טולסטוי, את דוסטוייבסקי, את אוסקר ויילד בשל שנינותו. אני מאוד אוהב ללכת לתערוכות, בפירנצה ראיתי יצירות מקוריות של גדולי האיטלקים, יש משהו ביצירות המקוריות שמעניק לך התבוננות אחרת בהמשך. לאחרונה בקליבלנד היתה תערוכה מקיפה של יצירות רמברנדט. חוויה.
 
"ראיתי אני חושב את כל הסרטים של פליני, למעט 'זכרונות' משום מה. הרבה סרטים של במאים רוסים. אני משתדל לא לפספס. אם נתייחס לאוכל כאל אמנות, אני אוהב לטעום את האוכל המקומי בכל מקום שאני בא אליו. בוודאי שאני מכיר את האוכל כאן. חומוס, טחינה וחצילים חביבים עלי במיוחד. אני גם לוקח מתכונים מכאן וממקומות אחרים ומנסה אותם אחר-כך".
 
איך אתה עם מוזיקה חדשה? כבר כתבו לך יצירות?

"אני מקשיב הרבה למוזיקה חדשה ויש לא מעט מלחינים שאני אוהב. אני מתכנן לעבוד בקרוב על יצירות של סטרבינסקי ושל שנברג לפסנתר. אבל כרגע האתגר שלי הוא להכיר יותר את רחמנינוב, עד לפני כשנה וחצי לא ניגנתי אותו. הוא היה תמיד אחד הפסנתרנים המוקדמים שהערכתי מאוד, כמו גם הופמן ופרידמן, ששמעתי אצל מורתי במוסקבה.
 
"היום אני יכול לומר שככל שאני מעמיק להכיר אותו, אני מגלה עד כמה הוא מורכב. העובדה שהוא היה מלחין ופסנתרן, העובדה שהוא נע בין עולמות שונים לא רק במוזיקה, בכלל, מעצימה את חוויית ההתמודדות.

"באשר ליצירות עבורי, בינתיים לא כתבו, אבל למדתי קומפוזיציה וחיברתי קונצ'רטו לפסנתר. הוא לא כל-כך מודרני ואפשר לשמוע בו הרבה השפעות, אבל זה הקונצ'רטו שלי. חוץ מזה, יש עוד קלאסיקות שאני צריך ללמוד, את האטיודים הסימפוניים של שומאן למשל. בברהמס כמעט לא נגעתי. יש עוד הרבה לעשות". 
 


דניל טריפונוב (צילום: שי סקיף)

יש לך מסגרת עבודה, שעות נגינה ביום?

"אני מנגן כחמש שעות ביום. כשאני לא מנגן , זה בדרך כלל בטיסות, אני חייב להשלים. הסיבה שביטלתי אתמול את הפגישה איתך היתה שירדתי מן המטוס ישר לאולם החזרות. אני גם אוהב לנוח או לישון לפני הופעה. זה חשוב. זה שומר על רעננות".
 
פסנתרים שאתה מעדיף?

"סטיינוויי. הפציולי האיטלקי מאוד מושך אותי. בעבר ניגנתי על בלוטנר, ובבית ברוסיה יש בלוטנר ישן מלפני המלחמה. אחרי המלחמה האיכות שלהם ירדה. שמעתי שלאחרונה הם חוזרים שוב לייצר פסנתרים טובים".


בשנתיים האחרונות עברת בהמון אולמות, בהמון ארצות, אתה יודע להגיד איזה קהל אתה הכי אוהב?

"הקהל בברזיל מאוד חם, בארצות-הברית קהל טוב, שונה מן הדרום לצפון וכאן, איכשהו. הקהל כאן חש אותי, אני מרגיש שהמאזינים הולכים אתי, ברגעים מוצלחים ומוצלחים פחות. את תחושת הקהל אני לוקח אתי גם לאולפני ההקלטות".

טריפונוב מחסל את שארית כדור השוקולד האחרון שבגביע הגלידה העמוס. "בביאן מחכה לי", הוא מתנצל בנימוס וחוזר לאולם החזרות.

קונצרט ראשון יתקיים ביום חמישי, 11 באוקטובר ב-20:30 במוזיאון תל-אביב ויכלול 24 פרלודים מאת שופן, שלישייה אלגית מס' 2 מאת רחמנינוב ושיחה עם דניל טריפונוב. קונצרט שני יתקיים ביום שישי, 12 באוקטובר ב- ב13:00 במוזיאון תל-אביב ויכלול  את הקונצרטו מס' 1 מאת שופן, קטעים מתוך הסוויטה "לכלוכית" (פרוקופייב-פלטנב), סוויטה מס' 2 מאת רחמנינוב ואת הפתיחתה ל"מערת פינגל" מאת מנדלסון ושיחה עם סרגיי ברביאן. כרטיסים: "קסטל" 03-6045000 או 8965*. כרטיס 180 ₪. 15% הנחה למחזיקי כרטיס אמריקן אקספרס. פרטים נוספים: ,03-6856684/28