לא נטעה אם נאמר כבר בפתח הדברים שהקהל ונגני הפילהרמונית ממתינים כבר לביקור הבא של ולדימיר יורובסקי בישראל.

בביקור הנוכחי הראשון שלו כאן, יורובסקי מפליא לנצח על "פיק דאם" ("מלכת עלה שחור") של צ'ייקובסקי. הוא מיטיב לנתב את כל התזמורת, בקטעים סולניים, בעבודת קבוצות הכלים השונות ובסאונד המלא והעשיר לרגעים זוהרים רבים.  

הקלף הלא נכון

גיבור האופרה "פיק דאם" הוא הרמן, קצין ומהמר כפייתי שמתעתד לשאת את ליזה לאישה, למרות שהיא  מיועדת להינשא לנסיך ילצקי. ליזה, מאוהבת בהרמן חרף התנהגותו התמוהה, מגלה שהיא אינה אלה כלי בידיו להגיע לסבתה, הרוזנת, ולחלץ ממנה את סוד הטלת שלושה קלפים בסדר מסוים המבטיח זכייה בכל הקופה, סוד שהעשיר אותה בשעתה.

בדרכו אל הסוד מביא הרמן למותה של הרוזנת. בעקבות המוות מבינה ליזה שהיא הימרה על המאהב ה"לא נכון" ושמה קץ לחייה. לאחר מותה מתגלה הסוד להרמן בחלומו. משמגיעה שעת הטלת הקלף מתעתעת בו רוחה של הרוזנת, הוא שולף את הקלף הלא נכון (פיק דאם) ושם קץ לחייו.


התזמורת הפילהרמונית הישראלית (צילום: דן פורגס)

לתוך מסגרת הסיפור הקצר של פושקין, משלב צ'ייקובסקי, בציר מרכזי שנע על מוזיקה סימפונית שמזכירה את הבלטים הגדולים שלו, רגעים של אווירת רוסיה של סוף המאה ה-18: ילדים משחקים ב"חיילים" בפארק עירוני; המטפלות של הילדים מרכלות ביניהן; נערות בחצרות האצולה השרות שירים עממיים ורוקדות, כמו פשוטי העם, למרות שהתנהגות זו אינה מקובלת; התכנסות של גברים בקזינו סביב סיפור שמספר אחד מהם; בילוי בנשף מסכות בו מועלה סיפורם של דפניס וכלואה ומצוטטת מוזיקה מסוף המאה ה-18.

למרות שמדובר בהפקה קונצרטית ללא תפאורה ותלבושות, המוזיקה מספקת תמונת נוף רחבה של רוסיה הקיסרית. זו היא הזדמנות לשמוע את המוזיקה במלואה שכן בהפקה של האופרה הישראלית לפני יותר משנתיים, ערך הבמאי הפולני מריוש טרלינסקי קיצורים באופרה והגיש נוסח שהתמקד בציר העלילה המרכזי תוך ויתור על פרקי אווירה תיאוריים.

בניצוח מאופק ודי מרומז ללא מחוות גדולות מדי, מצליח יורובסקי לחשוף בזה אחר זה את המטעמים המוזיקליים, בהם גם הבלדות וקטעי המחול של חברותיה של ליזה, הוא מנפיק מן התזמורת ומשתי המקהלות רגעים טובים.

רף גבוה

בין הסולנים בלט הבריטון סרגיי לייפרקוס בתפקיד טומסקי. לייפרקוס, חרף ותיקותו על במות האופרה העולמית ואולי דווקא בזכותה מעניק רגעים של הגשת טקסט מוזיקלית ודרמטית שהם בבחינת "כיתת אמן".

אליו במישור הגבוה מצטרפים המצו סופרן נינה רומנובה בתפקיד הרוזנת, בקול עשיר ובנוכחות דרמטית מרשימה וזמרת האלט יקטרינה סמנצ'וק בביצוע וירטואוזי בתפקיד פאולינה, חברתה של ליזה.


התזמורת הפילהרמונית הישראלית (צילום: דן פורגס)

זמר הטנור מיכאיל יורוסוב בתפקיד הרמן, גייס כוחות דרמטיים שחיפו על רגעים פחות מוצלחים בשירה והסופרן נטליה קרסלינה בתפקיד  ליזה, עיצבה דמות דרמטית עם רגעים טובים. הבריטון אנדרי בראוס היטיב לשיר את ילצקי. הטנור ויאצ'סלב וינרובסקי (צ'קלינסקי) והבס מקסים מיכאילוב (סורין) סיפקו את אווירת הקזינו, מעין "פרלמנט" ישראלי של גברים שמגיבים ומרכלים ליד אוכל וקלפים, בעזרת המקהלה, וכמוהם גם המצו-סופרן אולגה שלייבה בתפקיד האומנת.



יקטרינה סמנצ'וק וליליה גרצובה (צילום: דן פורגס)

הרוסים "שלנו" הסופרן ליליה גרצובה, הטנור פליקס ליבשיץ והבס אלכסיי קנוניקוב בתפקידים נוספים, מקהלת הילדים "אנקור" בתמונה הראשונה והמקהלה ע"ש גארי ברתיני, שפעלה גם מגדרית (פעם רק הגברים ופעם רק הנשים) והכתוביות המחויכות לרגעים של ישראל אובל, השלימו את חווית הפסיפס המוזיקלי.

בסופו של דבר הפסיפס המוזיקלי העשיר-  עליו מופקד  ולדימיר יורובסקי – מנצח. הפסיפס הוא הזיכרון שאנחנו לוקחים איתנו. ביצוע עשיר של אחת היצירות הגדולות והמרשימות של צ'ייקובסקי.

הפילהרמונית, עדיין בתחילת העונה, מציבה לעצמה רף גבוה לעשרות הקונצרטים שעוד מחכים.

התזמורת הפילהרמונית הישראלית: "פיק דאם" מאת צ'ייקובסקי על פי פושקין, סולנים, המקהלה הישראלית על שם גארי ברתיני ומקהלת אנקור. מנצח: ולדימיר יורובסקי. 9 בנובמבר 2012, אולם סמולרש, תל אביב.ונצרטים נוספים יתקיימו בימים רביעי ושבת,  14, 18 בנובמבר 2012 ב-19:30 וביום שישי, 16 בנובמבר ב-13:00 באודיטוריום סמולרש בתל-אביב וביום שלישי, 13 בנובמבר ב-19:30 בבנייני האומה בירושלים. כרטיסים: 220–460 שקל. לפרטים: 1700-70-30-30.