תהליך אלים של שינוי

בסוף השבוע יעלה בתיאטרון קליפה המופע "אטום", מאת עודד צדוק והרקדנית-יוצרת היפנית קאזויו שיונוירי. המופע מתאר את השתלשלותה של מערכת יחסים זוגית, שתחילתה במשיכה הדדית רבת עוצמה; במהלך ארוחת ערב שגרתית מערכת היחסים עולה על שרטון והשניים פוצחים בתהליך אלים של שינוי.

"המופע מתאר את מערכת היחסים ביני לבין קאזויו," מספר צדוק (38), שחקן ורקדן וחבר תיאטרון קליפה לשעבר.

איך זה התחיל?

"זה התחיל בנסיעה של תיאטרון 'קליפה' לחו"ל. קאזויו הגיעה דרך מלגת לימודים, ועד הנסיעה הזאת בקושי קלטתי את השם שלה. ואז פתאום משהו קרה. מצאנו את עצמנו בהתאהבות מטורפת והפכנו את זה ליצירה, שעלתה בפסטיבל קליפה אדומה האחרון. ואז משהו הלך לאיבוד. הלהט הפיזי נעלם ומשהו אחר נולד, חברות, משהו יותר עמוק, והכנסנו את זה ליצירה שעלתה בפסטיבל אינטימדנס בתמונע לפני כמה חודשים".

המופע הוא רב תחומי?

"כן, יש בו תיאטרון, מחול ותיאטרון צלליות. בעצם מדובר בדואט בין בני זוג - הוא שתלטן והיא כנועה. תוך כדי ארוחת ערב היא מחליטה לשנות את הדברים ומגיע משבר גדול. במהלך המופע מגלים את הפחד שלו מאינטימיות והצורך בשליטה, והיא מגלה את האחריות שלה ואת הרצון ללמד אותו מה היא צריכה. כל זה מבוצע כתיאטרון ומחול, וחוץ מזה יש גם אנימציה שמוקרנת על מסך ואנחנו עושים לה מניפולציה – תיאטרון צלליות".


"אטום" (צילום: תמי וייס)

למה דווקא תיאטרון צלליות?

"תוך כדי העבודה על המופע הרגשתי שחסר משהו, ואז היה לי ויז'ן שצלחות ארוחת הערב יעופו באוויר. החלטנו לעשות את זה באנימציה ויצא לנו משהו מקסים ומיוחד, ניו מדיה, דמויות שיוצאות מסרט לבמה וחוזרות לסרט, כל העולם מתערבב".

למה קראתם למופע "אטום"?

"תהליך העבודה על המופע בסטודיו מאוד הזכיר לנו את תנועת האטום. לא שראינו אטומים בחיים, אבל חקרנו באינטרנט וראינו שהוא מורכב מכל מיני חלקיקים, אלקטרונים ופרוטונים, שמונעים על ידי משיכה ודחייה. זה בעצם מה שמניע מערכות יחסים – דו שיח בין משיכה לדחייה, משחקי כוח, וככה נוצרה ההקבלה לאטום. ישבו אצלנו בקהל כימאים שאמרו שהתנועות שלנו בהחלט מזכירות את תנועת האטום".

אודישן עם שואב אבק

איך הגעת ל"קליפה" וליצירה הרב תחומית?

"התחלתי מתיאטרון. למדתי אצל יורם לוינשטיין ואחרי שנה א' הרגשתי שזה לא בשבילי והלכתי לרקוד עם כל מיני כוריאוגרפים.

"התחברתי לקבוצות שעשו תיאטרון פיזי ולמדתי המון – פנטומימה, בוטו, תיאטרון מסיכות. הכרתי מורים מדהימים שנתנו לי המון השראה, ולפני עשר שנים הגעתי לקליפה. עשיתי שם אודישן עם שואב אבק והתקבלתי".

"אטום" זו ההפקה העצמאית הראשונה שלך?  

"השנייה. לפני שלוש שנים יצרתי הצגת ילדים שנקראת 'סיפורי היער הקסום' שעדיין רצה בקליפה. עשיתי אותה כמעט לבד, עם עזרה מעידית הרמן, ויצאה הצגה ממש מוצלחת. במסגרת קליפה השתתפתי בהרבה הפקות ולמדתי המון, אבל מה שמיוחד בעבודה איתם זה שהם דוחפים אותך לעשות דברים לבד, לא להיות תלוי. למרות שהיו גם הרבה ריבים בדרך, אני מחובר למקום הזה וזו מערכת יחסים שלא תסתיים לעולם. כמו משפחה".

אתה משתתף גם בהפקות בתיאטרונים הגדולים. מה אתה מעדיף, פרינג' או רפרטוארי?

"אני רוצה להופיע בשניהם. הופעתי בהפקה של הבימה ובימים אלה ב'סטמפניו' של תיאטרון הקאמרי, בתור נגן אקורדיון אילם שלא מפסיק לדבר. אני מסתכל כל פעם איך שבע מאות, אלף אנשים פוקדים את ההצגות של הקאמרי, ולא מבין למה הפרינג' בארץ מתוקצב כל כך מעט, מסוקר כל כך מעט. אי אפשר להתפרנס בארץ מפרינג'. אפילו קליפה, שמקבלת עזרה ממסדית, מכניסה 60 אנשים בכל הצגה".

מה לדעתך הסיבה למצב הזה?

"זה מוכתב מלמעלה. גם במשרדי הממשלה וגם בתקשורת. כותבים עמודים שלמים על קולנוע, תיאטרון, מחול, ואף מילה על פרינג'. הלוואי שזה היה משתנה. אין מי שיפרסם הצגה כמו שלי אם לא מופיע בה איזשהו סלבריטי, ואני פוחד שהיא תגווע בלי שיהיה לה בכלל צ'אנס להצליח. התקווה שלי היא שנקבל הזמנות להופיע בחו"ל, בפסטיבלים. ככה אולי נצליח להיחשף לקהל".  
 
  
ההצגה "אטום" תעלה ביום שישי, 16 בנובמבר 2012 ב-13:30 בתיאטרון קליפה וביום שני, 17 בדצמבר ב-20:30 בתיאטרון קליפה בתל-אביב. כרטיס: 70/60.  טל': 03-6879219.