מנה גדושה של התלהבות

הופעות התזמורת הפילהרמונית הצעירה בחופשת חנוכה ובחופשת הקיץ, כבר היו למסורת, מסורת מבורכת.

התזמורת תופיע השבוע פעמיים, ביום חמישי בערב באולם "קלרמונט" בקמפוס אוניברסיטת תל אביב בבניין בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה ולמחרת ביום שישי בצהריים בשעה 12:00 באולם "הנרי קראון" בתיאטרון ירושלים.

התזמורת, המורכבת מתשעים נגנים, בני ובנות 14 עד 18, מתכנסת פעמיים בשנה למחנה מוזיקלי שבסופו מתקיימים קונצרטים.

ביום שני השבוע התקיימה החזרה הראשונה של נגני התזמורת הפילהרמונית הצעירה עם המנצח הישראלי אריאל צוקרמן שפעיל בדרך כלל באירופה ובמזרח הרחוק.

"זה לא היה פשוט" מספר אריאל, "נחתתי בנתב"ג  אחרי הצהריים. מן השדה נסעתי ישר לבן שמן לחזרה. הצעירים  כבר היו בחצי השני של יום עבודה מוזיקלית מלאה. החזרה נמשכה עד עשר וחצי בלילה. רק אז יצאתי משם. למחרת הייתי כבר בדרך בשמונה בבוקר ועבדנו ביחד עד שבע בערב".

נשמע כמו סידור עבודה מתיש

"זה באמת מתיש ועוד בדרך מבן שמן לתל אביב, שם אני לן בימים אלו, עצרנו לשתיה קלה. אבל תזמורות של צעירים מסוגלות להתמודד עם לוח זמנים קשה כזה. יש להם תמיד מנה גדושה של enthusiasm." אומר אריאל ונסמך דווקא על המילה הלועזית.

"התלהבות יש להרבה מוזיקאים. אבל לצעירים יש מנת יתר. ראיתי ידיים עייפות מחזיקות בכלי הנגינה, ניכר בהם שהם עובדים עוד ועוד. אבל באותו זמן ברגע שפתאום הכל מסתדר, הצליל מקבל את האיכות ואת הגוון שאותו אנחנו מחפשים ביחד, כולם מתרגשים וזה פיצוי שמקבלים בדרך כלל רק בתזמורות נוער, או תזמורת צעירים".

 
אריאל צוקרמן, צילום: פליקס ברוידה

אתה רגיל לעבוד עם תזמורות צעירות?

"עבדתי בעבר  בעיקר בגרמניה עם תזמורת שנקראות שם תזמורת נוער. אבל ההגדרה של נוער שם מעט רחבה יותר מאשר המסגרת הגילית של הפילהרמונית הצעירה. בגרמניה בתזמורות נוער יושבים צעירים עד גיל שלושים.

"כאן מנגנים  תלמידי תיכון, בשבילי אלו הם ממש צעירים. עם צעירים כל כך אני עובד בפעם הראשונה  אני גם יכול לומר לך שלחלק מהם זוהי פעם ראשונה של עבודה עם מנצח. מי שמתמודד בפעם הראשונה עם נגינה בתזמורת סימפונית הדברים ועוד באינטנסיביות שכזו החוויה היא לא קלה או לכל הפחות מורכבת.

"לי כמנצח  יש נבחרת שמסייעת לידי כל הזמן. החלילן יוסי ארנהיים שעובד עם נגני כלי הנשיפה, הצ'לן הלל צרי, אחיו התאום, הכנר ניתאי צרי, הקרנן חזי ניר, אורי דרור שמופקד על הצד המוזיקלי של התזמורת לאורך כל השנה והמנהל הארגוני יורם קליגמן.

"במשך כל שעות החזרות ניתאי צרי היה צמוד לתזמורת, ממלא לכאורה את תפקיד הנגן הראשי, אבל הפעם לא מצד הנגנים אלא מצד המורים, הוא עבד קשה מאד. מכיוון שיושבים כאן זה ליד זה בעלי יותר נסיון ובעלי פחות נסיון, כאלה שדעתם מגובשת באשר לכלי שהם יתמקדו בו ואחרים  שיניחו לחייים לזרום והם יחליטו החלטות סופיות בשלב מאוחר יותר".

 
ניתאי צרי, צילום: יח"צ

מה תנגנו בקונצרט הקרוב?

"סימפוניה מס' 104, סימפוניית לונדון של היידן והקפריצ'יו האיטלקי של צ'ייקובסקי שילוב  של יצירה קלאסית מובהקת ויצירה רומנטית עם צליל גדול".

יש ביצירות אתגר מיוחד למנצח?

"לך בוודאי לא צריך לומר שדווקא יצירות מוכרות, ומוכרות היטב לקהל הן אגוז קשה יותר לפיצוח. הציפיות ההדדיות של המנצח ושל המאזינים ושל הנגנים היותר מנוסים, בכלל זה המורים, גבוהות. תמיד יש למה להשוות, כל אחד זוכר ביצוע שדיבר אליו וכו'.

"לי למשל הסימפוניה של היידן בנוסח מעוגל, מרכז אירופי, מדברת יותר ואותה אני מנסה להעביר לנגנים הצעירים. מסיבות חינוכיות מוזיקליות, התזמורת גדולה, יש בה כתשעים נגנים, וזה מספר שהוא גדול על סימפוניות של היידן, לפחות לפי המקובל כיום, אבל מאחר וכאן חשוב שכולם ישתתפו המנצח אמור להשקיע ביצירת האיזון  (הבאלאנס) בין כל הכלים המנגנים".

"לא כל הנגנים הם חדשים, למעשה בתוך התשעים יש בין 20-15 בוגרים. ההשתתפות בתזמורת מוגבלת עד לגיל 18 כי אז כולם מתגייסים. (ההמשך הוא כבר בתוך המסגרות האקדמיות, בתזמורות האקדמיה של תל אביב או של ירושלים, י.ש.).

דוגמה לאן כדאי לשאוף

"לצורך חיזוק השורות, אנחנו מצרפים לתזמורת בוגרים של התזמורת המשרתים כעת בצה"ל כמוזיקאים מצטיינים (מוזיקאי מצטיין, יכול להמשיך ללמוד מוזיקה באקדמיה, במהלך השירות בצבא)," מסביר יורם קליגמן, המנהל הארגוני של התזמורת.

"הימים עמוסים בעבודה מוזיקלית, אבל העבודה מתגוונת. כל בוקר מתחיל בפעילות גופנית  הכוללת תנועה ונשימה (צ'י גונג) וגם קיק בוקסינג. (קליגמן הוא בוגר לימודי המזרח ומדריך אמנויות לחימה, ואת כישוריו הוא מביא לעבודה היומיומית שמסייעת לצעירים לשמור על הכושר ולא רק על הכושר המוזיקלי).

"במהלך היום העמוס לא שוכחים את חנוכה ואת הסופגניות גם זה ישנו, ויש גם מסגרות קאמריות, מי שיגיע לקונצרט בירושלים ביום שישי בבוקר, יוכל לשמוע באכסדרת תיאטרון ירושלים שני הרכבי כלי נשיפה, כלי העץ בהדרכת חזי ניר, קרנן ראשי בתזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון וכלי נשיפה ממתכת בהדרכת יגאל מלצר, חצוצרן ראשון בפילהרמונית הישראלית".

אפשר להניח שהמטרה הראשית של הפעילות היא להכשיר את דור הנגנים הבא בישראל או את דור הנגנים הבא שימשיכו את הקריירה בכל מקום שהוא?

"המטרה היא ראשית כל חינוכית, כמובן שהנגינה והנגינה בתזמורת היא העיקר. אבל הפעילות בתזמורת היא חוליה בסדרה של פעילויות כמו תכנית גולדמן למוזיקה קאמרית שבה רובם של הנגנים נפגשים גם לאורך השנה, פעילות בקונסרבטוריונים שונים בארץ ואתה יכול לראות שכאשר לקונסרבטוריון או למורה בתוך אותו קונסרבטוריון יש קבוצת תלמידים חזקה בכלי מסוים יהיה ביטוי למספר התלמידים באותו כלי גם בתזמורת.

"התזמורת מרכזת צעירים שמגיעים לכאן בזכות פעולות קודמות של התזמורת הפילהרמונית ושל קרן התרבות אמריקה ישראל. לנו חשוב שכל מי שטוב ועבר את אחת המסגרות יגיע. אנחנו מוסיפים למשתתפים עוד פעילות למשל הרצאות על ציור, פיסול ועוד. עוד מידע שירחיב את הבסיס התרבותי במקביל לעצם הנגינה, הכרת התקופות והמסגרות החברתיות שבהן פעלו היידן וצ'ייקובסקי.

"באשר לעניין ההמשך בארץ, עצם העובדה שהנגנים הצעירים עובדים בהדרכת בכירי המוזיקאים, הפעילים בכמה מן התזמורות בישראל, המהווים לא רק סמכות אמנותית אלא מופת ודוגמה של לאן כדאי לשאוף. בסופו של דבר מדובר בעניין אישי.

"השנה המימד האישי מקבל משנה חשיבות כשהקונצרט ביום חמישי בערב מוקדש לטובתו של חבר הקבוצה, עמית קלמנוביץ' הצעיר בן ה-17.5, החולה בסרטן. כל אלה הם האבנים בפסיפס הגדול שממנו עשויה התזמורת היום ואת מה שהם מקבלים כאן הם ייקחו איתם בהמשך, גם אם הם לא יהיו מוזיקאים. בהכשרה הכוללת  חשוב לא להעמיס יותר מדי ועם זאת לעשות כדי לשמר את ההתרגשות. גם אנחנו ממשיכים ולומדים".

 
עמית קלמנוביץ', צילום: יח"צ

מדובר בראייה הכוללת במחזורים של כארבע שנים שבהן נער או נערה שוהים במסגרת הפילהרמונית הצעירה פעמיים בשנה, איך אתם דואגים לכאן שמניפת הידע והנסיון תהיה רחבה ככל האפשר?

"אנחנו לא פועלים בחלל ריק, כמו שהזכרתי התכנית משולבת בעבודה היומיומית של מסגרות החינוך המוזיקלי שמהן הצעירים מגיעים, בעבודה של מפעל המלגות של קרן התרבות אמריקה-ישראל, בעבודה של מרכז המוזיקה ירושלים המופקד על התזמורת, המפעל מדווח בדרך זו או אחרת לקרנות המסבסדות אותו ריץ', ירושלים, לאזוב, לעמותת קרב ולאבות המייסדים של התזמורת ברונו לנדסברג והקרן ע"ש חנן זוז.

"כל אלה הם בעלי עניין בעידוד הפעילות ובעידוד הצעירים להמשיך ולפעול בישראל. אתה פוגש כאן בוגרים שבאים לסייע ולהשתתף וגם הם מהווים הוכחה לרצף. במהלך ארבע שנים פוגשים הצעירים מנצחים מתרבויות שונות, המחזור שמסיים השנה פגש מנצחים מישראל, מאוסטריה ומספרד ניגן רפרטואר מאוד מגוון.

"לדידי ההוכחה הטובה ביותר שהמוזיקה וההשתתפות כבר קנו לעצמן מקום נכבד באישיותו של כל נגן היא בפניות שישנן אלי וליתר חברי צוות ההוראה לקראת הפעילות בקיץ הקרוב.

"היצירה המרכזית שהפילהרמונית הצעירה תתמודד עימה בקיץ היא הסימפוניה מס' 5 של מאהלר. כבר עכשיו באים רבים ותוהים איפה הם ישובצו בנגינה של היצירה הגדולה הזאת. העובדה שישנה התרגשות לקראת האירוע הבא. העובדה שבעידן כמו שלנו העמוס בכל כך הרבה פיתויים חיצוניים, יצירה של מאהלר עדיין מרגשת ומתסיסה בני עשרה יש בה תמורה ענקית לכל מי שעוסק בעבודה החינוכית כאן ואני מאמין שלא רק כאן, יש בה הרבה מקור לנחמה לכולנו."        
 
קונצרט ההתרמה לעמית קלמנוביץ' ייערך ביום חמישי, 13 בדצמבר 2012, ב-20:30, באולם קלרמונט, בית-הספר למוזיקה על-שם בוכמן-מהטה, אוניברסיטת תל-אביב. כרטיסים: החל מ-150 שקל. לפרטים: מאיה חג'בי, 054-4336505. קונצרט מיצירתו של היידן ייערך ביום שישי, 14 בדצמבר 2012, ב-12:00, באולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים. ב-11:00 ינגנו חברי התזמורת באכסדרת התיאטרון מחרוזת שירי חנוכה. הכניסה חופשית. כרטיסים לקונצרט: 60 שקל. לפרטים: 02-5605755.