גזענות הדדית

מחזהו של דייוויד מאמט "גזע" מ-2009 המועלה בתאטרון חיפה בתרגום מאמטי קולח וטבעי של יוסף אל דרור מתאר פגישה בין גבר לבן, עשיר מופלג, המואשם באונס צעירה אפרו-אמריקאית, לבין שלושה עורכי דין, שניים מהם אפרו-אמריקאים.
 
מנקודת מבטו של מאמט המחזה עוסק בגזענות, והוא מטפל בה בדרך מקורית המציבה מראות הדדיות בין הארבעה, שבאמצעותן הוא חושף את העובדה ששאלת הגזע הייתה ונותרה מנוע אנושי חברתי ואישי. המסקנה שלו היא כי כל תקנות ההעדפה המתקנת הן בסיכומו של דבר מסכה שאינה מצליחה להסתיר את האמת.
 
הדרך לכך עוברת במחזה הזה דרך הטיפול האופייני למאמט של משחק מקדים ציני ושנון של עורכי הדין שהלקוח הנואש מבקש לשכור את שירותיהם. זו ההזדמנות של מאמט לטפל במה שניתן להגדיר כאלימות של עורכי דין שיעשו הכל כדי להגן על הלקוח, לעוות את זווית הראייה של המושבעים, ולהפוך את האנס לקרבן הנאנסת.
 
אלא שאת מאמט לא מעניין, במחזה הזה, האונס עצמו, אם היה או לא היה. בחלקו השני של המחזה האונס המעניין אותו הוא זה שהמתמחה האפרו-אמריקאית אונסת את מעסיקיה. מטעמים של שמירת מתח אינני מפרט כיצד היא עושה זאת, אך התוצאה היא שמאמט מצביע על כך שהגזענות היא תמיד הדדית, וכל צד משקף את זו של הצד האחר.
 
משה נאור ביים את ההצגה כשיג ושיח קולח בקצב מהיר, כשהוא מאפשר לארבעת השחקנים שלו להיות טבעיים, כמעט ללא אפקטים מוחצנים. רמי הויברגר שוצף וחד כעו"ד הלבן, ג'ק לוסון (חצי בדיחה של מאמט: באנגלית זה LAWSON= בן חוק), שהוא הממציא הגדול של אמיתות על חוק, צדק, שיטות ותרגילים.
 
בחלק השני הויברגר מעצב מצוין את פגיעותו מהגזענות של סוזן המתמחה כלפיו. את סוזן מגלמת אסתר רדא המיטיבה לנוע בין היתממות להתנשאות, בשם הגזענות או כהתגוננות מפניה. 
 

"גזע" (צילום: ז'ראר אלון)

נורמן עיסא אנרגטי ותקיף כעו"ד האפרו-אמריקאי הנרי בראון (ושוב חצי בדיחה מכוונת של מאמט) שמנסה להוריד את עמיתו מהעץ הגדול שהוא מנסה לשתול במשפט. הגזענות שלו היא הפגיעה והבוטה ביותר.
 
שרון אלכסנדר מדויק מאוד כצ'רלס סטריקלנד המואשם באונס ואינו בטוח אם השיטה של לוסון מתאימה לצרכיו. אלכסנדר במיטבו כשהוא מתפתל בין האמיתות השונות שהוא חושף או נחשף להן, ואשר יקבעו את החלטתו ביחס לטיעון המשפטי שלו.
 
ערן עצמון עיצב תפאורה פשוטה ויפה של חדר ישיבות, חני ורדי האירה אותה היטב, התלבושות של אורן דר ענייניות, ורגעי המוזיקה של רועי ירקוני תורמים לאווירה הנכונה של הצגה טובה מאוד המביאה לבמה שחקנים מצוינים ונותנת קהל חומר למחשבה.