מנצח התזמורת, המלחין ואמן הבמה הבינתחומי רוני פורת מכריז על עצמו כ"שגריר תרבות".

פעמיים-שלוש בשנה הוא נוסע לחו"ל ומדבר על הפנים היצירתיות של ישראל, שמתבטאות, במקרה שלו, בהלחנת מוזיקה להרכבים קאמריים ותזמורת, תיאטרון ומחול.

גם בארץ מוזמן פורת להופיע בקביעות וליצור תוכניות קונצרטים המשלבות מוזיקה עם אמנויות הבמה, תוכניות מונחות לצעירים ומבוגרים ותוכניות לילדים עם כל התזמורות המובילות בארץ, לרבות הפילהרמונית הישראלית.

בימים אלה מנצח פורת על הקונצרט "הצוענייה הקטנה", עם תזמורת הבמה הישראלית. המופע משלב מוזיקה צוענית מקורית עם מוזיקה של גדולי המלחינים המושפעת מן המוזיקה הצוענית – "ריקודים צועניים" מאת ברהמס, "נעימות צועניות" של סרסאטה, "חתול שחור, חתול לבן" ו"שעת הצוענים" של גוראן ברגוביץ, שתי אריות מתוך "כרמן" מאת ביזה וצ'ארדש מאת מונטי.




רוני פורת (יח"צ)


"אנחנו באים לעשות חיים"

"הקונצרט בהנחייתי מספר את סיפורה של הצוענייה הקטנה על-פי סיפור מקורי של מיגל דה-סרבנטס", מספר פורת. "השם 'הצוענייה הקטנה' נשלף אינסטינקטיבית כשהחלטנו להרים את הקונצרט, ורק אחר-כך גילינו שיש סיפור בשם הזה, על צוענייה שהופיעה ברחוב. זה היה מוזר, אולי אפילו קרמתי".

מנין הרעיון להעלות קונצרט שמבוסס על מוזיקה צוענית?

"הרעיון הגיע ממנהל תזמורת הבמה, מייק לוין. מייק ואני הקמנו את התזמורת בשנת 92', ולמרות שעזבתי ב-2004, אני עדיין מגיע כמנצח אורח מדי פעם, ומבחינתי זו תזמורת הבית. כשמייק העלה את הרעיון התחברתי אליו מיד. זה קונצרט תוסס וססגוני באווירת פורים, שמביא המון שמחה אל הבמה, ומבטא את העולם הצועני גם מבחינה מוזיקלית וגם מבחינת הווי.

"אני מרגיש קרוב לתחום הזה של הצוענים, כי אני נודד די הרבה. כל שנות ה-80 נדדתי באירופה, ובקיץ האחרון עשינו נסיעה כזו עם כל המשפחה – אני, אשתי וארבעת הבנים שלנו. נסענו בוואן ברחבי אירופה והתחברנו לתחושת החירות והשחרור, לאפשרות להתקיים מהנדודים עצמם. חוץ מזה אני עובד שנים בהונגריה כמנצח, ויצא לי להכיר לא מעט צוענים. מדי כמה שנים אני עושה קונצרטים מהמוזיקה הצוענית והבלקנית".

מי עוד משתתף בקונצרט?

"נוסף לתזמורת הבמה, שעושה עיבודים לקטעים מסוימים, משתתפת בקונצרט גם להקת צ'וקרליה, שמתמחה במוזיקה בלקנית וצוענית, גם פולקלוריסטית וגם אמנותית. בלהקה חברים שישה נגנים: ארקדי אפטקר בכינור, מיכאל גורודצקי בקלרינט, ולדימיר נמויי באקורדיון, אנדרי לוקאץ' בקחון ודרבוקה, אנדרי סבין בטרומבון וסטניסלב באולין בקונטרבס. הם מנגנים כמו צוענים, משמיעה ובלי תווים, בעמידה ועם המון אלתורים.

"יחד עם התזמורת תשיר גם זמרת הסופרן יעל צבי, שעובדת איתנו הרבה, ונוסף לכך אנחנו מעלים גם ילד מהקהל ועושים איתו קטע כמו בהופעות רחוב. יהיה שמח, קל ולא מתיימר, עם הרבה תקשורת ושירה מהירה ולא דידקטית. אנחנו באים לעשות חיים".



"אנסמבל צ'וקרליה" (יח"צ)


וולפגנג קופץ לביקור

אחת הפעילויות שלך היא יצירת תוכניות קונצרטים מונחות לילדים שמשלבות מוזיקה עם תיאטרון. איך מנגישים מוזיקה קלאסית לילדים?

"אני עושה קונצרטים מונחים משהו כמו 20 שנה, לא רק לילדים, לכל קהל. זה ז'אנר שהמצאנו, והיום מגיעים הורים לילדים שראו בעצמם את הקונצרטים בתור ילדים. אני רואה בזה משימה חשובה לשמר את המוזיקה בת האלמוות הזו ולייצר לה תדמית אחרת, לא של זקנים.

"הדרך היא לבוא אל הבמה בגובה העיניים, לא ממקום מתנשא, בלי להתיילד ובלי הנחות, כי הילדים הם יותר חכמים מאיתנו. אני מדבר באופן ישיר על תכנים רציניים, אבל עם הרבה הומור. מעניין אותי שיהיה לי כיף על הבמה, לכן אני תמיד עושה דברים חדשים".



רוני פורת ועמנואל חנון (יח"צ)


ספר על הקונצרטים האלה.

"במשך השנים העליתי כ-15 קונצרטים מומחזים, רובם עם תזמורת הבמה, וכמה מהם עם תזמורות אחרות. האינפורמציה על המוזיקה עוברת דרך סיפור מסגרת שהתזמורת היא חלק ממנו. אחת התוכניות המוצלחות שעשינו היא 'המטבח של רוסיני' – סיפור חצי אמיתי על המלחין האיטלקי רוסיני שהפסיק להלחין ופתח מסעדה. בדיאלוג בינו לביני הוא מספר על מתכונים דרך המוזיקה.

"תוכנית אחרת היא 'וולפגנג קופץ לביקור', תוכנית שכתבתי יחד עם המחזאי והמתרגם שלומי מושקוביץ, שאיתו כתבתי את רוב הטקסטים לקונצרטים. מה שקורה זה שוולפגנג אמדיאוס מוצרט קופץ לביקור בקונצרט, ולא מרוצה ממה שהוא שומע. יש דיאלוג בינינו, ותוך כדי הוא עושה תיקונים וככה נולדת המוזיקה של מוצרט. מתוך הדיאלוג הילדים מבינים שוולפי הוא מלחין שחי לפני כ-200 שנה. התוכניות האלה עולות עכשיו גם בדרום אמריקה, זה נהיה סוג של מפעל מבורך".

אני אחלה, יש לי כוחות

פרט לעבודתו כמוזיקאי, משמש פורת בשנים האחרונות גם מאמן אישי ועסקי, מנחה קבוצות ומאמן אמנים ומנהלי ארגונים. הוא יצר סדנאות אימון שונות המיועדות למגזר העסקי והפרטי ומאפשרות למנהלים להתנסות בחוויית הניצוח וההובלה, ולאנשים פרטיים לחוות העצמה ויצירתיות.

"בשנתיים האחרונות עשיתי פריצת דרך מאוד משמעותית בחיי, ששיפרה את כל התפקודים שלי, כיוצר, מלחין וכמנצח, כבן-זוג, כאב, וגם כמאמן. היום אני חי כל רגע בכוונה ומתוך בחירה, בהשוואה לפעם, כשהחיים פשוט 'קרו' לי, ואני מאוד אוהב ומתרגש לראות אנשים עוברים תהליך, יוצרים שינוי ופורצים מהמסגרת שהיו כבולים אליה.

"הסדנאות שאני מקיים הן בעיקר סדנאות מנהיגות בכל מיני מגזרים, מעדיף את זה על עבודה אישית, כי הכי נוח לי לעמוד על במה מול קהל".



"הצוענייה הקטנה", יעל צבי (צילום: איציק מילר)


איך זה משתלב עם עבודתך כמוזיקאי?

"אני בודק למשל למה יצירה כמו החמישית של בטהובן מחזיקה מאות שנים, מה יש בה שכל כך משפיע על אנשים. כשאנחנו נכנסים לתוך המוזיקה, מתחילים להבין שיש שם מוטיב – ט-ט-ט-טם – שחוזר מאות פעמים, והאינטנסיביות שלו תופסת את האנשים בצוואר. זה מעלה את השאלה: מה הם הט-ט-ט-טמים שלנו בחיים, שחוזרים שוב ושוב?

"אנחנו בנויים ממחשבות חוזרות ונשנות שמייצרות את הזהות שלנו. זה יכול להיות 'אני אחלה, יש לי כוחות' או 'אני כישלון, אין סיכוי שזה יעבוד'. כשעומדת מולך סיטואציה, אתה תגיד לה כן או לא בהתאם למחשבות שחוזרות לך בראש.

"אני תמיד נותן כדוגמה את 'הבולרו' של ראוול. זה מתחיל כמוזיקה מאוד שקטה שחוזרת על עצמה באופן אינסופי, ומסתיים כמוזיקה רבת עוצמה ומטלטלת. אני משמיע את ההתחלה ומיד אחריה את הסוף. זה תמיד מזעזע אנשים, ההבדל בין השקט לעוצמה, אבל ביצירה זה מתפתח בלי שנשים לב, ממש כמו בחיים.

"זה כמו להתעורר בגיל 50 ולראות תמונה של איך נראית בגיל צעיר. מאיפה באו כל הקילוגרמים העודפים האלה? זה בא מהרגלים. עוד רוגל'ה אחד ביום לאורך זמן מעלה הרבה קילוגרמים בלי שנשים לב. אבל אם נביט בתמונה שלנו מפעם, פתאום נשים לב. מלחין יודע לבנות דברים בלי שתרגיש".



"תזמורת הבמה הישראלית" (יח"צ)


אין חיים עוצמתיים בלי חשיבה עוצמתית

"אני מציע אבחנה שמסתכלת על החיים שלנו כמו סימפוניה", אומר פורת. "להתייחס לדפוסים שחוזרים על עצמם ולעצב את החיים כמו אמנות – צריך מבנה ליצירה טובה, ואין יצירות טובות בלי איזון. אין חיים עוצמתיים בלי חשיבה עוצמתית שחוזרת על עצמה. זה האימון. דרך היצירה והמוזיקה זה נורא בולט ומאיר את הדעת".

אתה מכנה את עצמך "שגריר תרבות". איך אתה מתמודד עם היותך ישראלי במהלך עבודתך כמוזיקאי בחו"ל?

"אני נוסע די הרבה לחו"ל בענייני עבודה, לקונצרטים וסדנאות, בעיקר לאמריקה הלטינית, והדרך שלי להתמודד עם היותי ישראלי היא להימנע מביקורת על ישראל. יש הרבה אנשים שיוצאים החוצה ומבקרים את הארץ, ולדעתי המקום הנכון לביקורת הוא רק בבית. אני מתראיין הרבה ומשתדל לדבר רק על הדברים החיוביים שקורים כאן, ויש הרבה כאלה.

"אני דואג שמי שמאזין לי יכיר את הפנים היצירתיות של ישראל. יש כאן המון אמנים ובחו"ל לא יודעים מזה, יש שם תמונה מאוד מעוותת על מה שקורה כאן. באופן כללי אני משתדל לעשות רק טוב ולהקרין את הטוב הזה לעולם, לאסוף את הכישורים שהתברכתי בהם ורכשתי במסעי וליצור את יצירת חיי".

הקונצרט "הצוענייה הקטנה" יתקיים ביום רביעי, 13 בפברואר ב-17:30 בהיכל התרבות מטה יהודה בקיבות צרעה, כרטיס: 70 ש"ח, טל': 02-9908105 ובשבת, 16 בפברואר ב-11:00 וב-12:30 במוזיאון תל אביב לאמונת. טל': 03-6077020.