מפגש תרבויות

בין ההצגות החדשות הנחשפות במסגרת "פסטיבל ירון" במרכז סוזן דלל הגענו ל"מלך סיאם", ההצגה החדשה מבית תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער, נגיעה נוספת בקלאסיקה המייצרת אצלי ציפייה גדולה לקראת החיבור בין סיפורי ילדותי שלי לאלה של בתי.

מעבר להתמודדות ילדי ההיום עם קלאסיקה המביאה סיפור בעל קודים של עולם שונה מעולמנו שלנו, מביאה ההצגה אל הבמה את סיפור המפגש בין התרבויות השונות על הקושי הגדול של תרבות המערב לקבל את התרבות הסיאמית ולוותר על הצורך הפטרוני לשנות אותה, ואת הפן הכמעט פמיניסטי של המורה האנגלייה אנה, המסרבת לקבל את הדרך בה תופסים אנשי סיאם את מקומה של האישה, כפי שזה בא לידי ביטוי בהכרזתו של יועץ המלך: "שאישה תגיד לנו מה לעשות, מה לומר? זה התחלה של צרות!"

ספר ענקי במרכז הבמה משמש כמעין במה מוקטנת עליה מכניסים אותנו הרקדנים לאווירת סיאם המלוכסנת, עת מבשרים לנו המורה האנגלייה אנה, ובנה לואיס, על הגיעם לצד השני של העולם. את אנה הזמין המלך סיאם כדי שזו תלמד ארבעה מתוך 33 צאצאיו ("קמצוץ מתוך קמצוצים רבים שיש לי", כהגדרתו) את השפה האנגלית, ותעזור להם להתוודע לתרבות המערב.

בדרך חווים שני הצדדים את קשיי ההסתגלות. לואיס הלונדוני, בנה של אנה, מתקשה להסתגל לריחו השונה של המקום הזר, ולאורחותיו המשונים, מהבגדים אותם לובשים מארחיהם, ועד חיות המחמד הזרות לו ("נחש זה סימן טוב, אצלנו בסיאם נחש הוא השליח של האלים"). ילדיו של המלך, מן הצד השני, סובלים מהפטרונות של לואיס המתייחס אליהם כאל נחותים ממנו, עד הרגע בו חוברים שני הצדדים ומגלים כי הדומה והמשותף ביניהם עולה על השונה והמפריד.

את העבודה, משלב התלבושות ועד רמת המוזיקה, עושים בתיאטרון אורנה פורת, כרגיל, בצורה המקצועית ביותר, המופקדת בידי אנשי מקצוע מרשימים כירון כפכפי שהמחיז, כתב את מילות השירים והלחין, משה קפטן על הבימוי, אמיר לקנר על הניהול המוזיקלי והעיבודים ויובל כספין על התלבושות.


"מלך סיאם" (צילום: כפיר בולוטין)

שחקנים מאומנים

"הם עדיין שומרים על חיוך אחרי כל ההופעות", מתרשמת הקטנה אחרי שאני מיידעת אותה כי זו ההצגה השלישית שלהם ברציפות היום, "ראית איזה מאומנים הם?", והשחקנים, אכן, מאומנים להפליא, ומצליחים להביא את מיטבם גם בשלב זה של יומם.

מיקי לאון בתפקיד כובש לב כמלך סיאם, מגלם במשחק פיזי נהדר את הטיפוס הילדותי והפרוע, אך החכם והפתוח, שמוטל על כתפיו. קלייר בן דוד כמורה אנה מפגינה יכולת שירה מצוינת. אור מאיר הוא לואיס מקסים, לנוי הלפרין הנסיכה איכויות של נוכחות חזקה ובלתי אמצעית, מאיה מדג'ר מצליחה להביא משהו אישי משלה לתוך דמותה של האשה הראשית של המלך, וכך גם השחקנים בשאר התפקידים שלצדם, שכובשים כל אחד בדרכו.

לטעמי יש מעט יותר מדי שירים בחלקה הראשון של ההצגה, מה שפוגע קצת באינטימיות הסיפורית שיכולה ההצגה לייצר, אך המינון הולך ומתדייק מאמצע ההצגה, והאינטימיות גוברת עד כדי כך שמגפת כולירע שפוגעת בבתו של המלך מוצאת את בתי מתייפחת ומתלוננת שבגילה קשה לה להתמודד עם כאב עז כל כך.

בתום ההצגה היא מסכמת שהיה "מהמם, עצוב, מרגש ושונה", עומדת על זכותה לדי.וי.די. של ההצגה, וממהרת לקחת את בני התשע והחמש וחצי שהגיעו איתנו, ולשחזר בבית את הסיפור שזה עתה ראינו.


"מלך סיאם" (צילום: כפיר בולוטין)

"מלך סיאם", לגילאי 12-6, תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער . מחזה, תמלילים ולחנים: ירון כפכפי, בימוי: משה קפטן, ניהול מוזיקלי ועיבודים: אמיר לקנר, כוריאוגרפיה: רוני ברנדשטטר, תפאורה: סבטלנה ברגר, עיצוב תלבושות: יובל כספין, תלבושות: שלומית פניקל, תאורה: זיו וולושין, אביזרים: נרקיס מגזני אלבה, ע. במאי: יעל גודלברג. משתתפים: מיקי לאון, קלייר בן דוד, אור מאיר, מאיה מדג'ר, רועי קקון/עידו וולפוביץ', נוי הלפרין, יהונתן מגון, דפי אלפרן, שמעון חאבא.