"הראש שלי מתחיל מסאונד"
דרך תהליך החיפוש העצמי שלו מצא את עצמו המוזיקאי מתן בן צבי יוצר סדרת אלבומי אי.פי. בה הוא מארח ומפיק אמנים שונים, ומצליח לאחד את החומרים השונים שלהם לאמירה מוזיקלית שלמה אחת.
הראשון בסדרת "התעוררות" יצא בימים אלה, מיני-אלבום שנותן לסוף החורף עוד ליטוף אחד סגרירי אחרון, ומציג בפני המאזינים גלריה של יוצרים מעניינים ששמותיהם, עדיין, פחות מוכרים בציבור.
אביב בכר, דניאל קריאף, ג'ודי ענתבי, שרון טובה לוי, מתן בן צבי עצמו ואלברט סופר, איש להקת "אלגנט" בעבר, והידוע מבין היוצרים, מציגים שישה קטעים שאת רובם כתבו והלחינו (פרט לשירו של אלברט סופר שעל מילותיו אחראית שבא סלהוב), ועל הפקתם אחראי בן צבי. בן צבי עוטף את השירים בצבע שמחבר יפה בין הישראליות לבינלאומיות, במארג צלילים שיש בו אינטימיות ועוצמה כאחד.
"בגדול הכלי שלי זה תופים", מספר בן צבי, "אבל התחלתי בכלל מלימודי סאונד והראש שלי מתחיל מסאונד. סאונד ומוזיקה זה אותו דבר מבחינתי, שני דברים שמשפיעים אחד על השני כל הזמן. מבחינתי השראה יכולה לבוא מאיזה צליל של טרקטור שאני שומע ופתאום יש שם משהו שמגניב אותי בסאונד, ככה שהסאונד הכללי של השירים הוא משהו לא פחות חשוב מבחינתי מהמוזיקה עצמה".
מערבב אנשים ואת עצמי
את דרכו התחיל בן צבי (29), כשהוא מנגן עם אחרים, מתפתח מוזיקלית ומפיק אלבומים שעדיין לא יצאו (פרט לאי.פי. של ג'ודי ענתבי בהפקתו שיצא לפני מספר שנים), מצא את עצמו נסחף לפרויקט שממקם אותו מבחינת עשייה, גם אם לא בהכרח מבחינת ז'אנר, בין המפיקים המוזיקליים המוציאים אלבומים בהם הם מארחים יוצרים שונים, כדוגמת שגיא צורף ואלעד כהן (פרויקט "שלושים"), עידן רייכל או עופר מאירי.
"לא באתי לעשות פרויקט", אומר בן צבי. "לפני שנה הייתי בתקופה כזאת של לחפש את עצמי מבחינה מוזיקלית, ואז פגשתי את ג'ודי ענתבי שהשמיעה לי שיר באנגלית שלא נכנס לאלבום הראשון שלה. אז מחקתי ממנו את כל הערוצים והשארתי רק את ערוץ השירה, שעליו בניתי איזה משהו שהיה מדליק.
"פתאום הגיע אליי השיר של אביב שגם עליו עבדתי, אחר כך פגשתי את אלברט סופר באיזה מפגש הזוי כזה של כל מיני אמנים במדבר והוא ישב וניגן שירים שם על הגיטרה וכל שיר זה פנינה, וככה הגיעו אליי גם שירים של יוצרים אחרים, ואז התחילו מחשבות של איך להוציא את זה ולמה זה יכול להיות קשור, כי בתקופתו זה היה נראה לי טיפה יומרני להוציא בתור מפיק שירים של אנשים אחרים.
"לאט לאט זה התחיל להיאסף למשהו קצת יותר מגובש והבנתי שמשהו בי חיפש כל כך לעשות משהו בתור מפיק, ליצור משהו שלא בא מכיוון שמישהו מזמין אותי או רוצה שאני אעשה משהו, אלא מזה שאני רוצה לעשות משהו ויוצר שיתופי פעולה, ומערבב אנשים ואת עצמי".
האלבום שלך מציע היכרות עם כמה יוצרים שחלקם חדשים, יחסית. ספר לי עליהם בכמה מילים
"אלברט סופר הוא אמן שמתעסק המון עם מילים. מאז 'אלגנט' הוא הלך לכיוונים של שירים עם עומק וכנות מאוד מאוד גדולה, שזה משהו שקשה מאוד למצוא בימינו והנוכחות הקולית שלו כל כך עוצמתית שזה משהו שאני מיד מתחבר אליו, וגורם לאנשים ששמעו אותו בהופעה להגיב בצורה חזקה.
"ג'ודי ענתבי הוציאה לפני שנה בערך אלבום בהפקת יהוא ירון, היא מאוד מושפעת מפולק אמריקאי, וכך היא גם מגדירה את עצמה.
"את שרון טובה לוי אני לא יודע איך להגדיר. אני תמיד רואה אותה כמו מין גל שמתפרץ על החוף, אבל לאט לאט. היא שרה כולה רגש כל הזמן, כותבת מילים מדהימות, וכותבת גם המון טקסטים לא מולחנים, ועובדת עכשיו על אלבום משלה שבו אני לא מעורב. מבחינת שירה תמיד מגיע שלב שהיא כזה מתפוצצת, וזה משהו מאוד מאוד יפה ודינמי.
"דניאל קריאף היא מאוד מאוד צעירה, והיא עושה גם מוזיקה אפריקאית וגם שחורה, וגם קצת מוזיקה יהודית, וגם מוזיקה שיכולה להשתייך לפולק, היא גם שרה עם הרכבים שונים והיכולות הווקליות שלה יכולות להשפיע בצורה כזאת חיובית על האנשים שהיא עובדת איתם, שזה משהו שקשה למצוא.
"באביב בכר יש שני צדדים, את הצד של הזמר שיוצר פולק, ואת הצד היותר מסתורי שנוגע במוזיקה יותר איזוטרית. יש בו משהו מאוד מושך כשהוא מנגן או שר, כי משהו בו מאוד מקרב אותך אליו, או עוזר לך להתקרב לעצמך. משהו בנוכחות שלו תמיד עוזר לך להיכנס לאיזו הקשבה. מעבר לזה הוא גם מנגן מוזיקה פרסית, טורקית, סופית, המון כלי מיתר, גם מהמזרח".
מה הדבר שמאחד מבחינתך את השירים באלבום ?
"יש באי.פי שישה שירים שכל אחד מהם מדבר על משהו אחר, אבל בסופו של דבר יש ברצף שלהם משהו מאוד מכוון מבחינת המסע מהשיר הראשון עד השיר האחרון. כשאני מקשיב לזה בתשומת לב אני מגלה שיש שם מין תחושה שבאה בהתחלה ממקום פרטי של רק אני, למקום שהוא קצת יותר פתוח, מין מסע מהפנימי אל החיצוני. כאילו יש מין תחושה אורבנית שהולכת לתוך מקום קצת יותר פתוח".
שיר אחד שאתה כתבת ושר באלבום מספר גם על הפלרטוט שלך עם הפרונט המלא
"יש בי משהו שתמיד אומר לעצמי שאני אקליט מתישהו אלבום, אני אעשה הופעות, מצד שני אני מאוד נזהר לא להיכנס לכל ההתחייבויות האלה, בתור מישהו שעדיין מחפש את עצמי. אני כותב יחסית הרבה ומדי פעם גם מתעד את זה, אבל בגדול אני לא מחפש להיכנס לאיזה התחייבות אישית של עכשיו אני מופיע ואני זמר".
"אמנים צריכים להיות בתנועה כל הזמן"
בימים אלה עובד בן צבי על האלבום הבא בסדרה, ומחפש כיוונים אחרים מבחינה מוזיקלית.
"האי. פי. הראשון זו עבודה שמגדירה אותי מבחינת סאונד ווייב כללי של מה שאני מחפש, אבל זה משהו שסיימתי לפני חצי שנה אז את יכולה לתאר לעצמך שמאז המחשבות והצורה שאני ניגש לשירים טיפה שונה, ושהיום אני מחפש דברים קצת שונים.
"כבר עכשיו התחלתי להקליט כמה אמנים, ואני ממשיך לאסוף עוד חומרים, נפגש אם אנשים ורואה אם זה מתאים לפרויקט או לסתם שיתוף פעולה נחמד. בסופו של דבר כשמצטברים מספיק חומרים אני מנסה לזהות אם יש שם משהו שיכול לתקשר אחד עם השני.
"נראה לי שהכיוון של האלבום הבא הרבה יותר ישיר, קצת יותר פאואר, פחות מלטף, אני רואה את עצמי בשימוש יותר גדול בגיטרות, עם דיסטורשנים, אבל בסופו של דבר זה השירים משפיעים עליי. יכול לקרות שאני שומע משהו במהלך השבוע ובסופו של דבר אני מוצא את עצמי מעלה תופים או גיטרות ופתאום קורה משהו שלא ציפיתי לו, אז אני כן נותן להכניס לזה טיפה אקראיות".
יש לך איזה אישיו מול ה"להיות זמר"?
"אני בטוח שכן למרות שאני לא אודה בזה. בא לי ליצור ולכתוב ולהקליט אבל לא להיכנס למוד של 'עכשיו אני אעשה ככה ואהיה ככה'. זה לא מקום שהוא טבעי לי. המקום שלי הוא יותר להיות מפעיל הבובות, זה שמאחורי הקלעים. אני לא מחפש מוצר עכשיו, ואני חושב שזה יוריד לי מהמקום היצירתי. אני מחפש להיכנס לעשייה, ואני גם מנסה שהסביבה שלי תהיה סביבה של עשייה, לא של התחייבויות ומוצרים".
כחלק מאותו ניסיון לייצר סביבה של עשייה, מציע בן צבי גם את האולפן שלו ליוצרים צעירים בתנאים שיאפשרו להם לתעד את יצירתם בקלות יחסית.
"אני חושב שיש בארץ שפע של נגנים ממש טובים אבל יש איזה עניין שלא צורכים מספיק מוזיקה בארץ באופן ישיר וזה נורא משפיע היום על היצירה. זה משהו שמאוד מאוד מטריד אותי ברמה היומיומית, כי העובדה היא שיש שפע מטורף של מוזיקה שלא כולם מגיעים אליה.
"אני רואה היום המון אמנים מאוד מאוד מתוסכלים מהעובדה שהם יודעים שהם בחיים לא יחזירו את ההשקעה הכספית העצומה שהם השקיעו באלבום או בפרויקט כזה או אחר. להפיק היום אלבום עולה המון כסף וזה לא משהו שכל אחד מסוגל לעשות מבחינה כלכלית.
"גם לי זה מאוד קשה, עם כל זה שאני לא צריך אולפן כי אני מקליט הכל בבית שלי והכל קורה בהתנדבות, אבל לרוב האמנים שמקליטים אלבום זה עולה המון כסף, ומה שמטריד אותי זה שאצל הרבה מאוד אנשים נאגרים המון חומרים מוזיקליים והם נתקעים עם המון דברים של פעם, ואני מאוד בראש של לנסות ולשנות את הגישה הזו, כי אמנים צריכים להיות בתנועה כל הזמן, זה משהו שמאוד תורם לעשייה וליצירה. אז היום אני מאוד בראש שאם בנאדם רוצה להקליט דברים ולקבל איזה יחס מוזיקלי הוא מוזמן לפנות ולעשות את זה פה, בראש טיפה יותר פתוח, ובלי לקרוע את הכיס".
מה שמוביל לשאלת ההתפרנסות
"אני מתפרנס מכל מיני דברים. גם סאונד בהופעות, גם מנגן עם כל מיני אנשים, גם ממקסס, לפעמים צריך לעבוד בכמה דברים מסביב. אני לא שונה מכולם, אני לא מרוויח מיליונים מהפקות או ממיקסים ואני גם לא מעוניין להיות עכשיו ברווח כלכלי גדול מעשייה מוזיקלית,אני רוצה להשאיר את המוזיקה במקום הטיפה'לה טהור שלה".