מופע לאוזן, ללב, לראש
את מיה יוהנה מנחם אתם מכירים מהתכנית "דה ווייס", שהיוותה חוליה אחת בשרשרת המקצועית אותה היא יוצרת בשנים האחרונות.
במקביל לעבודתה על אלבום בכורה שיחשוף אותה גם כיוצרת, מופיעה מנחם עם שי טוחנר ויונתן מילר במופע "הללויה", שכולו מחווה ליצירתם של לאונרד כהן ובוב דילן.
זו הפעם השלישית שבה חוזרת מנחם לשני פסטיבלים בהם היא מופיעה באופן קבוע, ואת "הללויה" תוכלו לפגוש החודש גם ב"חגיגות המוזיקה באבו גוש", שם יעלו את המופע בגרסה אקוסטית ללא הגברה בכנסיית הקריפטה, וגם בפסטיבל "סולם יעקב", שם תצטרף אליהם הפסנתרנית מורן מגל. באבו גוש יופיע ההרכב גם בשני מועדים נוספים עם מופע שירים איריים וסקוטיים.
"למרות שתמיד גם יצרתי וכתבתי, ואת היצירה המקורית שלי אני עומדת להוציא ממש בקרוב, הרבה מאוד שנים אני מופיעה עם חומרים שהם לא שלי", מספרת מנחם. "עם שי טוחנר יש לי מופע שרץ כבר כשלוש שנים וכולו מחווה למוזיקת פולק אנגלו-סקסית מכל הזמנים, אבל בעיקר משנות השישים והשבעים, עם הרבה מאוד קלאסיקות של התקופה הזאת, מבוב דילן, לאונרד כהן וג'וני מיטשל, ועד ג'ון באאז.
"המופע שנעשה ב'סולם יעקב' וב'אבו גוש' מוקדש כולו ללאונרד כהן ובוב דילן, שזה באמת חלק מהחומרים שאנחנו מתעסקים איתם לאורך שלוש השנים האלה. לפני כשנה הוצאנו אלבום שכולו מחווה לשני היוצרים האלה, לקחנו חומרים שלהם, מוכרים יותר ופחות, ועשינו להם ביצועים מחודשים עם אינטרפרטציות חדשות, ויצא אלבום מאוד מעניין.
"זו הייתה זכות גדולה להתעסק עם החומרים האלה. האלבום יצא והוא ממש מצליח, ובעקבותיו יצאנו למופע שכולו מחווה לאלבום הזה ולחומרים שלו, כשבמופע אנחנו מבצעים גם דברים שלא הקלטנו לאלבום".
ההתמודדות עם יוצרים כמו דילן וכהן היא קודם כל התמודדות באגף הטקסטים
"מבחינתי זה הפרס הכי גדול שיש לי בתור זמרת. אין עניין יותר גדול מלעבוד עם חומרים כאלה, שאתה מרגיש שאתה יכול לבטא את עצמך דרכם והם משתנים עם ההשתנות שלך תוך כדי שאתה עובד איתם, ובכל פעם הם מקבלים משמעות אחרת.
"כשאתה עושה את אותם חומרים במשך שנה שנתיים ובכל פעם הם קצת שונים, זה מדהים. אני לומדת בכל שיר חדש שלהם את הטקסטים על בוריים, עובדת, חוקרת, בודקת מאיפה הם כתבו אותם, מה המשמעות של המילים, זה בשבילי תענוג גדול, וזה עוזר גם כיוצרת. למרות שזה מאוד מתסכל לדעת שלעולם לא תגיע למה שהם הגיעו עם הכתיבה".
לאן לקחתם את השירים מבחינת פרשנות, ביחס למה שזוכר הקהל מהביצועים המקוריים?
"זה משהו שונה ממה שהוא זוכר. קודם כל קחי את כל השירים האלה של דילן וכהן ושימי אותם על אשה, וזה כבר עולם אחר. הטקסט מקבל פתאום משמעויות שונות, וגם אופי השירה. אין מה לעשות, אני שרה כמו שאני שרה, ולא כמו דילן או כהן, למרות שאני מאוד אוהבת להקשיב להם ולקחת מהם רעיונות, אבל מהרגע שהשירים עוזבים את הביצוע המקורי זה כבר שיר חדש לגמרי.
"גם מבחינתי זה מקבל פתאום צבע אחר לגמרי ואני חושבת שמי ששומע את זה שומע פתאום דברים חדשים, שומע את הטקסט בצורה שהוא לא שמע לפני כן, וזו חוויה מעניינת גם למי שלא מכיר את השירים. זה מופע שהוא נעים. הוא גם רך וגם מקפיץ במקומות מסוימים, ובעיקר מדבר לא רק לאוזן אלא גם ללב וגם לראש של האנשים, שזה בעיניי הדבר הכי טוב שמוזיקה יכולה לעשות".
אתם משלבים לתוך המופע גם שירים של דונובן
"דונובן היה מקבילה בריטית של דילן. הוא הואשם בחיקוי שלו והיו הרבה מאוד השוואות ביניהם ואנחנו מכניסים איזה שיר שניים שלו וממשיכים הלאה. השירים המדהימים של דילן וכהן הם לפעמים גם עומס מסוים מבחינה טקסטואלית, ולפעמים צריך להקליל את זה עם משהו, ובחרנו שני שירים של דונובן מהתקופה הממש מוקדמת שלו, לפני שהוא הפך להיות פסיכדלי, שירים יותר כיפיים וקלילים".
חלק מהמשפחה
ל"סולם יעקב" יש אוריינטציה אנגלו-סקסית לא רק מבחינת מוזיקה אלא גם מבחינת הקהל והאמנים. איפה את ממוקמת בתוך הקהילה הזו?
"הקשר שלי לכל הקהילה הגיע דרך אמא שלי שעלתה מארה"ב בשנות השבעים לארץ, התחתנה עם ישראלי והם גרו בקיבוץ. אמא שלי נפטרה כשהייתי בת 6, וגם הקשר לשי טוחנר, הגיטריסט בהרכב, נוצר בעצם דרך הקשר המשפחתי, דרך אמא שלי.
"את כל הקהילה האנגלו-סקסית לא ממש הכרתי עד שחברתי לשי, וזו הייתה סגירת מעגלים עם אנשים שהסתבר לי שגדלו עם אמא שלי והיו בקשר איתה.
"בהופעה הראשונה שהייתה לי ב'סולם יעקב' סיפרתי את הסיפור של אמא שלי ובסוף ההופעה ניגשו אליי אנשים בעיניים דומעות וסיפרו לי שהם גדלו עם אמא שלי ועלו איתה לארץ בערך באותה תקופה, ובכלל לא ידעו שיש לה בת ששרה באנגלית. זה היה מרגש, וכל הזמן נוצרים הקשרים האלה עם יהודים שעלו לארץ בתקופה הזאת והתמקמו פה בישראל.
מיה יוהנה מנחם, צילום: אורי כרמי
"לא הייתי מודעת לכמה הקהילה הזו גדולה וחזקה ומגובשת. יש להם תרבות ופסטיבלים ואירועים שכולם קשורים אחד לשני וזה מדהים. אז בשבילי להגיע לפסטיבל הזה זה ממש להיכנס לאיזו משפחה. כולם מכירים את כולם, נפגשים שם פעמיים בשנה, ואתה תמיד רואה את האנשים גם בהופעות אחרות בארץ. זה נורא מרגש. בפסטיבל הזה הכל באנגלית, ההנחייה, השירים, הכל, ומבחינתי זה מרגיש כמו בית, כי אמא דיברה איתנו באנגלית בבית, וזה מרגיש מאוד טבעי ונכון בשבילי".
ובאבו גוש אתם משתלבים דווקא בפסטיבל שהאוריינטציה שלו קלאסית
"האמת היא שבאבו גוש זה באמת כאילו אנחנו פתאום יציאה שם. הפסטיבל הזה מאוד קלאסי, יש שם הרבה מאוד דברים באוריינטציה קלאסית ובארוקית, ופתאום בתוך הבליל הזה של הדברים זה יוצא מאוד מעניין דווקא, לתת איזו טעימה של עולם אחר.
"זו שנה שלישית שאני מופיעה שם, ותמיד אני באה לשם וזה קסם. אתה עולה על הבמה ומקבל אנרגיה מטורפת מהקהל, ואהבה מדהימה, אני תמיד אוהבת לחזור לשם. זה מאוד מכובד בשבילי להיות חלק מהפסטיבל הזה. לאבו גוש נגיע עם שי ועם יונתן, בלי מורן, והשנה זה הולך להיות בתוך כנסיית הקריפטה והולך להיות אפילו עוד יותר מעניין כי יש שם אקוסטיקה ואווירה מאוד ייחודית וזה יהיה לדעתי קסום".
המופע "הללויה" יעלה במסגרת פסטיבל סולם יעקב ביום שישי, ה-3 במאי ב-21:00 במתחמי פסטיבל סולם יעקב, מלון נוף גנוסר. מיה יוהנה מנחם - שירה, שי טוחנר – גיטרה, מפוחיות, יונתן מילר- כינור, קלרנית וכלים נוספים, מורן מגל - פסנתר
המופע "הללויה" יעלה במסגרת "חגיגות המוזיקה באבו גוש", ביום שישי, 17 במאי ב-16:15, מופע אקוסטי ללא הגברה בקריפטה במרכז אבו גוש. מיה יוהנה מנחם - שירה, שי טוחנר - גיטרה מפוחיות, יונתן מילר - כינור, קלרנית וכלים נוספים.