שורו" הוא סגנון מוזיקלי מברזיל. משמעות המלה היא "בכי", אבל בברזיל גם המנגינות העצובות ביותר הופכות שמחות לאחר שהן פוגשות את המקצבים הברזילאיים מלאי החיים.

כך למדנו מארבעה נגנים מלהיבים – סלעית להב בחלילים, גבריאל מרקס בגיטרה, דניאל רינג בקווקיניו ועודד אלוני בכלי הקשה – ומזמרת נפלאה עם נוכחות אנושית קסומה, לי גאון, שמובילה בהנחיה ושירה את שורולה, מופע מוזיקלי לילדים שמעניק שעה של עונג גם למבוגרים שבחבורה.

החלק הערכי נשזר כבדרך אגב

ארבעת המוזיקאים שעל הבמה מקדמים את פנינו עם מוזיקה דרום-אמריקאית על כליה האותנטיים, ומהרגע הראשון אנחנו נהנים ממופע מלא חיים, תוכן ומוזיקה שגרמו לי לגלות שאני אוהבת מוזיקה ברזילאית כמו שבחיים לא ידעתי.

רמתם הגבוהה של כל הנוגעים בדבר (שניים מהם באמת מברזיל) מורגשת לכל אורך המופע – מהמוזיקה המנוגנת על הצד האיכותי ביותר שלה, ועד הידע הרב שאנחנו מגלים במסע הזה לתרבותה של ברזיל דרך המוזיקה שעל הבמה. המינון בין השניים מוצלח במיוחד, והחלק הערכי של המופע נשזר כמעט כבדרך אגב בחגיגה המוזיקלית שמובילה את המופע כולו.

כך למדנו שאת השורו החלו לנגן לפני למעלה מ-100 שנה, כאשר הפורטוגלים הביאו אותו לברזיל, ושהגיטרה הקלאסית הברזילאית כוללת שבעה מיתרים במקום השישה המוכרים לנו. למה? כדי שהגיטריסט יוכל למלא גם את תפקידו של נגן הבס, שאינו נכלל בהרכבי השורו.

למדנו שקווקיניו זו גיטרה ברזילאית קטנטנה המנגנת אותם צלילים אבל גבוה, ושלכל אחד מחברי ההרכב יש תפקיד מוגדר, בדיוק כמו בקבוצת כדורגל.


שורול'ה (יח"צ)


שמענו איך נשמעת שיחה בצלילים, כשהפיקולו, החליל הקטן, מגלם את הציפור, שמשוחחת עם הגיטרה הקטנה, המגלמת את החתול, ושדרך לחנו של יוני רכטר ל"מה עושות האיילות" אפשר לזהות בקלות את הקשר שבין ישראל לברזיל.

תוך כדי מופע מעשירים משתתפיו את הרגעים הבימתיים בג'סטות קטנות: מהכובעים שהם חובשים בכמה מהשירים ועד תנועות המחול הקטנות שבהן הם סוחפים גם אותנו. גם הפרמטר של שיתוף הקהל מגיע פה לסיפוקו המלא כשהילדים נקראים לבמה לשיר, לנגן ולרקוד, במה שהופך לתזמורת של קהל ובמה, המסיימת את המופע המענג והמומלץ הזה.

 "שורולה ילדים", מנגינות וסיפורים מברזיל, פסטיבל פליציה בלומנטל למוזיקה, יום שבת, 4 במאי 2013. סלעית להב: ניהול מוזיקלי, חליל, סקסופון ואקורדיון; גבריאל מרקס: גיטרה שבעה מיתרים; דניאל רינג: קווקיניו; עודד אלוני: פנדיירו וכלי הקשה; לי גאון: הנחיה ושירה.