הבראה כלכלית

בתכנית הקונצרטים שמנגנת השבוע התזמורת הקאמרית הישראלית (הערב במוזיאון תל אביב לאמנות) יש משום טעימה של  קו הבחירות המוזיקליות שיאפיינו את השנה הבאה.
 
יואב תלמי, המנהל המוזיקלי הישן-חדש מנצח על הפסנתרן רומן רבינוביץ', מזוכי תחרות רובינשטיין. רבינוביץ' ינגן קונצ'רטו של מוצרט, התזמורת תנגן סימפוניות של היידן ושל מוצרט ויצירה למיתרים של הישראלי נחום אמיר, המוכר יותר כאחד ממורי האקדמיה למוזיקה בתל אביב.  

למה טעימה? ובכן הקונצרט  ערוך על פי הדפוס  שקובע תלמי. רשמית תלמי אמור לקבלת את הניהול  רק בתחילת העונה הבאה, עונת תשע"ד  2013-14, אבל על פי המנכ"ל יובל שמיר, יו"ר ההנהלה, עו"ד צבי פירון, רצה לידו  מנצח שיהיה בן שיח למערכות הציבוריות המתקצבות בישראל".
 
למשל?
 
"משרדי ממשלה, משרדי שלטון מקומי וכאלה שצריך להסביר להם  מה התזמורת עושה, כמה טוב היא עושה את מה שהיא עושה, כל מכלול ההתנהלות שאמור להניב  מקורות הכנסה מן הציבור וגם ממקורות פרטיים ישראלים.  מסיבה זו הוחלף המנהל המוזיקלי הקודם האוסטרי רוברטו פטרנוסטרו בישראלי, עוד לפני תום הקדנציה.הקשר עם פטרנוסטרו", מדגיש שמיר, "נמשך, כך למשל, באוקטובר הקרוב התזמורת תופיע באוסטריה בניצוחו".
 
אנחנו מדברים על תקציב של?
 
"שבעה מיליון שקלים בשנה. עם התקציב הזה התזמורת מנגנת כעשרים קונצרטים שונים בסדרות למנויים. כלומר  כל תכנית מנוגנת לפחות פעמיים.  עוד כמספר הזה קונצרטים מיוחדים. 
 
התזמורת קיבלה הלוואה של שני מיליון שקלים מהמדינה כדי לחזור ולעמוד על הרגליים כלכלית ובמסגרת תהליכי הבראה היה קיצוץ חד במשכורות מנהלים ובהמשך יהיו שינויים נוספים.  בהמשך השנה  ניערך גם למיזמים נוספים. מטרת כל התהליכים לתת משענת כלכלית יציבה  על מנת שהתזמורת תוכל לעשות מוזיקה".

רומן רבינוביץ', צילום: יח"צ

תזמורת ללא קהל קבוע
 
יואב תלמי  מצדו  נכנס לעריכת תכניות בשלב מוקדם ובבנייתן הוא נשען בעיקר על נסיונו  כמי שניהל את התזמורת בעבר ומתוך זהירות מירבית שלא לחרוג מן המסגרות התקציביות. "בתזמורת יש 32 נגנים,  כלי קשת, חצוצרות, זוגות של כלי נשיפה מעץ (חלילים, אבובים, קלרניתות, בסונים וקרנות) ותופים ובנינו תכנית שלא תחרוג ממסגרת זו   (חריגה ממסגרת, משמעותה גיוס נגנים נוספים לביצוע יצירה מסוימת, גיוס שכרוך בתשלום מיוחד. י.ש.).
 
התזמורת  הקאמרית  הישראלית נוסדה לפני 48 שנים, כאשר קבוצת מוזיקאים ובראשם המנצח גארי ברתיני חשו שליצירות שנכתבו להרכבים  תזמורתיים קטנים אין במה בישראל. מדובר ברפרטואר עשיר מאוד שכולל יותר ממאה הסימפוניות של מוצרט, 41 הסימפוניות של מוצרט, וכמובן הקונצ'רטות לכלים סולניים ולתזמורת שהם ואחרים חיברו.  גם בעידנים הבאים.
 
גם אם המאה ה-19 הצטיינה בצליל התזמורתי הגדול, באה המאה העשרים ומתוקף נסיבות היסטוריות שונות החזירה את התזמורת הקטנה למרכז הבמה. אלו היו כאמור פני הדברים בשנת 1965, כשהתזמורת היתה היחידה מסוגה מול תזמורות סימפוניות גדולות (הפילהרמונית, ירושלים וחיפה).
 
היום  מתחרות על הקהל כחמש תזמורות  קאמריות, הקאמרית הישראלית הוותיקה מכולן ואחריה קמו הסינפונייטה הישראלית באר שבע, הקאמרטה הישראלית, הקאמרית הקיבוצית - נתניה, סימפונט רעננה ולמעשה גם סימפונית אשדוד. מצב הדברים הוא לכן שלתזמורת המזוהות עם מקום רעננה, באר שבע, אשדוד ובמידה רבה הקאמרטה שנשענה על קהל מנויים  בעיקרו מרחובות ומירושלים נשאר גרעין קהל.
 
לעומת זאת התהפוכות שעברו על התזמורת הקאמרית הישראלית הניבו מצב שבו למעשה קשה לדבר על קהל קבוע. ובעניין זה אני פותח בשיחה עם המנצח יואב תלמי. 
  
כשבאים לאולמות הקונצרטים של התזמורת הקאמרית יש תחושה של קהל מזדמן.
 
"נכון  ואת המצב הזה בדיוק אנחנו רוצים לשנות.  כל התכנית לשנה הבאה נבנתה מתוך רצון לשקם או ליצור קהל חדש  ויציב לתזמורת. התזמורת תהיה מזוהה עם סוג מסוים של תכנית מבלי לחרוג אל משהו שלא תפור על מידותיה".
 
כלומר?
 
"שלד התכניות העיקרי בנוי משתי סדרות שקיבלו שמות של צבעים: תכלת וארגמן. כל סדרה כוללת שבע תכניות ואני עצמי אנצח על יותר ממחצית מקונצרט הסדרה. זיהוי מנצח עם תזמורת  מעניק לה יתר תוקף.
 
"שינוי נוסף שכבר יהיה בשנה הקרובה הוא חזרתה של התזמורת להופעות מחוץ לתל אביב בצורה מסודרת. הופעות שכבר נרכשו לאולם יפעת בעמק יזרעאל, לאולם בקבוצת כנרת בעמק הירדן, לכפר סבא ולאשקלון התזמורת הקאמרית תחזור למקומות שבהם היא לא הופיעה במשך שנים רבות".
 
מספר ההופעות שלך בחו"ל הצטמצם?
 
"כיום אני קשור כמנצח 'אמריטוס'  עם התזמורת בקוויבק, רק עכשיו ניצחתי שם על הסימפוניה השמינית של ברוקנר. יתר הופעותי בחו"ל הן כמנצח אורח. מסגרת זו מאפשרת לי להקדיש זמן רב יותר לניהול השוטף של התזמורת הקאמרית. 
  
מוצרט, זוכי תחרות רובינשטיין ואופרות קאמריות
 
"הרעיון המרכזי, בסדרות של העונה הקרובה וגם בזו שלאחריה הוא הכללת כל הקונצ'רטות לפסנתר של מוצרט  בתכניות התזמורת. מוצרט חיבר 27 כאלה ונשמיע את כולם לאורך שתי העונות. הסדרה תיקרא 'אמדיאוס' והסולנים כולם, ישראלים ואורחים, נמנים עם זוכי פרסים בתחרויות רובינשטיין לאורך השנים.
 
"בשנים 1987 ו-1988  כששימשתי כמנהל התזמורת, כבר התנסינו בסדרה כמו זאת והקהל מאוד אהב אותה. צריך לזכור שלזוכי תחרויות רובינשטיין יש בישראל קהל אוהדים  לא קטן וההזדמנות לפגוש מחדש את איאן פאונטיין האנגלי, את אלכסנדר קורסנטיה הגיאורגי, את בוריס גילטבורג הישראלי ואת עמיתיהם לזכיות, יש בה בהחלט יסוד מושך, אני מקווה שגם בקופה ובהרשמה של המנויים החדשים".

אלכסנדר קורסנטייה, צילם: יח"צ
 
מוצרט אם כך הוא ציר מרכזי
 
"כן אבל כמובן שלא רק מוצרט ימלא את העונה הבאה  התפריט כולל גם אופרות קאמריות כמובן, בתכנית אחת  בחודש מרץ הבא, נבצע את "הטלפון" להיט מוכר ואהוב של ג'אנקרלו מנוטי עם הזמרים שירי הרשקוביץ ועודד רייך.
 
"עוד באותה תכנית נבצע בביצוע בכורה בישראל אופרה, אולי יותר נכון דרמה מוזיקלית קטנה שחיבר מנדלסון בן העשרים  ושמה 'השיבה מן הניכר'. זו יצירה שמנדלסון חיבר ליום חתונת הכסף של הוריו והיא בוצעה  לפני אורחים בבית המשפחה, אבל היצירה לא ראתה אור. למעשה הדפסת היצירה נעשה רק לאחר מותו. בישראל נראה לי שלא  ביצעו את היצירה מעולם.
 
"כאן תצטרף לתזמורת זמרת האלט נעמה גולדמן וזמר טנור ככל הנראה מצרפת. אם תרצה גם ביצוע אופרות קטנות הוא חלק מן המסורת המוקדמת של התזמורת הקאמרית. כאשר גארי ברתיני הקים את התזמורת, שנקראה במשך שנים רבות 'האנסמבל הקאמרי' היא היתה גוף של נגנים סביב גרעין של רביעיית זמרים והרפרטואר כלל יצירות ווקאליות נדירות יותר. 
 
"התזמורת תבצע עם זמרים עוד יצירות של ויוולדי וכרוביני,  קרל אורף וברליוז  וגם יצירות של מלחינים ישראלים שנכתבו בהשראת יצירות  קלאסיות. בין אלה אני מונה את 'קונצ'רטו גרוסו'  של אבנר דורמן, את 'לילות קיץ' של עמית גילוץ, בביצוע בכורה בתזמורת.  באותה רוח של יצירות שנכתבו מראש להרכב תזמורתי מצומצם כוללת העונה הקרובה יצירות של ראמו, פולנק  ומיו הצרפתים, סימפוניה מוקדמת של שוברט,  יצירה של וילה לובוס הברזילאי, אלגאר ובריטן האנגלים ובארבר האמריקני. ההיצע הוא כאמור רחב.

פנים חדשות

בשנה הקרובה ונכון יותר בשנים הקרובות נראה בתזמורת הקאמרית ולמעשה בכל התזמורות הישראלית שכבה גדולה של נגנים שיוצאים לגמלאות. אלו הם בעיקר  בני הגל הראשון של נגנים יוצאי ברית המועצות שהשתלבו  בתזמורות שונות. אני מניח שזה חל גם על התזמורת הקאמרית. 

"נראה הרבה פנים חדשות ותזוזות בתזמורת. השינוי העיקרי:  ולדימיר ריידר, הנגן הראשי הוותיק יפרוש מן התזמורת ואלינא גורביץ', הנגנית הראשית, היושבת כעת לצדו, תוביל את התזמורת.גורביץ' גם תופיע בעונה הקרובה כסולנית. את קבוצת הוויולות תוביל ויולנית חדשה וגם בקבוצת הצ'לות נראה פנים חדשות.
 
"לצוות הניהול המוזיקלי תתווספנה שתי מנצחות, עדית שכטמן, המוכרת מתחום הקונצרטים לילדים תופקד על התחום הזה בתזמורת אבל לא רק בתחום הזה ועוד מצטרפת לתזמורת עוזרת מנצח חדשה, בר אבני, שממש רק יצאה עכשיו מספסלי האקדמיה. לצד הכוחות המקומיים יגיעו לתזמורת גם מנצחים מחו"ל.

עדית שכטמן, צילום: יח"צ
 
"המפגשים האלה דרושים לא רק לקהל המנויים אלא גם להזרקת אנרגיות חדשים ביחסים בין  הנגנים לבין מי שמובילים אותם.  המפגשים עם כוחות חדשים הם מקור לאנרגיה שונה. בעונה הקרובה יהיו אלו המנצח הישראלי ניר קברטי,  שינצח על הצ'לן הלל צרי ועל יצירה חדשה של שרון פרבר; איאן שו, הסיני שחי, מלמד ומופיע בישראל.
 
"ג'יימס אהנס, כנר ומנצח קנדי שאני מכיר היטב מעבודתי בקנדה, המופיע דרך קבע בשנים האחרונות בפסטיבל פבלו קזאלס בפוארטו ריקו, יופיע עם התזמורת כמנצח וככנר וינגן קונצ'רטו לכינור של מוצרט. אני מאמין ובעיקר מקווה שכאשר נשוחח לקראת העונה של 2014-15 נוכל להיווכח שהתזמורת הקאמרית הישראלית החזירה לעצמה קהל נאמן, קבוע ולא רק במרכז,
 
התזמורת הקאמרית הישראלית ורומן רבינוביץ' בניצוחו של יואב תלמי יבצעו את קונצרט הבריאה היום, יום חמישי, 23 במאי ב-20:30 במוזיאון תל אביב ומחר, יום שישי, 24 במאי ב-12:00 באולם י.מ.ק.א בירושלים. לרכישת כרטיסים:03-5188845.