כשהיה לוין קיפניס בן 30, החל ללמד מלאכת יד בבית המדרש למורות ולגננות על-שם לוינסקי בנווה צדק.

55 שנה לאחר מכן יזם את הקמת מרכז מחקרי לספרות ילדים באותו סמינר, וכעת, לאחר שעברו 30 שנה נוספות, חוגגת מכללת לוינסקי לחינוך 100 שנה לקיומה ומפיקה את "מלך הילדים", מחזה מוזיקלי על חייו של מי שנחשב לגדול משוררי הילדים.

את המחזה כתב יוני להב ("כולם היו בניי חוץ מנעמי", "אדי ופוס", "גומרים הולכים", "גור ואוח") על-פי ספרה של לאה נאור על חייו של קיפניס, הנושא אותו שם.

קרוב ל-5,000 יצירות כתב קיפניס, ביניהן "אליעזר והגזר, "גינה לי", "מי יבנה בית", "שעון בן חיל" ושירי חגים רבים שהיו לקלאסיקה מסורתית, כמו "נר לי", "סלינו על כתפינו", "בר כוכבא", "סביבון סוב סוב סוב", "שימו שמן", "שנה טובה", מה שהופך אותו, כנראה, למשורר שאת שיריו מכירים ילדי המקום הזה יותר מאשר את שירי כל המשוררים האחרים גם יחד.

מספרי לוין קיפניס, צילום: יח"צ

לצד להקת שחקנים מתיאטרון הספרייה ישתתפו ב"מלך הילדים" מקהלת בית הספר לחינוך מוזיקלי במכללת לוינסקי, מקהלת הילדים בת קול של הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה ונגנים. פרופ' משה זורמן, חבר סגל בית הספר, אחראי על המוזיקה, דניאלה מיכאלי על הבימוי והתנועה, ורון זרחי, גם הוא בצוות מרצי בית הספר, על הניצוח.

"בסופו של דבר זו דרמה על היחיד"

"'מלך הילדים' זאת אופרה שמבוססת על כמה שנים קריטיות בחייו של לוין קיפניס", מספר להב, "התקופה שעיצבה אותו והפכה אותו למה שהוא. זה סיפור התבגרות אישי שיחד איתו יש גם כל הסיפור הציוני-לאומי של העלייה השנייה, אבל בגרעין שלו זה סיפור על אמן שמוצא את הקול הייחודי שלו אחרי מאבקים. בסופו של דבר זו דרמה על היחיד".

ילד שלא דיבר עד גיל שלוש, ובגיל 13 כבר הפך למורה, זה מראש מתחיל כסיפור מעניין.

"זה יותר מורכב. זה היה ילד שגדל בשטעטעל, בחדר, עם כל מיני מורים לא עלינו, מכים, אביוסיב, שהיום כולם היו עומדים לדין. ילדות באמת עשוקה מהבחינה הזאת, והיו לו הרבה מאבקים פנימיים, אבל הוא הצליח לפרוץ החוצה. גם כל הסיפור של העלייה שלו לא קל, היו לו חיים מאוד סוערים. הוא בכלל רצה להיות משורר. יש לו שיר ארוטי גנוז בתוך האופרה, בעיני זה שיר נורא יפה, חבל שהוא לא המשיך עם זה".


לוין קיפניס, מקור: אתר מכללת לוינסקי

לאיזה גיל מיועדת ההצגה?

"לכל המשפחה. יש אלמנטים מבוגרים מובהקים, אבל הם בתוך מסגרת ומעטפת של סיפור משפחתי מובהק".

למה בעצם הוא לא המשיך עם הצד הארוטי שבא לידי ביטוי בשיר הגנוז שמצאתם?

"כל הסיפור הזה מסופר באופרה. הוא דוכא. דוכא על-ידי ברנר, דוכא על-ידי המילייה הספרותי, דוכא על-ידי הפחדים הפנימיים שלו, וכשהוא מצא את הקול שלו כמשורר ילדים, נגלה בפניו עולם שלם, עולמו האמיתי, עולם שהביא לתרבות הישראלית נכס מדהים שלא יסולא בפז".

"האינפנטיל שבי מאוד מתחבר אליו"

כמי שכותב גם למבוגרים וגם לילדים, יש מבחינתך הבדל בין שני סוגי הכתיבה?

"ההבדל הוא שיותר כיף לכתוב לילדים. כי זה משוחרר, כי זה חופשי, כי זה חסר עכבות, כי אין כל מיני סנובה אינטלקטואלית שצריכה לעמוד בין המלה לבין הרגש".

נשמע שאתה מאוד מתחבר למה שהוא עבר ככותב.

"לגמרי, לגמרי. האינפנטיל שבי מאוד מתחבר אליו, במובן החיובי כמובן. גם במובן השלילי, אבל זה תמיד בא ביחד".

מאחר שמדובר באופרה, יש פה עבודה בימתית קצת שונה מהצגת ילדים רגילה.

"יש למעלה מ-100 איש על הבמה, שלוש מקהלות, תזמורת, שמונה סולנים, וזו דרמה שמתגלגלת ממש כמו באופרה, רק שזו אופרה מודרנית, לא 'לה טרוויאטה'. זה אופרה שאפשר לקרוא לה גם מחזמר שרובו שירה, והפעולות הן כולן פעולות שקורות תוך כדי שירה. השירה עצמה מקדמת את העלילה".

איפה מבחינתך הקיפניס "שלך"?

"זה כל החטיבה בעצם של השירים הקטנים והעדינים האלה, הליריים, כמו 'רקפת', שירי הטבע שלו, כל ה'אליעזר והגזר', כל המגע הבלתי אמצעי שלו עם חומרים טבעיים. מאוד ארצישראלי, זה מאוד מזכיר לי את ילדותי ברחביה".

*** לעדכונים, הנחות, מבצעים ועוד בקרו אותנו ב- פייסבוק ופרגנו בלייק