ילד פלא בעיירה

יצאתי מהפקת המחזמר "מלך הילדים" בתיאטרון רמת גן עם תחושה בולטת אחת - רצון להעמיק את ההיכרות עם דמותו של לוין קיפניס. המחזמר מספק הצצה ראשונה וחטופה לאלבום תמונות, מילולי- מוזיקלי, שמשאיר הרבה טעם של עוד.

מי שחתום על הפקת "מלך הילדים" הוא סמינר לוינסקי שלמעשה מפיק – כפעולה חינוכית – מחזה מוזיקלי על אחד ממוריו המפורסמים ולשם כך מגייס צוות ניכר מבין מוריו ותלמידיו לשמש בתפקידים שונים בהפקה ואליהם מצטרפים עוד קבוצת שחקני תיאטרון הספריה ומקהלת הילדים "בת קול". על עצם ההתמודדות של מוסד שמטרתו הכשרת מורים עם הפקת מקור ראוי הסמינר (שאינו מכשיר את מקצועות התיאטרון) להערכה.

לעצם העניין. המחזה המוזיקלי "מלך הילדים" נשען על ביוגרפיה ספרותית על חיי קיפניס בשם זה, שחיברה לאה נאור. גיבור הסיפור, על פי נאור, הוא לוין- ילד פלא שנסיבות גידולו בעיירה אושומיר באוקראינה כללו התחלת דיבור בגיל מאוחר (שלוש) ואחר כך לימוד ב"חדר" וכבר בהיותו בר מצווה הוא עצמו לימד ולא סתם אלא לימד גם בנות.


מלך הילדים (צילום: ערן כהן)

האות הכתובה הציתה את דמיונו וכילד כתב, ערך, צייר בעצמו עיתון לילדים, שקרא לסובבים אותו. מסלול חייו חלף בוורשה ושם יהדותו עמדה לו לרועץ בנסותו להתקבל לבית ספר לאמנות. לעומת זאת התקבל ל"בצלאל" בירושלים.

מ"בצלאל" יצא לעסוק בחינוך. הוא נכלא על ידי השלטונות הטורקיים, חמק ומכאן ואילך עסק בכתיבה ובעריכה לטובת ילדי ישראל. שירים רבים שלו נותרו נחלת הכלל, מדפים קבועים בארון הספרים הישראלי: "שנה עברה שנה באה.." "מי יבנה בית בתל אביב", "חנוכיה יפהפייה",  "אליעזר והגזר", "אני פורים", "רקפת" ועוד. מאות שירים. אתרים שונים ברשת מתארים את מפעלותיו הספרותיים למיניהם מונים כ5,000 יצירות.

הבימוי מנצח

את צוות ההפקה מובילים יוני להב, ממחיז ספרה של לאה נאור, משה זורמן, מחבר המוזיקה ודניאלה מיכאלי שעל הבימוי. על העיצוב מופקדים לילי בן נחשון (תפאורה), סבטלנה ברגר (תלבושות) וחני ורדי ויאיר ורדי (תאורה).

המנצח על ההפקה הוא רון זרחי, מנצח מקהלת בית הספר לחינוך מוזיקלי שבסמינר ואליו מצטרפות  ענת מורג ודליה לזר שמעון, מנצחות מקהלת הילדים "בת קול," מקהלת הקונסרבטוריון הישראלי בתל אביב.

במלאכת בימוי מתוזמנת ומדויקת מעבירה אותנו דניאלה מיכאלי מתמונה לתמונה באלבום קיפניס. בעזרת המעצבים, ובעיקר המוזיקה, אנחנו חווים את העיירה היהודית, את העיר הגדולה על צבעוניותה, את פלשתינה של השלטון העות'מני ואת היותו של קיפניס ל"מנחיל לאומי" של שירי חג ומועד.

את החיזוק לצד זה של העלילה מוסיפים ילדי מקהלת "בת קול" המצטרפים בסוף המופע על הבמה ובמעברים שבין הכסאות בשירת הלהיטים הגדולים. מגיעה מילה טובה לשישיית הנגנים שהתחפשו לתזמורת שלמה, בייחוד בלט עופר פלד שהחליף כלי נשיפה ויצר גיוון מכיוון זה של ההרכב, ואיתו הכנר אלירון צייגר, הצ'לן עירא גבעול, הפסנתרנים מאשה אדלסון והקלידן עידן סוכובולסקי.

נמרצותם של השחקנים צעירים היא תכונתם הבולטת. אדיר מור, כלוין קיפניס היטיב לשחק ולשיר, לצדו בלטו חיים פיליבה בארבעה תפקידים שונים, יעל יקל, נוגה מורג ומונא חווא, שבעיקר שרה.

למרות שבפרסומים המוקדמים להצגה נכתב "המחזמר מגולל את הדרמה הגדולה של חיי לוין קיפניס, את המאבק, הגאולה ותעצומות הנפש" הרי שהדרמה, המאבק, ותעצומות הנפש נעדרו מן התמליל. הקהל, בהצגה שבה נוכחתי, מתחיל להגיב לנעשה מול עיניו ברגע ששבריר דרמטי – להלן העימות עם הטורקים – מוצא את דרכו אל הבמה.

החלטה אחרת שהיוצרים היו צריכים לקבל היא באשר למוזיקה. האם להעז ולהתעלם מן השירים המוכרים, הרי יש מלחין שמחבר מוזיקה חדשה בהשראת הסיפור. הוחלט בסופו של דבר להתחיל בשיר מוכר ולשלב בסוף לחנים מוכרים למילים של קיפניס במוזיקה של זורמן, החלטה שפעלה לטובת הקהל, שיצא מהאולם מזמזם את הלחנים המוכרים.

אבל כאמור, מי שמנצח במופע הזה הוא הבימוי, מעין יין נתזים שמצליח ליצור מופע שהכלים העומדים לרשותו הם קטעי מוזיקה טובים, אנכרוניזמים לשוניים שחיים בשלום עם ביטויים עכשוויים: "בכור שטן", "מזיק", "אסגור אתך חשבון", "שייגעץ" ו"יש!!" (האחרון ללא ספק ביטוי שקיפניס מעולם לא עשה בו שימוש), משמשים כאן בערבוביה.


מלך הילדים (צילום: ערן כהן)

"מלך הילדים", מכללת לוינסקי, 10 ביוני 2013, תיאטרון רמת-גן. בהשראת ספרה של לאה נאור . מחזה: יוני להב. מוזיקה: משה זורמן. בימוי: דניאלה מיכאלי. מנצח: רון זרחי. תפאורה: לילי בן-נחשון. תלבושות: סבטלנה ברגר. תאורה: חני ורדי ויאיר ורדי. שחקני תיאטרון הספרייה: מונא חווא, יעל יקל, אדיר מור, נוגה מורג, חיים פיליבה, בר פלד. נגנים: מאשה אדלסון, פסנתר; עירא גבעול, צ'לו; עידן סוכובולסקי, קלידים; עופר פלד, כלי נשיפה; אלירון צייגר, כינור.