כמה צלעות יש לך?

באחד הערבים בשבוע שעבר בכיתת האמן של ג'ואן דורנמן,מנהלת סדנת האופרה הבינלאומית בתל אביב, פגשתי אנשים שבאו לכיתת האמן כי שמעו שזו חוויה מרתקת. בצאתם הם לא היו בטוחים אם מדובר במופע שהוכן מראש אם לאו.

אחד הזמרים באותה כיתת אמן היה זמר הבריטון הישראלי הצעיר גיא פלץ, ששר אריה של צייד הציפורים, פפגנו (מתוך האופרה "חליל הקסם" של מוצרט). דורנמן הקדימה להופעתו מספר מלים  ובעיקר  "זו הפעם הראשונה שאני רואה אותו, מעולם לא ראיתי ולא שמעתי אותו".

באריה שגיא בחר לשיר מתכנן צייד הציפורים, הדמות הקומית באופרה לשים קץ לחייו. הוא מיואש, כי למרות כל נסיונותיו לא הצליח למצוא בת זוג. גיא פלץ, גבוה, רזה, מפיק קול יפהפה, מרגש,  המאזין בקלות מאמין לו שהנה הנה, הוא עומד להשחיל את ראשו אל לולאת החבל התלויה כבר לענף של עץ גבוה. הוא אכן נפרד מן העולם האכזרי. כשהוא מסיים לשיר הקהל מוחא כפיים בנדיבות.

קול יפה, זמר יוצא מן הכלל" אלו הם פסקי הדין של דורנמן. מכאן היא פונה אליו לבדוק את שיטת הנשימה שלו. מבקשת ממנו לשיר שוב, תומכת בבית החזה התחתון כדי שגיא יבין מהיכן מגיע האוויר, מתפתחת שיחה קצרה שבמהלכה הוא נשאל "כמה צלעות יש לך?  התשובה המשעשעת היתה "הרבה". עוד שיפור קטן היא מנחה אותו לחוש את הצלעות ולחוש איך האוויר ממלא את החלל הגדול שבין הצלעות. "בן כמה אתה?" שואלת ג'ואן לאחר כמה תרגילי נשימה,   "21," משיב גיא. "יופי. תחזור אלי בעוד עשר שנים...", אומרת לו דורנמן למצהלות הקהל.  

כיתת האמן היא אחת התופעות המרתקות בעולם האמנות כיום ובעולם החינוך. ככל שהעולם נעשה טכנולוגי יותר, מפגש אישי, בין תלמיד למורה, בין שוליה לבעל ניסיון, בין זמר מתחיל, או זמר  מקצועי לבין מורה שהוא בעצמו זמר בעל נסיון רב יותר, או במאי, או מאמן  זמרים הוא משמעותי יותר.

בתחומים האלה יש חשיבות גדולה לקשר האנושי, לתובנות ההדדיות, ליכולת לאבחן תוך זמן קצר נקודות תורפה ולהציע פתרון.

 אלו הם רק כמה מסודות כוח המשיכה הבלתי נדלה של כיתות האמן. הסוד האחר הוא שלעתים, לא תמיד, לעתים במהלך מפגש של 20 דקות נוצר קליק, שמשנה אצל הזמר הצעיר תפיסת עולם. הוא עושה צעד ראשון בכיוון חדש ומבטיח. 

    
                  גיא פלץ (יח"צ)

"הגשמתי כאן את רוב שאיפותיי כבמאי"

הערב, יום ראשון, המורה בכיתת האמן יהיה ג'ון נוריס,  מוותיקי הסדנה, מי שנחשב לאחד הבמאים רבי ההשראה ובעלי כוח ההמצאה בפעילת הסדנה. בשנים האחרונות מתמקד נוריס בהוראה. בברלין יצר מסגרת שנקראת "מיומנויות הופעה – גוף, ראש, קול"  שבה הוא עובד עם זמרים צעירים. כאן בישראל כאמור הוא זכור לא רק כמורה מבוקש אלא כבמאי מצליח. גלישה לאתר האישי של נוריס מגלה שהוא מקדיש מקום נרחב לעבודתו בתל אביב, למרות שגם כאשר הוא מגיע לכאן מדי שנה, מדובר על שהות של לכל היותר 30 יום.
 
יש לך יחס מיוחד לתל אביב?
 
"אפשר לומר שבמהלך השנים הגשמתי כאן את רוב שאיפותיי כבמאי. במלים אחרות כמעט כל אופרה שרציתי לביים שעניינה אותי יכולתי לביים כאן. האתגר כאן הוא בעבודה בתנאים בלתי אפשריים לכאורה, תקציב להפקה שלא עולה על 500 דולר, במה שאינה במת תיאטרון, מספר חזרות מינימלי ובכל זאת, בעזרת תלבושות מרומזות, (לפעמים בגדים שהזמרים הביאו מהבית, לפעמים בשיתוף פעולה של מחלקת התלבושות של האופרה הישראלית), תאורה מצומצמת אבל חכמה, הצלחנו להעמיד כאן אופרות מורכבות כמו "סיפור הופמן" של אופנבך או "אדריאנה מנקסוס" של שטראוס - אופרות עתירות משתתפים ותובעניות במיוחד.
 
"ישנו עוד עניין שאתם בישראל מן הסתם אינכם ערים לו. לסדנת האופרה בתל אביב יש מוניטין עצום בארצות הברית וביבשת אמריקה בכלל. בשני מקומות לפחות במדינת וירג'יניה ובקנדה יש סדנות אופרה שנבנו על פי המודל התל אביבי. כשמדברים על הסדנה בתל אביב באמריקה יודעים על מה מדובר ויודעים להעריך את המפעל.
 
"באירופה צורת העבודה שונה והמודל התל אביב אינו תופס. אם כי רבים מאד מבוגרי הסדנה מנהלים קריירות בבתי אופרה חשובים באירופה".
 
המודל התל אביבי נזכיר, הוא מסגרת עבודה ולימודים קשיחה בלוח הזמנים. מי שמתקבל לסדנה עובד בשעורים  פרטיים  עם מאמני זמרים, מדריכי תנועה, מנחי שפות, משתתף בכיתות אמן, בהפקות אופראיות בקונצרטים המתקיימים בתל אביב  וגם מחוצה לה. 
 
"יש לנו עוד  סדנה בחורף," ממשיך נוריס, "מגיעים פחות מורים, ועובדים רק עם זמרים ישראלים. היתרון של סדנה החורף שאין הפקות וזה ניכר בעבודה".
 
זמר אופרה נזקק למאמן לאורך כל שנות הקריירה שלו. למן ההופעה הראשונה ועד להופעתו האחרונה, גם כאשר מדובר בקריירה של עשרות שנים. תמיד דרושה עבודת הכנה: עבודה על תפקיד, עבודה על יצירה להופעה עם תזמורת, הכנת טקסט בשפה לא מוכרת, בעיות תנועה. זמרים  כמו רקדנים,  כמו ספורטאים, באים לקבל שיעור.
 
"בברלין מגיעים אלי לשיעורים בין היתר רינת מוריה, בוגרת סדנה שהתקבלה לשיר באופרה הממלכתית בעיר וגם גל ג'יימס  ששרה כיום בבית האופרה של גראץ באוסטריה, רחל פרנקל מן האופרה של וינה, בברלין שלושתן  - ועוד אחרים -  באים  לקבל שיעור וכמוה עוד רבים. זמר, גדול, חשוב מוכר ככל שיהיה צריך את  התמיכה המתמשכת של המאמן", מספר נוריס. 


ג'ואן דורנמן בפעולה (צילום: אריאל הבשור) 

"מספיקות כמה תיבות כדי לדעת אם יש כאן כישרון פורץ דרך"

איך הגעת לעיסוק הזה?
 
"כילד חשבתי שאהיה מלחין. הייתי ילד אמריקני שגדל בקליפורניה וחיבר מוזיקה בגיל 12. במקביל רציתי להיות זמר, אבל זה לא הצליח. ההורים היו משוכנעים שהם מוציאים כספם לשווא וזה נעצר. בגיל 18, גיל מאוחר יחסית  החלטתי על תחום חדש, ריקוד. הייתי רקדן במשך כמה שנים, התחלתי להבין את הגוף את היכולות ואת המשמעות של איך עובדים עם הגוף.
 
"שמונה שנים אחר כך הוזמנתי להגיע  בפעם הראשונה לסדנה בישראל, הרעיון היה של פרנצ'סקה זמבלו שבאה לביים בסדנה את 'דון ג'ובני' (זמבלו היא מן החשובות שבבמאי האופרה והתיאטרון כיום- י"ש). לאחר שראו אותי בעבודה על התנועה, אחת המורות הבכירות כאן המליצה לי לעבוד עם זמרים וזו היתה ההתחלה".

היום עם הניסיון שלך, כשאתה מקשיב  לזמר או זמרת בפעם הראשונה, כמה זמן אתה צריך כדי לדעת על איזה כשרון, אם בכלל, מדובר?

"למען האמת  מספיקות  כמה תיבות  או  כמה דקות, כדי לדעת האם יש כאן כשרון פורץ דרך, יוצא דופן, או עם הגוף שלו למשל לא מחובר לרגליים, או שאין קשר בין איכות הקול לסוג התנועה. מה הוא או היא עושים עם הידיים בזמן השירה, ויש כמובן עוד דברים שניתן לעמוד עליהם  בתוך דקות ספורות.

"העבודה בהמשך נובעת כמובן מאותה הקשבה ראשונה. לעתים סקרנות, רצון לדעת, רצון להבין את משמעות נוכחות הגוף על הבמה ובעקבות זאת 'למקם' מחדש את הגוף. אלו דברים שעשויים לעזור גם למי שאינם כוכבים".   

לגיל יש משמעות?

"העולם היום מחפש את הזמרים הצעירים, בני העשרים, בעשור השלישי לחייהם. זה כמובן לא אומר שאם מישהו בן 35 מגלה שיש לו קול ומגיע לעבודה, שהוא אבוד. יש תמיד חריגים".

ג'ון נוריס (צילום: מירי שמיר)

"אותנטיות חזקה יותר מיכולת משחק"

זמר אופרה נדרש לשלוט בקולו, להיות מתואם עם התזמורת, לשיר בהגייה קרובה למושלמת בכל שפה שבה הוא פוצה את פיו. הוא נדרש לעבודת גוף, בכללה גם ריקוד לפעמים. עד כמה אנחנו מצפים ממנו שיהיה גם שחקן תיאטרון?

"משחק תיאטרוני אינו בגדר חובה. התשובה הכוללת לשאלה הזאת יכולה להיות גם הפוכה: האם במאי אופרה צריכים לדעת מוזיקה, לקרוא תווים, להבין מה הם הקשיים המוזיקליים הניצבים בפני הזמרים, התזמורת ובכלל. התשובה לשאלה הזאת היא שרבים מהם ובחלקם בולטים ומוכרים אינם יודעים מוזיקה ולעתים חוסר הידע ניכר בעבודה, באי התייחסות לדקויות מוזיקליות תיאטרוניות בפרשנות שלהם לאופרה.

"בגרמניה למשל  שיטת הבימוי השתנתה וגם לשינוי הזה יש השלכות לדרך שבה ממלא זמר  תפקיד.  עד לפני כמה שנים דובר על בימוי  אישי שבו ההתייחסות לשחקן או לזמר הבודד עמדה במרכז התפיסה. היום רוב הבמאים נאמנים לבימוי מושגי. כלומר הבמאי בא עם 'קונצפט' ולכן איכויות המשחק לא חשובות לו.

"לא מזמן הוצגה האופרה 'ריגולטו' ברוח 'משפט הקופים'. היתה הפקה ל'אישה ללא צל'  ברוח תיאטרון ה'קבוקי' היפני, עם חילופי תפאורה מרגשים. מה שאנחנו מחפשים  אצל זמר הוא אותנטיות. ברגע שהוא נשמע לנו אותנטי, זה חזק יותר מיכולת משחק. אותנטיות עוברת למאזין כמובן גם בביצוע קונצרטי".   

יש עוד עניין, אולי פחות רלוונטי בסדנה,  והוא משך החזרות לאופרה, לתפקיד
 
"זה בהחלט רלוונטי. אם נתבונן בעבודת הזמר על הבמה, בהפשטה מירבית, נראה שמדובר כאן בעיקר בפעולות של יצירת מתח והרפיית המתח. בבית הספר למוזיקה במנהטן היו לנו שישה שבועות לחזרות. בסוף התקופה היה ברור לחלוטין שהזמרים כבר סחוטים מדי.  לוח הזמנים הוא גורם שבהחלט מכתיב את איכות המוצר הסופי".
 
אמנים מורים וזמרים בסדנת האופרה לרבות ג'ואן דורנמן מחמיאים לקהל בתל אביב בכל רגע אפשרי.  אם נתעלם לרגע מן ההיבטים הציניים המתבקשים, יש באמת הבדלים משמעותיים?

" שאלה מעניינת, הגרמנים אוהבים את המוזיקה דרך האינטלקט, תוכל למצוא התייחסות לאופרות הווריזמו, כאל קיטש, היחס שלהם הוא יחס אינטלקטואלי.  כאן בישראל המצב הפוך אוהבים מוזיקה ולא מעמיסים על האהבה את האינטלקט ובסיס היחס הזה, הופך את הקהל לאהוב על אמני סדנת האופרה, זמרים ומורים כאחד".
 
 
כיתות אמן עם ג'ון נוריס יתקיימו היום, יום ראשון 7 ביולי וביום שלישי, 9 ביולי ב-19:30 בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה שטריקרבתל אביב.

אירועי הסדנה הבינלאומית לאופרה ה-27  יימשכו עד ה-25 ביולי 2013, בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה, קונצרט הגאלה יתקיים בבית האופרה, המשכן לאמנויות הבמה. הקונצרט "אופרה בפסגה" יתקיים בגן הפסגה, יפו, הכניסה חופשית. כרטיסים: כיתות אמן: 50 שקל; כיתת אמן עם ליובה קזרנובסקיה: 85 שקל. קונצרטים: 85 שקל. אופרות: 110–100 שקל. לפרטים: *9066. לקונצרט ביקב צרעה: 02-9908261.