מוזיקה - גברת אופטימיות – MC קרולינה פינת גורדון

Mc קרולינה, נסיכת גרוב מקומית מתייצבת עם אלבום חדש והצגה חדשה לשיחה רצינית-קופצנית על מיינסטרים, אנדרגראונד ומה שביניהם.

פאן של סט

ברדיו מתנגן השיר שלה Bring It Out , "לא ציפיתי" שיר של הרכב הדי ג`ייז "סוליקו קרו" שבו היא מתארחת אבל גונבת לחלוטין את ההצגה מפוצץ את הפלייליסט ובדרך מתבשלים מופע ותקליט עם הבנות נחמה. בחלק מהערבים היא מתקלטת, בחלק הנותר היא משתתפת בהצגה חדשה של סמינר הקיבוצים, ואילו במרכז העשייה של MC קרולינה (קרן אברץ) בימים אלה עומד אלבום הבכורה שלה ושל ההרכב שלה Funset - Live Ragga Pumpkin.

קרולינה, 34, שזכתה השנה בפרס אק"ום לעידוד היצירה על הלחנה, כתבה 11 שירים, 10 מהם באנגלית. יחד הם מרכיבים פאן של סט ( כמו שמצהיר שם ההרכב) על ידי ערבוב של אלמנטים שחורים ושורשיים מטעמים ומהשפעות שונות עם דגש על רגאיי ודאב. בשילוב עם החיוניות והאישיות המתפרצת שלה נוצר משהו מאוד אופטימי וקליט לאוזן מצד אחד, וביחד עם זה אישי מאוד, ייחודי, מלא בכנות שמקרינה האישיות והשירה הממזרית והמשוחררת שלה.

"תעשי בלי לחשוב, תעופי"

"באופן אישי הרבה יותר קל לי לכתוב ממקום של דיכאון", היא מפתיעה אותי באמירה שהכי לא ציפיתי לשמוע ממי שרק עכשיו הוציאה אלבום קיץ אופטימי, "אבל גם זה משתנה עכשיו ואני מוכנה לעבור גם על אקורדים פשוטים ולראות מה יוצא בלי לשפוט אותם ולהגיד שזה לא מספיק עמוק.

"אני כותבת כל הזמן מתוך דיכאון וחיוביות בו זמנית, אני חיה בתוך היי מטורף ושמחת חיים, וגם ההפך. את האלבום של פאנסט כתבתי אחרי שהייתי שלושה שבועות על אי ביוון וחשבתי שלא תהיה לי יותר מוזיקה בחיים. כי אני דרמטית כזאת.. כשהיא עוזבת אותי ליום אחד אני תמיד בטוחה שהיא לא תחזור בחיים... אבל הנקיון שחזרתי איתו מיוון נתן לי את הכוחות להוביל את הפרויקט הזה.

"ב Bring It Out אני אומרת “I can do whatever I feel like to bring out the best in me”, וכתבתי את זה בתקופה שאמרתי לעצמי, `חאלאס להיות בהצטנעות של עצמך. תעשי בלי לחשוב, תעופי, תעשה מה שבא לך, תוציאי את הבסט מעצמך, בלי לעכב את עצמי במחשבה שאני רוצה להיט או לא, מיינסטרים או לא, ואחרי זה כבר יהיו לזה כנפיים עצמאיות".

- את באמת בנאדם אופטימי כמו שמקרין האלבום הזה?

"הפסימיות מגיעה, ומגיעה בעוצמה. אבל מהר מאוד אני הופכת לאופטימית, תוך כמה שעות. זה לא נשאר נגיד לשבועות. בשעות שמגיעה הפסימיות אני חושבת שזה סוף העולם, וזהו, יותר לעולם לא תחזור האופטימיות, אבל אז היא חוזרת מהר. חמודה זאת, גברת אופטימיות. אני מאוד אוהבת אותה... הימים שמביאים אותנו להצלחה הם הימים של ההיי, לא של הדאון. זאת סתם קלישאה כזאת".

" היצר שחולם על MTV"

מגיל 17 היא שרה, בהתחלה בלהקות קאוורים באילת, העיר שבה גדלה. אחרי הטיול הבלתי נמנע לשנה בחו"ל (דרום אמריקה), נחתה בתל-אביב, הופיעה בעבודות שונות ומשונות ("ניקיתי מרפאת שיניים, עבדתי בלחם תושיה, הופעתי פה ושם בכל מיני מקומות כאלה... נגיד בקפה הבימה, עם פסנתרן ג`אז כזה שניגן כל מיני סטנדרטים כאלה משונים. הייתה תקופה שהייתי זמרת הבית, או משהו כזה, בתכנית של מני פאר"), אבל רק בחמש השנים האחרונות התחילה לכתוב לעצמה את החומרים.

"לפני חמש שנים החלטתי שאני רוצה פרויקט משל עצמי והתחלתי לגבש את פאנסט. בהתחלה זה היה בבית,רק אני וגל פארן (בס) שהיה הבן זוג שלי באותה תקופה, והוא הכי חשוב, וזה קרה הכי בזכותו. אחרי שעבדנו בבית על המחשב והבנתי מה אני רוצה לייצר התקשרתי לנגנים שרציתי לעבוד איתם והרכבתי את הלהקה.

"בכתיבה הרשיתי לעצמי לעוף לכל הסגנונות, ממש לא הגבלתי את עצמי. אם היה בא לי לעבור פתאום לבלדה קורעת לב עשיתי את זה. אין קונספט. אין מחשבה של `על איזה מדף ישימו את זה`. כמו שזה יוצא ככה לשחרר. זה יצר מין סגנון שהוא קצת לא אחיד, אבל בכל האלבום יש את הסאונד השחור-ג`מייקה כזה.

"כתבתי באנגלית כי לא רציתי להגביל את זה לשומקום בעולם, כדי שזה יוכל לעוף לאן שזה רוצה, וזה הרבה יותר פשוט שזה יקרה באנגלית. אבל היום כבר ממש בוער לי לעשות תקליט בעברית, כי אני כאילו כבר מוכנה עכשיו. אמרתי, `אני אעשה קודם באנגלית כדי לספק את היצר שחולם על MTV`, אז הנה, יש אלבום באנגלית, ועכשיו אפשר להישאר בארץ ולכתוב בעברית".

- ומאיפה המשיכה הכל כך בולטת שלך לחלקים היותר שחורים של המוזיקה?

"בטח הייתי שם בגלגולים הקודמים.. זה פשוט משהו שהוא נורא טבעי שלקח אותי לשם בלי לחשוב. נינה סימון, למשל, היא הזמרת שהתדר של הקול שלה כל הזמן מלמד אותי, כל החיים. ארתה פרנקלין, כשהייתי בהתלהבות של ההתחלה, בוב מרלי".

- ועם כל האהבה שלך לרגאיי, בג`מייקה כבר היית?

"לא יצא לי... הייתי עסוקה בלעשות כל מיני דברים ג`מייקנים בארץ..."

" "תוך יומיים הקלטנו את כל האלבום"

בשנים האחרונות השקיעו פאנסט את עיקר זמנם בהופעות. בג`ה פן הם כבר כמעט הרכב בית, כשהשמועה עוברת מפה לאוזן ומביאה איתה קהל אוהב שהולך וגדל מהופעה להופעה.

"למרות שזה היה בהתחלה ממש במחתרת, ישר נוצר חיבור טוב עם הקהל. זו מתנה. אנשים באו להופעה וזה כבש אותם, ונורא מהר הג`ה פן היה מלא, ועוד עם חומר באנגלית. אמרתי לעצמי `וואו, תעריכי את זה`. זה לא היה משהו שנבנה בצורה של הופעות ריקות... אין אנשים... לא יודעים מי אנחנו..."

- ואיך זה שעבר כל כך הרבה זמן עד להוצאת התקליט, בעיר שבה כל שנייה יוצא אלבום?

"זהו, שלא הייתי אז באנרגיה של תל-אביב, לא הייתה לי זרימה מהירה. ולא היה לי בטחון כמו שיש לי היום. עד לפני שנתיים עשיתי הכל לבד. הייתי צריכה ללמוד להיות גם מנהלת, גם עורך דין, גם זאת שמסדרת את החזרות, הכל. וגם ידעתי שאני לא עושה משהו מיינסטרימי כזה ושאני הולכת להשקיע בזה כדי להיות מרוצה, אז לקחתי את הזמן. למרות שמרגע שהתחלתי כבר את הפרויקט עצמו זה לקח מעט מאוד זמן. תוך יומיים למשל הקלטנו את כל האלבום. העיכובים נבעו מפרטים טכניים".

"מפחדת להפוך לידועה בציבור"

- "לא ציפיתי", השיר שעשית עם סוליקו קרו מצליח ברדיו בטירוף, המוזיקה שלך היא לא אוונגרד בלתי שמיע אלא כזו שיכולה לדבר לאוזניים רבות, אבל כבר כמה פעמים שמעתי אותך מסתייגת מהמילה מיינסטרים, שמסמלת בעינייך כנראה משהו שהוא הרבה מעבר למוזיקה נטו...

"יש לי איזה פחד כזה מהמילה הזאת. אני מביאה כרגיל קצת דרמה להגדרה, אבל יש לי איזה פחד מהצלחה. מלהפוך להיות, כאילו, ידועה בציבור. מיינסטרים מתפרש אצלי כמה שמתקבל בקלות ובאהבה אצל הקהל הרחב, ובמובן הזה אני רוצה להיות מיינסטרים, זה שקוף. אבל מפחיד אותי קצת להיות מין `כוכבת` כזאת, נגיד. ומצד שני, הפרדוקס הוא שאני יודעת שאני יכולה להיות. אני נורא מאמינה למשל שפאנסט יכולים להצליח בכל העולם אם רק נבחר לעשות את זה, אבל יש לי איזה פחד מלהיות רק ה`כוכבת` הזאת, שעושה הופעות, ויש עליה כתבות, והיא מדוברת עכשיו.

"יכול להיות שזה גם נובע מההתגלגלות של הדברים, כי מה שהצליח נורא ברדיו, `לא ציפיתי`, זה לא שיר שלי והוא לא בתקליט שלי. זה חיבור שלי עם סוליקו קרו, שהם ארבעה די.ג`ייז שמתקלטים פה בארץ. זו הייתה בכלל מין בדיחה שעשינו במסיבה של סוליקו קרו, שיהיה להם מה שנקרא `ספשל סוליקו`. ספשל זה בעצם טיזר. זמרת שאומרת נניח `סוליקו פה, אש על הבמה`, דברים כאלה. זה משהו שבג`מייקה קורה הרבה.

"ופתאום, דווקא הטיזר הזה שעשינו בעשרים דקות באולפן פרץ לרדיו – ואני עובדת על המוזיקה שלי כבר חמש שנים. אז הנה ההבדל שנראה לי לעין בין מיינסטרים לאנדרגראונד: אני מביאה ספשל סוליקו בחמש דקות, ובגלל שאני שרה טקסט פשוט, והריתם קופצני וקליט, אז הוא מדבר להרבה אנשים. זה עושה אותי קצת אמביוולנטית, מודה.

"זה לא לגמרי חריג כי גם אצלי יש הרבה מקצבים כאלה, אבל אני שרה טקסטים אחרים, יותר עמוקים. לכתוב את הטקסט של סוליקו היה קצת כמו לכתוב ג`ינגל. `תנו לי סמך, תנו לי וו, תוסיפו למד, יוד, קוף ווו, סוליקו פה וכל אחד מהם כוכב` זה משהו שאני לא אשיר בחיים באלבום שלי. אני לא אשיר `תנו לי קיי, תנו לי איי, קרולינה המלכה...`. זה פשוט בבדיחות הדעת ובפאסון הג`מייקני. אני שמחה שעשינו את זה, זה מתנה. זה שיר שהביא אותי למקום ממש טוב, אבל יש את הפרדוקס, את הצד שאומר `אבל מה עם השירים של האלבום`. למרות שהוא נמכר ואין לי טענות".

"באנדרגראונד אתה עטוף באהבה"

- ובכל זאת דיברת קודם גם על פחד מהצלחה..

"אני מרגישה מפוצצת מביטחון מהמקום שיודע שזה טוב, יש לי את הביטחון הזה. אבל קיים הפחד מכישלון, ובגלל זה הפחד מהצלחה. וזה טבעי. אבל יש בי משהו מצליחני, אני לא מוותרת. רציתי את התקליט באנגלית ועשיתי, לא ויתרתי.

"כשאתה מצליח אתה פתאום באמת חשוף בפני כל הצדדים, לכל הביקורת הרחבה. וגם זה קשור במיינסטרים ובאנדרגראונד. כי באנדרגראונד אתה תמיד עטוף באהבה כי ככה זה. כי אנדרגראונד נחשב אנטי ממסדי, ומראש יש שם הרבה אהבה ופתיחות ותמיכה. במיינסטרים אתה צריך לדעת להצליח, לדעת לדבר לכמה שיותר קהלים ואנשים, ורק אז אתה באמת מצליח. אז זה מין פרדוקס שכזה כמו כל החיים האלה...

"עכשיו אני בתקופה שכל מה שאני מרגישה זה להמשיך, לזרום עם מה שמגיע, כי הכל קורה יפה. אני באמת לא חיפשתי להביא להיט, ועובדה, הוא בא במפתיע, ממקום לא צפוי, כי לא ציפיתי... את רואה? לכל המילים יש עוצמה והן נחרטות גם אם אנחנו לא שמים לב..."

מלכת השמים

חוץ מהפעילות עם פאנסט שמתחילים להופיע בכל הארץ, מערבי התקלוט שלה, ומהקלטות האלבום של ההרכב הנוסף שהיא חברה בו "הבנות נחמה" (עם יעל דקלבאום ודנה עדיני), אפשר לראות את קרולינה מעכשיו גם בתפקיד איננה, האלה הקדושה, בהצגה "האוהל האדום" שמעלה סמינר הקיבוצים.

"רק בשלושה ימים האחרונים הבנתי שמה שקורה עם ההצגה זה קסם אחד גדול. היו לי כל כך הרבה ספקות כשבאתי לעשות את זה, כמעט ויתרתי על זה בגלל האלבום של פאנסט שיוצא, והאינטואיציה אמרה לי להישאר, והיא צדקה. איזה חוויה, זה מדהים. זאת הצגה על הצד הנשי בתקופה הפגנית, בתקופת יעקב אבינו, שמתארת את הצד הנשי שלא כתוב בתנ"ך, מה הן עברו וחוו, את הטקסים, את היחס שלהן אל האלות והקדושות שהיו בתקופה הפגנית. הדמות שלי בהצגה היא איננה, היא האלה שהיא מלכת השמים שהנשים מתקשרות איתה. כל המידע שהן רוצות, העזרה, כל מה שקשור למחזור הנשי, הכל עובר דרך איננה. אני עושה את כל התפקיד בשירה, יושבת לי על כסא כזה גבוה, ומדי פעם יש לי כניסות קצרות כאלה. זאת חוויה מדהימה, אני פשוט חווה את המתנה שם ונהנית מכל רגע".

Mב קרולינה תתקלט בייום שני הבא, 25 ביולי, ב-22:00 בבר אנה בתל-אביב. הבנות נחמה יופיעו ב- 28 ביולי בפסטיבל
עיר הבירה. ב- 2 באוגוסט תופיע קרולינה עם הפאנסט בברקה הבאר שבעי לפרטים נוספים.
עוד על "האוהל האדום"
האתר של MC קרולינה