חומרים בשילוב עם תנועה
"אני לא מחפשת להעביר בעבודות שלי מסר או אמירה, אלא דברים צומחים אצלי באופן אינטואיטיבי, בתקווה שזה ייגע, ירגש ויפתח אצל הצופים בהם איזה חלון", אומרת גליה פרדקין, במאית הצגת "תופר החלומות". זו תועלה בפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון ולסרטי בובות, שייפתח בחולון השבוע, ב-18 ביולי.
פרדקין יוצרת במקביל הן למבוגרים, הן לילדים. "התוצאות יכולות לצאת מאוד שונות, אבל בכל מקרה אני מתבססת על דברים אישיים, מתוך העולם פנימי של השחקן תוך כדי שאני מתווה את הדרך", היא מציינת. "עם כל השוני בין העבודות מבחינת השפה יש משהו שמחבר ביניהן, בוודאי בכל הנוגע ליצירה עם חומרים בשילוב עם תנועה".
"תופר החלומות", המכוונת לילדים בני 8-3, מתוארת כהצגה ויזואלית של בובות וחפצים, העוסקת במרחב הדמיוני של החלומות. היא נוצרה בהשראת הסיפור "זולל החלומות הקטן" מאת מיכאל אנדה. "זהו סיפור-מסע של ילדה, נמנמונת שמה שלא מצליחה להירדם ויוצאת לחפש את "תופר החלומות".
הרעיון והביצוע של ההצגה, שפרדקין עובדת עם כל מרכיביה, הוא של הבובנאיות אורית נוביץ'-לייבוביץ' ורויטל גריך. נוביץ'-לייבוביץ' היא גם יוצרת הבובות, שהסיפור מתרחש כביכול במתפרה שלהן. הבובות עשויות מהחומרים במתפרה.
תופר החלומות, כפיר בולוטין
לפרדקין זו התנסות ראשונה בתיאטרון בובות. לעומת זאת, היא יוצרת כ-20 שנה עם מחזאי ההצגה הנוכחית, איציק ויינגרטן, שלגמרי לא במקרה הוא בעלה ולדבריו הוא נשבה בקסם העבודה שלה עם חומרים. "הכרנו בנסיבות לא מקצועיות, כשעוד לא הייתי מחוברת לתיאטרון", מעירה פרדקין. "זה עוד כשהייתי מטפלת בתנועה. מאז המשכתי עם התנועה ואת הטיפול השארתי מאחוריי".
היא בת מושב תל-עדשים שבעמק יזרעאל. השכן המפורסם שלה היה הרמטכ"ל ה-11 רפאל איתן, הוא רפול, ש"כבת-בית אצלו הכרתי אותו כאיש חם מאוד, פשוט וישיר עם חוש הומור נורא מצחיק". לדבריה, אז עדיין לא הסתמנה אצלה היוצרת הרוכבת על כנפי הדמיון. "הייתי ילדה מושבניקית של עמק, אדמה, חקלאות ואהבתי מאוד לתת יד במשק", היא מציינת. "אם להציג, הצגתי בבית מול המראה ורקדתי בלהקה של ריקודי-עם".
תיכון אזורי בעפולה. שירות צבאי בשריון, בגולן. חיפושים עצמיים ממושכים. טיולים בחו"ל. עבודה עם נוער ולהבדיל גם עם בעלי-חיים. מכל זה הגיעה ללימודים במגמת המחול הסמינר הקיבוצים, "שם הבנתי שזה לא מה שאני רוצה, אלא שילוב של תיאטרון ומחול, כשכהמשך לכך פניתי ללמוד טיפול באמנויות בבוסטון".
רות זיו-אייל הייתה ממורותיה המובהקות בתחום תיאטרון-תנועה. כשזו יצאה לחופשה מעבודתה כמורה בבית צבי, החליפה אותה. לפני 17 שנה עברה ללמד בסמינר הקיבוצים בטרם ויינגרטן קיבל לידיו את ניהול המגמה ומאז היא מהמורים המזוהים ביותר עם המקום וגם מלמדת בתלמה ילין. במקביל היא פעילה בהדרכת תנועה בתיאטרון, בעיקר בהצגותיו של ויינגרטן, דוגמת "גן ריקי", "נשיקת אשת העכביש" ו"לרקוד עם אבא".
איך היצירה בשניים?
"בגלל שאנחנו כל-כך נותנים מקום זה לזה וההגדרות שלנו כל-כך מדויקות, כל אחד מתחומו, זה עובד נפלא".
זה עובר הביתה?
"כל הזמן. אנחנו יושבים בבית ומפתחים את הרעיונות וזה נוזל לתוך החיים היומיומיים שלנו".
זה מגוון את החיים, לא כן?
"זה מגוון, אבל קורה לפעמים שאני אומרת 'בוא, לא נדבר על תיאטרון'. אל נשכח שהוא גם הבוס שלי בסמינר הקיבוצים, בוס נהדר".
הרעיונות של גליה
"מה שאנחנו עושים יחד, כמו הפעם ב'תופר החלומות', לרוב אלה הרעיונות של גליה'', אומר ויינגרטן. "בשבילי זהו אושר גדול לבוא מהמקום שלי בתיאטרון למשהו עם ראש אחר לגמרי ואני נהנה לזרום איתה. מרתק אותי תיאטרון המחול הספציפי של גליה, שבא מכיוון של תת-מודע וחלומות, כפי שקורה הפעם בתיאטרון הבובות. אני נשבה בקסם של מה שהיא עושה, כשאני יוצא איתה למסעות לעבר מציאויות מקבילות לשלנו. גליה פותחת בפני שערים לארצות של פנטזיה".
את קוברת אנשים באדמה
"אתה בוודאי מתכוון לעבודת וידאו-דאנס שעשיתי עם מי היו תלמידים שלי בסמינר. מה שראית, זו הגרסה הגברית ל'לה מריפוסה', עבודה שיצרתי עם תלמידות בסמינר".
איך משכנעים אותם להיקבר בחולות לצורך הווידאו-דאנס?
"הם הולכים אחריי אולי מפני שהם מאוד בוטחים בי ומאמינים במה שאני עושה איתם. הקבורה בחול היא לשניות, מצלמים וזה נגמר. וזו לא הייתה קבורה לשם קבורה. אותה עבודה, שנקראה 'קדאווה' ונמשכה על הבמה, נגעה בעולם הגברי הישראלי עם תופעת הלם הקרב, כשהדימוי המרכזי שם היה של לוחמים שנשארו תקועים באיזו מלחמה, שורדים וצריכים לחזור לחיים האמיתיים".
פרדקין, שהציגה גם בחו"ל, היא יוצרת לא קלה להגדרה. היא נושאת תווית של כוריאוגרפית ועבודותיה הוצגו בעבר ב'גוונים' וב'הרמת מסך', אם כי לא הצטמצמה במחול נטו ו"תמיד זה יצא אצלי תיאטרלי, כמו בהצגת הילדים 'משהו עומד לקרות', שהעליתי בתיאטרון אורנה פורת".
מעבר להיותה יוצרת ומורה ישנה שגרת היום-יום. היא ואיציק הורים למיכאל, אורי ונועה, בני 17 עד 22 ומתגוררים בהדר-יוסף, בצפון תל-אביב. שם באה לביטוי המושבניקית של פעם. "אני אוהבת לעבוד בגינה", היא מעידה על עצמה.
עד כמה מגוונת פרדקין כיוצרת, תעיד העובדה שמתיאטרון הבובות היא מנתרת ישירות ליצירת התנועה להצגת "חתונת הדמים" מאת לורקה, שתועלה בסמינר הקיבוצים בבימוייה של שחקנית הבימה, טטיאנה קנליס-אולייר ו"זה כבר משהו שונה לגמרי". שווה לחכות.
"תופר החלומות" תעלה במסגרת הפסטיבל בינלאומי לתיאטרון ולסרטי בובות (27-18 ביולי 2013 ) ביום חמישי, ה-18 ביולי 2013 ב-17:30 וביום חמישי, ה-25 ביולי ב-17:30 במרכז לתיאטרון בובות בחולון. לרכישת כרטיסים: 03-6516848.
*** לעדכונים, הנחות, מבצעים ועוד בקרו אותנו ב-
פייסבוק
ופרגנו בלייק