ביום רביעי הקרוב ינגן הפסנתרן אנדרי גברילוב את הקונצ'רטו הנודע של צ'ייקובסקי במשכן לאמנויות הבמה באשדוד. וג פפיאן, מנהלה המוזיקלי של התזמורת הסימפונית אשדוד, מנצח ופסנתרן בזכות עצמו, ינצח.
לפני היצירה הסולנית תנגן התזמורת את הפתיחה לאופרה "איטלקיה באלז'יר"  של רוסיני ואחרי ההפסקה הסימפוניה האחרונה מס' 41 "יופיטר" של מוצרט.  תכנית לכל טעם.

ימים ספורים אחרי הקונצרט תצא סימפונית אשדוד לשהייה של כארבעה שבועות בפרוג'ה, באיטליה, היא תהיה תזמורת הבית של הפסטיבל וינצחו עליה וג פפיאן, אורי סגל, קרלו פלסקי שינצח על הפקת "ריגולטו" ועל קונצרטי להיטי אופרה.

"התזמורת יוצאת מדי פעם לחו"ל", אומר  פפיאן, "כאן היא תשמש בתפקיד החינוכי החשוב להיות תזמורת אמיתית שהמצטיינים בין הצעירים בפסטיבל, שהוא בעיקרו קורס קיץ, יתנסו בנגינה איתה".

"למדנו באותו קונסרבטוריון במוסקבה" 

ביום רביעי התכנית קלאסית מובהקת. רוסיני, צ'ייקובסקי ומוצרט. זו תכנית אפיינית?

 "הקהל שלנו באשדוד הוא קהל שמרן ולכן תכנית כזאת היא אידיאלית לטעמו".  אומר וג פפיאן.

הקשר עם גברילוב הוא יזמה שלך?

"גם שלי. אנחנו בני אותו גיל כמעט. הוא צעיר ממני בשנה, אבל שנינו למדנו ביחד באותו קונסרבטוריון למוזיקה במוסקבה. שנינו עברנו מבחנים באותו זמן. האימהות שלנו ישבו בחוץ וחיכו בהתרגשות לתוצאות הריאיון. התקבלנו אבל למורים שונים. הוא למד אצל לב נאומוב ואני אצל מיכאיל וֹסקרסנסקי.

"כעבור שנה, בשנת 1974, גברילוב ניגש לתחרות צ'ייקובסקי וזכה בפרס הראשון. הוא היה בן 18 וצעיר המשתתפים שזכו אי פעם בתחרות. מכאן הוא פרץ לקריירה בינלאומית. הוא הוזמן לפסטיבל זלצבורג והחליף את סוויאטוסלב ריכטר בהתראה קצרה. העולם נפתח לפניו. בהמשך הוא וריכטר היו חברים וניגן ביחד. חוזי הקלטות עם החברה המבוקשת ביותר בעולם. הכל התנהל  לפי תכנית הצלחה סדורה. כמעט".

אנדריי גברילוב, צילום: יח"צ

"הצירוף של תעשיה ומוזיקה  נראה לי בלתי מתקבל על הדעת"

אנדרי גברילוב נולד לאב צייר ולאימא פסנתרנית שהיתה המורה הראשונה שלו. ההצלחה הגדולה שלו מסתדרת היטב המיתולוגיה של סיפורי הצלחה מוזיקליים. ובכל זאת סיפורו של גברילוב שונה. לצד ההצלחות נרשמו  בקריירה העשירה שלו גם הפסקות ממושכות בנגינה וביטולים פתאומיים. מאמצע שנות התשעים של המאה שעברה ועד לסוף העשור הראשון כמעט, שמו של גברילוב נעלם. 

גברילוב עצמו מדבר על שבתון שנמשך שמונה שנים.  בוקר אחד בשנת 1993 הוא החליט שהוא לא יכול לצאת לנסיעה מפרנקפורט לבריסל. בבריסל הוא היה אמור לנגן עוד באותו ערב. "ההחלטה היתה ספונטנית, לפתע חשתי שלא אוכל לנגן. טילפנתי לסוכן שלי בבלגיה ואמרתי "אני לא אגיע'". 

"אל תדבר שטויות " ענה הסוכן. "כל הכרטיסים נמכרו. מלכת בלגיה בקהל. אני לא הגעתי לא יכולתי אפילו להסביר לעצמי מה קרה. הייתי משוכנע שהיכולת שלי הגיעה לקיצה. לכאורה, הכל היה ברור. הייתי בשיא קריירה, מופיע. מצליח.  ואז לא הייתי מרוצה מעצמי. כלכלית הייתי מסודר מאוד. אבל חשתי אז שאם אתמיד בדרך ההיא הרצון שלי להיות אדם חופשי לגמרי לעולם לא יתממש.

"לא יכולתי להיות חלק מתעשיית המוזיקה. הצירוף של תעשיה ומוזיקה  נראה לי בלתי מתקבל על הדעת.  אנחנו לא מייצרים כלי רכב, אנחנו עוסקים ברוח. חשתי שאין לי אפשרות להבין אינטואיטיבית את רצון המלחין ולהעבירו למאזין. לא רציתי להסתפק בביצועים טכניים, טובים ככל שיהיו. המסע הזה היה מפרך ומר, בתום שמונה שנים הייתי מותש לחלוטין"

יש מעריצים ויש מתנגדים

העולם המוזיקלי  לא קיבל באותה תקופה את ההנמקות של גברילוב להיעדרותו הממושכת מן הבמה. זכרו לו שהחלטתו שלא להגיע לבריסל לא היתה מקרה יחיד. זכרו לו שהיה עוד מקרה שבו יצא באמצע מקונצרט בשידור חי בווינה.

היעדרותו מסיבות אישיות לא היתה ההיעדרות היחידה בקריירה שלו. חמש שנים לאחר זכייתו ההיסטורית בפרס הראשון בתחרות צ'ייקובסקי, החליטו ראשי המשטר הסובייטי לקצץ את כנפיו. "הייתי עצמאי מדי לדעתם. הרווחתי הרבה. נהגתי ב'מרצדס' טובה יותר מזו של ברז'נייב. הייתי נתון למעקב מתמיד של סוכני השירותים החשאיים. אחד מאותם סוכנים הראה לי פעם מסמך חתום בידי אנדרופוב (שלימים היה מזכיר המפלגה הקומוניסטית -  י.ש.), שבו נאמר מפורשות שהשלטונות לא יתרגשו אם תאונה קטלנית תפגע במר גברילוב.
 
11 שנים לאחר שזכה בתחרות, ולאחר שלא הופיע במערב כחמש שנים, התיר משטרו של מיכאיל גורבצ'וב לגברילוב לצאת את ברית המועצות. גברילוב השתקע בלונדון ובהמשך בגרמניה. כיום הוא חי בשוויץ. הוא החל לנסות ולהשלים את שהפסיד והקליט בקצב. בהתחלה בחברת EMI האנגלית ואחר כך בחברת "דויטשא גרמופון" הגרמנית. העזיבה של חברה לטובת חברה אחרת גם היא לא התקבלה היטב.  הודבקו לו התארים "הפכפך", "קונטרוברסלי", "שתלטני". "אני רואה בכינויים האלה מחמאות" אומר  גברילוב. 
 
באמצע שנות התשעים, בעיצומו של חיפוש הזהות האמנותית שלו, נישואיו התפרקו, והוא נאלץ להיפרד מביתו, מילד ומממון רב. בסוף העשור מצבו הובילו לייאוש. "חשבתי שעלי להצליח או למות". גברילוב חש שהוא הצליח. בראיונות שונים בעבר התייחס להצלחתו כאל אירוע דתי. התובנות המוזיקליות התגלו לו. הוא יצא מחושך לאור גדול. "ההתגלות באה כמכת ברק" בלשונו.
 
רבים הסתכלו על ההיעדרות ועל השינוי כפי בחנו בשעתם את הסתלקותו של איוו פוגורליץ' ממרכז הבמה אל מחוזות מסתוריים. גברילוב מדבר על כך שהוא מיטיב לחוש את הקהל. על הקלטות שמצליחות להעביר את כל לוח הצבעים המוזיקלי עליו הוא חושב.  ייתכן שהסיבות לשינוי, לחזרה לתלם, הן פרוזאיות יותר. המעבר לשוויץ לפני יותר מעשור, נישואיו לפסנתרנית צעירה, לידת בן וכמובן עזרתם של חבריו הנאמנים, בהם גם בעלי ממון, שהחליטו לדאוג לו. להשיב אותו למסלול.  
 
מבקרי מוזיקה חלוקים בפרשנות על דרך נגינתו, יש מעריצים ויש מתנגדים. "בחרנו את הקונצ'רטו של צ'ייקובסקי, מתוך היצע די גדול שלו". אומר המנצח וג פפיאן, "דיברנו וסיכמנו, שיקול הדעת שלי היה שהוא מנגן אותו בדרך שאנחנו לא מכירים, וזה מרתק. "עם רקורד כזה" מסכם פפיאן, "בטוח שעם גברילוב משעמם לא יהיה".
 
"התזמורת כיום שומרת על יציבות ואיכות" 
 
התזמורת הסימפונית אשדוד מסיימת עונה ראשונה במסגרת פעילות חדשה. מסגרת הכפופה להופעותיה באולם החדש, המשכן לאמנויות. 

איך האולם?
 
"נראה לי שלמתכננים היה בעיקר מזל. התכנון המקורי היה ליצור אולם אוניברסלי, כזה שיענה לצרכים של כל אמנויות הבמה. אולמות כאלה בדרך כלל מפספסים אמנות אחת על פני האחרת. יש מקדמי הדהוד ועוד פרמטרים. כאן אני חייב לומר המוזיקה הרוויחה. אולם בן 950 מקומות והקונצרטים וההופעות המוזיקליות נשמעות היטב על הבמה, כלומר נגן אחד שומע את זולתו, מה שאינו מובן מאליו באולמות אחרים. והקהל שומע היטב מכל מקום".

ואג פפיאן, צילום: יח"צ

אז הכל טוב?
 
"אין לנו עדיין תשובה. בשונה מערים אחרות, אנחנו היום מנגנים באולם שהוא לכאורה אולם הבית שלנו, ובו מתארחות כל התזמורות הגדולות בישראל. נכון לעונה הראשונה האולם, גם בקונצרטים שלנו, היה מלא. אנחנו מחויבים כעת להופיע רק באולם הזה ולא ברור אם ההופעות האלה תהיינה בכל הסדרות כלומר גם בקונצרטים למשפחה. מסיבה זו העונה הבאה עדיין לא נחתמה".
 
בכל זאת דברים גדולים המתוכננים?

"מתוכנן קונצרט גאלה שייקרא 'בעיקר מוצרט' עם נבחרת זמרי אופרה ישראלים, אבל לא רק אופרה. מתוכננת האופרה 'לה טרוויאטה' בבימוי חלקי".
 
הסולנים יהיו מישראל או מחו"ל?
 
"למעשה נגעת בנקודה הרגישה שהיא הסיבה להחלטות שנקבל. לתזמורת מספר פעולות פחוּת מזה המקובל בתזמורות אחרות. התזמורת כיום שומרת על יציבות ואיכות. יש כמה נגנים חדשים. אבל הבעיה המרכזית כרגע היא מימון. מימון יכול להבטיח אמנים מחו"ל. להבטיח איכות באמצעות חזרות וכמובן יציאה למחוזות חדשים. במקביל לשהות באיטליה, אנחנו עובדים לקראת העונה החדשה. בינתיים אנחנו באמצע החזרות לקראת חגיגת גברילוב ביום רביעי".
 
הקונצרט יתקיים ביום רביעי, 17 ביולי 2013, ב-20:30, במשכן לאמנויות הבמה אשדוד. לפרטים: 08-9568111.