הילדה שירז גדלה עם אמה ואחותה החורגות. מאז שאביה נפטר החלו אמה ואחותה לנגוש בה כאילו היתה משרתת בביתם, והיא נתונה להצקותיהם הבלתי פוסקות.

יום סתיו אחד, בעודה יושבת לחלון לסרוג סוודר לקראת החורף, נושאת הרוח את כדור הצמר של שירז אל ביתה של זקנה מסתורית. הזקנה תסכים להחזיר לשירז את כדור הצמר שלה בתנאי שתבצע עבורה שלוש משימות.
כך נדרשת שירז לנתץ את כל הכלים המלוכלכים שבמטבחה של הזקנה, כי לזו כבר אין כוח לנקות, לעקור ולהחריב את כל צמחי גינתה עד היסוד, ולגזוז את שערה הארוך של הזקנה, כי אינה יכולה כבר לטפל בו.

בניגוד לבקשותיה של הזקנה, שירז מנקה ומסדרת את המטבח, מחזירה לחיים את הגינה ומסדרת יפה את שערה של הזקנה. זו מחזירה לה את כדור הצמר ומבקשת ממנה לטבול, בצאתה, שלוש פעמים בשתי בריכות המים שתמצא מחוץ לביתה. כששירז יוצאת מהבריכות היא מגלה כי זכתה במראה חדש וזוהר, עד כי אמה ואחותה החורגות אינן מזהות אותה.

חשה את בקשותיו של לבה

כשהבינו כי מקור היופי הזה נובע מביקורה של שירז אצל הזקנה, נשלחת האחות על-ידי האם לעבור מהפך דומה, ויוצאת גם היא לכיוון הזקנה.

בניגוד לשירז, שלא הקשיבה למלותיה של הזקנה אלא חשה את בקשותיו של לבה, מבצעת נרגס, האחות המרושעת, את בקשותיה של הזקנה כלשונן, ויוצאת מהברכות כשהיא מטונפת, מכוערת ועלובה, כך שגם אותה מתקשות שירז והאם לזהות. כך הן למדות כי המים רק מעצימים ומשקפים את טבעו האמיתי של הטובל בהם.

הלב של שירז, מקור: אתר תיאטרון אורנה פורת

את הסיפור הזה, שניתן לזהות בו כמה גרעינים של סיפורים מערביים מקבילים, שמעה הזמרת ריטה כילדה מאמה. לימים החלה לספר אותו גם היא לבתה, שביקשה לשמוע אותו שוב ושוב. כדי לא לשעמם את הילדה ואת עצמה – סיפרה ריטה אמש בבכורה החגיגית של ההצגה – הוסיפה לו פרטים כאוות נפשה, ולימים אף הוציאה אותו כספר.

כעת חברה ריטה לחברתה עוד מהאלבום "ימי התום", צרויה להב, אחת מהכותבות המוכשרות ביותר במוזיקה הישראלית, שיצרה מהספר את המחזה שמעלה תיאטרון אורנה פורת.

הקלדה אטית אך נחושה

כוחה הגדול של ההצגה טמון, לפני הכל, בשירים הפרסיים, הנשמעים בקולה המוקלט של ריטה כפסקול של ההצגה. עוצמתם של המקצבים והשירים האותנטיים עובדת גם בלי להבין מלה בפרסית, והם בסיס מדויק וחזק לשירתה של ריטה, הנשמעת בהם במיטבה.

הלב של שירז, מקור: תיאטרון אורנה פורת

"הלב של שירז" מביאה אל הבמה שילוב של מוזיקה, מחול וסיפור בבימוים של משה קפטן ועוז מורג, ורוחה של ריטה שורה גם על הפרטים הבימתיים האחרים, מהריקודים האנרגטיים שלא זרים לעשייתה הבימתית האישית, דרך תמונתה שמוקרנת בענק במהלך אחד השירים בהצגה, צורת המבט הדרמטית שעל הבמה, התלבושות הצבעוניות והאקזוטיות שעיצב יובל כספין, ועד שירים מתוך אלבומיה השונים ששזורים במופע.

התוצאה היא הצגה שהאנרגיות מתפרצות ממנה בדרמה של צבעים, תנועה, רגש ושירה, וקווי מתאר שונים במקצת מאלה שמאפיינים, לרוב, את העשייה האורנה פורתית.

בני השבע שצפו אתמול בהצגה נהנו מאוד, והקטנה הוסיפה בהקלדה אטית אך נחושה: "ההצגה הזו בעיני היתה נפלאה, וגם בסוף גיליתי שאני מכירה את הסיפור הזה מאגדות האחים גרים, אז תבואו לראות את ההצגה הנפלאה הזאת, אנשים!".

"הלב של שירז", על-פי ספרה של ריטה, לבני 4–8. מחזה: צרויה להב; מלות השירים: צרויה להב וריטה; בימוי: משה קפטן ועוז מורג; כוריאוגרפיה: עוז מורג; לחנים: סגיב כהן; עיבודים וניהול מוזיקלי: נדב רובינשטיין; תפאורה: במבי פרידמן; עיצוב תלבושות: יובל כספין; תלבושות: שלומית פניקל; תאורה: רונן נג'ר; וידיאו: דניאל קמינסקי; ע' כוריאוגרף: ארז צמח; אביזרים: נרקיס אלבה; ע' במאי: מירי קירמאיר. משתתפים: סיון פז-בוגנים/אור אילן, שמרית ששון, עופר פלדמן, תקווה עזיז, יוליה איגלניק, לירון כהן, ארז צמח, מריאנה סינצ'וק, תומר