אז מה עושים שם כבר 19 שנה בסדנת האופרה? יוסי שיפמן סוקר את פעילותה של חממת הקיץ השנתית של ג`ואן דורנמן לפרחי אופרה צעירים, ומשוחח עם חמדי כפיר, מורה לשפות בסדנה.
איך "עושים" זמר
במהלך כיתת האמן שהעבירה ג`ואן דורנמן ישבתי ליד זמרת המצו-סופרן הדר הלוי. הדר היא כבר שם דבר בתחומה, מבחר בתי האופרה שעל במותיהם הופיעה בצפון אמריקה ובאירופה - מרשים ביותר. הדר הגיעה לסדנה מכיוון שפגשה כאן את אחד ממוריה לשעבר בניו יורק והחליטה לעבוד איתו על תפקיד חדש שהיא צריכה ללמוד. אבל זה לא כל כך לענייננו. ענייננו מתמקד לרגע בזמרת צעירה מאנגליה, שהגיעה לראשונה לסדנת האופרה בארץ ובחרה לשיר את ה"הבנרה" מתוך "כרמן".
המתכונת המקובלת של כיתות האמן היא שהזמר שר את האריה שהכין. אחר כך המורה עובר אתו על מה שנראה בעיניו ראוי לשינוי ולתיקון, ובסוף המפגש הוא או היא שרים את האריה בנוסחה המשודרג. על פי רוב כל זה מתרחש לשמחת הקהל, שחש ב"שידור חי" נוכח עיניו איך "עושים" זמר.
כאן זה התנהל כך: הזמרת שרה את האריה כפי שהכינה אותה וזכתה למחיאות כפים ולהערה ראשונה של ג`ואן דורנמן: "זו אחת האריות הקשות ביותר שיש". לידי, הדר הלוי מלמלה את הטקסט המוכר לה היטב, וחיה את " כרמן" דרך זמרת אחרת. אני זוכה בחוויה כפולה - אל מול עיני צעירה בתחילת הדרך המקצועית מקבלת הערות בונות, ולצדי זמרת עתירת ניסיון, שאף היא שמחה לשמוע הערות מקצועיות ממקור מוסמך.
ואם תשאלו למה אריה כל כך מפורסמת היא כה קשה לביצוע הרי תשובתה של ג`ואן היא "בדיוק משום שהאריה היא כה מוכרת, הקהל מחכה לדבר אחד והזמר צריך לעשות בדיוק את ההיפך. הקהל שומע באריה איזו שמחה וקצב, ובעצם האריה דרמטית, מופנמת, ואישית". מכאן ואילך זורמת ההדרכה בכיוון הנחלת קו החשיבה החדש. הסוף צפוי. האריה מושרת בנוסחה החדשה. הקהל מריע, מתרגש. ג`ואן מודה לו ומפנה את אור הזרקורים לזמרת הצעירה.
מסגרת מפרגנת
זו השנה ה-19 שג`ואן דורנמן מובילה את "סדנת האופרה הבינלאומית" שהפכה כבר כמעט למובן מאליו בנוף הקיץ של תל-אביב. רבים נוהרים מדי ערב לחזות בטקס שבו נחצבים זמרים וזמרות חדשים - ישראלים ואורחים, שלומדים מול עיני קהל ומשתתפים בהפקות כיס של אופרות גדולות או קטנות, כאשר את מקום התזמורת ממלאים פסנתרן או פסנתרנית.
תפאורות של ממש לא תמצאו כאן, יש רמזים, יש גם תאורה מרומזת. אלא שדווקא הצניעות העיצובית מאפשרת להתמקד בדבר החשוב ביותר באופרה - בקולם של הזמרים.
מהי נוסחת ההצלחה של הסדנה ? זוהי מסגרת שמשוחררת מן הוויכוחים וממאבקי היוקרה בין מוסדות ישראליים שמחנכים למוזיקה, תוצאה של שיתוף פעולה בין העמותה הישראלית לאמנות האופרה בראשות פייגי צימרמן לבין עיריית תל-אביב. הסדנה מרכזת למשך כחמישה שבועות זמרים ומורים בעלי שם וידועים באיכותם (רובם הגדול, כמו גם ג`ואן עצמה, עובדים באופרה הגדולה של ניו יורק – המטרופוליטן).
המורים עובדים עם צוות זמרים שמגיעים מארצות רבות ויש גם נוכחות גדולה לישראלים (שמשלמים עבור ההשתתפות סכום צנוע ביותר). לזמרים הצעירים הדחיסות נוחה. נוחה גם העובדה שאותו מורה שגובה בעבור שיעור אחד בניו יורק סכום מסוים, יזכה כאן בתגמול נמוך בהרבה.
התלמידים מקבלים חבילת הוראה עם מורים ידועי שם והתנסות בעבודה מול קהל. הקהל מרוויח תמיד את הסיפוק הטמון בידיעה ש"אני הייתי שם כאשר הזמר הזה או הזמרת הזו רק נחשפו", או נהנה מהפקות בלתי מוכרות במסגרת מחממת ומפרגנת.
תופעת דורנמן
התוצאות של הנוכחות הקבועה של הסדנה כאן, הביאה לשינויים משמעותיים. היום, צעירים בגיל תיכון שזמר אופרה הוא מקצוע שיש לו סיכוי, והם מגיעים לסדנה להשתפץ ולהשתדרג. הסדנה ומוריה גם עוזרים לאותם זמרים בהמשך הדרך גם במציאת מקומות בחו"ל להמשך לימודים או לעבודה. מי עוד מרוויח? האופרה הישראלית, שדור העתיד, עתודת הזמרים שלה מתעשרת בידע ובניסיון.
לאורך השנים טיפחה הסדנה זמרים שמצליחים בישראל (כמה מהם לא בהכרח ישראלים) שהפכו לזמרים מבוקשים בבתי האופרה החשובים בעולם. הסדנה מטפחת גם מורים מקומיים ונגנים, פסנתרנים בעיקר. ההישגים האלה הופכים בידיה של דורנמן לאמצעי יומיומי לגיוס משאבים חדשים. עידוד הקהל המקומי להמשיך ולהתמיד בנאמנותו לפרויקט ואגב כך להמשיך ולעודד את ראשי העירייה של תל-אביב להמשיך ולסייע במימון הסדנה (חולדאי הוא כבר ראשו העירייה השלישי שמסייע לסדנה, צ`יץ` ומילוא קדמו לו).
הישראלים, שעודף כיבודים מן הבמה באירועים כאלה אינו אהוב עליהם, רגילים כבר להרעפת הכבוד של דורנמן על התורמים ועל בעלי השררה ולציון פומבי של נוכחותם של "ידועני" אופרה ותומכי האופרה. זה פשוט חלק מן הסדנה וחלק מ"תופעת דורנמן".
"ישראל מרוויחה שגרירים"
חמדי כפיר, חברה קבועה בצוות הסדנה, היא למעשה הזרוע הישראלית הקבועה, העובדת לאורך השנה כולה עם ג`ואן דורנמן מן הבסיס הניו יורקי. היא מילאה תפקידים שונים בסדנה והיום היא אחראית על התכנון. העיסוק כולל ארגון אדמיניסטרטיבי בניו יורק, הכנת רפרטואר, עבודה עם זמרים ומציאת זמרים חדשים. לצד כל אלה חמדי היא אחת המורות בסדנה, המורה העוסקת בהוראת שפות, בסיוע בהגייה הנכונה ובסיוע לזמרים להעמיק את הידע שלהם בחומר האופראי שהם אמורים לשיר.
- מבחינה מספרית - על כמה משתתפים אנחנו מדברים?
"השנה יש 90 זמרים, 25 מורים ועוד 10 פסנתרנים לידם עוד צוות מנהלי, מפיק וכו`".
- איך מגיעים הזמרים ממבחר כה גדול של ארצות?
"ראשית לסדנה יש כבר שם בינלאומי ורבים מתדפקים על שעריה. שנית אנחנו מקיימים סדנאות נוספות קטנות יותר בארצות אחרות. השנה למשל היו סדנאות בצרפת ובקנדה וזה מביא מייד זמרים מאותן ארצות, כך היה בעבר עם סין, בלגיה, הולנד ואוסטרליה ועוד ארצות. השמועות רצות בכמה כיוונים בעיקר מפיצים אותן מי שכבר היו פה ואז רואים גלים לפעמים של מקסיקנים, ובני לאומים אחרים.
"אנחנו, ואת זה אני אומרת כישראלית, מרוויחים שגרירים. למשל קנדים שבאים מהחלק הדובר צרפתית שלא כל כך אוהב אותנו. ופתאום יש מי שהיו כאן ויודעים לספר סיפור אחר".
הרפרטואר נקבע על פי קולות הזמרים
- בכל שנה בעיקר בשנים האחרונות, יש במופעים אופרות מוכרות שהקהל מכיר גם יצירות שונות שהקהל נחשף להן בפעם הראשונה - איך נבחרות היצירות?
"בבחירה אנחנו שונים למעשה הפוכים מסדנאות זמרים דומות בעולם. שם בדרך כלל חושבים על אופרה ומתחילים לאייש את הסדנה לפי הצרכים האמנותיים, לכאורה כמו בבית אופרה. אצלנו הבחירה של היצירות נעשית אך ורק לאחר שקיימנו מבחנים בניו יורק ובתל-אביב לקראת הסדנה הקרובה. כשנבחרו הזמרים אנחנו מחפשים רפרטואר שיתאים לקולות שיש לנו. כך נבחרו השנה "מוצרט וסליירי" של רימסקי קורסקוב ולצדו אופרה של סליירי, או אופרה בצרפתית "Le Medicine".
- הזמרים לא יכולים לעקם את האף בשלב כזה על כך שהם צריכים ללמוד תפקיד שאין להם סיכוי לשיר על במה מקצועית? אין מצדם דרישה לתפקידים שיש להם ביקוש?
"הם מבינים מהר מאד שלא מדובר כאן בלימוד של יצירה נדירה אלא בלימוד ובהתנסות בעבודה עם סגנון מסוים, שירה בשפה אחרת, עבודה עם מנצח ואז הם מרוצים גם עם היצירה החדשה. לנו לעומת זה קרה דבר מפתיע , באופרה של אהרן קופלנד שאנחנו מעלים השנה היינו בטוחים שרוב הזמרים יהיו אמריקנים ויצא שרוב הזמרים בהפקה הזאת הם ישראלים".
"במקצוע שבנוי על אגו הסדנה מטפחת את התכונות ההפוכות"
- הרבה שמות חוץ משמה של ג`ואן, חוזרים מדי שנה, זה טוב לסדנה?
" הרבה מורים מרגישים במפגש השנתי הזה כאן בתל-אביב בבית. והרבה יותר נעים להם לעבוד בבית. בשיחות לאורך השנה ברור שהם מתגעגעים והם מרגישים כמו במשפחה. גם לזמרים שמתחלפים לאורך השנים נעים יותר לעבוד במסגרת כמו משפחתית.
"אבל מעבר או בנוסף לכך יש יתרון גדול לנוכחות הקבועה על פני מורה שבא לעונה אחת ונעלם. ההמשכיות יוצרת תחושה של סטודיו. וישנה גם המשכיות בעבודה של זמר ומורה משנה לשנה. ולאחר כל זאת יש תמיד שמות חדשים השנה ישנה מורה חדשה שבאה עם ניסיון בפסטיבל היוקרתי של גליינבורן באנגליה, ובבתי האופרה של סן פרנסיסקו ו"לה פניצ`ה" בוונציה וזוהי ג`ויס פילדנט. ישנה גם בימאית חדשה - ולרי קינקה.
"במערכות משופשפות כאלה חשב גם יסוד הפרגון ההדדי שבא לידי ביטוי למשל כאשר זמר אחד משתתף ביותר מהפקה אחת והבמאים השונים שלו צריכים להסכים על לוח חזרות כזה שיתחשב בצרכי שתי ההפקות וכד` במקצוע שבנוי כולו על אגו, הסדנה מפתח את התכונות ההפוכות והטובות".
יש גם רומנים של קיץ
- עד כמה נוצרים קשרים בין הזמרים המשתתפים בסדנה?
"זהו סיפור בפני עצמו. לאורך השנים יש לנו בוגרי סדנה בכל העולם. כשזמר צעיר מחפש קשרים בעולם, לנו יש תמיד מאגר של בוגרים שישמחו לעזור לבוגר צעיר וזה קורה תמיד. חוץ מזה, האורחים שבאים מארצות שונות לישראל מתארחים בבתי הישראלים וישנה פתיחות הדדית להכרות ולהמשך קשרים. וישנו גם הצד הרומנטי - זוגות ברומנים קצרים של קיץ וזוגות שהרומן ביניהם נמשך יש כאלה שהכירו בסדנה והם הורים לילדים".
- את מכירה כאלה שנטשו את המקצוע?
"כן, ואפילו מי שהצליחו להגיע למשהו, ששרו כבר במטרופוליטן - והפסיקו. למשל, זמרת אחת עזבה את המוזיקה והלכה להיות עורכת דין. המקצוע הוא קשה ותובעני ולא כולם יכולים להתמיד בו. שאלתי פעם את אבא שלי (השחקן מיכאל כפיר מתיאטרון חיפה) למה אתה שחקן והוא אמר שזה עניין של צורך. אם הצורך לא היה קיים הוא היה שמח לעסוק בתחום אחר. הצורך הזה קיים גם אצל זמרים. כאמור, זה מקצוע קשה ולא כל אחד יכול להתמודד עם הקרבנות שהוא תובע".
- ומה עם חמדי כפיר מחוץ להוראה בסדנה?
"אני מלמדת גם באופרה האנגלית בלונדון, ושותפה להפקות שונות לאחרונה עבדתי בצוות ההפקה של `פרסיפל` בבית האופרה לה פניצ`ה בוונציה".
במוצאי שבת, ה- 30 ביולי, ב- 21:15, יעלו סולני הסדנה הבינלאומית לאופרה בליווי התזמורת הקאמרית הישראלית אריות נבחרות מאופרות ידועות בגן הפסגה בתל-אביב. הכניסה חופשית. לפרטים נוספים
6 אופרות יועלו השנה בסדנת האופרה
26/07/2005
:תאריך יצירה
|