בית אבי חי ממשיך במסורת החיבורים הרעננים שמעניקים משמעויות חדשות לזירות מוכרות, ומביא השנה, במסגרת "פסטיבל הפיוט ירושלים" השישי, שילובים מוזיקליים ואנושיים מעוררי סקרנות ותיאבון.

ערבו השלישי של הפסטיבל הוא "ערב פיוטים אלטרנטיביים" – מרתון של שלוש הופעות של כמה מהכוחות הבולטים ביותר במוזיקה הישראלית.

שתיים מהופעות הערב הן זו של המוזיקאי יהוא ירון, המארח את היוצר מארק אליהו במופע "ירח במזל עקרב", והמופע "פיוטי קהלת" של רות דולורס-וייס, יוצרת מרתקת שעובדת בימים אלה על אלבום הסולו הרביעי שלה. דולורס-וייס מציגה במופע, נוסף לשיריה, לחנים לקטעי פיוט ולפסוקים מספר "קוהלת".

סוג של ורסיה לתפילה

"ההגדרה המודרנית המאוד-מאוד רחבה לפיוט נפלאה ממני", אומרת דולורס-וייס. "מבחינתי פיוט הוא הפיוט הקלאסי כמו שלמדתי עליו באוניברסיטה, סוג של ורסיה לתפילה, הרחבה שמתייחסת לתפילות קבע, והפיוטים באו בתוך מסגרת כללים מאוד ספציפית, לאפשר איזשהי יצירה חדשה בתוך התחום הזה.

"זה לא אלתור מוחלט נטול חוקים, אבל כן אלתור בתוך מסגרות נתונות. אלתור על התפילה הקבועה. אני לא רואה בשירים שלי פיוט, זה משפט שאני יכולה להגיד באופן חד-משמעי. אני יודעת שיש פייטנות חדשה, אני לא יודעת עד כמה היא עונה על הכללים של הפייטנות הקלאסית".

בחרת להתמודד במופע עם אותה פייטנות קלאסית.

"לצד השירים שלי בחרתי פיוטים ממש, שנכתבו כפיוטים בימי הביניים, כמו 'ידידי השכחת' של ר' יהודה הלוי, או 'שער אשר נסגר' של ר' אבן-גבירול, ו'יעלת חן' של ר' יהודה הלוי, שזה לא שמו, אמנם, אין לו שם, אבל הבית הראשון שלו מתחיל ב'יעלת חן ממעונה רחקה'".

העבודה שלך כמוזיקאית משתנה במשהו כשאת ניגשת להלחנת פיוט?

"אני באה כמו שאני באה לכל טקסט, כשההבדל הוא בין להלחין טקסטים שלי לטקסטים של אחרים, בעיקר מבחינה זו שבדרך כלל כשאני באה להלחין טקסט שלי, אני לא באה להלחין טקסט שהוא גמור ומוקרא, ואז יש איזו מערכת גומלין משלימה שלפעמים גם משנה או מוסיפה לטקסט, מה שלא יקרה בטקסט מוגמר. אבל מבחינת הגישה הרגשית והדרך שבה זה מתבטא בחוץ, התהליך נראה דומה".

איפה החיבור שאת מוצאת בינך לבין עולם הפיוט, במקום הרלבנטי, היומיומי, ולאו דווקא האקדמי?

"אבל הלימוד באקדמיה הוא בדיוק זה, בדיוק היום-יום. זה שאני לומדת עכשיו ספרות עברית ומחשבת ישראל באקדמיה זה חלק מהיום-יום שלי, והסיבות לזה הן לגמרי של הדברים שמעסיקים אותי כרגע. אני לומדת ספרות עברית ומחשבת ישראל ומסלול משולב שיש בו היסטוריה ואנתרופולוגיה וטיפה מדעי החברה, והמטרה היא להעמיק את הידע שלי בעולם הסובב, בהיסטוריה של קבוצת הזיקה שאליה אני משתייכת ובתרבות שלה, וזה דבר שהוא מאוד בגדר ענייני היום מבחינתי.

"אני לא יכולה להגיד שהמשיכה לפיוט היתה בראש רשימת תחומי ההתעניינות שלי. כולנו מכירים קצת מוזיקה כנסייתית וקצת גוספל ואולי קצת מוזיקה הודית, והחוויה שלי כאדם ששומע מוזיקה ליטורגית ממקומות שונים היא שהמוזיקה הליטורגית היהודית, שהיא בעצם הפייטנות, היתה באמת מבין רבות העוצמה ביותר.

"ההיענות הרגשית אליה מאוד חזקה. אני מתארת לעצמי שיש לזה כל מיני סיבות, וחלק מזה זה שבאמת יש פייטנות אשכנזית, ואז מדובר במוזיקה כליזמרית, שאין מה לעשות, זה דבר שחודר את הנשמה, ואם אנחנו מדברים על פייטנות מזרחית, זה מגיע לאזורים במוזיקה שאני מאוד נמשכת אליהם – מקצבים ערביים, מוזיקה תימנית שהיא מדהימה".

מוזיקה שהכרת מהבית? דולורס-וייס לא נשמע לי הכי צנעני...

"לא, וייס זה לא צנעני... מוזיקה תימנית זה לא מהבית לצערי, אבל מוזיקה תימנית חדרה למוזיקת פולקלור, יש פולקלור ישראלי שמגיע משם, וגם טיפונת הכרתי במשך השנים".

השירים האלה ילכו איתך הלאה להופעות הבאות שלך?

"אני לא יודעת אם להופעות הקרובות שלי, אבל הם בטוח יישארו איתי".


                                   יהוא ירון (צילום: עומר מסינגר)
                             

אוצר תרבותי די מטורף

לצדה של דולורס-וייס יופיעו נעה גולנדסקי בכלי הקשה וקולות, המוזיקאי ירדן ארז, שסוגר את הפינה השלישית של הערב עם מופע משלו, "מדוד ועד דוד", והמוזיקאי יהוא ירון, שיציג התמודדות משלו עם עולם הפיוט, במופע "ירח במזל עקרב", שבו הוא מארח את המוזיקאי מארק אליהו.

"זו היתה אמורה להיות הופעה של אביב גדג', שביטל עכשיו את כל ההופעות שלו בגלל כל מה שקרה עם גבריאל בלחסן", מספר ירון, "כך שאני מכין את ההופעה ממש ברגעים אלה, מאוד בסמוך למופע, שלא כמו בהופעות אחרות בפסטיבל ושלא כמו שהתכוונו, וזה בסדר גמור, וגם הולך לעבוד מעולה מבחינתנו.

"כתוצאה מזה, אין לי זמן עכשיו ללכת לחקור את העולם הזה של פיוטים, שהוא, לצערי, די רחוק ממני. הייתי שמח להשתמש בכזו פלטפורמה של כזה פסטיבל כדי להתקרב לזה עוד יותר. סך-הכל זה אוצר תרבותי די מטורף, הדברים שרות חשפה אותי אליהם בהכנות לפסטיבל, למשל.

"זה נראה לי עולם מרתק שהייתי שמח לעבוד עליו, אבל בעשר דקות שיש לי לעבוד על המופע הזה העדפתי להתייחס לדברים שקרובים אלי ושאני מכיר אותם יותר טוב, ואחרי התייעצות גם עם המנהלים של הפסטיבל וגם עם אנשים קרובים אלי שכן בקיאים בענייני פיוט או בענייני מסורת, אני הולך להתייחס גם לשירים שלי וגם להרבה שירים של אחרים שקרובים אלי, שהם בעיני בבחינת פיוט מודרני. שירים שאפשר לקרוא להם פיוטים עכשוויים".

מה זה מבחינתך "פיוט עכשווי"?

"זה אומר שיש להם מרכיבים שאני מוצא אותם גם בפיוטים של ממש. גם אם הם ממש שירים בין אדם לאלוהים, שירים שיש בהם פניות לאלוהים או לאיזשהו גורל שמעל האדם, אבל גם דברים שפונים דווקא לאשה או לעצמי בדרך שמאפיינת פיוטים מסורתיים, קצת כמו השירים של יהודה הלוי או אבן-גבירול".

אז אתה לא נוגע בעצם בפיוטים קלאסיים.

"להפך. למשל, אם יש את הטקסט שרות מתעסקת איתו, 'ידידי השכחת', שזה פיוט לכל דבר, וזה טקסט עתיק שכשקראתי אותו בהתחלה כהדיוט, בור, חשבתי שמדובר באשה שמדברת לגבר, ואז הוסבר לי שבעצם הדיבור כאן הוא לאלוהים, וזה לא שירת חול אלא לגמרי שירת קודש.

"אז אני לוקח טקסטים של אביב גדג' או של אביתר בנאי, שהם דווקא לא טקסטים שמדברים אל אלוהים או בעלי מאפיינים דתיים. במקרה שלהם אני לוקח שירי אהבה של ממש ומדגיש את בחירות המלים ואת הניסוחים שקצת מזכירים לי פיוטים מקוריים, גם בדרך שאני הולך להגיש את זה וגם בדרך שאנחנו תופסים את העיבוד המוזיקלי וההפקה המוזיקלית".

מארק אליהו (יח"צ)

אתה יכול לנסח את הדרך שבה אתם מתמודדים מוזיקלית עם השירים ?

"כמו תמיד, מה שמניע זה לבוא מתוך רוק ומתוך הגוון הזה שאנחנו עושים, שאני גם ככה לא יודע להגדיר אותו, ולמצוא נקודות השקה לדברים אחרים. הפעם נקודות ההשקה מגוונות, ביניהן לשאוב יותר מהעולם המסורתי והמקורי של הפיוט, ומי שהולך לעזור בכיוון הזה הוא מארק, שמתארח בנגינה. אנחנו גם נעשה קטעים שלו מתוך אלבום שיוצא עכשיו. אני לא יודע אם שמעת אותו מנגן פעם [אליהו מנגן בקמנצ'ה, כלי מיתר אוריינטלי עתיק], אבל הוא רק נוגע בכלי שלו וישר נדלק אור בחדר ואת כבר נמצאת באיזה סוג של תקשורת ישירה עם מה שתרצי. יש משהו מאוד דבק ומלא קדושה באיך שהוא מנגן ובצלילים שהוא מפיק".

גם אתה הוצאת לאחרונה את האלבום השני שלך.

"זה אלבום שיצא ממש לפני חודשיים, ובניגוד לאלבום הקודם, שמדבר על הרבה דברים שהיו בעבר, האלבום הזה ממש מסכם את התקופה שבה הוא נכתב, והדברים שאני מדבר עליהם באלבום עדיין רלבנטיים ועדיין ממשיכים להתפתח. גם מבחינה מוזיקלית זה אלבום אחר מהאלבום הקודם. הטקסטים יותר חשופים ויותר קשים, אבל מוזיקלית הוא יותר צלול ויותר קומוניקטיבי".

ערב פיוטים אלטרנטיביים  יתקיים ביום שלישי , 10 בספטמבר 2013, 21.00, בצוללת הצהובה , ירושלים כחלק מפסטיבל הפיוט ה-6 שייערך בין התאריכים 11-8 בספטמבר 2013 בבית אבי חי ובאולמות נוספים ברחבי ירושלים . לפרטים על הערב האלטרנטיבי : 02-6794040. לרכישת כרטיסים לפסטיבל הפיוט: 02-6215900.

*** לעדכונים, הנחות, מבצעים ועוד בקרו אותנו ב- פייסבוק ופרגנו בלייק