"בדיוק היום," אומר לי הבמאי דני ארליך בתחילת השיחה, "מלאו עשר שנים למותו של אבא". אביו הוא אַבֶּל ארליך, אחד הבולטים במלחיני הדורות הקודמים ומורה אהוב ומוערך באקדמיה למוזיקה שחיבר לפני 17 שנה את האופרה 'היובל', שתעלה במסגרת אירועי "חג המוזיקה הישראלית" הקרוב בבימויו של ארליך הבן. 

"האופרה הועלתה לראשונה במסגרת הביאנאלה למוזיקה חדישה במוזיאון תל אביב לפני 15 שנים" אומר ארליך הבן, "וגם אז ביימתי אותה". אבל בשיטת העבודה שלו אין מקום גדול לנוסטלגיה או להישענות מודעת על העבר. ביום הריאיון, כמה ימים לפני הצגת הבכורה של הנוסח החדש, הוא עדיין מתאבל על מות אמו לפני ימים ספורים אבל ההצגה כידוע צריכה להימשך בכל מחיר.

אופרה חוץ ממסדית

המסגרת של "חג המוזיקה הישראלית"היא אכסניה נוחה לעבודותיו של יובל ארליך, בעבר העלה ביצוע מחודש ל"הרמאי" של אפרים קישון ומנחם אבידום, "פונדק הרוחות" של נתן אלתרמן ומשה זורמן, "הזמרת הקרחת" של ישראל שרון לטקסט של יונסקו ועוד.

ארליך הוא במאי ומורה מקפיד להפיח רוח חיים בגוף שהקים "אופרה קאמרה", מסגרת תיאטרונית-מוזיקלית שמתמודדת עם יצירות שגופים אחרים בממסד המוזיקלי בישראל אינם נוגעים בהם משיקולים שונים, למשל: נושאים או סוגי מוזיקה שמעניינים אוכלוסיות מצומצמות יותר או מוזיקה עכשווית שגופי ביצוע אחרים נמנעים ממנה מסיבות תקציביות.

שיקולים כלכליים אינם זרים גם לדני ארליך ולאנשי "אופרה קאמרה". אבל בשונה מן האחרים הם ערוכים לנסות. "כולם כבר הספידו בעבר את 'אופרה קאמרה'", הוא מבקש להדגיש ו"איכשהו אנחנו כאן. לאחר ההופעה ב"חג המוזיקה" נתחיל לעבוד על 'המשתה' אופרה של רון ויידברג על פי אפלטון. אנחנו  מסוגלים להתמודד כי זכינו בפרס מפעל הפיס. יש גם תכנית רחוקה יותר להעלות את 'שבעת החטאים' של קורט וייל וברטולט ברכט".

דני ארליך בילדותו ואביו אבל ארליך (ארכיון)

הכמיהות הנסתרות של מנהל הבנק והפקיד

"היובל" של אבל ארליך היא אופרה קצרה - כארבעים  דקות אורכה – והיא תעלה בבימוי מלא ובנגינת אנסמבל המאה ה-21 בניצוחו של  יובל צורן. "את 'היובל' חיבר צ'כוב תחילה כסיפור קצר ובהמשך המחיז את הסיפור," אומר  ארליך. " אינני זוכר מה היתה הסיבה שאבי התלהב מן היצירה הרוסית. אבל כך היה. הוא חיבר יצירות רבות, אופרות לא היה התחום העיקרי שלו. כך או כך כבר אז, כשביימתי את האופרה לראשונה, היו לי דיונים איתו על המוזיקה והוא ערך כמה שינויים לבקשתי.

"הסיפור יכול בקלות להתאים לאווירה העכשווית במערכות הקשרים שבין משקי הבית והבנקים. התקשורת מדווחת שבעקבות הלחץ הציבורי ובעקבות קריסתם הרועמת של בעלי הון, נראה בעתיד הקרוב יחס שונה של מפעלי הממון ללקוחותיהם העיקריים, כלומר אנחנו.

"הסיפור של צ'כוב עוסק בגברת מבוגרת הגב' מרצ'וטקינה שבסך הכל רוצה למשוך את כספה. מועד פנייתה של הלקוחה אל שומרי הממון מתרחש בעיתוי בעייתי, חג היובל של המוסד הפיננסי. מנהל הבנק והפקיד הראשי אינם ערוכים להיענות לבקשה של מרצ'וטקינה ובמהלך הדיונים בין הצדדים נחשפים עוד מעשים של מנהל הבנק ושל הפקיד הראשי. נחשפות גם כמיהות נסתרות של השניים".

"יש לו לצ'כוב, משפטים שנאמרים תוך כדי העלילה ולצופה הקולט את המשפט, לא ברור מדוע המשפט ממוקם דווקא שם, אבל עבורי, הסטיות מן העלילה המרכזיות מספקות מעין פנסי תאורה להראות רבדים אחרים, בעלילה ומכן רבדים בדמיונו של הבמאי".

אמרת שהיו לך דיונים עם אביך תוך כדי ההלחנה?

"כן. חשוב לזכור ש'היובל' היתה האופרה הראשונה שביימתי וכשאתה יכול באופרה הראשונה לדון עם המלחין זה לא רע כלל וכלל. כך לדוגמה היצירה קצרה כאמור ובכל זאת באמצע יש מעין הפסקה ברצף הדרמטי ובמשך חמש דקות יש אינטרלוד שנועד לכאורה להיות קטע בלט. כששאלתי אותו לאיזה צורך זה נעשה, אבי השיב שככה זה באופרה. הוא כמובן צחק בדרכו על הנוקשות שבמבנה האופרה. אותי כבמאי המעבר המוזיקלי הזה מאתגר".

היו לך עוד בקשות?

"כן למשל לא הייתי מרוצה מן הסוף. זה נגמר בקול ענות חלושה ובקשתי 'תעשה פינָאלֶה' ואז הוא שינה את הסוף ונתן במוזיקה תחושה חזקה יותר של סיום. מדובר על דקה אחת. זה נעשה מתוך הרבה הומור. דקה אחת מתוך ארבעים היא משמעותית יותר מדקה באופרה של חמש שעות לא? את חכמת המוזיקה אני, עם כל הניסיון, מגלה  תמיד רק בחזרה עם ההרכב כולו".

כלומר?

"ראשית כל, בכל האופרות שביימתי תמיד צריך לחסוך במספר חזרות ולכן יש יותר חזרות של זמרים עם הפסנתר, המדמה את תפקיד התזמורת, מאשר עם ההרכב הכלי כולו. זו הדרך מאז ומעולם אבל במוזיקה א-טונאלית ההבדל עוד יותר משמעותי מאשר במוזיקה הטונאלית. הפסנתר מייצר אחידות, משטח את המוזיקה. כשאתה שומע את הצליל התזמורתי יש בו חשיבה רבה על איכותו ועל כוחו של הצליל הבודד של כלי מסוים. למשל  ויברפון שמחקה קול אנושי. ויש הרבה כאלה. ושוב, התקציב מאפשר חזרה כללית אחת בלבד". 

איך זה לשוב לאותה אופרה אחרי 15 שנים?

"כמובן שזה נותן לי זמן להסתכל על עצמי ולחשוב על העבודה שלי וקשה לי להסתיר את העובדה שאני חש שהתקדמתי הרבה ושאני מרוצה. צוות הזמרים השתנה. בהפקה המקורית מנהל הבנק היה עדי צ'זרה, הפקיד חירין היה דודי זבה, ברכה קול היתה הזקנה ושוש לגיל אשתו של מנהל הבנק. היום את מנהל הבנק שרה ברכה קול, הפקיד חירין הוא יאיר פולישוק, הזקנה היא קרין הוכמן ואשת מנהל הבנק היא יעל לוויטה.

"יש עוד תפקיד שלא שר, של ראש בעלי המניות, אם תרצה הטייקון, ואותו מגלמת רוני יעקובוביץ', שכבר עבדה אתי בכמה הפקות בתפקידים לא מושרים. המנצח אז היה ליאונטי וולף והתזמורת היתה קבוצת 'מוזיקה נובה'". 

"היובל", סולני האופרה

איך אתה עובד? אתה מגיע לחזרה הראשונה עם הזמרים כשהכל מגובש?

"אני בא מוכן עד גבול מסוים. אידיאלית אני מאמין בהרה חזרות. לא הרבה מדי. צריך לשמור על רעננות המשתתפים. אבל נכון גם שאובייקטיבית אין לי הרבה זמן חזרות בגלל התקציב. אני שומע את הכל בחזרה הראשונה ומכאן אני מתחיל לעבוד. הפעם לפחות האופרה תוצג יותר מפעם אחת. (פעמיים באותו יום 9, בספטמבר באולם אסיה במוזיאון תל אביב לאמנות).   

בין קברט לתיאטרון אבסורד

יובל צורן, המנצח רואה ב"היובל":"יצירה קברטית. משהו חד וזוויתי בין הקברט לתיאטרון האבסורד. משהו בין קורט וייל לאז'ן יונסקו".

איך היצירה מבחינתך?

"לא הכרתי את אבל ארליך. אבל מן הכתיבה ניכר שהוא היה מעורה וידען גדול של התרבות המוזיקלית של מרכז אירופה. בתוך המוזיקה הא-טונלית אפשר לשמוע גם ציטוטים. יש התייחסות ל'יבגני אונייגין' של צ'ייקובסקי, אני מניח שהסיבה נעוצה בכך שאשתו של מנהל הבנק באופרה נקראת טטיאנה. יש גם ציטוט של הקנטטה הרביעית של באך, והסיבה אינה ברורה.

"בעניין האירופיות צריך לזכור שארליך קרא את המחזה ואת הסיפור המקורי בגרמנית ובהתאם הכין את הליברטו בגרמנית. התרגום של הטקסט המושר הוא של עידו אברבאיה. היצירה כתובה להרכב גדול יחסית, תזמורת של 15 נגנים כשמתוכם ארבעה כלי נשיפה ממתכת, שתי חצוצרות, טרומבון וטובה.

"למרות העושר הכלי יש הרבה כבוד לשפה המדוברת ולתפקידים המושרים. הכתיבה חופשית ומאפשרת מאוד לזמרים לשמור על קצב טבעי. המוזיקה אקספרסיוניסטית ועם זאת מעניקה אופי לשפה המושרת". 
  
האופרה "היובל" תעלה ביום שני, 9 בספטמבר 2013, ב-12:00 וב-18:30, במוזיאון תל אביב, אולם אסיא במסגרת אירועי "חג המוזיקה הישראלית" שיתקיימו בתאריכים 11-8 בספטמבר 2013 הכניסה לכל האירועים ללא תשלום (יש להזמין מקומות מראש). לקבוצות: רוסליה חפץ הפקות  03-6961593. חיפה: משרדי התזמורת הסימפונית חיפה 04-8330625 04-8330625 ללא תשלום, באר-שבע: תזמורת סינפונייטה באר-שבע 08-6266422 , תל-אביב: רוסליה חפץ הפקות 03-6961593 , ירושלים: קופת תיאטרון ירושלים  02-5605755.