ביום שלישי תפתח התזמורת הסימפונית רמת גן עונת מנויים עם קונצרט חגיגי בתיאטרון יהלום. זהו חידוש בנוף המוזיקלי בישראל, בעיקר משום שהתזמורת מונה 70 נגנים, כלומר נפתחת סדרת קונצרטים של גוף סימפוני.

בממדיה מצטרפת התזמורת לחבורה שכוללת, נכון לעכשיו, ארבע תזמורות נוספות – הפילהרמונית והסימפוניות של ירושלים, ראשון לציון וחיפה, וזהו בהחלט אתגר לתזמורת, ובעיקר למנהל המוזיקלי והמנצח אלכס וסרמן.

"אחת התגובות ה'מקובלות' למשמע החדשה על תזמורת סימפונית נוספת היא 'מי צריך עוד תזמורת, ובעיקר כאן במרכז?'", הוא מחייך. "האמת היא שכל התזמורות חיות ובועטות".

כולן חיות? לכולן יש תקציב לחיות?

"נכון, המצב הכספי של רוב התזמורת רחוק מלהיות מזהיר, אבל בה בעת יש ערים ויש קהל שרוצה את הגופים האלה, קהל שצורך את התרבות המוזיקלית הזאת. תזמורת סימפונית אינה מותרות. תזמורת סימפונית היא צורך. כל עיר זקוקה לעשייה תרבותית. עשייה שנותנת לעיר ולתושביה מענה להרבה דברים.

"רמת גן היא עיר שצורכת תרבות. יש מסגרות בתוך העיר שמטרתן לחשוף את הילדים למוזיקה הסימפונית. טוב לילד בעיר, שכאמור צורכת תרבות, לגלות בעצמו את הרפרטואר הקלאסי. המטרה בתזמורת היא כפולה: לתת מענה לקהל שצורך ולדאוג לקהל החדש, לקהל העתיד. על העשייה הזאת אני מופקד גם כמנהל הקונסרבטוריון העירוני".

כמה תלמידים או ילדים צורכים את הקונסרבטוריון?

"בקונסרבטוריון עצמו יש כ-600 תלמידים, אבל כאשר מצרפים למספר זה את הילדים שמקבלים מוזיקה במסגרת הפעילות החינוכית שנקראת 'בית-ספר מנגן', מדובר כבר בעוד 2,000 ילדים. זו אוכלוסייה שצריך לדאוג לה".

בכל זאת, רמת גן אינה חפה מפעילות תזמורתית. יש לה תזמורת קאמרית. תזמורת עם עבר ממושך ומפואר.

"נכון, התזמורת הקאמרית פעילה גם היא ברמת גן, והנה מתברר שיש קהל לפעילות של שתי התזמורות בעיר. עיר של כ-150 אלף תושבים מסוגלת לצרוך את שתי התזמורות".

העירייה מצאה את המשאבים לתחזק

בשנים האחרונות נחשפה התזמורת הסימפונית בפעילות במפעלי קיץ עירוניים כאשר הופיעה בקונצרטים גדולים בכיכר מרכזית בעיר. מתי או איך החלה החשיבה להקים תזמורת, ויותר מכך לייסד סדרת קונצרטים?

"למעשה אני משלים כעת עבודה של כעשר שנים בהתנדבות בהכנת התזמורת. מה שיפה בתהליך שקורה כאן הוא שתלמידי הקונסרבטוריון מתכנסים פעם בשבוע ביום שישי לנגן יחד. במשך השנים הלך והתגבש הרכב תזמורתי. הברכה כמקובל באה מבחוץ, היה מי ששמע, התרשם, והעירייה הגיבה בהבנה שיש לה כאן גוף שראוי לתמיכה.

"ההחלטה הסופית התקבלה בעירייה בעקבות ההצלחה הגדולה של קונצרט שהתקיים בחודש מאי האחרון. וכמובן היו הקונצרטים הפתוחים לקהל. העירייה מצאה את המשאבים לתחזק את התזמורת ולעמוד לצדו של הגוף החדש גם כשהוא מקים סדרת מנויים, כלומר גוף שמתחייב לתת ללקוחותיו ארבע תוכניות קונצרטים בעונה הנוכחית. ומובן שהנגנים כולם מקבלים תמורה לעבודה, לפי פעולות".

מתי התחלת לנצח ?

"די מוקדם, למען האמת. כנער למדתי בארץ צ'לו בהדרכת צבי הראל, ניגנתי כצ'לן בתזמורת הפילהרמונית הצעירה בימיו של המנצח שלום רונלי-ריקליס. במקביל למדתי קומפוזיציה בהדרכתו של אבל ארליך. מכאן יצאתי להמשך לימודים בניו יורק, להתמחות בכלי בבית-הספר למוזיקה מאנס, שם סיימתי את התואר השני. את התואר השלישי עשיתי בבית-הספר ג'וליארד".

העבודה שהגשת לתואר הדוקטור קשורה לניצוח?

"לא. היא עסקה בקשר שבין מוזיקה למתימטיקה, נושא שתמיד עיניין אותי. העיסוק בניצוח נבע, אפשר לומר, די באופן טבעי, אז, בניו יורק, כשהתחלתי לנצח על תזמורות סטודנטים שניגנו יצירות שלי. כשחזרתי ארצה באמצע שנות ה-90 הניצוח כבר היה מרכיב בעבודה המוזיקלית שלי.

"במשך כעשור ניהלתי אנסמבל למוזיקה קאמרית שהופיע במרכז ענב בתל אביב, תקופה שהיתה עבורי התנסות בניהול מוזיקלי עם אנסמבל שבראשו הופיעו כנרים מצוינים, ובהם אלי שולמן, הדס פבריקנט ויעל ברוסלקי. הייחוד בהרכב ההוא שהתוכניות היו מודולריות, מדואט ועד לשביעייה.

"מה שעוד התנסיתי בו באותו זמן היה בחירת יצירות. התוכניות היו אקלקטיות וכללו קלאסיקה מובהקת לצד רפרטואר של המאה ה-20, יצירות של הינדמית,סטרבינסקי או לוצ'אנו בריו. אהבתי את הניהול המוזיקלי, את בניית התוכניות. חשתי שהחיבור בין הרצון שלי לרצון של הקהל הוא נושא מרתק שאני רוצה להמשיך לעסוק בו".

יש תובנות מאז שמלוות את ההחלטות שלך גם היום?

"כלל שאני מאמין בו הוא מקסימום של גיוון. זה הסוד לכל תוכנית קונצרט טובה. תוכניות של מלחין אחד או תקופה אחת נועדו לכישלון".


אלכס וסרמן (יח"צ)

הבון-טון היה לא לאהוב את צ'ייקובסקי

איך אתה בודק את עצמך בבניית תוכניות?

"היום, כאמור, יש לי הרבה ניסיון. יש גם שינוי בטעמים. כשהייתי צ'לן בתזמורת, הבון-טון היה לא לאהוב את צ'ייקובסקי, הוא נחשב בין ה'מבינים' למלחין שיצירותיו נחותות בהשוואה לקלסיקונים הגדולים. היום כמנצח וכמנהל מוזיקלי ברור לי שזהו מלחין נפלא ויצירותיו הן מוזיקה פנטסטית שבצדק אהובות על המאזינים.

"באשר לבדיקה, הנגנים עצמם הם הבדיקה הראשונה. כשהיצירה מעניינת אותם, הם ינגנו אותה אחרת. הם נותנים את המשוב הראשון והוא מאוד חשוב".

מה מייחד את הרכב הנגנים של התזמורת הסימפונית רמת גן?

"הייחוד העיקרי הוא שיש בתזמורת קבוצת נגנים שגדלה ביחד. למעשה גדלנו ביחד. נגנים שגדלו בקונסרבטוריון רמת גן וכיום הם תלמידים באקדמיה. גיבוש נוסף נובע מכך שכמה מהנגנים הם מורים בקונסרבטוריון. לקבוצות הנגנים המכירים היטב זה את זה מצטרפים נגנים מקצועיים בכלים שונים".

הכרזה על סדרת מנויים נראית תמיד, ואולי היום במיוחד, כסיכון.

"להסתכן הוא חלק מובנה בתהליך. החלטה היא נגזרת של סיכון, ללא סיכון אין התקדמות. אני יכול לדבר על סיכון שהוא פרמטר לא ידוע או על סיכון מחושב. התחושה שניתן להציע סדרת קונצרטים נובעת גם מן הניסיון המצטבר של הקבוצה כולה. אנחנו נפגשים לחזרות פעם בשבוע. בעבר הכנת קונצרט אחד דרשה 20 חזרות. היום דרושות רק שמונה חזרות כדי להעמיד תוכנית.

"המרכיב הנוסף הוא שגילינו שיש לנו קהל. כאן צריך להודות לקהילה הגדולה של יוצאי ארצות חבר המדינות, שבאים לקונצרטים משפחות-משפחות, כמסורת שהביאו איתם עוד משם. אישור נוסף לצאת לדרך היו הופעות מחוץ לרמת גן, למשל הופעות התזמורת בפסטיבל 'צלילים במדבר' בשדה בוקר, שהתקבלו היטב".

אולם הבית של התזמורת מתאים להופעות ?

"אנחנו מופיעים בתיאטרון היהלום ברמת גן. תיאטרון היהלום היה בשעתו אולם רב-תכליתי שבסופו של דבר התגלה שהוא אינו טוב מספיק לכל אחת מהתכליות. זה נכון לרוב האולמות בארץ. מבחינתנו כתזמורת האקוסטיקה אינה אידיאלית. כשאני חושב על אולמות עם אקוסטיקה אידיאלית לתזמורת, יש רק שניים – היכל התרבות בתל אביב והיכל התרבות של ראשון לציון. הפתרון שלנו היה הוספת קיר אקוסטיקה, ובמינון מבוקר גם תוספת הדהוד באמצעים אלקטרוניים".

גם את ה"שחרזדה" צריך לראות מחדש

נכון לעכשיו, מה התזמורת מציעה?

"אני שמח לומר שלקונצרט הראשון ב-12 בנובמבר נמכרו כל הכרטיסים. כלומר, ההיצע הוא לקונצרטים העתידיים. פעילות נוספת היא קונצרטים לילדים, שבהם מופיע כמספרת ניצה שאול. אני כמובן מחכה לקונצרט הראשון. מהנסיון שלי כאן אני יודע שהקהל שיגיע נותן אווירה נינוחה, טובה, בלתי מכופתרת. זה גם קהל שמגיב טבעית, כלומר מוחא כפיים בסופי פרקים. זה קורה באולמות רבים ובתזמורות רבות. צריך להודות שמחיאות כפיים מהסוג הזה מעידות על קהל חדש, וזה מה שאנחנו רוצים".

יש תקציב להבאת סולנים מחו " ל ?

"ראשית כל, זה לא הכרח. יש לנו הרבה מאוד ישראלים שהם סולנים בכל העולם, אז למה לא כאן? בעונה הראשונה הפסנתרנים ישי שאער ודוראל גולן, הכנר יעקב רובינשטיין, החלילן ליאור איתן ונבחרת זמרים יתכנסו לביצוע רקוויאם של מוצרט בסוף העונה. למעשה בקונצרט הראשון, ב'שחרזדה' של רימסקי-קורסקוב הסולנית היא הכנרת הראשית שלנו אליאנה לובנברג. בהמשך לדברים שאמרתי קודם על ההערכה הבלתי מוצדקת ליצירות צ'ייקובסקי – גם את ה'שחרזדה' צריך לראות מחדש, לשמוע מחדש. יצירה מבריקה בכל קנה מידה.

"בהמשך נביא גם סולנים בינלאומיים שהם בני רמת גן או רמת אפעל, שהיא חלק מהעיר, כמו למשל הפסנתרן אלון גולדשטיין, שכבר הודיע שיופיע כאן בעונה הבאה ברסיטל ובכיתות אמן, ואנו מתכוונים לפנות לעוד אמנים בינלאומיים שביתם הוא רמת גן".

הסדרה תתקיים בין ה-12 בנובמבר 2013 ל-4 ביולי 2014, בתיאטרון היהלום ובתיאטרון רמת גן. סדרה של 4 קונצרטים: מנוי רגיל, 240 שקל; זכאי הנחות, 220 שקל; כרטיס בודד: 80 שקל. סדרה של 2 קונצרטים לילדים: מנוי רגיל, 120 שקל; זכאי הנחות, 110 שקל; כרטיס בודד: 70 שקל. לפרטים והזמנות: אפרת, 052-6119989.