מגדל דוד, המוזיאון ההיסטורי בירושלים, עובר באחרונה מתיחת פנים, עם כניסתה לתפקיד של המנהלת אילת ליבר, לשעבר מנהלת מחלקת החינוך של המוזיאון.

ליבר החלה את הקריירה שלה במגדל דוד כסטודנטית לעיצוב תעשייתי בבצלאל בשנות ה-80, בימי ההקמה של המוזיאון. ליבר, שהיתה מדריכת טיולים בירושלים, ניתבה את העשייה שלה לתחום החינוך וכך בנתה את התשתית לפעילות במחלקת החינוך במוזיאון.

"מוזיאון מגדל דוד בירושלים הוא הרבה יותר מהיסטוריה", היא אומרת. "אנו עוסקים לא רק בעבר, אלא בהווה ובעתיד, מתוך כוונה להפוך את המוזיאון שעוסק בהיסטוריה לבמה פתוחה העוסקת במשמעויותיה השונות של העיר".

שער וגשר בין העיר העתיקה לחדשה

באיזו דרך את מוצאת לנכון להנגיש את המוזיאון לקהל?

"בשלוש דרכים עיקריות: תרבות, חינוך ותיירות. התרבות מאפשרת לנו להביא למוזיאון קהל שוב ושוב בכך שאנחנו מוקד לצרכני תרבות ואמנות בתחומים שונים. ההתייחסות שלנו לירושלים היא כאל עיר רב-תרבותית שמאפשרת לנו לארח תרבויות שכנות מהעיר העתיקה, תערוכות, מוזיקה, תיאטרון וקבוצות מחול, ולתווך בין העשייה וחיי העיר העתיקה לבין הקהל הישראלי. באופן הזה אנחנו משמשים שער וגשר בין העיר העתיקה לחדשה.

"אנחנו מקיימים תערוכות מתחלפות כדי להאיר בכל פעם פן אחר של העיר ואת הסיפור ההיסטורי שלה מתוך הזווית העכשווית. באפריל, לדוגמה, תתקיים תערוכה בנושא רפואה בירושלים מהעת העתיקה, מימי דוד המלך ועד היום. ירושלים תמיד נתפסה כמרכז רפואי שאנשים שעסקו בתחום עלו אליו לרגל. אפילו חברת טבע התחילה את דרכה כחברה משפחתית בירושלים.

"הדרך הנוספת ואולי החשובה מכולן היא החינוך. למוזיאון מסוג זה, שאין לו אוסף, יש בעיקר תפקיד חינוכי, ולא רק כלפי ילדים, אלא לקהל כולו. לכל תערוכה יש פעילות שמותאמת לה, ותפקידה ליצור קשר בין התערוכה לאתר ואף לעיר. יש לנו מחלקה חינוכית מאוד פעילה בכל המגזרים – ערבים, חרדים וחילונים מכל רחבי הארץ נפגשים אצלנו בפעילויות שונות ונותנים ביטוי לאוניברסליות של העיר, כל אחד ודתו או אמונתו, כפי שניתן לראות זאת על הרצף ההיסטורי".



"מגדל דוד" חזיון אור קולי (צילום: נפתלי הילגר)

והדרך השלישית?

"התיירות. ירושלים תמיד היתה סמל, והמוזיאון גם הוא סמל לכמיהה לירושלים. יש לנו פעילות בשם 'חיזיון לילי' שבמהלכו נגלה סיפורה של ירושלים בדימויי ענק של מציאות מדומה. החיזיון עשוי בטכניקה וירטואלית שעוטפת את הצופה בחוויה רב-חושית. על אבני חצר המוזיאון מסופר מכל עבר סיפורה של העיר לאורך 4,000 שנה. המוזיאון פעיל לאורך היום והלילה. בקיץ אנחנו מארחים מופעים בכל התחומים – אופרות, קונצרטים, פסטיבלים – שלכולם נגיעה לתכנים של ירושלים".


הצדדים הפחות מוכרים של שלמה המלך ואליעזר בן יהודה

חלק ניכר מהפעילות של המוזיאון מתרחש בחוץ. מה אתם מתכוננים לעשות בחורף?

"במהלך החורף מתכנסים באולמות ומקיימים סדרות, כמו לדוגמה הסדרה 'היסטוריה בהפרעה', שתתחיל בחודש דצמבר".

מה זה "היסטוריה בהפרעה"?

"זו סדרה שמספקת מבט שונה ומרענן על ההיסטוריה ובוחנת אנשים מוכרים דרך משקפי ההיסטוריון והפסיכולוג. היא חלק מיוזמה של עיריית ירושלים שנקראת 'חמשושלים', שמטרתה לעודד תיירות תרבותית בעיר ולהשאיר אותה בתודעה לאורך השנה כולה.

"הנושא המרכזי של 'חמשושלים' השנה הוא דמויות ירושלמיות או היסטוריות, ואנחנו הרמנו את הכפפה ויצרנו את הסדרה שבוחנת דמויות היסטוריות משמעותיות מזווית שונה. כל דמות שנחקקה בדפי ההיסטוריה היא בעלת מרכיב אישיותי מיוחד שהשאיר את חותמו על ההיסטוריה – כובש, בנאי וכולי.

"הסדרה מחטטת קצת בצהוב של הדמויות האלה, לא למען החיטוט עצמו, אלא כדי להתוודע לצדדים הפחות מוכרים של חייהם ואישיותם. בדרך כלל מי ששילם את המחיר היו האנשים הקרובים להם. לעתים מבט על סיפוריהם האישיים ומשפחותיהם מלמד ולו במעט על דברים שקורים היום ויקרו בעתיד, ולכן הסדרה היא מעין גשר בין הזמנים".



היסטוריה בהפרעה (מקור: אתר מוזיאון מגדל דוד)


תני דוגמה למי מהדמויות שהסדרה תעסוק בהן.

"הדמויות הן שלמה המלך, הורדוס, אליעזר בן-יהודה ודוגמה מעניינת במיוחד – שלומציון המלכה, שעליה אני רוצה להרחיב. ההיסטוריה בדרך כלל נכתבה על-ידי גברים, ואולי זו אחת הסיבות לכך שעל המלכה היחידה שהיתה בירושלים, שלומציון המלכה, ידוע מעט מאוד. היא היתה אחת המלכות המוצלחות, בתקופתה היה שגשוג כלכלי והיא היתה חזקה מאוד ויוצאת דופן. היא פעלה בעולם גברי שלא שמע על המונח פמיניזם.

"ככל הנראה היה לזה מחיר כבד, שמי ששילם אותו היה משפחתה, ואנו רואים זאת דרך ניתוח יחסיה עם בעלה וילדיה, משפחת החשמונאים המיוחסת שממנה הגיעה, ומה חשבו עליה חז"ל, איך קיבלו אשה שמנהלת את העניינים. תעביר ההרצאה ד"ר רוחמה וייס, חוקרת תלמוד ונשים, ומולה הפסיכולוג הקליני אבנר הכהן. השניים כבר כתבו יחד ספר בעבר, וכעת חוזרים לעבוד יחד".

מהו בעינייך מקומו של מוזיאון היסטורי כמו מגדל דוד לצד המוזיאונים לאמנות הקיימים בישראל?

"יש בעיה. לצערי אין מספיק מחקר על מוזיאונים היסטוריים, ולכן גם אין מספיק הכרה אקדמית וממסדית. נוסף לכך, חסרים מידע ואנשי מקצוע, אוצרים, בתחום הזה. יש חברות תוכן שמציגות מעצבים כאוצרים, ולכן במוזיאונים כאלה יש הרבה מאוד עיצוב ופחות תוכן. אבל אני מקווה שתתאפשר חשיבה משותפת וייווצרו חיבור רגשי בין המוצגים שלנו לצופים וקישורים מעניינים מספיק בין המבקרים לבין הסיפור של העיר ירושלים".

המפגש הראשון בסדרה "היסטוריה בהפרעה" ייערך ביום שישי, 29 בנובמבר 2013, ב-11:00, במוזיאון מגדל דוד. כרטיסים: 45 שקל, כולל קפה ומאפה. לפרטים: 02-6265333 2884*. הזמנת קבוצות: 02-6265327.

*** לעדכונים נוספים: היכנסו לדף הפייסבוק שלנו ופרגנו בלייק