שלוש הדקות ו-21 השניות של "שיר ליל שבת" (יהודה עמיחי ומשה וילנסקי) עוברות בשנייה מהרגע שבו נכנסים צלילי הצ'לו המזוהים כל-כך עם מגע ידיה של קרני פוסטל ועד הרגע שבו מסיים קולה את השיר, סינגל ראשון בפרויקט "עבודה עברית" החדש, המוקדש כולו לחוה אלברשטיין.

אחריו מושמע ביצוע של להקת "כל החתיכים אצלי" ל"לונדון", ובהמשך צפויים ביצועים לשיריה של אלברשטיין מפי גלריה נשית הכוללת את אפרת גוש, דקלה, עינב ג'קסון-כהן, דניאלה ספקטור, אסתר רדא, אפרת בן-צור, אביגיל רוז, מיכל גבע, רוני אלטר, יעל דקלבאום, איילה אינגדשט, לי טריפון, ושמות נוספים המייצגים את הקול הנשי העדכני.

אלבום המחווה הזה נולד בעקבות המופע "בנות חווה", שעלה בשנת 2009 במסגרת "פסטיבל תל אביב" ואליו נוספו ביצועים מחוץ למופע. האלבום הוא פרק נוסף בסדרת הספרים-דיסקים "גיבורי תרבות", ששמה לה למטרה לקדם את יצירתם של היוצרים שעיצבו וגיבשו את שפת התרבות הישראלית.

"לכל מלה יש לה המון התייחסות"

"יש לי כמה אלבומים של חוה בבית, ממש וינילים שמצאתי, ואני מקשיבה להם מדי פעם", מספרת פוסטל. "ביניהם יש שני תקליטי ילדים שבמשך שנתיים-שלוש הפכו לחלק מפסקול חיי הילדים שלי כשהיו קטנים. בגלל הדלות שהרגשתי שיש בכל החומר לילדים בשנים האחרונות, חוץ מקלאסיקות כמו 'הכבש ה-16' ו'מזל גדי', הרגשתי שזה משהו שחשוב לי שהילדים שלי שישמעו.

"יש משהו בהגשה שלה, באינטרפרטציה שלה, שאני חושבת שאפשר להשוות לאריק איינשטיין במובן הזה של איך שהם ניגשים לשירים, איך הם ניגשים לטקסט. אני חושבת ששמעתי פעם את חוה מדברת באיזה ראיון על זה שהיא ממש עובדת עם הטקסט, מנתחת אותו, היא קודם כל מאוד מבינה אותו לפני שהיא שרה אותו, ונורא שומעים את זה בהגשה שלה. לכל מלה יש לה המון התייחסות.

"אני מכירה כמה אנשים מהדור שלי שכשהם מלחינים או מגישים שירה, לא דברים שהם כתבו, יש להם את ההתייחסות הזאת לכל מלה ולכל משפט ולכל רעיון וסיטואציה בשיר, אבל היא באמת הפכה את זה לאמנות, ובגלל זה היא גם מאוד אמינה. כשאתה מקשיב לשיר שלה אתה יכול לאהוב או שלא לאהוב, אבל אם אתה אוהב, יש תמיד חיבור מאוד רגשי לשיר, כי היא הופכת אותו לשלה ומעבירה אותו הלאה. היא מתווכת מאוד טובה".

בואי נדבר על הבחירה שלך דווקא ב"שיר ליל שבת" של עמיחי ווילנסקי.

"כשעיניינו אותי בפרויקט הזה והציעו לי להיות חלק מהערב הזה, קיבלתי רשימה של כל מיני שירים. יכולתי לבחור בטח לפחות עשרה מהם, אבל כמה מהם נתפסו על-ידי מבצעות אחרות, ומבין אלה שלא נתפסו היה 'שיר ליל שבת', שבלי שום קשר, כנראה יש לי גם חיבור גדול ליהודה עמיחי. הלחנתי שיר שלו, אני אוהבת את השירים שלו ושמתי לב שהרבה פעמים כשאני שומעת ברדיו שירים שאני מתחברת לטקסט שלהם, מתברר שכתב אותם עמיחי.


קרני פוסטל (צילום: יח"צ)


"היה בשיר משהו פיוטי וממצה של הציפייה למישהו, 'התבואי לכאן הלילה', מין תיאור של כל החוץ הזה והבית והמשהו בנפש שמחכה לה. בגדול, כל הדברים האלה שאמרתי הם ניסיון להעביר איזה רגש מאוד פרימיטיבי ובסיסי לחיבור לשיר. מה שניסיתי לעשות עכשיו זה לפרט למה אהבתי אותו, אבל פשוט אהבתי את השיר וזהו".

"לא רציתי לעשות משהו מהפכני"

איך ניגשת לשיר ברמת האינטרפרטציה?

"בחרתי לעשות אותו די קרוב למקור, לא מאוד רחוק. המקור קצת יותר קליל, אבל אני, עם הנטייה שלי לדכאוניות וללעשות את הדברים כבדים יותר, לקחתי קצת לשם. אבל לא רציתי לעשות משהו מהפכני, לא עם הלחן ולא עם ההגשה, כי מאוד אהבתי אותם כמו שהם. כן רציתי שיהיה שם משהו שהוא קצת שלי, וגם יונתן לוי, המפיק המוזיקלי של הפרויקט, עזר לי".

יש משמעות לביצוע שיר של אמן בעודו בחיים?

"אני לא חושבת שזה משנה, אבל אני יכולה להגיד שאני חושבת שיש מקום במוזיקה לעשות קאברים. היו קאברים בהיסטוריה, וגם היום יש קאברים שהם מדהימים. לא יודעת אם זה לעלות על המקור או לא, אבל זו מין אינטרפרטציה שהיא שווה לגמרי. על רוב הקאברים אני לא חושבת ככה, אבל יש כמה מהם שלדעתי מאוד חשוב שעשו אותם, וזה משהו שנורא בער לזמר או לאמן להגיד על השיר שהוא אוהב, והוא עושה את זה בצורה ממש טובה.

"אני לא חושבת שצריכה להיות שום התייחסות לשאלה אם האמן בחיים או לא. מה, אם הוא לא בחיים אפשר לעשות מה שרוצים ואם הוא בחיים אז לא? אם יש לך משהו שאתה חושב שלגיטימי ורלבנטי להוסיף למקור, צריך לעשות את זה.

"עבודה עברית: שרות חוה אלברשטיין"; נענע-דיסק