|
|
היום המוזיקה האלקטרונית כוללת הכל. היא המיינסטרים של היום. ילדים היום רוצים להיות די.ג'ייז, לא כוכבי קולנוע. אנחנו חיים בעידן של המוזיקה האלקטרונית בכל העולם. הפלטפורמה של ADE הביאה את האמנים ההולנדים למצב שהם מכניסים יותר ממיליארד יורו בשנה, כלומר, היא חיברה בין אנשים, פתחה דלתות"
|
|
|
|
שיחה עם די.ג'יי אדם יחיאל, מיוזמי "תל אביב ווליום", ועידה לחסידי המוזיקה האלקטרונית אם בעבר נחשבה המוזיקה האלקטרונית כז'אנר נפרד שהולך ושוטף את העולם, היום ניתן לקבוע שבדומה לפופ ולרוק של פעם, האלקטרונית היא שם המשפחה של סוגי המוזיקה כולם. אין כמעט קטע מוזיקלי שאנחנו שומעים שאין בו סאונד אלקטרוני כלשהו ושאינו מבוצע באמצעים הדיגיטליים שאיפיינו פעם כמה מהיוצרים בלבד.
העוצמה הזו, ששינתה את עולם המוזיקה לנצח מן הסתם, מיתרגמת משנת 1996 לאירוע האמסטרדמי ADE, "אמסטרדם דאנס איוונט", ועידת מוזיקה לאנשי התעשייה במשך היום, ופסטיבל מוזיקה אלקטרונית לקהל הרחב במועדונים השונים בעיר בלילות.
בהשראת אותו אירוע יזם אדם יחיאל, די.ג'יי ואיש מועדונים בפני עצמו, שהשתתף בלא מעט אירועי ADE בשנות מגוריו באמסטרדם, את "תל אביב ווליום", חגיגה של תעשייה ומוזיקה שמצדיקה את הסאונד התל-אביבי, שהולך ותופס מקום גדול ומשמעותי גם בעולם.
במשך שלושה ימים תארח "תל אביב ווליום" במרכז ענב כמה ממובילי התעשייה הגדולים בעולם ובארץ לפאנלים, הרצאות וסדנאות.
בלילות ייצאו אנשי המוזיקה לעשות את מה שהם עושים הכי טוב, כהגדרתו של יחיאל, וימלאו את מועדוני תל אביב במוזיקה אלקטרונית על ז'אנריה השונים. אלה יכולים להגיע גם לרשימה של מאות ז'אנרים ותתי-ז'אנרים, מהמסחריים ביותר ועד כאלה שמתאימים בעיקר למיטיבי לכת.
"מי שלא שם – לא קיים"
"בבסיס זה מאוד פשוט: 'תל אביב ווליום' זו ועידה בשעות היום ופסטיבל מבוסס מועדונים בשעות הלילה", אומר יחיאל (36). "ביום מדברים על מה שקורה במוזיקה, על מסחריות, החתמות, סאונד, ובלילה הולכים למועדון ועושים את מה שיודעים לעשות הכי טוב: מוזיקה. לנהל את המועדון, להיות סאונדמן, לתקלט, כל אחד בנישה שלו. מה שמחבר בין כל הדברים זו המוזיקה האלקטרונית.
"הנוסחה הגיעה מה'אמסטרדם דאנס איוונט', שהתחיל ב-1996 כאירוע שלקחו בו חלק תקליטנים, פרודיוסרים, יוצרים, חברות לייבלים, פבלישינג, כל מי שקשור בתעשיית המוזיקה, בשביל לקדם את עצמם, להגדיל את היקף העבודה ולעשות פשוט נטוורקינג.
"היו שיחות עם אנשי מקצוע, אייקונים של התעשייה, ובסוף היום האנשים של המוזיקה הלכו לעשות מוזיקה במועדונים. אם ב-96' השתתפו ביום 300 איש מהתעשייה ובלילה שלושה מועדונים, באוקטובר האחרון זה כבר היה חמישה ימים ולילות רצוף עם 5,000 אנשי תעשייה בכל הרמות, מתלמידים של מוזיקה אלקטרונית ועד חברות המוזיקה הגדולות ביותר, שחייבות היום להיות שם. מי שלא שם – לא קיים.
"רק כדי שתביני את סדר הגודל: זה הגיע ל-300 אלף משתתפים בלילה, מהם 70 אלף תיירות, וזה אומר שהפלטפורמה של המוזיקה האלקטרונית היא כבר לא משהו צדדי, אלא מיינסטרים לחלוטין, שסיפקה עבודה למועדונים, למוניות, למלונות, לחברות התעופה, פשוט הרימה את כל העיר".
איך זה מוביל אותך ל"תל אביב ווליום"?
"אני הצטרפתי לאירוע הזה מהמקום שלי כדי.ג'יי וכבעל מועדון קפה מקס באמסטרדם, בר שהפעלתי במשך שמונה שנים בהצלחה גדולה, וגם פתחתי ערוצים להרבה די.ג'ייז ישראלים לחוץ-לארץ משם, ובגלל שראיתי איך האירוע הזה נבנה במשך השנים, בערך מ-2005 חשבתי לעשות את זה בישראל, ורק חיכיתי לרגע הנכון.
"היו לי הרבה שיחות עם ריצ'רד זלמה, המנהל הכללי של ADE, והוא הסכים להיות יועץ אישי לי, לפלטפורמה הזו, ולפני שלוש שנים, כשחזרתי לארץ, בדקתי את השטח וראיתי שהמצב פורה, תעשיית המוזיקה האלקטרונית בארץ פורחת, ואנשים מעוניינים בשיתוף פעולה".
"הבנאדם נהיה כריסמס"
מה על הפרק בוועידה הישראלית? "ביום יש שיחות מאוד מעניינות. שני תותחי-על מגיעים אלינו מחו"ל, אנשים שהם בעצם ענקים. זה לא איזה די.ג'יי שמגיע מחו"ל, זה מעל זה. ריצ'רד זלמה מכוון היום את התעשייה עד כדי כך שהאמנים משחררים את המוזיקה שלהם לקראת האירוע שלו באמסטרדם. חברות התוכנה והחומרה הגדולות בעולם משחררות את החומרה והתוכנה החדשה שלהן לקראתו. זאת אומרת, כמו שפעם היו משחררים את הדברים לקראת כריסמס – הבנאדם נהיה כריסמס.
"זה מה שזלמה עשה בהולנד. הוא הניע את כל התעשייה שם בגלל האירוע שלו, והוא מגיע לארץ ופותח איתי את הסשן הראשון בטקס הפתיחה שיתקיים ביום רביעי, 15 בינואר, בשעה שלוש, במרכז ענב.
"הענק השני שמגיע הוא טוני אנדרוס, הבעלים של חברת הסאונד הענקית Funktion-One, שאחראית למערכות הסאונד במועדונים הכי טובים בעולם, מהברגהיים בברלין, שכולם מדברים עליו כאן בתל אביב, עד לספייס באיביזה, שידוע כמועדון הטוב בעולם, והטראו באמסטרדם.
טוני אנדרוס (צילום: יח"צ)
"מעבר לזה, ממשלות ועיריות קונות ממנו את מערכות הסאונד בשביל לשים בנמלי תעופה, תחנות רכבת, כמעט כל פסטיבל רחוב שיש משתמש במערכות שלו. הוא מגיע לשיחה אישית, אחד על אחד, והוא הגורו של עולם הסאונד. אין מישהו יותר גדול ממנו. כל אנשי הסאונד שאת מכירה, תגידי להם 'טוני אנדרוס' והם עומדים מלכת ומקשיבים למה שהוא מדבר. בשלושה עשורים הוא שינה את איך שאנשים מקשיבים למוזיקה בעולם. זה אדם שיש לו רשימה אינסופית של פרסים.
"תשתתף גם הגברת הראשונה של הדראם'נ'בייס, עדי לב. היא מאוד ידועה בעולם המוזיקה פה בארץ וחיה כבר כמה שנים בהולנד עם בעלה ושני ילדים, ומתקלטת באופן קבוע בכל אירופה. יש לה לייבל, היא דוחפת אמנים צעירים, והיא מגיעה פה לפאנל 'מוזיקה מסחרית VS מוזיקה מחתרתית', עם כלבתא, אורי שוחט, יובל מדינה ואמיר אגוזי, ביום חמישי, 16 בינואר, בשש בערב. ב-17 בינואר היא מנגנת באוזן-בר עם כמה חבר'ה, כולם מנגנים דראם'נ'בייס".
"הסאונד שלנו חם כרגע"
איפה באמת עומדת המוזיקה האלקטרונית הישראלית ביחס לעולם?
"המוזיקה האלקטרונית עברה הרבה גלגולים, בארץ ובחו"ל. כרגע רוב המקומות שאנשים יוצאים לבלות בהם בישראל מאופיינים על-ידי די.ג'יי. גם למקומות שהם לא מוזיקה אלקטרונית יש עמדת די.ג'יי, והסאונד לא בנוי בשביל רוק או פופ, אלא בשביל מוזיקה אלקטרונית.
"מעבר לזה, הישראלים בחו"ל מככבים בכל העולם כבר הרבה שנים, ולא באנדרגראונד, אלא במיינסטרים. גיא גרבר, למשל, מתקלט במקומות הכי נחשבים בעולם, והוא תמיד בטור, כבר כמעט עשור. השגרירים הישראלים שלנו עובדים מאוד חזק, והיום כשאתה אומר בחו"ל שאתה ישראלי, הדלת לעמדת הדי.ג'יי נפתחת, כי הסאונד שלנו חם כרגע בכל העולם.
"זה חבר'ה שכל-כך הרבה שנים פותחים את הדלתות ומצליחים בעצמם, לא רק בטראנס, שהיינו ידועים בו פעם, אלא בז'אנר שבין ההאוס לטכנו, וזה פשוט נותן שם טוב מאוד לתל אביב".
אז יש כבר באמת דבר כזה, "סאונד תל-אביבי" או ישראלי.
"על זה אנחנו מדברים. על אלה שהצליחו בחו"ל ומתוך זה נוצר לנו סאונד. קורים דברים בעיר, העיר מקבלת דיבור ברחבי העולם, וחלק מהדיבור הוא האמנות, הדרך חיים והעובדה שיש לנו סאונד מוגדר".
למעלה מימין עם כיוון השעון: Richard Zijlma (יח"צ), עדי שבת (יח"צ), סהר זנגילביץ (צילום: גלעד משיח) ואסף ביוואס (יח"צ)
אבא בנה את "להיט בראש"
מוזיקה אלקטרונית היום היא בעצם סוג של שם משפחה לכל סוגי המוזיקה, לא? הרי כמעט את כל סוגי המוזיקה היום מייצרים באמצעים דיגיטליים, ולא תמצא הרבה שירים שאין בהם כמה ביטים אלקטרוניים.
"היום המוזיקה האלקטרונית כוללת הכל. היא המיינסטרים של היום. ילדים היום רוצים להיות די.ג'ייז, לא כוכבי קולנוע. אנחנו חיים בעידן של המוזיקה האלקטרונית בכל העולם. הפלטפורמה של ADE הביאה את האמנים ההולנדים למצב שהם מכניסים יותר ממיליארד יורו בשנה, כלומר, היא חיברה בין אנשים, פתחה דלתות ודחפה את האמנים המקומיים בהולנד.
"מה שאני מנסה להגיד זה שהיום המוזיקה האלקטרונית זה מה שמדבר. היום אנשים יוצאים לחופשה ומכוונים את זה לפי האמנים שנמצאים באזור. זה נתון".
איך הגעת בעצם למקום של מועדון מצליח באמסטרדם ועד לחזרה לארץ וארגון כל האירוע הזה? באילו מדרגות טיפסת בדרך הזאת?
"אני גדלתי עם אבא שהיה במאי בכיר בערוץ 1, ראול יחיאל, עשה את רוב התוכניות שגדלנו עליהן והיה במיוחד מומחה למוזיקה. הוא עשה את הקליפים הראשונים בתעשייה, ובגלל שהוא בנה את התוכנית 'להיט בראש', גדלתי על ברכי רוב האמנים הגדולים במדינה, מעפרה חזה, דרך סי היימן ועד ריטה.
"בגיל העשרה התחלתי לעבוד במועדונים של אחי הגדול, שהיה לו את ה'פילגש' ברחובות, והמשכתי במקומות נוספים כברמן ומנהל, שם נחשפתי למוזיקה אלקטרונית. ב-2004 פתחתי את המקום שלי באמסטרדם, אז כבר תיקלטתי באופן מקצועי מול אלפים, בשלל ז'אנרים.
"הופעתי במסיבות, אפטרים, ברדיו הארצי, לקחתי חלק בפסטיבלים, אירגנתי כמה וכמה פעמים את יום המלכה הרשמי באמסטרדם, עשיתי את ה-ADE כמה שנים ברצף, עשיתי מסיבות של תל אביב–אמסטרדם עם תקליטנים שהבאתי מהארץ, ועכשיו 'תל אביב ווליום'".
ועידת "תל אביב ווליום" תיערך בימים רביעי עד שישי, 15–17 בינואר 2014, במרכז ענב בתל אביב. כרטיסים לאירועי היום ולאירועי הלילה ניתן להשיג במחיר מוזל במכירה המוקדמת באתר הוועידה
לכל אירועי ווליום תל אביב
06/01/2014
:תאריך יצירה
|