יצירה חדשה שחיברו  המשורר רוני סומק  והמלחין חיים פרמונט  "נבוכדנצר בלוז", בעקבות האופרה הודעת "נבוקו" של ג'וזפה ורדי תפתח את סדרת הקונצרטים הקרובה של התזמורת הסימפונית  הישראלית ראשון לציון בתחילת פברואר בראשון לציון ובראשית מרץ בתל אביב.   
 
חיים פרמונט, מבקש מראש את  "סליחת הקהל" על היחס לורדי שבא לידי ביטוי ביצירה, שהוא פחות מ"רצינות של קדוּשה ויִראה". המשפט הזה, יחד עוד משפטים של מעין התנצלות מראש בפני המאזינים, מופיע בתכניית הקונצרט, בטקסט שאמור להסביר את היצירה.

חוש הומור עם טעם מריר חמוץ
 
פרמונט הוא מלחין בולט וחשוב בנוף הישראלי. ברשימת יצירותיו עד היום תמצאו את האופרה המצוינת "הבן יקיר לי", לטעמי הבלתי אובייקטיבי בעליל, אחת היצירות הישראליות ביותר (בכל מובן, בייחוד במובן החיובי) שנכתבו לבמת האופרה. הוא גם אחראי לאחד הלהיטים הגדולים בקונצרטים לילדים, נוסח שלו ל"מחלל מהמלין";  הוא כותב מוזיקה למופעי "קבוצת זיק" וכתב מגוון יצירות להרכבים שונים והרבה יצירות שבהן בא לידי ביטוי הקול האנושי ולא רק.

"כשהתזמורת הזמינה אצלי יצירה 'בהשראת ורדי', יצירה שתנוגן במהלך השנה שבה התזמורת מכבדת את זכרו של ורדי בהשמעה של קטע קצר של ורדי בכל קונצרט, חשבתי ראשית כל על יצירה עם טקסט. ורדי הוא מלחין אופרות וצריך לכבד את זכרו ביצירה לקול ולתזמורת",

"ואז",  ממשיך פרמונט, "חשבתי על שני דברים. האחד ידעתי כבר שאני רוצה כסולן את גיא פלץ. גיא בן ה-21 הוא סטודנט באקדמיה למוזיקה בירושלים שבה אני מלמד. הוא תלמידה של מרינה לויט, זמר בקול בריטון לירי, בדיעבד מזכיר את גוון הקול הנדרש למלא את תפקיד נבוקו. יש לו קול מצוין ובשנתיים האחרונות הוא התנסה בהופעות כמעט על כל הבמות בארץ. הוא גם לומד ניצוח באקדמיה והאתגר שלו ללמוד את היצירה חדשה  כזמר ואולי גם כמנצח, למרות שהוא כמובן לא ינצח על הביצוע.

גיא פלץ, צילום: יח"צ

"במקביל חשבתי כמובן על שותף לכתיבת הטקסט. המועמד הטבעי שלי היה רוני סומק. היה לנו ניסיון מצוין. לפני חמש שנים  כשכתבתי את 'שירה לישראל', יצירה שבה היו טקסטים של כמה מן המשוררים החשובים שלו – יהודה עמיחי, דליה רביקוביץ', אורי צבי גרינברג, אריה סיון  והיה גם שיר של רוני סומק. 

"השיר, שמאוד אהבתי נקרא 'בתשובה לשאלה: מתי התחיל השלום שלך ?'. הוא כולל שש שורות בסך הכל "על קיר בית הקפה שליד המעברה/ תלו את שערו המתגרה ברוח של דוד בן גוריון/ ולידו, במסגרת דומה, את פני הסופגניה של אום כולת'ום./ זה היה בשנת חמישים וחמש או חמישים ושש/ וחשבתי שאם תולים/ זה ליד זה גבר ואישה, אז הם בטח/ חתן וכלה".

אתה מיד רואה איך בשש שורות הוא מקפל את ההוויה שלו עם ההוויה הישראלית, את חוש ההומור שלא פונה להצחקות אלא משאיר אותך עם מחשבה ועם טעם מריר חמוץ ואת זה רציתי גם בוורדי".




רוני סומק, צילום: יח"צ

מיני ליברית עם שלוש דמויות

מה יחסך לורדי כמלחין?

"אמנם ורדי היה תנאי בהזמנת היצירה,  אבל לדידי הוא המלחין שהשכיל להגיע לעומק באמצעים ברורים ושקופים. עוצמה ויכולת כזאת יש גם אצל וגנר, אבל ורדי הוא פחות מסובך, מורכב, פחות מתלבט ופחות סוחב את המאזינים למעמקי ההתלבטויות שלו.
 
"ורדי הוא גם אשף המנגינות הקליטות. עיצוב הדמויות שלו מושלם. הוא כזה מומחה לבמה  עד שיש הרבה אמת במשפט 'את ורדי לא צריך לביים', הכל מצוי בתווים. הוא ליווה את הפרטיטורות של האופרות שלו בחוברות הנחייה לבימוי, ואפילו קבע יחד עם המו"ל שלו תעריפים לקנסות למי שלא ימלא אחר דרישות הבימוי שלו. גם היום כשאני צופה באופרה של ורדי ומשהו לא עובד שם זה בדרך כלל הבימוי. במוזיקה שלו, תמיד, באופרות מוכרות יותר ומוכרות פחות, הכל זורם.
 
"זו לא ההתמודדות הראשונה שלי עם ורדי כמלחין. לפני שנים כשהייתי מלחין הבית של תזמורת סימפונית חיפה התבקשתי לחבר יצירה לקונצרט הפרידה ממי שהיה אז המנהל המוזיקלי, המנצח סטנלי ספרבר. ספרבר ניצח על ה'רקוויאם' של ורדי ואני על היצירה הקצרה שלי, ' תרועת פרידה', שקדמה ל'רקוויאם'. היצירה מתחילה עם במה ריקה, רק מנצח, אז עולים שלושה חצוצרנים ומנגנים. אליהם מצטרפים שלושה נגני טרומבון, אחריהם נגני הקרנות, כלי הנשיפה מעץ, התזמורת כולה, המקהלה ובסוף ארבעה זמרים סולנים היצירה נגמרת בצליל 'לה' נמוך ושקט. ושם במלמול החרישי, נפתח הרקוויאם של ורדי. הקהל באולם לא הבין איפה נגמרת יצירה אחת שלי, ומתחילה יצירה שנייה של ורדי".

 
נבוכדנצר בלוז (איור: רוני סומק)



ומכל האופרות של ורדי למה בחרת בנבוכדנצר, "נבוקו"?

"'נבוקו' הוא האופרה הכי קשורה אלינו, לסיפור ההיסטורי שלנו. ירושלים, בית המקדש, על נהרות בבל, הגלות, הכל יש שם.  קראתי פעם מאמר של אריאל הירשפלד שמיתג את 'נבוקו' כיצירה די 'קיטשית'. ואולי יש בזה משהו בעיקר בפומפוזיות של הפקות ורדי לרבות 'נבוקו' במצדה.
 
"אז שלחתי את רוני סומק לעיון מעמיק באופרה 'נבוקו' ואני לא אומר סתם מעמיק. כשרוני בוחר להעמיק,  הוא  עושה את זה יסודי. הוא אכן חרש את האופרה לכל כיוון ובסוף הוא שלח לי את הטקסט שנקרא 'נבוכדנצר בלוז'. זה לא שיר, אלא 'מיני ליברית' שיש בו  שלוש דמויות. הראשונה: נבוכדנצר, השנייה: העבדים (דמות קולקטיבית) המייצגת את אבות אבותינו, גולי בבל. הדמות השלישית היא ג'וזפה ורדי בעצמו.
 
"זו יצירה קצרה, בהתאם להזמנה, ובה שלוש אריות של שלוש דמויות. קראתי את הטקסט של רוני, חייכתי לעצמי, יש פה מעין לעג עצמי אבל הכל חיובי. כמובן שאת הטקסט של רוני אפשר לחבר כמו שיר,  כלומר לחפש הברות ולהתאים להם צלילים, כמו קולב. זה יכול להיות פזמון אבל זה לא העניין. העניין הוא ליצור משהו אחר. אמנותי".
 
כלומר?
 
" כמו ביצירה שהזכרתי, 'שירה לישראל',  המוזיקה גם מתייחסת ישירות לטקסט, כלומר הזמר ישיר את הטקסטים של רוני סומק, אבל בה בעת התזמורת תהיה גם מעין מקהלה יוונית שמתבוננות בשלוש הדמויות ומעניקה להן פירושים".

השתמשת בתזמורת ורדי מקובלת?
 
"כן, כמעט. כמובן שעם ההזמנה באה גם ההתנייה להשתמש במספר הנגנים הקבוע של התזמורת על מנת להימנע מהוצאה מיותרת. כשהגשתי את הפרטיטורה שאלו איפה הצ'ימבסו (כלי נשיפה דומה לטרומבון ניצב שוורדי השתמש בו ותזמורות בייחוד תזמורת אופרה כמו הסימפונית של ראשון, מחזיקות בכלי כזה לביצוע יצירות של ורדי) ואני, שלא רציתי להכניס את התזמורת להוצאות מיותרות נמנעתי. אבל אני לא חושש לבקש מן התזמורת להבריק ביצירה כמו באופרה של ורדי".




התזמורת הסימפונית ראשון לציון, צילום: מירי שמיר  
 

הקהל הרי מכיר את "נבוקו". הוא יזהה אותו ביצירה של פרמונט?

"יש ציטוטים ממקהלת העבדים שכולם מכירים, ויש עוד,  אבל המימד ההיתולי נוכח, יש קטע שמנוגן בצליל של ביג בנד. והרי מדובר כאן בבלוז, אולי בלוז כפול שלושה. עם קצת סאונד שמזכיר את הבלוז הסימפוני שיש ב'סיפור הפרברים' של לנארד ברנשטיין.  אם אני חוזר לתחילת השיחה שלנו, אני צריך להתנצל כי אני לכאורה מתייחס ליצירה של ורדי ביחס פחות מכובד, לא כאל משהו מונומנטלי. זה כמובן מזכיר לי שאני מצטט את 'נבוקו'  בזווית ראייה משעשעת ולמעשה שולח מסר, או מסרון, ל'פלסטף' האופרה האחרונה, החכמה והמשעשעת של ורדי".  
  
 
"נבוכדנצר בלוז" - מיני ליברית מאת רוני סומק
 
1. נבוכדנצר

אֲנִי נְבוּכַדְנֶצַּר נָדַרְתִּי נֶדֶר
לִשְׁכֹּחַ שֶׁאֲנִי נֵצֶר
לְמַלְכַּת שְׁבָא וּשְׁלֹמֹה.
בְּמוֹ יָדִי אַחְרִיב אֶת הַמִּקְדָּשׁ
שֶׁבָּנָה בִּירוּשָׁלַיִם סַב סָבִי,
וְאָנִיחַ אֶבֶן  בְּיָדוֹ
שֶׁל כָּל עֶבֶד יְהוּדִי,
וְיַחַד נִבְנָה מֵחָדָשׁ אֶת הַמִּגְדָּל
שֶׁהֶחְרִיב לָנוּ הָאֵל בְּבָבֶל.  

2. העבדים

אָנוּ הָעֲבָדִים הַבָּזִים לַשְּׁרִירִים שֶׁפִּתְאוֹם קָפְצוּ עַל הַזְּרוֹעוֹת,
חוֹפְנִים בְּכַפּוֹת הַיָּדַיִם אֲבָנִים מֵחָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם.
לִבֵּנוּ  עֲרֵמַת גֶּחָלִים.
עֵינֵינוּ בּוֹעֲרוֹת,
וְהָאֵשׁ בְּיָדֵינוּ מוּצְלֶפֶת כְּמוֹ שׁוֹט.
"לְאָן אַתֶּם הוֹלְכִים?", אַתֶּם שׁוֹאֲלִים.
"כְּשֶׁנַּחְזֹר", אָנוּ עוֹנִים, "נֵדַע אֵיפֹה הָיִינוּ
וְאֵיפֹה בָּכִינוּ".
 
3. ורדי

אֲנִי  גּ'וּזֶפֶּה  וֶרְדִּי רָאִיתִי בְּיַלְדוּתִי
אֶת אִמִּי טוֹוָה חוּטִים.
מֵהֶם אַחֲרֵי שָׁנִים תָּפַרְתִּי אֶת בִּגְדֵי הַמְּלוּכָה
לִנְבוּכַדְנֶצַּר,
וְאֶת הַשְּׂמָלוֹת שֶׁכִּסּוּ תְּשׁוּקָה
בַּגּוּף שֶׁל אֲבִיגַיִל וּפְנִינָה.
מֵהַחוּטִים שֶׁהִתְגַּלְגְּלוּ עַל הָרִצְפָּה
אָרַגְתִּי שַׂקִּים שֶׁכִּסּוּ אֶת הַצַּלָּקוֹת
בְּגוּפִי וּבְגוּף הָעֲבָדִים. 
 

היצירה "נבוכדנצר בלוז" מאת חיים פרמונט ורוני סומק תבוצע בבכורה בקונצרטים של התזמורת הסימפונית ראשון לציון שיתקיימו  ביום חמישי, 6 בפברואר 2014  ב-20:30, בשבת, 8 בפברואר ב-20:30 וביום ראשון, 9 בפברואר ב-20:30 בהיכל התרבות ראשון לציון. סולן: גיא פלץ. מנצח: רובן גזריאן.

רכישת כרטיסים