ב-19 בפברואר 2014, בפעם השביעית, ייפתח עלינו לטובה הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון חזותי ואמנות המופע – פסטיבל קליפה אדומה.
 
הפסטיבל יארח אמנים ידועים מגרמניה, צ'כיה ויפן, וכן אמנים ישראלים צעירים, בתיאטרון קליפה באזור התחנה המרכזית הישנה - אחד המקומות הבוערים והטעונים בארץ.
 
אחד המופעים המסקרנים שישתתפו בפסטיבל השנה הוא "הכי נמוך בתל אביב", במסגרתו יוביל היוצר, דרור ליברמן, את הקהל לסיור במבחר נקודות באזור התחנה הישנה, תוך חשיפת סיפורו האישי יוצא הדופן.

ר' נחמן, הבעל שם טוב, קאמי, דרידה
 
"היצירה הזו היא שילוב בין מופע רחוב לווידוי," מסביר ליברמן. "היא יונקת מהביוגרפיה שלי, שגרמה לי תמיד להימשך אל הדרכים הפתלתלות, הלא-סלולות".
 
הביוגרפיה של ליברמן והבחירות שעשה בצמתי חייו אכן מעוררות השתאות. הוא נולד בבאר שבע לפני 26 שנים לזוג הורים רופאים, בן למשפחה דתית המונה 11 ילדים. "אני זוכר את עצמי כילד, קופץ על המיטה של ההורים שלי, שנעדרו הרבה מהבית," הוא נזכר. "בבריכה הייתי עושה קפיצות משוגעות למים ובכל חתונה הייתי רוקד את עצמי לדעת, מתענג על החוויה. לאט-לאט התגבש בי הרצון להפוך את האירועים האלה לדרי קבע בחיים שלי. זה הרגע  שבו החלטתי להיעשות לאמן-תנועה".
 
כנער למד בישיבה תיכונית בהתנחלות "סוסיא" בדרום הר חברון ומאוחר יותר עבר לישיבת הסדר קדם צבאית בהתנחלות עתניאל. "המעבר מהישיבה התיכונית לישיבה הגבוהה היה המפץ הגדול שלי," הוא קובע.
 
"בישיבה הגבוהה למדנו ערבוב בלתי אפשרי של הגות אקזיסטנציאליסטית מכל מיני עולמות - מלימודי חסידות כמו ר' נחמן מברסלב, הבעל שם טוב וספר הזוהר ועד הוגים כמו סארטר וקאמי, מהרב שג"ר ועד הוגים פוסט סטרוקטורליסטיים כפוקו ודרידה".

מה עשה לך המפגש עם ההגות הפוסט מודרנית?
 
"הוא גרם לי לבחון את הכל מחדש. התחלתי להסתכל באופן ביקורתי על העולם הדתי, ובהמשך על כל מעגלי ההשתייכות שלי, ומהר מאוד הרגשתי מחוץ למעגלים ולריטואלים שהורגלתי בהם. זה הוציא אותי מהישיבה היישר אל לב ליבה של אמנות המופע".
 
למרות ההתגלות שחווה ובשל לחצי הסביבה הקרובה, החליט ליברמן לשרת כחייל קרבי בגולני ולדחות את הגשמת החלום בשלוש שנים. כשהשתחרר למד תיאטרון במכינה של ניסן נתיב וקרקס ב"קרקס ירושלים", תוך שהוא זוכה למטח של תשובות שליליות במבחני קבלה מבתי ספר לקרקס באירופה. 
 

דרור ליברמן (תמונה באדיבות דרור ליברמן)

"באתי למבחנים האלה בלי שום עמידה בדרישות הסף של המוסדות, וציפיתי לאיזושהי קבלה ללא תנאי בזכות ה'פוטנציאל' שלי. הציפיה הזו התמלאה דווקא בבית הספר למחול בחיפה בהנהלת עדה אורני, שקיבלה אותי לסדנה להכשרת רקדנים בלי שום הכשרה מוקדמת".

להעמיק ולקדוח בתחושת התלישות והכישלון
 
תיאטרון, קרקס, מחול, לא העדפת ללמוד תחום אחד לעומק?
 
"לא. מההתחלה הגישה שלי לכל מה שלמדתי – תיאטרון, קרקס, מחול – הייתה אנטי דיסיפלינרית".

כלומר?
 
"במרכז הדיסיפלינות יש תמיד משהו מוסדר, יש 'מחול' נכון, 'תיאטרון' נכון, ואפילו 'קרקס' נכון.
אני יכול להשתגע מזה. מה שאותי עניין היה השיבוש, השוליים, המשעולים הפתלתלים. כשראיתי בלט קלאסי, למשל, שאלתי: האם אפשר לרקוד את זה גם במקום אחר? האם גם תנועות מעולמות אחרים, כמו עבודת אדמה, טיפוס על עצים, או ריקוד של דיסקוטק, יכולים להיכלל תחת הכותרת 'מחול'?"
 
במהלך לימודיו השתתף ליברמן במספר פרויקטים אמנותיים, ביניהם עבודה עם הכוריאוגרפים רועי אסף, דגנית שמי ורן בן דרור, עבודת סולו בפסטיבל אינטימדאנס, עבודת מחול לפסטיבל 'ניסוי כלים', שיתופי פעולה עם קבוצות מופעי רחוב ויצירת מיצגים לאירועי חוצות.
 
"פה בעצם נכנס המפגש שלי עם הפרפורמנס ארט - אמנות המופע, זו שמקשרת בין כל הדיסיפלינות. הבנתי מה אני באמת רוצה לעשות".
 
כך נוצר הקשר שלך עם תיאטרון קליפה?
 
"פגשתי את עידית הרמן ודימיטרי טולפנוב כבר בקיץ 2011, במסגרת סדנה לאמנות המופע שהם קיימו אצלם בתיאטרון. זו הייתה הפעם הראשונה שבה נפגשתי עם המושג 'פרפורמנס', ובדיעבד זו היתה נקודה סופר-משמעותית בחיים שלי. המפגש איתם היה מעשיר ומפרה מאוד, ועידית הרמן הפכה בשבילי מאז ל'מכה' או ל'כותל' של הרעיונות המטורפים ביותר, שלי עצמי היה מושג קלוש בלבד איך לממש אותם. העבודה איתם גם פתחה לי את הצוהר לאפשרות של שיתופי פעולה בינלאומיים, וכשסיימתי את הלימודים עליתי על מטוס לברלין".
 
מה חיכה לך בברלין?
 
"היתה שם אופציה להשתתפות בפרויקט מחול ייחודי, ואני נסעתי עם ציפיות אדירות שבסופו של דבר הולידו אכזבה. מצאתי את עצמי בברלין, בלי שום סיבה או רצון לחזור לישראל. זו הייתה מין התמוטטות כזו של כל מה שדימיתי על עצמי, של כל אותם 'עוגנים' שדרכם זיהיתי את עצמי - פרידה מבת זוג אחרי חמש שנים יחד, כישלון מקצועי צורב, משבר משפחתי חריף. הכל קרה בבת אחת.
 
"אבל במקום לשקוע בתחושת התלישות והכישלון, החלטתי דווקא להעמיק בהן, לחפור ולקדוח ולא לעזוב, ובמין הפוך על הפוך, הרגשתי שדווקא בישראל אצליח לעשות את זה הכי טוב, כי זה המקום שממנו אני בא".

מאלכסנדר-פלאץ בברלין לתחנה המרכזית הישנה
 
אז החלטת לחזור לשורשים?
 
"תכל'ס חזרתי אחרי לא יותר מדי זמן, בעקבות הזמנה של פסטיבל 'בין שמיים לארץ' להעלות עבודה שלי בבכורה. זו היתה עבודה קצרצרה שבה אני רוקד לצלילי שירו חנוך לוין מתוך 'מלכת אמבטיה' - "אבי היקר כשתעמוד על קברי..." ומצטט את הטקסט התנ"כי של עקידת יצחק. ניסיתי לתאר איך עקידת יצחק משתחזרת שוב ושוב, בבתים רבים כל כך בישראל בת ימינו, ביניהם גם הבית שבו גדלתי אני. בחיים לא אשכח איך אבא שלי צחק לי בפנים את הדרישה התקיפה, שאולי אף פעם לא נאמרה בקול, 'תפסיק עם השטויות, תתגייס!'". 
 

דרור ליברמן (תמונה באדיבות דרור ליברמן)

מאז העמיק ליברמן את אחיזתו באמנות הפרפורמנס, למד בסטודיו 'כלים' עם הכוריאוגרפית ענת דניאלי, והוא ממשיך להשתתף בפרויקטים אמנותיים רב תחומיים, הכוללים מחול, מופעי רחוב ומיצגים. כך הוא מעלה כעת את המופע-סיור 'הכי נמוך בתל אביב', במסגרת קליפה אדומה.
 
למה דווקא סיור? למה לא מופע בחלל תיאטרון?
 
"במקביל למופעים במסגרת השיח הפנים אמנותי, אני נוהג גם להופיע ברחוב, ללא כותרת של אירוע או רקע, רק כדי ליצור קשר בלתי אמצעי עם הקהל. זה נובע מתוך רצון לחוות את הפרפורמנס כחלק אורגני  ממרקם החיים היומיומי, לצאת מחלל התיאטרון, לפעול בעיר עצמה. אני יוצר את העבודה כדי שגם האיש הפשוט מהרחוב יבין אותה, ולא רק הקולגה שמופיע אחרי או מבקר המחול.

"'הכי נמוך בתל אביב' הוא סיור-מופע, ולא סיור מודרך, שיצרתי כשיחזור, או כמיקום מחדש, של מופע רחוב שנהגתי לבצע באלכסנדר-פלאץ בברלין מדי יום באוגוסט 2013. שיחזור של מופע רחוב מעלה תכנים אחרים לחלוטין משיחזור של עבודת מחול לבמה, למשל, כי הנרטיב של הפרפורמר, שונה מאוד בין שניהם. הפער הזה הוא מרתק בעיני.
 
"במופע אני מזמין את הקהל לעבור איתי את כל הדרך מ'דרור של תיאטרון קליפה' ל'דרור של נווה שאנן', שזו פרסונה קצת שונה. אני רוצה שהקהל יהיה עד לתהליך ההשתנות הזה, שכולל מספר רב של חלקיקים, ביניהם גם ההליכה הפיזית בשכונה, או הסיור".

הנקודה שבה העליבות מנצנצת
 
איך אתה מתחבר לאזור הטעון של דרום תל אביב?
 
"דרום תל אביב זה אזור גדול ואני לא מתמקד בכולו, רק בחלק קטן ומרוכז שלו - אזור התחנה המרכזית הישנה ומדרחוב נווה שאנן. העבודה שלי עוסקת בחוויות שקשורות באופן מהותי ל'מגורים בארץ רחוקה', ולתחושת הזרות המוחלטת שאפפה אותי כשהייתי שם. כשניסיתי להחיות מחדש את החומרים האלה, מצאתי השראה גדולה באזור הזה, שריבוי המהגרים הוא אחד המאפיינים הבולטים שלו.
 
"השם של המופע – 'הכי נמוך בתל אביב' מתאר מקום שאפשר, בהכללה גסה, לומר על הגרים בו שהם אנשים 'שאין להם מה להפסיד', וזה מייצר אווירה של חוקים חברתיים רופפים יותר.

כבר תקופה ארוכה שאני עוסק בערעור על ה'משטור', ניסיון לבנות כלים יישומים להגותו הפילוסופית של מישל פוקו, וקריאת תיגר על חוקים חברתיים. באזור הזה של דרום תל אביב, הידוע בעליבותו, יש הזדמנות נהדרת להרחיק לכת בנושא, עד לנקודה שבה העליבות מנצנצת בזוהר בזכות הכנות והאומץ שבה.
 
"דבר אחרון בנוגע לבחירה במקום הזה - היא מתמקדת בשאלה באילו דרכים או מקומות אני עובר ומאילו אני נמנע? מה אני מסווג כ'מקום לא לי' או 'משהו שלא שייך אלי'. גם צופה שיבחר להימנע מלהצטרף לסיור בתחנה, מעלה למודעות שלו את הבחירה הפוליטית שהוא עורך. ההימנעות הופכת למעשה אקטיבי, שבמופע תאטרון רגיל הוא לא היה נדרש אליו". 
   
אלו חלומות כבר הגשמת ואיזה אתה רוצה עוד להגשים?

"העבודה הזו היא הגשמת חלום בשבילי, מפני שאני לא צריך לעקם את עצמי או לחתוך חלקים מעצמי, לטובת השתתפות במסגרת אמנותית. עד עכשיו, חוויית ההשתתפות במסגרת אמנותית נחוותה עבורי כמשהו מגביל ומצמצם. הפעם, ההזמנה ליצור עבודה שכוללת את הפנטזיות הכי פרועות שלי, בלי שום דרישה לעדן או לצנזר, עבודה שבה אני יכול להתקיים במלואי ועל כל רבדיי, זו הגשמת חלום קטנה.
 
"מעבר לזה יש לי עוד המון חלומות. אחד מהם, שעליו אני שוקד בימים אלה, הוא ליזום פרויקט גדול של מופעי רחוב במדרחוב נווה שאנן - להוציא לאור את הפוטנציאל האדיר שגלום במקום המיוחד הזה, ולחזק את החיבור בין הקהילה המקומית של המדרחוב לבין שאר תושבי העיר". 
 

הסיור "הכי נמוך בתל אביב" יתקיים במסגרת מופעי "זרקור 2 ליצירה ישראלית  ביום רביעי, 19 בפברואר 2014 ב-21:00, ביום חמישי, 20 בפברואר ב-19:00 וביום שישי, 21 בפברואר ב-21:00 בתיאטרון קליפה  ובאזור התחנה המרכזית הישנה. יצירה וביצוע: דרור ליברמן, יעוץ אמנותי: ענת דניאלי. פסטיבל "קליפה אדומה" יתקיים בימים רביעי עד שני , 19–24  בפברואר   2014,  בתל אביב וחיפה במקביל .  מספר המקומות מוגבל ביותר .  לפרטים : 03-6879219.