|
|
זו טעות להתייחס למוזיקאי העבר כאל 'אמני-על' שרק האמנות עיניינה אותם. לרבים מהם היו חיים ארציים לחלוטין. ההיבט הכספי של עבודתם היה חשוב להם. הרווחים שלהם היו משמעותיים מאוד, ועל-פיהם נגזר אורח החיים שלהם. אתגרי השיווק אולי השתנו מאז, אבל חשיבותם במשוואה שעל-פיה מודדים את הצלחתם של אמנים לא השתנתה כלל"
|
|
|
|
שיחה עם פירס אדמס, מייסד ההרכב הכומר-האדום, שיופיע בפסטיבל אילת למוזיקה קאמרית אחד האנסמבלים הרעננים שיופיעו בפסטיבל אילת למוזיקה קאמרית הקרוב הוא הכומר האדום (Red Priest). חברי האנסמבל יופיעו בשתי תוכנית, "קרנבל בוונציה" ב-28 בפברואר ו"הנדל ברוח" ב-1 במרץ.
בואו לא נטעה, רעננים הם כן, ילדים הם לא. הכומר-האדום פעילים כבר יותר מעשור. למעשה זהו ביקורם השני בישראל לאחר הפסקה של כמה שנים. הזיכרון מן הביקור הקודם מעורר חשק לשוב ולשמוע אותם.
הכומר-האדום מנגנים מוזיקה שכמעט כולנו, ללא יוצא מן הכלל, שמענו או נרגיש ששמענו לאחר שיישמעו צליל אחד או שניים. נגינתם שובת לב ומשעשעת במובן הכי כיפי של המלה.
את היצירות, שמוכרות לנו בדרך כלל בביצוע תזמורת מיתרים, מנגנים כאן חמישה מוזיקאים – חלילן, כנרת, כנר, צ'לנית ונגן מקלדת. זהו. נוסחת הקסם שלהם משלבת שליטה מוחלטת בכלי הנגינה, וירטואוזיות מעוררת השתאות ותלבושות מרהיבות. את ויוואלדי הם מנגנים באדום. מכאן מתחילת שמחת העשייה.
יצירה מחדש של המוזיקה
בשיחת טלפון מביתו שבאנגליה אומר פירס אדמס, חלילן ההרכב ומייסדו: "מוזיקת בארוק מאז ומתמיד נועדה לבדר. בשעה שמוזיקאים אחרים בתחום מעדיפים לחנך באמצעות הופעות 'נכונות' היסטורית, הכומר-האדום פותח באותה נקודת מוצא, שהיא ידע של טכניקת הביצוע לדורותיה, אבל בגישה שהיא יותר תיאטרונית, יותר מציגנית, גישה שמאפשרת גם אלתור.
"דרך עבודה זו התפתחה כבר מן ההופעות הראשונות שלנו. התנסינו בכל, למשל נגינה במהירות עצומה, כמובן תוך שמירה קפדנית על הדיוק המרבי, בלי לבלוע צלילים; הביטוי הצרוף, כל צליל בהיר וניתן לזיהוי בקלות.
"במקביל התנסינו בקטעי רובאטו [מקומות שהם בתוך תיבה נתונה ונגן יכול להאריך משכו של צליל וכד'; מעין מסגרת חופשית בתוך תבנית סגורה]. כל ההתנסויות האלה והעיבודים שאנחנו עושים למוזיקה שאנחנו מנגנים העניקו לנו תחושה של יצירה מחדש של המוזיקה, כאילו אנחנו מחברים אותה, וזאת עם העמדה דרמטית".
זה הולם את התקופה?
"ללא כל ספק. תקופת הבארוק היתה מדהימה, תקופה של המון התנסויות. אמנים מעולים בטירוף שהתחרו זה בזה. אמנים שגנבו רעיונות זה מזה, כתבו את החומר הגנוב מחדש ביצירות שלהם, עירבבו סגנונות ובסופו של דבר נגעו ללבות מאזיניהם.
"מוזיקה היתה אמנות חיה. זה לא מקובל על כולם היום. בוודאי לא מתאים למי שחושבים שדי בשחזור צליל מופעי העבר, ואו בקידה צנועה ונאותה לפני הגדולים של פעם. לדעתי גישה כזו היא לא פחות מנטישה של האחריות האמנותית. ולכן המטרה שלנו היא לשחזר את רוח הבארוק עד לפרטי פרטיה".
"הכומר האדום" מופע באיסטנבול (יח"צ)
"אין כאן 'משטרת סגנון', הכל הולך"
האם הדפוס הזה של ארבעה נגנים היה ברור לך עוד קודם שהקמת את הקבוצה?
"כשהקמתי את ההרכב לא ידעתי איך הוא ייראה. ידעתי לאיזה סוג צליל אני חותר, אבל עד לאותו רגע לא מצאתי שותפים לרעיון. חברים בסצינת המוזיקה המוקדמת באנגליה ראו בסגנון שלי ובגישה שלי מוגזם, מישהו אפילו אמר לי אז, 'זו פרודיה על סגנון הבארוק'. באותו שלב כבר חשבתי לזנוח את הרעיון הזה". ובכל זאת הכומר-האדום הוא עובדה קיימת.
"נכון. בדיוק באותו זמן הקשבתי להקלטה של קבוצת בארוק איטלקית, איל ג'רדינוֹ ארמוֹניקוֹ (הגן ההרמוני). לא רק שהם הפיקו בדיוק את הצליל המדויק שעליו חלמתי, שילוב של צליל נקישתי, מעורר רגש ורטורי באיכותו – הם אפילו הצליחו מסחרית. ההצלחה שלהם איתגרה אותי.
"הפיתוח של הקבוצה שלנו אל משהו תיאטראלי – מעבר או נוסף לאיכות הצליל – קרה כמעט מעצמו. בהופעה הראשונה לא היינו ארבעה נגנים. היינו עשרה והתרכזנו בקונצ'רטות של ויוואלדי. מהר מאוד היה ברור שקבוצה קטנה יותר תהיה יותר אפקטיבית ותצליח להגיע להפקה מקורית יותר.
"תוצאה אחת של צמצום מספר המשתתפים היתה שהיינו צריכים לסמוך רק על עצמנו, על עיבודים שלנו, ובמקביל לא להישאר בדפוס המקובל המוכר עד לזרא של הטריו סונטה [מבנה קבוע של שלושה נגנים ונגן מקלדת שמנגנים מבחר יצירות מוגבל]. הדבר הכי בולט בעבודה עם החבר'ה האלה שהם כולם עם ראש פתוח. אין כאן 'משטרת סגנון', הכל הולך – והתוצאות בהתאם. כלומר, גם כשיוצאים מן המסגרת, הרוח של הבארוק נושבת אצלנו".
"אין דרך 'נכונה' או דרך יחידה לנגינת יצירה"
בשיחה שניהלנו בעבר דיברת גם על ההיבט השיווקי-מכירתי של הקבוצה. האם הדפוס הזה, רביעיית אמנים מבריקים עם, אני מניח, יושרה אמנותית וכושר משחק מעולה, הוא הדרך שלך "לשווק בארוק", או שהאמנות באה קודם ואז התברר שיש לה יכולת להיות אמנות קלה לשיווק?
"זו שאלה מעניינת. נראה לי שהיה כאן הכל. ככל שהתקדמנו, ואנחנו כבר יותר מעשור ביחד, העניין האמנותי והשיווקי הזינו זה את זה. אבל משום מה אנשים נוטים לשכוח שגם בתקופת הבארוק אמנים ניצבו בפני האתגר השיווקי. הם התייחסו אל עניין השיווק ברצינות.
"זו טעות להתייחס למוזיקאי העבר כאל 'אמני-על' שרק האמנות עיניינה אותם. לרבים מהם היו חיים ארציים לחלוטין. ההיבט הכספי של עבודתם היה חשוב להם. הרווחים שלהם היו משמעותיים מאוד ועל-פיהם נגזר אורח החיים שלהם. אתגרי השיווק אולי השתנו מאז, אבל חשיבותם במשוואה שעל-פיה מודדים את הצלחתם של אמנים לא השתנתה כלל". האם יש לדעתך דרך "נכונה" להגיש, לבצע מוזיקה מוקדמת, כל זה כמובן לאור הוויכוחים בין המצדדים בסוגים שונים של אותנטיות?
"אם יש משהו שאני יכול להגיד חד-משמעית הוא שאין דרך 'נכונה' או דרך יחידה לנגינת יצירה, בייחוד כאשר מדובר בעניין כה סובייקטיבי כמו ביצוע מוזיקלי או הערכה מוזיקלית. למען האמת אני מתנגד לכל אחד שמתיימר לומר שזו הדרך לבצע יצירה ואין בלתה.
"לדידי, האדם היחיד שיכול להחליט בעניין זה הוא האמן המבצע, הוא בעצמו או היא בעצמה, וכלי המדידה שלהם הוא תגובת הקהל המאזין. לנו בהרכב יש ידע נרחב בסגנון התקופתי, אבל בחרנו להשתמש בידע הזה כחלק מתפיסת העולם, הפילוסופיה של הביצוע, שמטרתו להביא קהל חדש למוזיקה הפנטסטית הזאת באמצעות יכולת בימתית אנרגטית. מי שחושקים בדרך ה'רגועה' יותר או שמרנית יותר בביצוע המוזיקה המוקדמת רשאים כמובן לחפש אותה במקום אחר".
"אני עובד מאוד קשה במופע הזה"
מהו היסוד החשוב ביותר בביצוע שלכם לרפרטואר הזה?
"במלה אחת – אנרגיה. ולאנרגיה יש כמה ביטויים: אנרגיה פיזית על הבמה, אנרגיה רוחנית שמאפשרת לך להיות ער ודרוך לשינויים המתמידים במוזיקה, ואנרגיה יצירתית לעצב את הדרך האישית שלך ולא להתאים את עצמך לקו ממסדי זה או אחר.
"עקרונות אלה, שאני מחיל עלינו כקבוצה, הולמים מוזיקאים מוכרים מאוד מעידן הבארוק, כמו למשל קורלי, שתואר כאדם שהיה כל-כך מוטרף בהופעות שלו, עד שבלתי ניתן היה לזהות אותו. בדרכנו נראה לי שאנחנו קרובים לרוח הבארוק הרבה יותר ממי שעל פניהם נראים כהרכבים יותר 'אותנטיים' כיום". בבית אתה גם מקשיב למוזיקת בארוק או שיש משהו אחר?
"אני מקשיב להרבה מוזיקה, כרגע אני מקשיב להרכב מוזיקה רוסית צוענית, צליל מאוד אהוב בבית". באילת יצטרפו למופע שלכם רקדני אנסמבל בת שבע. אתם בעצמכם די חופשיים על הבמה. אתם יודעים לחלוק במה עם אמנים נוספים?
"ראשית, כבר הופענו עם רקדנים בעבר. שיתוף הפעולה לחלוטין לא זר לנו. נזכור שלא מדובר במופע מחול מתוכנן ועם כוריאוגרפיה לששת האנשים שעל הבמה, אלא מפגש בין-תחומי שזהה באופיו ליתר המפגשים בפסטיבל, כלומר אנשים שלא הכירו נפגשים לחזרות ספורות ועולים ביחד על במה. זה מה שיהיה עם צמד הרקדנים הישראלים. אני משוכנע שזה יעבוד". אני מבין שבאחת ההופעות באילת אתם מריצים מופע חדש, "הנדל ברוח". למה עלינו לצפות?
"'הנדל ברוח' הוא באמת מופע חדש, שבינתיים כבר הופענו איתו גם באנגליה וגם בגרמניה. אמנם מעט פעמים, אבל גם במעט הפעמים לא היתה סיבה להתלונן על התגובות. עד היום היו מופעים למלחינים יחידים, ויוואלדי ובאך, והיו הרבה שהיה בהם מבחר.
"הרעיון להקדיש מופע שלם להנדל נולד לאחר שחברים בהרכב התבקשו לנגן הנדל בהרכבים שונים ובעיבודים שונים. חלק גדול מוקדש לעיבודים של קטעים מתוך 'משיח' והיתר קטעים מיצירות אחרות.
"אני עובד מאוד קשה במופע הזה, מחליף חליליות שונות, מחלילית הבס הגדולה ועד לסופרנינו הקטנטנה, וכל זה במהירות שבקושי יש זמן לנשום. תבוא ותראה בעצמך". פסטיבל אילת הבינלאומי למוזיקה קאמרית יתקיים מ-24 בפברואר 2014 ועד 1 במרץ 2014. ההרכב הכומר-האדום יופיע עם "קרנבל בוונציה" ב-28 בפברואר 2014, ב-21:00, באולם הכחול הגדול, ועם המופע "הנדל ברוח" ב-1 במרץ 2014, ב-11:00, באום תרשיש. לפרטים והזמנות: 08-6330808.
12/02/2014
:תאריך יצירה
|