א"ד גורדון, אלדוס הקסלי, יונתן רטוש, סבאג מספר על המורים הגדולים של חייו בסד' חדשה באסכולות
"מתקני עולם בעת המודרנית" הוא קורס חדש ומרתק ב"אסכולות", מסגרת לימודי החוץ של האוניברסיטה הפתוחה.
בקורס מציע לציבור סדרה בת שמונה הרצאות המתמקדת בסיפור חייהם וחזונם של שמונה אנשים שהקדישו את חייהם לריפוי האנושות מתחלואיה ולבניית עולם חדש ומופלא.
"העולם שלנו מקולקל, זה ברור"
א"ד גורדון, ויליאם ג'יימס, גוסטב לנדאואר, אלדוס הקסלי, מרקוס גרבי, ליאון טרוצקי, יונתן רטוש ואמילי דיוויסון – כמה מהם מורים גדולים בחייהם ואחרים ששמם נותר עלום – כולם זוכים לזרקור מחודש בהרצאותיו של ערן סבאג, שבזהירות (כי כבר עכשיו אני חשה את מחאתו נושפת בעורפי) אעז לומר שדמותו שלו עשויה לרתק את מאזיניו לא פחות מדמותם של מושאי הרצאותיו.
סבאג, 37, קסם מהלך על שתיים, דוקטורנט, איש רדיו, דוקומנטריסט והוגה (אני משערת שגם פה תהדהד מחאה כלשהי מכיוונו), הוא סוג של חידה מבחינתי, כזו שגם בלי לדעת את התשובה עליה, אני יודעת שאני אוהבת אותה.
ביושבו בקפה תמר עטוי בכובעו הקבוע, הוא נראה כאדם שהניחוח סביב נוכחותו הוא זה של משוררים מהסוג של פעם, כאלה שהיו יושבים, כנראה, בקפה כסית המיתולוגי, מתפלפלים על קוצו של יו"ד ומתווכחים בלהט על תיאוריה זו או אחרת. שאר רוח, קוראים לזה.
"כשפנו מאסכולות וביקשו קורס, חשבתי שהדבר החשוב ביותר שצריך לדבר עליו הוא קבוצה של מתקני עולם, אוטופיסטים שחיו בסוף המאה ה-19 ובמאה ה-20, אנשים שבאמת ובתמים כל עניינם היה לתקן עולם", אומר סבאג.
"כל אחד מהם חשב על זה בצורה אחרת והציע חזון אחר כיצד צריך להתנהל עולם מתוקן, איך צריכה להיראות החברה, אילו רעות חולות יש בעת המודרנית שצריך לתקן אותן, ומדי פעם עולה השאלה הזו גם אצלנו, בין אם בקיץ החברתי או סתם כשרואים חדשות. העולם שלנו מקולקל, זה ברור, ואלה האנשים שהציעו פתרון".
ערן סבאג, צילום: יח"צ
"כל מתקן עולם הוא סוג של מטיף דתי"
מאיזה מקום אישי אתה בא לנושא הזה של מתקני עולם?
"כל אחד מהאנשים שבחרתי לדבר עליהם זה אישיות שהיא גם חשובה מבחינה היסטורית אבסולוטית, אבל היא גם קשורה אלי ואל החיים שלי ואל ההיסטוריה שלי. לכל אחד מהם יש לי אהבה מסוימת: לרעיונות שלו, למאמץ שלו לתקן את העולם.
"מתקני עולם תמיד פועלים בחברה שמתנגדת למה שהם אומרים. הם תמיד אאוטסיידרים, תמיד נרדפים ונחשבים נאיביים שלא ניתן להגשים את החזון שלהם. כל אחד מהאנשים שבחרתי הציע את הדרך שלו, לכל אחד מהם יש הקטע שלו".
למה בחרת את השמונה האלה דווקא?
"עשיתי איזו פריסה של כל מיני אסכולות, מהקומוניזם והסוציאליזם והאנרכיזם ועד חיים בטבע ומיסטיקה. גם מיסטיקנים. בעצם אפשר להגיד שכל מתקן עולם הוא סוג מסוים של מטיף דתי, במרכאות כפולות. אתה לא יכול להיות אוטופיסט אם אין לך ההתלהבות הדתית כמעט לתקן את העולם, גם אם אתה לא מאמין באלוהים.
"אני חושב שהאנשים האלה, לא כל-כך מכירים אותם בימינו ולא מדברים עליהם, אבל הם הציעו דברים שנשכחו מלב, ואם יש לי איזו אפשרות להזכיר את זה לאנשים, אז אני שמח בחלקי".
נדמה שהצורך להזכיר לאנשים דברים שנשכחו מלב הוא סוג של שליחות שמניעה את סבאג, שעסק לאורך השנים בפרשות עלומות מההיסטוריה של מדינת ישראל בתוכנית הרדיו "סיפורים מהקופסה" ובביוגרפיות בסדרת הטלוויזיה "עץ הדעת" ובתוכנית הרדיו "חיים של אחרים". מי שמכיר את עבודותיו יודע שאלה יעוטרו, לרוב, במוזיקת בלוז, שגם היא סוג של תזכורת מן העבר לאנשי ההווה.
"אני לא יודע אם יש לי שליחות"
"אני מאוד מתרגש ממה שאת אומרת על שליחות", אומר סבאג. "אני לא יודע אם יש לי שליחות, אבל זה יקר לי ללב. רוב האנשים שאני מדבר עליהם במהלך הקורס זה אנשים שהכרתי בתקופות יחסית צעירות של חיי. הם ליוו אותי מהצעירות.
"טרוצקי, למשל, תמיד חשבתי שהוא הגדול מכולם, כבר כשהייתי בן 11 או 12. אני לא יודע אפילו למה חשבתי את זה, אבל מאד נמשכתי לאנשים האלה. כשבגרתי ונוסף לי קצת שכל הבנתי למה אהבתי אותם באופן אינטואיטיבי.
"בתוך החברה הממוסדת והקפיטליסטית והצינית והמבזה את האדם, לדעתי, שאנחנו חיים בה, אם מישהו יבוא לקורסים האלה ומה שאני אגיד לו יעשה לו איזה נחת רוח, אם משהו אחד יקרה אצל מישהו, אם מישהו יחזור אל גורדון בעקבות זה – אני מאושר. פשוט אהיה מאושר.
"כי הרי מה בסך-הכל מבקש האדם: הוא נולד בלי רצון, הוא מת בלי רצון, וכל מה שהוא מבקש באמצע זה נחת רוח. אז יש מוזיקאים שעושים את זה במוזיקה שלהם, ויש פילוסופים שעושים את זה בדיבור שלהם, ומבחינתי זה אותו הדבר".
סדרת ההרצאות "מתקני עולם העת במודרנית" תתקיים בימי חמישי, החל ב-6 במרץ 2014, ב-18:00, בסינמטק תל אביב. לפרטים ולהזמנות: 1-700-700-169.