במוצאי שבת הקרובה  תחל בהיכל אמנויות הבמה באר שבע סדרה של ארבעה קונצרטים של הסינפונייטה הישראלית באר שבע וכולם מוקדשים למלחין אחד: יוהנס ברהמס, או במילים אחרות "פסטיבל ברהמס". 
 
יוסטוס פרנץ, מנהלה המוזיקלי של התזמורת ינצח והסולנים יהיו הפסנתרנים כריסטופר פארק מגרמניה ואיוון רודין מרוסיה; הכנר ארז עופר, ישראלי שחי שנים רבות בברלין וכן המוזיקאים התאומים הכנר ניתאי צרי והצ'לן הלל צרי. הקהל בבאר שבע ולמעשה קהל חובבי המוזיקה מכל הארץ מזמן להגיע למחזור יצירות של אחד מחשובי המלחינים. 

רומנטיקן ודכאוני
 
מסורת פסטיבל ברהמס מוכרת לוותיקים שבינינו, בשעתה הפילהרמונית הישראלית הפיקה מחזורי יצירות דומים, אבל אמת צריכה להיאמר  שנים רבות מוצר זה לא נמצא על מדפי  ספקי המוזיקה בישראל. 

"בשבילי אין כל סימני שאלה", אומר יוסטוס פרנץ. "יוהנס ברהמס היה ונשאר אחד המלחינים החשובים  ביותר שהיו כאן וברור לי שאת המורשת המוזיקלית שלו צריך לשמר ויותר מזה  - צריך לטפח!. לא סתם נכלל ברהמס  מלחין השלישי בין שלושת ה'ב"תים' החשובים של המוזיקה לצדם של באך ובטהובן".

יוסטוס פרנץ, צילום: יח"צ
 
אתה יכול לעמוד על ההקשרים ביניהם או על הקו שלארכו הלכה המוזיקה? של שלושת המלחינים האלה?
 
"במוזיקה של באך אנחנו רואים את היסוד,  אם תרצה את 'התנ"ך של המוזיקה'. שליטה של גאון יחיד במינו שיצירותיו איכויותיו ויש בהן משום השוויון המוחלט בין  הגורמים מפיקי הצליל, כלים, קולות זמרה ובכלל, הכל שווים לפני כשם שבני האדם שווים לפני האל. 
 
"בטהובן הולך בשני כיוונים משלימים הפשטה של המחשבות, צריך להקשיב ולו פעם אחת לרביעיות שהוא חיבר לכלי קשת. מחשבות מוזיקליות שדומות להגיגים של המשורר גתה. מצד שני ואולי בעצם מאותו צד יש מורכבות גדולה בסונטות לפסנתר, בסימפוניות.
 
"ברהמס לוקח  אותנו למקום אחר, חדש. הוא רומנטיקן, ובה בעת הא גם אדם דכאוני. האם חווית הכמיהה להגשמה חזקה מחוויית ההגשמה עצמה. התייחסו אליו כאל ממשיכו של בטהובן. דיברו עליו כעל 'הנשר החדש' והוא לקח את הדברים ברצינות רבה. הוא השמיד יותר ממאה יצירות מוקדמות שלא נראו לא ראויות עשרים שנה חלפו מאז רשם את הטיוטה הראשונה ועד שהסימפוניה מס' 1 שלו ראתה אור ופגשה קהל".

כריסטופר פארק, ארז עופר, צילום: יח"צ

מקבל את החיים כמות שהם

המלחין והתיאורטיקן האיטלקי לוצ'אנו בריו שיצר רשימה של המלחינים החשובים ביותר, מי ששינו את פני ההיסטוריה לא כלל בה את ברהמס.
 
"יש משהו בברהמס שבשעתו לא דיבר אל יושבי דרום אירופה, ספרד וצרפת ולאנשי בדרום אמריקה. משהו במוזיקה שלו שנשמע מאוד צפוני, שייך לצפון. אבל בה בעת, אם נמשיך בהשוואה בינו לבין קודמו בטהובן, הרי שבטהובן הוא דמות האדם הנאבק בגורלו ובכוח היצירה שלו. בטהובן מצטייר כבן דמותו של פרומתאוס או של יעקב הנאבק במלאך, מי שהאמין שביכולתו להזיז הרים ממקומם. יש הוגי דעות שרואים במוזיקה שלו את התגלמות האמונה שהתקווה היא הכמיהה המתמדת של האדם החופשי לשינוי ולשיפור.
 
ברהמס, לעומתו, מקבל את החיים כמות שהם, על העליצות, הסבל, הטרגיות, ההפכפכות ועל רגעי הייאוש. זאת בתוך מסגרת מוזיקלית שנאמנה למסורת. למשל הוא מצטט כוראל של באך בסימפוניה אחת ובאחרת לוקח נושא ושוב ברוח קודמו הגדול מחבר לו שלושים וריאציות. בפרק האחרון בסימפוניה הראשונה יש נושא המזכיר את הסימפוניה האחרונה של בטהובן.
 
"במלים אחרות, הוא יודע שיש לו תפקיד בשרשרת המוזיקה המערבית. אם להתייחס שוב לארצות שבהן ברהמס לכאורה לא אהוב, רק לאחרונה קראתי מאמר  שבדק את אהבת המוזיקה  בצרפת והיה די מפתיע לגלות שבראש רשימת המלחינים האהובים שם כיום נמצאים וגנר וברהמס" (שהיו אגב שני יריבים בחייהם י. ש..
 
אתה מגיע לסינפונייטה באר שבע, תזמורת שלמעשה הקשר שלה עם ברהמס היה בנגינת הסרנדות שלו. הסימפוניות והקונצ'רטות הגדולים שלו, לא נוגנו שם, בעיקר משום שמדובר בתזמורת שמספר נגניה קטן מן הנגנים הדרושים לביצוע  יצירותיו הגדולות.
 
"נכון, ולכן אני מביא אתי עוד כעשרים נגנים מן התזמורת הפילהרמונית של האומות, שאותה אני מנהל. זו תזמורת שקיימת הודות לפעילותה של קרן בינלאומית המסייעת לנגנים מצטיינים באמצעות מלגות והשתלמויות. כך שגודל התזמורת נפתר. בזכות הפעילות הבינלאומית מגיע לכאן צוות טלוויזיה, שכולל חמישה צלמים ובמאי שמצלם את הקונצרטים שישודרו בהמשך בערוץ התרבות של הטלוויזיה ההונגרית".
 
נראה לך חשוב שבכל הקונצרטים יהיה אותו הקהל, או במלים אחרות,  שכל מי שרוכש כרטיס שיגיע לכל ארבעת הקונצרטים?
 
"ברור שמי שיכול לבוא  ייהנה מן החוויה המקיפה שבה הוא שומע בכמה ימים את כל ארבע הסימפוניות ואת היצירות הגדולות האחרות אבל כל קונצרט עומד בפני עצמו .
 
"אני יודע על חמישים אנשים שמגיעים לסדרת הקונצרטים בבאר שבע מחו"ל. סוכנות נסיעות המיועדת לצרכני תרבות העלתה את פסטיבל ברהמס על לוח האירועים שלה וחמישים אנשים ממקומות שונים באירופה יגיעו לבאר שבע לשמוע את ברהמס. זו תהיה להם חוויה ראשונית".

לפסוע בדרכים מאובקות
 
בדרך כלל כשאתה מנצח על קונצרט שבו יש יצירה לפסנתר ולתזמורת אתה גם הפסנתרן וגם המנצח, הפעם אתה מנצח על שני פסנתרנים אחרים?
 
"בעבר ניצחתי מן הפסנתר גם על יצירות ברהמס אבל הפעם יש רצף ענק של יצירות שצריך לנצח עליהם וחוץ מזה יש מספיק נוכחות ליוסטוס פרנץ גם מדוכן המנצחים".  הוא אומר ופורץ בצחוק.
 
מה על החוויה הראשונית שלך לנצח על תזמורת שמעולם לא ניגנה את היצירות האלה קודם?

"מבחינות רבות זה הרבה יותר קל. מה שנראה מורכב מתברר כפשוט. נוח ללכת וליצור דרכים חדשות מאשר לפסוע בדרכים מאובקות שפסעו בהן אחרים. אני אומר ומצטט  בעצם משפט שכבר אמר המלחין רוברט שומן לפני".   

ניתאי צרי, צילום: דנה רום
 
למה אנחנו אמורים להתרגש מברהמס כיום?
 
"בסופו של דבר, ברהמס נוגע ברבדים העמוקים של הקיום. יש כאן חיים ומוות ואתה שומע אותם בהרבה מקומות. יש ביצירות שלו ממד אקזיסטנציאליסטי שחוצה גבולות ומדבר  אל כל אחד. הקשבה רציפה למוזיקה שלו מעניקה למאזין חווית עומק. זו מוזיקה ישירה וכנה שנותנת הזדמנות לשקוע בה ולהתרחק  לזמן מה לפחות מעניינים מטריאליסטיים ומשיווק. הזדמנות לתת לעצמם להקשיב  לא רק באמצעות האזניים אלא דרך הנשמה". 
  

פסטיבל ברהמס יתקיים בימים מוצ " ש עד חמישי , 8–13 במרץ 2014, באולם הבית של הסינפונייטה הישראלית באר שבע במשכן לאמנויות הבמה באר שבע . לפרטים ולהזמנות : 08-6266400.