בצהרי שישי הקרוב יתייצבו הסופרן יעל לויטה, הבריטון עודד רייך והפסנתרן עידו אריאל במרכז המוזיקה בירושלים ויגישו קונצרט נוסף בסדרה "שירה שיר".

"המטרה העיקרית שעמדה לנגד עיני כשהתחלנו בסדרה הזאת", אומר אריאל, עורך ומנחה הסדרה, "היתה לתת לקהל את התחושה ששירים עבריים מבתי-היוצר הקלאסיים של ארגוב בקונצרט הקרוב ואחרים בקונצרטים הבאים יכולים לדור בכפיפה אחת לצד שירים של שוברט, וולף או מאהלר".

ובכל זאת , אם אפילו נתמקד בליווי הפסנתר של השירים העבריים, לא תמיד ניתן לדבר על שני תפקידים שווים, כי הרי השירים של שוברט היו מבשרי תקופה חדשה, שבה תפקיד הפסנתר עלה בדרגה מליווי הזמר לשותף שווה ערך ונולדה יצירה חדשה לקול ולפסנתר.

"מסיבה זו, בין היתר, מסרנו שירים מוכרים למלחינים חדשים, שכותבים מחדש את תפקיד הפסנתר. שירי סשה ארגוב למשל יזכו לתפקיד פסנתר פרי עטו של יונתן שנקר הצעיר".

ומה על הגשת השיר? השיר הקלאסי, גרמני או צרפתי, דורש לא רק הגשה של טקסט בדרך שיובן, אלא מדובר בטכניקה שמקפידה על כל הגה ועל כל אות, אפילו כאשר מלה מסיימת שיר בעיצור קשה כמו ת' או צ'. כשאתה מקשיב לזמר מן התחום הקל, זו כמעט תמיד עוד אות.

"דרך ההגשה זהה לחלוטין, כשאנחנו מכינים תוכנית ההקפדה על כל צליל והגה ומבני משפט נשמרת בכל שפה שבה שרים. אבל אם תחפש את הצליל של קריינים, שעדיין יודעים להגות ע' וח' למשל, בהיגוי שרווח כאן פעם, את זה כבר לא תמצא".

"אנחנו חיים היום ממסרונים"

אריאל, העומד כיום בראש המחלקה הווקאלית של האקדמיה למוזיקה ולמחול ירושלים, הגיע אל השיר האמנותי במהלך לימודיו.

"הגעתי לאקדמיה בכוונה ללמוד פסנתר וניצוח, ובאקדמיה עצמה נשאבתי לכיוון של השיר, עבודה עם זמרים, כשהמורים שלי היו דן אטינגר וגרשון שטרן.

"כשהגיע הזמן לחשוב על תואר הדוקטור, עבדתי כבר בתחום עצמו, ובלונדון באקדמיה המלכותית למוזיקה הנושא היה 'הדרכת זמרים בשירים של ארנולד שנברג', עבודה שעשיתי לאחד המוזיקאים הנחשבים בתחום, רוג'ר ויגנולס, שעבד עם גדולי הזמרים בעשורים האחרונים".


עידו אריאל (צילום: יח"צ)


השיר האמנותי, ליד, מדבר בדרך כלל לקהל מצומצם, המופעים אינטימיים מטבעם, ויש תחושה שהקהל הולך ומתמעט.

"אני חושב דווקא שהשיר האמנותי מאוד מתאים לדור שלנו, הדור של המסרים הקצרים והמיידיים. אנחנו חיים היום ממסרונים, מעמודים ראשונים מתומצתים באינטרנט ואפילו ממאמרים שמתחת לכותרת כתוב מהו משך הזמן הדרוש לקריאתם. שיר הוא אידיאלי: יצירה קצרה שנמשכת בין דקה לארבע דקות, קליטה, בהירה ומובנת. אני גם רואה את זה בפניהם של המאזינים".

החמורים של מאהלר ואלתרמן

אז איך נראית ההנגשה של השירים באולם?

"ראשית, לנוחות הקהל יש תרגום מוקרן לעברית של השירים, קהל שכבר מכיר את הטכניקה מן האופרות או מן התיאטרון מקבל את המלים. שנית, אני עצמי משוחח מעט עם הקהל לפני כל קבוצת שירים.

"ייתכן שמסיבה זו ומן הסיבה הקודמת אני יכול לומר שהמאזינים בקונצרטי הסדרה באים מקבוצות גיל שונות, ולאו דווקא מי שזוכרים את השירים ממקומות אחרים".

יעל לויטה, צילום: יח"צ

השירים העבריים שהזכרת גרים בתוכנית בגטו משלהם או שהם משתלבים אורגנית לפי הנושא?

"משתלבים לחלוטין. מאהלר למשל עוסק באחד משירי בחוכמתו של החמור שמקבל את הזכות להביע דעה ולשפוט. לשיר זה הצמדנו את הבלדה על חמוריקו של נתן אלתרמן וסשה ארגוב.

"יש למשל הסיפור ברוח חד-גדיא, על האיש שקונה חתול, כלב, חזיר, פרה ובסוף קונה אשה, והזמר מחקה את הקולות של כל חיה. לידו יהיה דואט החתולים המפורסם של רוסיני, שבו המלה היחידה החוזרת פעם אחר פעם היא 'מייאו'".

עודד רייך , צילום: יח"צ

כשאנחנו חושבים על שיר אמנותי, בדרך כלל עולים דימויים של אגדות, אהבות נכזבות, הרבה קדרות ומוות, ואתם מגישים תוכנית פורימית?

"כן, כי לכל המלחינים היה גם חוש הומור. ייתכן שאלו אינן בדיחות ברוח הדאחקות, אבל לשעשע ולהעלות חיוך על שפתי המאזינים – את המלאכה הזאת ידעו מלחינים רציניים כמו מאהלר, בטהובן, ריכרד שטראוס ואהרן קופלנד היהודי-אמריקאי. כמובן שצריך לבוא, לשמוע ולהיווכח".

 
הקונצרט "שירה שיר" יתקיים ביום שישי, 14 במרץ 2014, ב-12:00, במרכז למוזיקה בירושלים. כרטיסים: 40–80 שקל. לפרטים והזמנות: 02-6241041.