"כשזה מגיע לכתיבה עצמה אני די שמרן לא מחבר יצירה ליד המחשב. אני משתמש בנייר תווים, בעיפרון ובמחק". הצהרה כזו במהלך השיחה נשמעת מפתיעה מאוד כאשר היא באה מפיו של אייל אדלר, מלחין עכשווי במלוא מובן המילה.

מלחין נוכח

בסדרה הקרובה של "אנסמבל סולני תל אביב", שתיערך ב-25-23 במרץ 2014 באודיטוריום רפפורט בחיפה, בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה בתל אביב מרכז וייל בכפר שמריהו, ינוגן בנגינת בכורה עולמית קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת כלי קשת של אייל אדלר (לצד קונצ'רטו לצ'לו של שומן עם גבריאל ליפקינד סימפוניות של היידן ושל בריטן וכרגיל ב"סולני תל אביב" הפתעה  לקהל).
 
אייל אדלר הוא מלחין הנוכח בסצנה המוזיקלית המקומית והבינלאומית יצירותיו מנוגנות  באופן טבעי על ידי גופי הביצוע המזוהים עם מוזיקה עכשווית וגם תזמורות כמו הסינפונייטה הישראלית, הסימפונית הישראלית ירושלים והפילהרמונית הישראלית מנגנות את יצירותיו מחוץ לישראל ויצירותיו מושמעות בפסטיבלים בינלאומיים ובארצות שונות באירופה ובצפון אמריקה.
 
הוא נמנה עם מורי האקדמיה למוזיקה ולמחול ירושלים ומלמד בין היתר קומפוזיציה במסלול התיאורטי ובמסלול הרב-תחומי. השיחה בינינו מתנהלת בין חזרות על היצירה החדשה לבין הגהה של יצירה נוספת שלו , שתנוגן גם היא בביצוע בכורה בקיץ הקרוב כאשר דניאל ברנבוים ינצח על הנגינה והתזמורת תהיה תזמורת ה"דיוואן" שלו. בין לבין הוא צריך לאסוף  אנרגיות לקראת הבכורה של הקונצ'רטו שינגן עמית דולברג ועליו ינצח ברק טל.  דולברג, מייסדו של אנסמבל מיתר, מכיר  היטב את אדלר, ששימש בין היתר כמלחין בית של הקבוצה.  

אנסמבל סולני תל אביב, צילום: יח"צ

הנגינה מאיינת את התזמורת
 
"היצירה החדשה נקראת  'מרחבים' ואנסמבל סולני תל אביב הזמין אותה עבור הסולן עמית דולברג בסיוע קרן ע"ש אדל וג'ון גריי" אומר  אייל אדלר. "השם מציג היבט אחד מרכזי של היצירה והוא תחושת המרחב - ה-space – שמוענקת למאזין. הכינוי קונצ'רטו נכון עניינית",  הוא מוסיף, "כלומר יש כאן סולן ויש תזמורת. אבל אם מישהו למשל יחפש כאן את הדפוס המקובל היסטורית של שלושה פרקים וחלוקה שמרנית בין תפקידי הסולן לתזמורת, הוא מן הסתם לא ימצא את מבוקשו".
 
מה אם כך המאזין כן יגלה?
 
"הקונצ'רטו הוא יצירה בפרק אחד שמצד אחד נותנת את תחושת החלל הפתוח, אותם מרחבים שעליהם סמוכה הכותרת. יש במסורת הקונצ'רטו דיאלוג בין שותפים שווים. העימות יכול להשתרע בין  נוכחות צלילית אינטנסיבית וצפופה מאוד ועד להפקה של 'רעש לבן'  על ידי התזמורת. כלומר מצב שבו יש נגינה אבל היא מאיינת את התזמורת, הנגנים לכאורה אינם נוכחים. מקווה שהסברתי את עצמי".
 
אתה מתכוון לכך שהנגנים מנגנים אבל קולם – בקטע מסוים - שואף שלא להישמע?
 
"נכון. הסולן בקונצרט הזה הוא עמית דולברג. יש לנו קשרים אמיצים, את יצירתי mysterioso   (מיסתורין) הוא מנגן די בקביעות, ובכלל שימשתי כמלחין בית לקבוצתו , אנסמבל מיתר, מה שכמובן מסייע בתהליך החזרות ולמעשה מאפשר ניהול שיחה קודם  לחזרה הראשונה".

אם כבר הזכרת שיחה, אתה מתכוון לשוחח גם עם הקהל לפני השמעת היצירה?

"כן, בהחלט, ולמעשה  השיחה  תהיה בעיקרה הדגמה של סוג הצליל ה-סאונד, כשכלי הקשת מנגנים קרוב מאוד לגשר (החלק בכלי הקשת שעליו מתוחים המיתרים). העניין הוא שהיצירה  משתמשת במושגי יסוד שמוכרים לכל מאזין אלא שמוקנה להם ביטוי חדש. כך למשל מושג ה'קאנוֹן', שבו כלי אחד מנגן וכלי שני נכנס אחריו ומנגן את אותה מנגינה  וכך הלאה. מבנה מסוג זה ישנו גם ב'מרחבים' אלא שאת המנגינה המקובלת מחליף רצף צלילים שמקנה את תחושת המרחב".

מסעות חיפוש ביער
 
תהליך הכתיבה הוא רישום של דפוס מסוים, נעימה?
 
"אני יכול לדבר על יציאה לטיול ביער. כשאני לא מתכנן מראש ואני לא יודע לאן אגיע בסוף הטיול. יש יסוד מאוד ספונטני בתהליך הכתיבה. היצירה מתהווה תוך כדי הסתכלות. וכן, אני בהחלט כותב בשיטות המסורתיות ולא בתוכנות המחשב. יושב מול דף תווים ומשתמש בעיפרון ובמחק ואת התוצאה הסופית מוסר למוציא לאור שדואג להכנת התפקידים השונים שאותן אני מגיה. מבחינה זו אני נאמן למסורות הכתיבה המקובלות". 
 


איל אדלר (צילום: יח"צ)


כמורה באקדמיה אתה נאמן למסורת ההוראה או לוקח גם את הסטודנטים לטיול ביער?
 
"היסודות אינם משתנים, כמו שסטודנט לציור אמור לשלוט בכלי העבודה היסודי ביותר של צייר- הרישום, כך מי שמתכוון לכתוב מוזיקה - כל מוזיקה -  חייב לשלוט בכלי ולדעת לחבר כוראלים ופוגות ודפוסים מוזיקליים אחרים.
 
"היפה הוא בסטודנטים באקדמיה, בעיקר בתלמידים במסלול הרב-תחומי, שבאים מעיסוק בג'אז או בחיבור מוזיקה לסרטים, שהם נחשפים לחוויה שלא הכירו קודם לכן. אחד היתרונות הבולטים באקדמיה,  וזה כבר אינו קשור למוזיקה שאני כותב, היא ההזדמנות שניתנת לסטודנטים לקומפוזיציה לעבוד עם כוריאוגרפים. המלחין יכול לקבל דימוי חזותי למוזיקה. המוזיקה מקבלת ממד נוסף, אתה חש את המוזיקה במרחב. שיתופי הפעולה האלה יוצרים חוויה מדהימה לשני השותפים.
 
"יש בתהליכים הפנימיים במוזיקה דימויים ויזואליים רבים. שליטה בציור מודרני ובמחול מודרני נותנים למוזיקה כיוון תנועתי גמיש יותר. כמובן  שלצד היסודות הם מכירים את לוטוסלבסקי את ליגטי ועוד יצירות גדולות של המאה שלנו. אני יכול לומר שגם בדור שפתוח לשמוע כל יצירה ב- youtube הסקרנות אינה פוחתת להכיר יסודות ומהן לצאת למסעות חיפוש ביער".

כתמי קול על דף התווים
 
לאן תחושת המרחב  לוקחת אותנו המאזינים?
 
"למשל לרגעים מאוד מעודנים שבהם הצליל יזכיר את הפריטה של הקוֹטוֹ, כלי המיתרים היפני. נגיעה בכלי המיתר בחלק הקרוב לגשר המפיק את הצלילים הגבוהים ביותר. הקונצ'רטו נותן את תחושת המרחב במנעד רחב, לאו דווקא במושג הצלילי אלא החזותי, פריזמה רחבה בכתיבה קונטרפונקטית (העמדה של קולות שונים, מנגינות שונות המושמעות בו זמנית ויוצרת את התחושה החדשה  ממאפייני היסוד של המוזיקה המערבית, י. ש.) של אקורדים גדולים, אולי בהמשך לדפוסים של המלחין לוטוסלבסקי".
 
האם לתחושת המרחב הצלילי שאתה מתכוון לתת למאזינים יש גם ביטוי גרפי בתווים עצמם?
 
"למעשה יש ביטוי מאוד מוחשי, ניתן לחוש בחיפוש הצורני של קשרים לאו דווקא בין הסולן הפסנתרן לתזמורת כלי הקשת אלא במעין שני צבעים בתהליכי ערבוב ביניהם. אתה יכול להתבונן בדף התווים ולראות כתמי קול. ולהבחין למשל כשלסולן בקו משלו יש קוֹדָה מתפרצת (קודה היא לכאורה תוספת  צלילית – עוד משפט מוזיקלי המעניק משמעות יתר לסופה של יצירה, י. ש.). במחשבה נוספת  אם יתאפשר אולי אפילו נראה למאזינים את הפרטיטורה...."

 
הקונצרט יתקיים במוצ"ש, 22 במרץ 2014, ב-20:30, באודיטוריום רפפורט, חיפה. כרטיס: 125 שקל. להזמנות: 04-8363804. ביום ראשון, 23 במרץ 2014, ב-20:30, יתקיים הקונצרט בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה (שטריקר). כרטיס: 135 שקל. להזמנות: 054-4940317, 054-3203470. ביום שני, 24 במרץ 2014, ב-20:30, יתקיים הקונצרט במרכז וייל בכפר שמריהו. כרטיס: 120 שקל. להזמנות: 09-9569430. 
 
לרכישת כרטיסים