מוזיקה - הצליל המכוון של כינרת שירצקי

כינרת שירצקי, הכנרת הבינלאומית וסולנית אורחת בתזמורת הקאמרית הישראלית, אוהבת אתגרים. שיחה

"אני משוכנעת שהקונצ'רטו השני של פרוקופייב הוא יצירה שתדבר אל הקהל", אומרת כינרת שירצקי, כנרת וסולנית הסדרה הקרובה של התזמורת הקאמרית הישראלית.

שירצקי תנגן את הקונצ'רטו בסוף החודש במוזיאון תל אביב, תחת שרביטו של המנצח הצ'יליאני מקסימיאנו ולדז.

הקהל הישראלי לא מעכל בקלות מוזיקה חדשה.

"היצירה נכתבה לפני 80 שנה, אז היא לא בדיוק יצירה חדשה".

נכון, אבל לקהל בישראל גם יצירות של דביסי וסטרווינסקי נחשבות מוזיקה חדישה.

"בקונצ'רטו השני יש הרבה פיוט. פרוקופייב כבר לא זקוק לפעלולים כדי להדהים את הקהל שלו. הוא כבר מלחין מיושב בדעתו. מאזינים לא צריכים להתאמץ כדי לזהות ביצירה יסודות של מוזיקה עממית רוסית, ממש שירים. בפרק האחרון בולט השימוש בהרבה כלי הקשה ובקסטנייטות. רוח ספרדית מובהקת".

האם זו הסיבה שוולדז בחר דווקא בה לסדרה שבמרכזה מוזיקה בכיוון הלטיני?

"מן הסתם. למרות שכשהתזמורת פנתה אלי, היצירה היתה אפשרות אחת. לי הביצוע בתל אביב יהיה הראשון ליצירה הזאת".

כנרת-שרצקי-יחצ.jpg
כינרת שרצקי, צילום: יח"צ

"פרלמן מצליח להפיק את הצליל היפה ביותר"

איך את לומדת יצירה חדשה, יצירה שאת מנגנת בפעם ראשונה?

"בדרך כלל אני מכינה יצירות כאמן עצמאי. התהליך מורכב. השלב הראשון הוא התמודדות מול היצירה עצמה. אני בעצמי מול התווים. במקביל אני גם לומדת את הסביבה, ההיסטורית, החברתית, שבה נכתבה היצירה. אלו השלבים הראשונים של גיבוש התפיסה שלי.

"כאשר היצירה כבר נהירה לי, אני לא נמנעת מלהקשיב לביצועים שונים. די מובן שכל ביצוע, כלומר גם בנגינה רציפה של ערב אחרי ערב, יש שוני בין הביצועים. כל חוויה חיצונית, החל ממה שקורה בסביבה ועד לצפייה ביצירת אמנות מתחום אחר, לכל יש השפעה".

יש כנרים מדורות קודמים או כנרים פעילים שאת נגינתם את אוהבת במיוחד?

"שם אחד שתמיד עולה הוא יצחק פרלמן. למדתי בהדרכתו בכיתות אמן. לא רק אצלו, היו עוד שמות גדולים וחשובים, אבל יופי כמו בנגינה שלו אין בנמצא".

בכל זאת, מסיבות אובייקטיביות דרך הנגינה שלו אינה ניתנת לחיקוי ללימוד.

"זה בכלל לא משנה. פרלמן מצליח להפיק את הצליל היפה ביותר, וזה מה שחשוב".

את מקבלת חוות דעת של עוד מאזינים לפני שאת יוצאת לבמה בפעם הראשונה?

"זה לא קורה תמיד. הפעם, כשאני שוהה כמה ימים לפני תחילת החזרות בארץ, יש לי הזדמנות לנגן את הקונצ'רטו למורתי הראשונה והחשובה, נאווה מילוא".

"הנגינה היא בית-ספר בפני עצמו"

כינרת שירצקי, שנולדה בישראל, החלה לנגן בגיל צעיר. "אין עוד בני משפחה שהם מוזיקאים פעילים, אבל אהבה למוזיקה ותמיכה קיבלתי בבית מתחילת הדרך", היא מספרת. בת 18 כבר ניגנה כסולנית עם הפילהרמונית הישראלית. את דרכה המשיכה בהולנד. בשמונה השנים האחרונות היא מתגוררת בברלין.

איך הגעת לשם?

"הגעתי לשם בסוף הלימודים, בהזמנת חברים, ונשארתי. היום אני מתגוררת עם בן זוגי, גם הוא מוזיקאי, הוא עוסק יותר בהפקות עבור חברות הקלטה. הוא יותר מאחורי הקלעים של המוזיקה. הוא גם אוזן נוספת להכנות של יצירות חדשות".

בין הפרסים הרבים והמלגות שבהם זכתה שירצקי נמצא פרס הוברמן של הפילהרמונית ברלין. היא היתה הראשונה שזכתה בו. "הקשר עם הפילהרמונית בברלין מאד חשוב. אני מוזמנת תדיר לנגן עם התזמורת, בעיקר בקבוצת הכינורות הראשונים, אבל גם בשניים. הנגינה היא בית-ספר בפני עצמו.

"כשעובדים על יצירה חדשה עם מנצחים כמו סיימון ראטל, סר סיימון, או עם דניאל ברנבוים, לומדים כל הזמן. ועם ברנבוים יוצא לי גם לעבוד כשאני מצטרפת לתזמורת האופרה הממלכתית בברלין שהוא מנהל. מובן שיש עוד ועוד מנצחים גדולים בתזמורת, אבל נראה לי שאלה שמות המשפיעים ביותר".

התבוננות בלוח העבודה של שירצקי מגלה שהיא אינה מהססת להופיע גם כשחקנית על הבמה, עם מלים ובלעדיהן.

"אני ראשית כל מוזיקאית, אבל לפעמים יש הזדמנות להתחבר למופע שמשלב אמנויות במה. יצא לי לא מזמן לנגן סונטה של ברטוק באולם בברלין שהיה פעם כנסייה. המופע שילב מוזיקה ומחול ומרכיבים בימתיים אחרים. אלה כיוונים שאני שמחה לעשות. כשאני חוזרת לברלין מחכה לי סדרה של הופעות על במת התיאטרון. אני גם מאוד אוהבת לעבוד על יצירות חדשות עם המלחינים עצמם".

הופעה ככנרית סולנית במחזה?

"אני משתתפת בהפקה של 'כנר על הגג', שבגרמניה מוכרת בשם 'אנטבקה', העיירה שבה מתרחש הסיפור".

את מנגנת את נעימת הפתיחה המפורסמת בתחילת המחזמר.

"כן, אבל זו רק ההתחלה. התפקיד שלי לא מסתיים שם. הבמאי של ההפקה הזאת ערך כמה שינויים במחזמר המקורי, הוא יצר דמויות נוספות של גיבורי הסיפור המקורי המתבוננים אחורנית ומשחזרים את העלילה. יש דמותה של צייטל, בתו של טוביה בגיל מבוגר, שמספקת נקודת מבט שונה.

"במקביל הוא החליף את תפקיד התזמורת הגדולה, שמלווה את המחזמר בדרך כלל, בלהקת כליזמרים שנמצאים על הבמה כל הזמן. הם חלק מההצגה, ואת ההרכב הזה אני מובילה. וכיוון שבלהקות כליזמרים לא השתתפו נשים, אני מופיעה על הבמה בבגדי גבר, כשאת פני מסתיר זקן. רק בסוף ההצגה זהותי האמיתית נחשפת".

מקסימיאנו-ולדז-צילום-מנואל-ולז.jpg
מקסימיאנו ולדז, צילום: מנואל ולז

"לנוכחות הנשית יש יתרון"

אם כבר נדרשת לעניין המגדרי, העובדה שאת כנרת סולנית בחברה שבה יש תחרות רצינית מול כנרים גברים משפיעה על הקריירה?

"בעניין איכות הנגינה, היותך כנר או כנרת לא משפיעה. אבל על הבמה אני יודעת ומרגישה שהקהל מקבל כנרת ביתר קלות. לנוכחות הנשית יש לדעתי יתרון".

איך נראית שנת העבודה שלך?

"הרבה מוזיקה חדשה בקונצרטים בפסטיבלים שונים. אני מצטרפת להרכבים קאמריים ביצירות שונות. ניגנתי בעונה האחרונה בחמישייה של ברהמס וב'מעשה בחייל' של סטרווינסקי באולם הפילהרמונית בברלין. נסעתי לקנדה, שם הופעתי כסולנית עם תזמורת שנקראת כינורות המלך. איתם ניגנתי את הקונצ'רטו השני, המוכר פחות והלא פחות יפה, של מנדלסון".

יש יצירות שאת רוצה לנגן וסימנת כיעד?

"יש הרבה כאלה. מעשית, היצירה החשובה הבאה היא הקונצ'רטו השני של בּרטוֹק".

יש כבר תזמורת שהזמינה את הביצוע?

"בשלב זה אני מכינה את היצירה ויש בעיקר דיבורים וכוונות, אבל זה יהיה".

מה על היצירות הקלאסיות המובהקות, הקונצ'רטות לכינור ולתזמורת של מוצרט, בטהובן, ברהמס, ברוך?

"את כל הרפרטואר הזה כבר ניגנתי בהופעה. כשמגיעים ליצירות האלה אחת לכמה שנים, ממילא מתייחסים אליהן כאל יצירות חדשות. כל חזרה ליצירה מוכרת היא הרפתקה כמו נגינה של יצירה חדשה".

את מנגנת הרבה מוזיקה עכשווית ויוצא לכיוונים חדשים, היית רוצה לקבל עיבודים לכינור של יצירות לכלים אחרים?

לא בהכרח. לעומת זאת, כמו שאמרתי, לאורך השנים ניגנתי ככנרת בתזמורת הפילהרמונית ברלין, ומתוך היכרות קרובה גליתי שצליל שאינו צליל כינור שאני מאוד אוהבת, הוא צלילו של הצ'לו, החם, הרך והמאוד אנושי".

הקונצרט יתקיים בימים שני-שלישי, 24–25 במרץ 2014, ב-20:30, במוזיאון תל אביב לאמנות. לפרטים והזמנות: 03-5188845, שלוחה 5, או 03-6077020.