אילנה אליה, אתי בן זקן, "לה ריטיראטה" מספרד, באך שוסטקוביץ' ועוד. יוסי שיפמן ממליץ
ביום שני ייפתח בפעם ה-16 פסטיבל פליציה בלומנטל במוזיאון תל אביב לאמנות,.
18 מופעים ואירועים שכמסורת הפסטיבל מתחברים באורח ישיר ועקיף, גלוי יותר ופחות עם אישיותה של הפסנתרנית פליציה בלומנטל.
בין אלה: הנהייה אחרי העממי שהופך לקלאסי, נקודות המגע עם פריז של בין המלחמות, התרבות של דרום אמריקה תוך הדגשת הצבע הפורטוגלי משני עברי האוקיינוס וכמובן ההתייחסות המתמדת לקלאסיקה המנוגנת וזו
התלויה על קירות המוזיאון.
במרכז ערב הפתיחה של הפסטיבל עומדות שתי נשים: אילנה אליה במופע הפתיחה ואתי בן זקן במופע השני.
דוברת ארמית מהבית
אילנה אליה מביאה לפסטיבל את המוזיקה של יהודי כורדיסטן. זמרת בעלת נוכחות דרמטית שרשמה הצלחות בינלאומיות בסוגה מוזיקלית מפתיעה.
שיחת טלפון לילית עם אילנה אליה היא כמשב רוח מרענן ולו רק בזכות הקול והעברית המתנגנת להפליא שבפיה: "אבא היה זמר וחזן ומאז שעלה לישראל המשיך להאזין לרדיו כורדיסטן ולהקליט את המוזיקה שתחנה זו שידרה ובהמשך הקליט גם את עצמו. אני," מוסיפה אילנה, "החזרתי לעצמי את השם המקורי, אבא עלה עם השם אליה ופקידי הרישום החליטו שצריך להוסיף לו 'ו' ורשמו אותו כאליהו".
מה שאנחנו שומעים בשירתך היא השפה הכורדית?
"נתחיל מן הגיאוגרפיה הכורדים יושבים בתחומי עירק, טורקיה, ארמניה, גיאורגיה, רוסיה ואירן. רוב הכורדים מדברים שפה שנקראת כאן כורדית ולמעשה היא השפה הארמית. (ארמית שהיתה שפה מדוברת באזורנו מן המאה הראשונה לפני הספירה, היתה למעשה שפת התקשורת הבינלאומית בכל המזרח התיכון. חלק מספרי התנ"ך כתובים ארמית ומלים רבות נקלטו בעברית. י.ש.)
"זו השפה ששמעתי בבית, זו השפה שבה אבי היה שר. דוברי הארמית היו מאז ומעולם אנשים עם פתיחות לתרבות המערב, מצד שני נטען שהם שימרו את מסורת התפילה עוד מבית המקדש ולכן נהגו בהקפדה יתרה בשימור ובמניעת הכנסת השפעות זרות או עיבודים למוזיקה. המדינה הכורדית העצמאית נמצאת צפונית לעירק. ישנו חלק נוסף בעם הכורדי שחי בין מוסלמים והוא מדבר בשפה שונה, היא הקרמנג'ית. את השפה הזאת אינני דוברת".
איך בחרת את השירים בקרמנג'ית?
"בחרתי את השירים בזכות המוזיקליות שלהם. אבל כאשר התחלתי לעבוד על הטקסטים, כלומר בדיעבד, גליתי שכל השירים שאהבתי עוסקים בנשים, באהבה בחיזור, מכמנים של שירת נשים".
את מופיעה עם אנסמבל "ארם" שכולל עוּד, ג'ומבוש, סאז, זוּרנה, בס, דרבוקה ועוד כלי נקישה, הרכב כזה נחשב להרכב קלאסי במסורת ובכלל איך אתם מכינים את תפקידי הכלים?
"הצבע המוזיקלי הוא מסורתי, אבל צורת העבודה שלנו למעשה דומה לכל הרכב קאמרי מערבי, החלטות מתקבלות במהלך החזרות מן הבאלאנס שבין הקול המזמר לבין הכלים ועד לתפקידים של הכלים השונים".
מי שרגיל לשמוע מוזיקה מערבית איזו זמרת מחכה לו?
"המאזינים אמורים לשמוע שירה כורדית עם אוריינטציה מערבית, זה בא בשילוב של סיפורים המסברים את המוזיקה גם לאוזן שלא גדלה על מסורת זו. השיר בא לצד השיח הנלווה המסביר את האיך ואת המה של המסורת".
אילנה אליה - ניחוחות מכורדיסטאן וירושלים
לרכישת כרטיסים
אתי בן זקן ואיתן שטיינברג (צילום: נופר הורוביץ)
הצבעים השונים של שפות המוזיקה
לשון ומסורת עומדים גם בבסיסו של המופע השני של הפסטיבל, שלו שני שמות: "שמחה" ובערבית "פַרחָה". גם כאן הכח העומד מאחורי המופע הוא כח נשי, כחה של אתי בן זקן, חיית במה מובהקת "פרפורמרית" מספרת, שרה, מדברת מלקטת ומרחיבה את המנעד המוזיקלי ממופע למופע.
בן זקן פורצת הפעם לבמה עם הרכב נגנים חדש "מודאליוס" שבו יושבים זה לצד זה נגנים קלאסיים מובהקים ונגני כלי נגינה עממיים. כאן, בשונה מן ההרכב הקודם, יש מלחין בית שדואג לעיבודים, בן זוגה של בן זקן, איתן שטיינברג מופקד על הכנת התפקידים השונים. "בחיפושי אחרי הצבעים השונים של שפות המוזיקה ושירי האהבה הגעתי לקראת התכנית הזאת לעוד שתי תרבויות. שפת הג'וּהוֹרי שמדוברת בקווקז, וללשון המָלַיאלָם שמדברים בה בקוצ'ין שבצפון הודו," מספרת בן זקן.
"המופע הזה מסמן מבחינתי כיוונים חדשים לא רק של המגוון המוזיקלי אלא גם של שינוי כיווני החצים בין המרכז לפריפריה. בשביעיית הנגנים שעל הבמה חמישה הם מוזיקאים קלאסיים, כולל נגני מוזיקה מוקדמת, מובהקים, שניים שקבלו חינוך מערבי אבל משמרים את הכלים שלהם הם פירַאס עֵיסָמי מדלית אל כרמל, המנגן בכינור ערבי, ונאֵיף סירחַאן ממג'דל כרום המנגן בכלי נקישה".
התכנית, כדרכה בשנים האחרונות של בן זקן, משלבת מוזיקה וסיפורים, והרכבים בליווי "מתוקתק" מעשה ידיו של שטיינברג. לדברי בן זקן, "יש היום הרבה עשייה מוזיקלית בפריפריה. תל אביב, חיפה, ירושלים רוויות בהיצע תרבותי. אני מקווה להפוך את הכיוון".
כלומר?
"אם עד עכשיו הפריפריה מסתכלת על תל אביב ורוצה לקבל אצלה את ההצלחות התל אביביות. אני רוצה לפתוח את המסע ביישובים הערבים והיהודים בצפון ובסוף המסע להגיע למרכז. כלומר שהמרכז ירצה את ההצלחות של הפריפריה. אם פעם כולנו רצינו להיות מערביים, הרי שהיום דווקא מתוך הריבוי העצום של מקורות התרבות שחיים כאן זה לצד זה, יש לנו זהות מרתקת שיוצרת גשר שמחבר בין תרבויות. נקודת המפגש היא המקום שבו כולם שווים ומכאן אם תרצה השמחה ומה טוב משמחה לפתוח בו פסטיבל".
התכנית כולה על טהרת המוזיקה העממית?
"על מנת להראות שהמוזיקה היא גשר או נקודת מפגש יש גם יצירות אחרות. היופי בצליל הוא שנגני הכלים העממיים ינגנו את הסלטרלו, המחול הקצבי האיטלקי, בין לבין נשמע נוקטורנו של בריטן שינגן עודד שוב בגיטרה וכולנו יחד נבצע פרטיטורה גראפית של ג'ון קייג'.הכל מוזיקה. זה הכיף!"
אתי בן זקן ואנסמבל מודאליוס - שמחה
לרכישת כרטיסים
שבעה מתוך תשעת חברי אנסמבל מודאליוס, (צילום: נופר הורוביץ)
הרכב חדשני בן תשעה נקשנים
המלצה מסוג אחר היא להקשיב לאנסמבל "טרמולו", מי שאפשר לקרוא להם גם "החברים של תומר יריב". תומר יריב מבכירי הנקשנים בישראל, הקים בנתניה, בסיוע העירייה, את "טרמולו" מרכז למוזיקה לכלי נקישה. אחד התוצרים הראשונים של המרכז הוא הרכב שכמותו לא היה בישראל עד היום, תשיעיית נוקשים.
"התשיעייה היא חידוש בנוף," אומר תומר יריב, " ברגע שיש הרכב כזה הוא מיילד גם יוצרים חדשים, אחד מהם יבוא לידי ביטוי בתכנית בפסטיבל: דור פישר, צעיר בן 19, חייל בסדיר שכל זמן פנוי מקדיש למוזיקה. הוא עיבד להרכב יצירה של המלחין הקנדי מארק-אנדרה המלין שנקראת 'טוקטה-גרוטסקה'."
איך כותבים עיבוד להרכב שלמעשה אין לו תקדים? זה לא הרכב קאמרי מקובל ולא תזמורת
"נכון. הוא ישב עם כל אחד מן הנגנים ליד הכלי שלו ולמד כל כלי וכך במשך חדשים התקדמה היצירה. לאור ההצלחה כבר בשנה הבאה תזמורת נתניה קאמרית קיבוצית תנגן קונצ'רטו לתזמורת ולתשעה נקשנים".
התשיעייה, הפועלת בסיוע מרכז למוזיקה ירושלים וקרן התרבות אמריקה ישראל, תופיע בחמש יצירות, אחת מהן מוכרת לקהל עיבוד ליצירה של ברהמס וכל היתר חדשות ואני אישית מקבל בברכה פסטיבלים שמחדשים.
חגיגה צעירה בפסנתר ובכלי הקשה
בין איטליה, ספרד ואמריקה הלטינית
המלצה חמה נוספת נרשמת כאן להרכב הספרדי "לה ריטיראטה" תכנית שמציירת את יחסי הגומלין בין המוזיקות של איטליה, ספרד ואמריקה הלטינית במאות ה-17 וה-18.
מסקרלטי ששירת באיטליה שליטים ספרדיים ועד לציפולי הארגנטיני, ומלחין עלום שם מבוליביה; מוזיקה כלית וקולית חגיגה עם הרכב עתיר פרסים שבין נגניו גם חליליתנית ישראלית תמר לאלו.
לקהל המפונק בהרכבים מעולים כמו "ל'ארפג'יאטה" שכבר פקדה את הפסטיבל בעבר, מצפה חוויה של מוזיקה מוכרת גם אם לא כל היצירות יושבות בזיכרון הקולקטיבי.
ברכת שלום - אנסמבל לה ריטיראטה
לרכישת כרטיסים
באך האב, באך הבן ושוסטקוביץ'
מלחין שזוכה בפסטיבל לחשיפת עומק הוא קרל פיליפ עמנואל באך, ילדו החמישי של יוהן סבסטיאן באך (אשתו הראשונה ילדה שבעה ילדים והשנייה 13) שעשה קריירה גדולה ונחשב לאחד ממבשרי המוזיקה הרגישה, אולי הרומנטית, קודם זמנה. העולם מציין את יום הולדתו ה-300 ואת מסיבת יום ההולדת בפסטיבל יערכו לקפ"ע חברי אקדמיית קלן.
י. ס. באך - מנחת צהרים
לרכישת כרטיסים
אוהבי המוזיקה המוקדמת יחגגו על ההיצע קנטטות עם קלֵייר מגנאנג'י הישראלית כסולנית, קונצרט לצ'מבלו עם אבינועם שלו הישראלי. ועוד שתי סימפוניות לכלי קשת ללא סולנים.
מחצר המלוכה - 300 שנה להולדת באך
לרכישת כרטיסים
ל"מיטיבי הלכת" במוזיקה המוקדמת מוצע כאן חידון מוזיקלי שיבדוק איפה קפ"ע דומה למוזיקה של אבא יוהן סבסטיאן, מתי הוא נעשה אצילי ומבריק מה שנוהגים לכנות "גאלאנטי" ומתי הוא משדר רגישות מופגנת ומתקרב אל הרומנטיקה. מי שלא רואה את עצמו בשתי הקטגוריות, פשוט ייהנה מביצוע מעולה למוזיקה שכיף להקשיב לה.
גם דמטרי שוסטקוביץ' זוכה לזרקור בפסטיבל. רביעיית מנדרלינג הגרמנית בשלוש יצירות מאוד מוכרות שלו: החמישייה לפסנתר עם תומר לב, והרביעיות מס' 7 ומס' 9. לפריקים של שוסטקוביץ' – זו הזדמנות להשוות את ביצוע הגרמני לביצוע של הרביעייה הירושלמית מלפני כמה חדשים.
בגן העדן של החבר סטאלין
לרכישת כרטיסים
יום לפני הקונצרט יוקרן בפסטיבל הסרט "עדות" שנעשה על פי הביוגרפיה של שוסטקוביץ', שבו מגלם בן קינגסלי את המלחין הרוסי . הסרט, המאיר את הדרך שבה חייו של המלחין נוהלו על ידי זרועות המימשל השונות, מרתק. את החוויה השוסטקוביצ'ית ישלים ביצוע של יצירה שהיא יצירת מחאה: "גן עדן אנטי פורמליסטי", שנכתבה לאנסמבל קולי בהשראת מוסורגסקי. היצירה נכתבה ככל הנראה בסוף שנות הארבעים אבל ביצוע ראשון שלה נרשם רק 14 שנים אחרי שהמלחין הלך לעולמו בשנת 1989 בוושינגטון כשעל היצירה מנצח ידידו של שוסטקוביץ' מסטיסלב רסטרופוביץ'.
אילנה אליה (תמונת יח"צ)
אצל מיסייה בפריז
את הפסטיבל יקנח מופע שמעמיד אישה במרכז מיסיָיה ובשמה הרשמי מריה זרט. מיסיה, יהודייה ילידת רוסיה שניהלה בביתה ברח' ריבולי המוכר בפריז סלון ספרותי. נשים יהודיות שניהלו סלונים ספרותיים באירופה של המאה ה-19, הן מקור לא אכזב ליצירות למען האמת אפשר היה להפיק כמה פסטיבלים רק מיצירות שנולדו בהשראת אותם סלונים.
אצל מיסייה בפריז בסלון נפגשו כל היוצרים החשובים של צרפת בתחילת המאה העשרים: המלחינים דביסי, סטרווינסקי, הסופרים פרוסט, מלארמה, המעצבת קוקו שאנל, האמן הרב תחומי קוקטו, הציירים רנואר, טולוז לוטרק, פיקאסו, דיאגילב וניז'ניסקי והיריעה קצרה.
בערב הסיום יוגשו שירים ויצירות קאמריות של סאטי, פורה, האן, ראוול וסטרווינסקי על ידי זמר אחד, אסף לוויטין ועוד שישה נגנים: הפסנתרנים אילן לוין ומיכל טל (שגם ערכה את התכנים המוזיקליים) הכנר ניתאי צרי, הצ'לנית אלה טובי, הוויולנית שולי ווטרמן, הקלרניתן איליה שוורץ. ינחה העתונאי עמנואל הלפרין.
הסלון הפריזאי של מיסייה
לרכישת כרטיסים
פסטיבל פליציה בלומנטל יתקיים בתאריכים 31 במרץ- 5 באפריל במוזיאון תל אביב לאמנות. לפרטים בטל' : 3221* / 03-5410167 ובקופות מוזיאון תל אביב: 03-6077020.