שנתיים של ישיבות על סאלוף, לחוח וחילבה בשכונת התקווה בדרך לג'מג'ומים באולפן, הובילו את להקת פאנקנשטיין, נושאת בשורת ה-Fאנק בישראל, למופע MEGA DIMENSION OF FUNK RELIGION, מסיבת Fאנק פסיכדלית, צבעונית ומלאת גרוב, כדרכה של הלהקה.

"קליטוס", הסינגל החדש והכפול שיצא לאחרונה, מקדים את יציאת האי.פי. WHERE U GONNA GO , אותו הקליטו עם יוסי פיין. במהלך יולי, עם יציאת האי. פי., חוזרת פאנקנשטיין לשתי הופעות בלבד, בירושלים  ובתל אביב. את "קליטוס" ניתן לרכוש בבנד קמפ .

הלהקה צועדת על קיבתה

"זה לא שיש לנו צעד תימני בתוך המוזיקה", אומר יאיר סלוצקי, טרומבון, "אבל האלבום הזה התבשל על טהרת האוכל התימני. סבא של דקל (אלרן דקל, זמר הלהקה – ט.ג.) הוא יליד שכונת התקווה, והשכונה הזאת מלווה את כל המוזיקה שלנו. באלבום הראשון הקלטנו שם את הסקיצות, בשני צילמנו שם קליפ, ולפני שנתיים שלוש החלטנו להיפגש פעם בשבוע, בכל יום שלישי, קבוע, בשכונת התקווה, ולג'מג'ם.

"כל המוזיקה של המופע החדש וחמישה השירים החדשים באה מג'אמים של הלהקה. היינו נפגשים ב-11 במאפייה של יעקב, שעה מתדלקים בכל המאפים, ונכנסים לאולפן עם כל האנרגיה הזאת, מג'מג'מים איזה שעתיים ומקליטים הכל. משם נגזרים השירים החדשים. אני חושב שהמאפייה הייתה מין צ'ופר לכולנו, וגם סיבה טובה לבוא בבוקר. כולנו רצינו לא לאחר כדי לא להפסיד. בכלל, שכונת התקווה, המרק התימני, החילבה. הלהקה צועדת על קיבתה".



פאנקנשטיין (צילום: Alexey Milovanov)

מה שלא ברור לי זה איך יש כוח לשיר ולנגן אחרי כל כך הרבה פחמימות? אותי זה ישר היה שולח לישון

"אני חושב שזה כמו שחומוס אוכלים על הבוקר והוא נותן לך כוח, אבל אם אוכלים אותו בצהרים הוא גורם לך לישון, כנראה שככה זה. אם אתה אוכל ארוחת בוקר טובה אתה מחזיק את היום. המאפים זה מה שעוטף את כל זה".
ואיך יוסי פיין משתלב בתמונה הקולינרית הזאת?

"אחרי שהכנו את כל השירים, התחלנו לדבר עם יוסי שהוא איידול מאוד רציני בשבילנו, וחלקנו עבדנו איתו לא מעט בהרכבים אחרים, אז הוא אמר, 'בואו נשמר את הרוח של התקווה', לקחנו את האולפן של אחד החברים בלהקה, ושם הקלטנו את התקליט".

איך השפיע כל התהליך הזה על המוזיקה עצמה?

"קודם כל, המוזיקה שלנו בחיים לא באה ככה מג'אמים כמו עכשיו, ומה שעוד השפיע זה הרפרנס שלנו, שזה ה-Fאנק הפסיכדלי של שנות השבעים, שמורכב מהרבה יותר גרוב והרבה פחות אקורדים, ככה שאת השירים האלה מאוד מאפיין שיש בהם מעט הרמוניה. זה מוזיקה עם אנרגיה לא נגמרת, צעידה קדימה, מוזיקה לנסיעות ארוכות. הרבה מהרפרנס היה דברים כמו 'פרלמנט פאנקאדליק' של ג'ורג' קלינטון, המפיק הכי גדול ב-Fאנק, ובוטסי קולינס".

כששחם מגיע לביקור

מיום שהוקמה פאנקנשטיין על ידי אלרן דקל וגורי אלפי, אי שם בשנת 98, כלהקת קאברים במקור, הוגדרה כלהקה של נגנים, מעין סופר גרופ שכלל שמות כמו שחם אוחנה, עילי בוטנר וגלעד שמואלי.

עם השנים התביית ההרכב על חומרים מקוריים שיצאו בשני אלבומים במהלך העשור הקודם, ובהרכבה הנוכחי כוללת הלהקה את אלרן דקל בשירה, אלון פרימן בקלידים, ספי ציבלינג בחצוצרה, שלומי אלון בסקסופון, יאיר סלוצקי בטרומבון, עמית שגיא בגיטרה, דן מאיו על התופים, ושחם אוחנה בבס.

אוחנה, שהיה חבר בלהקה בתחילת דרכה, עזב לכמה שנים בחו"ל, חזר לארץ וללהקה וגר כעת בבלגיה, מה ששינה קצת את הדינמיקה של העבודה, והשפיע, כנראה, גם על התהליך האחרון שהוביל לג'אם השכונתי.

"בעצם שינינו סטטוס בשנה האחרונה", מספר סלוצקי, "ועכשיו הלהקה יכולה להופיע רק כל כמה חודשים כששחם מגיע לביקור. זו דרך אחרת לעבוד. גם לפני זה היינו להקה שלא הופיעה בתדירות גבוהה, אלא להקה שעושה מדי פעם איזה סיבוב, מוציאה אלבום ונחה קצת. שחם מגיע עכשיו לשבוע שהולך להיות עמוס כי אנחנו מתכנסים לשבעה ימים של חמש חזרות, ספיישל ברדיו 106, צילומים לקליפ ושתי הופעות. כל זה קורה בשבוע, ואת האנרגיה הזאת ניקח לנאגלה נוספת של שלושה חודשים אחרים. עכשיו נתחיל לעשות סיבובים קטנים כל כמה חודשים. זה הרעיון".

להקה של נגנים

למה בעצם לא להשקיע בהרכב את כל מה שיש לכם כדי לפעול בתדירות גבוהה יותר?

"כי זאת לא להקת מיינסטרים, וכי לכל אחד יש דברים אחרים שמפרנסים אותו והרכבים אחרים, חלק מאיתנו ב"דג נחש", חלק עובדים עם יהודית רביץ, קותימן, האחים רמירז, גורי אלפי, האורקסטרה של אבי לייבוביץ'. זאת להקה של נגנים, בניגוד ללהקה של יוצרים, אז זה אף פעם לא היה על מאתיים אחוז. אנחנו לא שואפים לפופ או למיינסטרים, לא שואפים לכתוב אלבום שיחבר את כל חלקי העולם במוזיקה אחת, ובישראל זו עדיין מוזיקה שהיא יותר נישתית".

מוזר לי שאתה אומר את זה כי מה שאני הרגשתי בשנים האחרונות זה שלאנשים הרבה פחות מעניין להגיע למופעים של אמן שמספר להם על חייו והם הרבה יותר מחפשים להגיע להופעות של הרכבים גדולים שנותנים מסיבה אחת גדולה וצבעונית כמו שלכם

"זה נכון אולי לעולם, אבל פחות בארץ. אני חושב שמה שאת אומרת נכון יותר לתל אביב, שבה אנשים הולכים להופעות כדי שתהיה להם מסיבה, וזה גם מה שעובד לנו טוב בחו"ל. אתה מגיע, ואנשים מחפשים את המסיבה, ולא בהכרח את השיר שהם מכירים מהרדיו והפזמון שהם יודעים לשיר.

"עם רוסיה, למשל, יש לנו איזה רומן לא ברור. זה המקום שאנחנו מקבלים בו הרבה ביקורות ברשת, צפיות ביוטיוב, פניות להופעות. בקיץ הקודם הופענו שם ונהיה שם כנראה גם בקיץ הבא. ברוסיה נתפסו על ALL DAY LONG, אחד השירים שלנו, ואנחנו מקבלים המון המון תגובות.  לא קל להרים את כל הנבחרת שלנו להופעה, אבל בשנים האחרונות היינו בהרבה מקומות, אוסטרליה, לונדון, גרמניה, פריז, אמסטרדם".

מי הקהל שלכם בארץ?

"הקהל שלנו תמיד מגלה אותנו בתיכון, וקהל של מוזיקאים נורא אוהב את זה כי זו באמת להקה של נגנים. זה קהל שגדל איתנו. בשנים האחרונות עשינו קצת פריצות לחתונות של אנשים שהיו קהל שלנו בגיל 16, אנשים שאומרים לנו משפט כמו, 'אנחנו שנים חושבים להתחתן, כבר יש לנו ילדים, אבל אם פאנקנשטיין באים להופיע, זו סיבה למסיבה'".


פאנקנשטיין (תמונת יח"צ)

פאנקנשטיין יופיעו ביום חמישי, 19 ביולי 2014 בצוללת הצהובה בירושלים וביום  שלישי,, 24 ביולי בבארבי תל אביב.