בימים אלה מתקיים מוזיאון תל- אביב לאמנות, אירוע שבקנה מידה ישראלי יכול להיחשב לפסטיבל: 6 קונצרטים שבהם ינגנו חברי רביעיית המיתרים האמריקנית את כל 17 הרביעיות לכלי קשת של בטהובן.

להיט בווינה
 
במרכזי המוזיקה הגדולים בעולם יש מדי פעם תחרות סמויה או גלויה על מי מנגן את המחזור כולו ברצף ובכלל חובב מוזיקה יכול למצוא יותר מרביעייה אחת שמנגנת את המחזור כולו באותה עיר באותה שנה.

בישראל התמונה שונה.  בשנה שעברה ניגנו חברי הרביעייה הירושלמית את כל 15 הרביעיות של שוסטקוביץ'. זה היה אחד מאירועי המוזיקה החשובים וחברי הרביעייה הופיעו באותה תכנית במשך השנה גם בבירות המוזיקה העולמיות. מתוך חשש שלא יגיע מספיק קהל הסדרה נוגנה בגלריה עם מספר מקומות מצומצם מראש  אך בסופו של דבר הגלריה היתה מלאה בכל חמשת הקונצרטים. לכל הקונצרטים הגיעו מאזינים מחיפה, מירושלים ועוד.
 
כאשר מדובר בבטהובן, המסורת הבינלאומית  כבר קיימת והאולמות יהיו מלאים מן הסתם.  מה עושה את ההתמודדות עם ההקשבה ל-17 הרביעיות לכלי קשת של בטהובן  ל"מצרך" שיש לו ביקוש למעשה כבר מימיו של בטהובן עצמו ועד היום?
 
שאלה נוספת היא למה להתמקד ברביעיות מיתרים, הרי בטהובן מוכר ראשית כל כמחבר תשע הסימפוניות - נכס תרבותי פורץ דרך ששינה מוסכמות בכל הקשור לצורת היצירה החשובה ביותר לתזמורת סימפונית. בה בעת היה בטהובן  גם פסנתרן פעיל, שחיבר 32 סונטות לפסנתר, גם הן פורצות דרך ומשנות דפוסי מחשבה.  ובכל זאת, רבים רואים ברביעיות לכלי קשת את השיא החשוב ביותר של יצירתו.
 
בטהובן, כמו קודמיו הגדולים והחשובים היידן ומוצרט, ניגן בפסנתר, בכינור ובוויולה.  כלומר הכיר היטב את הכלים שלהם הוא חיבר מוזיקה. הוא הגיע לווינה, בירת המוזיקה העולמית של המאה ה-19 כאשר תרבות נגינת היצירות הקאמריות, בעיקר רביעיות לכלי קשת היתה בשלב הפריצה. עד כדי כך שבווינה רווח משפט "עד עכשיו פגישות בין ארבעה חברים (גברים בעיקר) הם עשו זאת במסבאות ליד גביעיי יין. היום הם מנגנים יחד". האירוע שבו ארבעה נגנים חובבים או נגנים מקצועיים או שילוב של שניהם יחד, המנגנים יצירות חדשות בסלונים שונים בעיר, הופך ללהיט.
 
בטהובן מגיע לווינה מבון ומתפרסם ראשית כל כפסנתרן. הוא לומד מקרוב את  סוד הרביעיות. הוא חש שלמרות שהפסנתר הוא לכאורה  תזמורת של כלי אחד, הרביעייה היא הכלי שבו הוא אומר את אמירותיו החשובות ביותר.
 
הרביעיות הן תוצר מובהק, אם תרצו, גם של חברה דמוקרטית בעולם המוזיקה: אין כאן נגן אחד כמו הפסנתרן הבודד על הבמה, אין כאן גם גוף מוזיקאי גדול שזקוק להובלה כמו קונצרט או אופרה שעליהם מופקד מנצח. ארבעה אנשים, לכולם חשיבות זהה, שצריכים לנהל רב שיח מוזיקלי איכותי. אינטימיות ומיצוי, אלו שתי התכונות החשובות, תכונות שמפגישות עד היום נגנים חובבים בכל העולם לביצועים פרטיים ולתחושה העמוקה ביותר של עשיית מוזיקה.

הרביעייה האמריקנית", צילום: יח"צ

רביעיות הממצות את כל סוגי המוזיקה
 
בטהובן מגיע לכתיבה של רביעיות מיתרים לכאורה כשהוא כבר בשל ובעל ניסיון בסוגים אחרים, הוא מכיר נגנים שונים, חלקם יהיו נגניו הקבועים שגם יתלוננו בפניו על הקושי העצום בנגינת יצירותיו. על הדרישות הבלתי אנושיות ואפילו יטענו שיצירות אינן נגינות. תשובתו של בטהובן המוכרת והידועה: "אינני כותב לכם. אני כותב לדורות הבאים!".
 
יש עוד עניין שמן הסתם הופך את הרביעיות של בטהובן לתופעה כה חשובה בתרבות המערב. הוא התחיל לחבר רביעיות באותה תקופה ששמיעתו הולכת ונעלמת. כלומר הוא שומע שמיעה פנימית בלבד את המוזיקה שהוא רושם בתווים. חירשותו לכן "משחררת" אותו מן ההקשבה הפעילה למגבלות יצירת הצליל המושלם, הצליל הטהור.
 
רביעיותיו ממצות את כל סוגי המוזיקה החל מציטוטו של שיר עם גרמני או רוסי והעברתו דרך מסננות מורכבות של וריאציות  ועיבודים שונים של החומר המוזיקלי הבסיסי ועד לאותם הגיגים קיומיים פילוסופיים בסוף דרכו. הרביעיות האחרונות שהוא מחבר הן גם היצירות האחרונות שהוא מחבר לפני מותו. ובאחת מהן הוא מוסיף שני משפטים מעל לתווים "האם הדבר חייב להיות כך?" ומייד התשובה "כך זה חייב להיות!", תהייה שיכולה להישמע עניינית וטכנית ובה בעת שאלה קיומית אמיתית, שנוגעת במהות המוזיקה ובמהות הקיום האנושי כולו.
 
ענין נוסף ביצירות של בטהובן יהיה בביקור זה מן הסתם בעקבות הקרנת סרטו של ירון זילברמן "כלים שלובים" שחשף לצופי הקולנוע מערכות יחסים שבין התווים, הנגינות והאנשים בייחוד כאשר מדובר ביצירה של בטהובן.

אתגר טכני ונפשי עצום
  
רביעיית המיתרים האמריקנית שתנגן את מכלול רביעיות בטהובן בתל אביב נחשבת לאחת הרביעיות החשובות בעולם כיום. שובל של ביקורות מעולות מכל העולם מלווה את הופעותיה במרכזי המוזיקה בעולם. היא פעילה בסצנה  הייחודית הזאת כבר קרוב ל-40 שנה, כפי שמספרת לנו הכנרת לורי קרני, היחידה שמנגנת בהרכב מיום ייסודה.
 
הריאיון התקיים בשני שלבים כשהיא ממתינה לטיסות ההמשך שלה לישראל, חלק ראשון היא בפרנקפורט וההמשך באיסטנבול. "התחלנו כארבעה צעירים בוגרי בית הספר ג'וליארד שניגשו לתחרות נאומבורג וזכינו בפרס הראשון ובאותה שנה זכינו גם בתחרות קולמן. זה היה ב- 1974 ושנה אחר כך התחלנו להופיע. במשך השנים התחלפו שלושה מתוך הארבעה המקוריים. דן (דניאל אבשלומוב) הוויולן הצטרף בשנת 1976, כלומר שנתיים אחרי הקונצרט הראשון. פיטר וינוגרד הכנר הצטרף בשנת 1990. וולפרם קוסל הצ'לן הצטרף לפני שמונה שנים.
 
"התחלנו כבוגרי מוסד מוזיקלי חשוב ואנחנו משמרים את הקשר עם החינוך המוזיקלי עד היום, הרביעייה האמריקנית היא רביעית הבית של פסטיבל אספן בקולורדו, (פסטיבל המוזיקה האמריקאי החשוב והידוע המשמש גם מסגרת הוראה נחשבת, י. ש.) והיא גם רביעיית הבית של בית הספר מנהטן למוזיקה."
 
אם כך יש להניח שכאשר וולפרם הצטרף כבר ניגנתם יחד את כל הרביעיות של בטהובן והיתה לכם גישה משלכם?
 
"נכון. את המחזור של רביעיות בטהובן ניגנו פעמים רבות אבל כל שינוי, מוסיף אור חדש, מאתגר את הרעיונות של התפיסה המוזיקלית שלנו. ולכן המוזיקה ואנחנו כנגנים גדלים ומתפתחים כל הזמן. אם זה לא יקרה ההופעות תשמענה עבשות! ולכן גם כיום בשמונה השנים שבהן פועל ההרכב הנוכחי כל חזרה על כל יצירה, בייחוד יצירות בטהובן מקבל יחס חדש הנובע מתחושות שונות מתובנות מתחלפות שעולות במהלך החזרות".
 
במה שונה ההופעה שלכם בתל אביב מנגינת המחזור במקומות אחרים?
 
"השוני העיקרי הוא הצפיפות, כאן אנחנו מנגנים את כל הרביעיות בפחות משבועיים. זהו אתגר טכני ונפשי עצום לשמור על איכות הביצוע לאורך כל ההופעות. אנחנו מתחילים ברביעיות המוקדמות אופ' 18, וכשאנחנו מסיימים ברביעיות המאוחרות, סיימנו בעשרה ימים בערך מסע מוזיקלי מדהים שמסכם 30 שנות חיים של בטהובן.
 
"תחשוב על כך שהמלחין פרנץ שוברט, לאחר ששמע את הרביעייה אופ' 131, (אחת האחרונות) אמר 'מה אנחנו יכולים לכתוב אחרי הדבר הזה?'. אני חושבת שזה משפט הממצה גם את התחושות שלנו כנגנים זהו שיאו של רפרטואר הרביעיות לכלי קשת בכל הזמנים". 

תחום הרביעיות נשלט על ידי גברים

איך אתם קובעים את סדר ההשמעה, איזו רביעייה יש לנגן באיזו קונצרט?
 
"נראה לי שסדר הנגינה הוא בהחלט עניין אישי של כל רביעייה. אנחנו חושבים שיש לנגן רביעיות מסוימות כיצירות החותמות את הקונצרטים. כך למשל  אופ'  59 (מהתקופה האמצעית) ושלוש הרביעיות האחרונות (אופ' 130, 131 ו-132 מאוד קשורות ולכן אנחנו מחפשים להבליט את הקשר ביניהן.
 
"המרכיב הבא הוא האיזון בין היצירות. אנחנו משתדלים שבכל קונצרט  יהיה ייצוג ליצירה מן התקופה המוקדמת, מן התקופה האמצעית ומן התקופה האחרונה, כי אז בכל פעם ניתן לחוש בהתפתחות האישית של בטהובן מן המסגרת הקלאסית הנוקשה ביצירות המוקדמות ועד ליצירות המתקדמות והמאוד אישיות שלו ביצירות המאוחרות, אבל זה לא תמיד מתאפשר".
 
את אישה יחידה בהרכב גברי

"נכון ולי זה מצוין. תחום רביעיות המיתרים נשלט בעיקר על ידי גברים, בייחוד בתקופה שאני התחלתי להופיע. היותי אחת הנשים היחידות בעולם רביעיות המיתרים. אני מרגישה שאני אדם חזק יותר ובעיקר שאני מוזיקאית בעל אמירה ברורה וייחודית.
 
"חיים ברביעיית כלי קשת יכולים להיות קשים מאוד אבל בסופו של דבר הנגינה הזאת היא אחת המתגמלות ביותר בעולם המוזיקה. אתה מנהל חיים שהשיח, הוויכוח על המוזיקה ועל האינטרפרטציה הם מרכיב יומיומי ובאמצעותו אתה מאתגר את עצמך להתפתח ולהגיע לשלמות".       
  
 
ששת הקונצרטים יתקיימו בתאריכים  23-11 ביוני 2014 בשעה 20:30, אולם רקנאטי, מוזיאון תל אביב. ב־19:15 תרצה ענת שרון במשך כשעה על מכלול הרביעיות. ההרצאה בלא תוספת תשלום. מחירי כרטיסים: 135-95 ₪, להזמנות: 03-6077020 .