אחד הקולות היפים והמעניינים ששמעתי לאחרונה שייך ליוצרת נועה מיי, שהוציאה לאחרונה את אלבום הבכורה שלה, NEW BORN BEAST. 

האלבום כולל 11 שירים, שאת כולם פרט לאחד כתבה והלחינה, בהפקת טל הפטר, המציגים אינדי-פופ משובח השואב את השראותיו מיוצרות כמו פי.ג'יי. הארווי וביורק, אלבום שתחושה של רמה ואיכות זועקת ממנו למרחוק. 

לא ישנה ולא עושה כביסה

את קורות החיים המעניינים של מיי מעטרים פריטים כמו לימודי מוזיקה באקדמיה לאמנויות במלבורן, לצד פעילות בתחום זכויות הפליטים שהגיעו מעירק ומאפגניסטן למלבורן.
 
"אפשר להגיד שבמלבורן התחיל האקטיביזם הפוליטי-חברתי שלי", מספרת מיי. "זו הפעם הראשונה שפגשתי את הנושא של זכויות הפליטים בכלל, וזה המם אותי. בעקבות זה החלטתי ללמוד משפטים ולחזור לארץ כדי להתמודד עם מה שקורה במדינה שלי. היום אני עורכת דין בתחום זכויות האדם, אני בצוות המשפטי של 'יש דין', ארגון שהרעיון שלו הוא לקדם את אכיפת החוק בגדה, ולהגן על זכויות של פלסטינים בגדה המערבית."
 
את הממד החברתי-פוליטי ניתן היה לחזות כבר קודם, כשמיי בחרה בשירות לאומי, ולא מטעמי דת. "הייתי אנטי-ממסדית מהיום שנולדתי", היא אומרת. "מכיתה ג' ידעתי שאני לא אלך לצבא ולא אלבש מדים ולא אעשה משהו שהמפקד אומר לי לעשות. זה היה נראה לי מגוחך וחסר תועלת, וזה היה עוד לפני האידיאולוגיה והפוליטיקה. משהו שורשי שתמיד היה בי. בשירות הלאומי רציתי לעשות משהו חברתי והדרכתי בירושלים נערות עם פיגור שכלי והפרעות נפשיות בעמותה שקוראים לה שק"ל". 
 

נועה מיי (צילום: סלעית קרץ, פרא אדם)


איך את מצליחה לשלב בעצם בין שני מקצועות מז'וריים ותובעניים כמו מוזיקה ומשפטים?
 
"לא ישנה, לא עושה כביסה ואוכלת קצת... אלה שני צדדים של אותו מטבע. אלה שני דברים שתמיד היו חלק ממני והצלחתי איכשהו למצוא את האיזון. כשהקלטתי את האלבום עם טל הפטר, זה היה בתקופה ההתמחות שלי, היינו נפגשים בלילות, עובדים על האלבום בסופי שבוע, ודי לא היו לי חיים. במשך שנתיים הקדשתי את עצמי לעבודה שלי ולמוזיקה וזה כל מה שעשיתי במשך שנתיים. הייתי חייבת לעשות את זה, הייתי במשימה. הגעתי למצב שאני חייבת לחזור לעבוד על המוזיקה באופן אינטנסיבי, אחרי הרבה זמן שלא עשיתי את זה, בזמן לימודי המשפטים".

את מרגישה שהאג'נדה החברתית-פוליטית שלך מוצאת ביטוי גם במוזיקה שאת עושה?
 
"אני לא אוהבת טקסטים מפורשים מדי. אצלי הכל בסאבטקסט, אז כל אחד יכול לפרש את זה איך שהוא רוצה, אבל אני מרגישה שכן. אין לי שירים שאומרים שהכיבוש משחית כי זאת לא אני, אני לא כותבת ככה. אני אומרת את זה בתור עורכת דין, לא במוזיקה שלי".
 
ב-3 ביולי 2014 תשיק מיי את אלבום הבכורה שלה באוזן בר, בשעה 22:00, כשלצדה נמרוד גלבוע בגיטרה, רן יעקובוביץ’ על התופים, שלומי מנצור בבס ואייל לנזיני בקלידים. "ואין משחקי מונדיאל באותו יום", מוסיפה מיי. 

השאלון:
 
נקודות ציון בדרך לאלבום הראשון?
 
"הייתי ילדה היפית עם גיטרה ששרה בכיכר ציון, אני והגיטרה, שרה ברחוב, שנים. כשרציתי להשכיל את עצמי, השלב הבא היה לימודי מוזיקה והג'אז שהשתלט לי על החיים ולקח אותי למקומות שבחיים לא חשבתי שאני אגיע אליהם מבחינה מוזיקלית והדברים שהתחלתי לשמוע. אני רואה, אגב, ממש קשר בין ג'אז לבין משפטים. בשניהם נדרשת אותה רמה של יצירתיות, פחות או יותר. הנקודה הבאה, אני מניחה, הן ההופעות האקוסטיות שלי כאן בארץ, והחיבור מחדש למוזיקה אחרי שלקחתי ממנה הפסקה לכמה שנים, ואז המפגש עם טל הפטר שפתח לי את כל העולם ובזכותו יצרתי את הדבר הזה".
 
מאיפה מביאים את הכסף?
 
"לקחתי המון הלוואות, פוצצתי את כל חסכונות החיים שלי בערך על הדבר הזה, אבל לא חשבתי על זה אפילו, זה היה משהו שהייתי חייבת לעשות וזה משהו שהייתי עושה שוב, וכנראה שאני באמת גם אעשה אותו שוב, רק שזה ייקח עוד קצת זמן".
 
מה למדת בדרך אל האלבום?
 
"שאי אפשר להלחיץ יצירה, היא צריכה להגיע לבד. אי אפשר להכריח את זה. זה מגיע כשאת בשלה ובאה ממקום אמיתי ונכון. אין לזה זמן".

מה הרגע הזה שבו הבנת שמעוד בחורה שכותבת שירים את הופכת את זה לדרך החיים שלך ?
 
"אני חושבת שתמיד ידעתי את זה. אף פעם לא הגדרתי את עצמי כמוזיקאית אבל זה תמיד היה משהו בלתי נפרד ממני. גם היום קשה לי להגדיר את עצמי כמוזיקאית. אני יוצרת. אני לא אוהבת הגדרות. אני עושה את מה שטוב לי ואת מה שאני צריכה לעשות, וזה חלק גדול מזה".
 
על שם האלבום,NEW BORN BEAST
 
"זה הולך להישמע קלישאה נוראית, אבל האלבום הזה היה כמו סוג של לידה מחדש מבחינתי, מהמון סיבות. גם אישיות וגם מוזיקליות".
 
שאלה שמוזיקאים שונאים, אבל אם בא אורח מאוסטרליה ושואל אותך "איזה מוזיקה את עושה?" איך את מגדירה אותה?

"אין לי אג'נדה סדורה בעניין הזה, כי זה אלבום כל כך אקלקטי. אני יכולה מחר לעשות ביטים, מבחינתי. החיים קצרים ואני רוצה להתנסות בהכל. במקור שלי יצאתי מפולק-רוק, שזה משהו שעשיתי שנים, ואז הייתי שנים בג'אז, אבל היום אני בקטע של לנסות דברים ואין משהו שאני נעולה עליו. יש את השיר angel שהוא רוק לפנים, ומיד אחריו מגיע red mud שזה חצוצרות עם גיטרה אקוסטית. זה אלבום שהוא סוג של מסע שעובר בהמון מקומות, אבל אני מניחה שאם חייבים לכתוב משהו אז אפשר לקרוא לזה רוק-פופ. זאת לא מוזיקת כלייזמרים, מן הסתם".
 
השפעות ומודלים שהבאת איתך מהמדף הפרטי לעבודה על האלבום?
 
"בתקופה שקדמה לאלבום חזרתי לשמוע הרבה מהגיבורות שלי. ג'אז אני תמיד שומעת, ובילי הולידיי תמיד תהיה הגיבורה הראשית של כל מה שאני עושה, אבל ברור שפי. ג'יי. הארווי היא המלכה, והתחלתי לשמוע הרבה פולק-קאנטרי. שמעתי גיליאן וולש ומאוד הושפעתי מהמעוף של קסנדרה ווילסון, העיבודים שלה מדהימים לדעתי. היא ג'אזיסטית, הכי לא קשור לאלבום שלי, אבל אני לוקחת דברים קטנים מכל מיני מקומות, לא מושפעת לחלוטין ממישהו".