מפרט טכני:

לאלבום הבכורה שלו, "תופר בגדים לערב חג", מגיע עינן פרל, פסנתרן, יוצר וזמר, כשהוא כבר מבושל היטב, אחרי שעשה וי על רוב התחנות המתבקשות ברזומה/

הוא הקים להקת רוק בתיכון, שירת בתזמורת צה"ל כזמר ומעבד, למד בבית ספר רימון, לימד מוזיקה, והופיע לאורך השנים בהרכבים כאלה ואחרים. לריטה הלחין את הסינגל "מים צלולים" מתוך אלבומה החדש, וגם למאיה אברהם (הפרויקט של עידן רייכל), הלחין שיר.

את הבשלות הזו שצבר עם הזמן שומעים בכל שיר ביצירת הביכורים שלו, שהתמהמהה זמן לא קצר עד לצאתה בימים אלה, אחרי כמה וכמה מהמורות. "זה אלבום ראשון שמגיע אחרי אלבום שגנזתי", מספר פרל, "אחרי שבסופו של תהליך לא הייתי שלם איתו. גנזתי והתחלתי שוב עם אותם השירים תהליך מחודש של הפקה, דיללתי את מה שהיה עמוס, והוספתי רבדים חדשים, כלים חדשים, וגם קצת אלקטרוניקה".

עשרה קטעים ב"תופר בגדים לערב חג",  את רובם הפיק מוזיקלית,  בסופו של דבר, פרל עצמו. את השירים שנותרו הפיקו גלעד שמואלי ופטריק סבג. התוצאה היא אלבום ש"חום" היא אחת ממילות המפתח שלו, כשפרל מצליח לייצר תחושה קרובה בלי להשתפך. "שוב זה עולה גבוה", ו"מי יחכה בתחנה" - קטע מוזיקלי שכתב לאביו שנפטר במפתיע בתקופת ההקלטות - הם שניים מהיפים בין שירי האלבום.

"רציתי שתהיה לאבא שלי נוכחות בתוך האלבום, אבל לא במשפט כמו 'אני מקדיש את האלבום לאבא שלי שלא זכה'", אומר פרל. "בהתחלה התחלתי לכתוב מילים ולחן, כש'מי יחכה בתחנה' היה בעצם המשפט הראשון, אחרי זה הרגשתי שהמילים לא מדייקות את מה שאני מרגיש. הן הופכות משהו הרבה יותר גדול למשהו יותר מוחשי. לא הצלחתי לבטא את זה במילים והחלטתי להשאיר את זה בהברות פתוחות. להשאיר את זה לגמרי פתוח".

בימים אלה מופיע פרל עם הרכב שכולל, פרט לפסנתר שלו, גיטרה, בס, תופים ואבוב. "זה התחיל מתוך שיר שאירחתי בו את האבובנית יעל זמיר. כשבאתי אליה לחזרות ראיתי אצלה פתאום חלילית מעץ והצעתי לה לנגן עם החלילית בשיר אחר, ואז ראיתי אצלה גם קרן אנגלית והצעתי לה לנגן בעוד שיר, בסופו של דבר היא מנגנת בכל ההופעה בכל מיני כלים, ואיפה שהיא לא מנגנת כלי נשיפה סידרתי לה סינתי עם סאונדים אלקטרונים". 
  
ציטוט נבחר:

"אל תצטער שזה נגמר/ שמאוחר/ והזמן עבר/ הטעם בפה/ היה לך מר" ("מים", מילים ולחן: עינן פרל) 
 



עינן פרל (צילום: עומר לוי)



השאלון:

ספר על הדרך לאלבום הראשון

"אף פעם לא הייתי באיזו צומת או התלבטות מה אני הולך לעשות בחיים שלי. תמיד זה היה סביב המוזיקה. תמיד כתבתי והלחנתי שירים, ממש מהגן, אחרי זה בבית הספר, הייתי מתופף בתור נער, הייתה לי להקת רוק, גם שם כתבתי והלחנתי את השירים, אז גם עשיתי בגרות במוזיקה בתיכון כשהדגש העיקרי הוא הלחנה".

ולמה לקח כל כך הרבה זמן להוציא את אלבום הבכורה?

"היו שלושה ברקסים בתהליך. אחד זה לדעתי האישיות שלי.  אני חושב שהפנטזיה של אלבום עיכבה אותי. כל הפומפוזיות של התחושה הזאת של 'אני עושה אלבום', זה משהו מאוד תוקע ולא ספונטני, וזה הפך כל צעד  לדרמטי מדי. כל הזמן לא הבנתי למה יש פער בין הפנטזיה למציאות. לקח לי זמן להתבגר בתוך התהליך.

"ברקס שני, רציני מאוד, זה שהתחרשתי באופן פתאומי באוזן אחת, מה שעצר הכל לתקופה של לפחות שנה וחצי של שיקום עד שחזרתי להופיע ולנגן ולהקליט. זו התחרשות שנקראת sudden hearing loss, כלומר אובדן שמיעה פתאומי. יום אחד התעוררתי בתחושה שמשהו תקוע לי בתוך האוזן. מאותו רגע אתה קם והכל מתחיל להסתובב, כי אזור האוזן קשור גם לשמיעה וגם למערכת האיזון.

"הותקפתי בסחרחורת מאוד חזקה, שלאחריה הגיע תהליך הסתגלות מחדש, הסתגלות אקוסטית, לעולם. הכל נשמע אחרת- פתאום הרעש של המכוניות בחוץ נשמע אחרת לגמרי, מחיאות כפיים בהופעה היה רעש חדש, הכל פתאום השתנה, אבל למרות הכל חזרתי והמשכתי ועליתי על הבמה, והיום מבחינתי, למרות שהשמיעה באוזן ימין משובשת מאוד, העניין כבר כאילו לא קיים. לא יודע איך, אבל התגברתי על זה. אני מעביר את כל העולם שלי לצד ששומע , כולם זזו שמאלה- אין חיים מצד ימין".

והברקס השלישי?

"להפיק אלבום שלם זו משימה לא פשוטה. היא מצריכה קבלה של הרבה החלטות, גם מוזיקליות וגם ארגוניות. זה מתחיל מכתיבה והלחנה של השירים, ממשיך לכתיבת העיבודים, ואז יש את העיסוק בשלב הסופי, עיצובים, גרפיקה, חקירת פלטפורמות מכירה באינטרנט, יחסי ציבור.

"כל התהליך עולה גם לא מעט כסף, ואני באופן אישי בחרתי שלא להיעזר בפלטפורמות כמו 'מימונה' או 'הדסטרט', אלא העדפתי להציע לקהל את האלבום המלא והמוכן בתקווה שהוא אכן יימכר, ומאז שהאלבום יצא אני שמח לראות שהוא נמכר באופן מעורר גאווה בעיקר באמצעות בנדקמפ. שם אנשים רוכשים את האלבום הדיגיטלי או אלבום פיזי שהם מקבלים עד הבית בדואר רשום".

עינן פרל (מקור: אתר הבית של עינן פרל)




שאלה שמוזיקאים שונאים, אבל אם בא אורח מאוסטרליה ושואל אותך "איזה מוזיקה אתה עושה?" איך אתה מגדיר אותה?

"זה לא רק אוסטרלי, כל הזמן שואלים ואני אומר שאני כותב שירים בעברית והמקור שלהם בדרך כלל הגיע מהפסנתר. זה לא רוק אינדי, זה לא צועני אלקטרוני".

ואם לחדד את זה עוד יותר, איזה שירים או אלבומים הבאת מהמדף הפרטי אל העבודה באולפן?

"זה לא שהיה לי משהו אחד ספציפי. מדובר בצבעים ורעיונות- הייתי בתאילנד ושמעתי זמרת ערבייה שסאונד כלי הקשה באלבום נגע בי, אני יכול לשמוע הופעה של להקת דוסים ופתאום קולות התפילה וה'אוי אוי אוי' מדליקים אצלי איזה משהו. אלמנטים מוזיקליים בודדים ולאו דווקא ניל יאנג,  שאני מת עליו".

היה לך כרטיס להופעה שבוטלה?

"לא. התייאשתי מהופעות כאלה של חו"ל. אני בא ולא רואה כלום וכולם צועקים לך באוזן, ואתה אף פעם לא באמת יכול לשמוע כמו שצריך. הייתי בדפש מוד. נהניתי, אבל אתה לא יכול ממש ליהנות מההופעה עצמה, יש המון גירויים מסביב".

מה הדבר שאתה הכי אוהב באלבום שלך?

"אני אוהב את הפסיפס שבסופו של דבר נוצר ממנו משהו אחד שלם. האמת שהתלבטתי בכלל אם צריך לעשות אלבום כי מי בכלל קונה אלבומים היום. למי יש זמן לשמוע ארבעים דקות שירים ברצף, זה כמעט ולא קורה. הרי כל הזמן יש לך הפרעות, פייסבוק, אנשים מתקשרים, אין סבלנות לשמוע אלבום שלם אז למה להשקיע כל כך הרבה כסף?

"בסופו של דבר  החלטתי כן לעשות את זה ופתאום גם אני שמעתי את האלבום ברצף ופתאום חוויתי הנאה מסוג אחר.  כשאתה בתוך העבודה אתה נמצא בכאלה דקויות ובכאלה רזולוציות שאתה ממש לא רואה את ההתייחסות הכללית, אתה לא מזהה מי זה הבנאדם, ופתאום אתה שומע ברצף שיר אחרי שיר אחרי שיר וכל שיר נוגע באיזשהו מקום קצת אחר, ומביא צד אחר. לא כל השירים הם  שירי אהבה שמדברים על לב שבור וגעגועים".

איזו שורה הכי מייצגת אותך באלבום היום, נכון להרגע?

"השם של האלבום, 'תופר בגדים לערב חג'. יש במשפט הזה המון התכוננות לקראת הבאות,  איזה שינוי גדול שלא קורה ברגע זה, הוא יקרה. יש בזה איזו התרגשות עצומה".

מה הטריגר שלך לכתיבת שיר, בבוקר, בלילה, כשטוב לך, כשרע לך, גיטרה, פסנתר, נייר, וורד..?

"אם אני רואה ריאיון עם אדם מעניין, שהוא לאו דווקא מוזיקאי ויש בו איזה ניצוץ מסוים, אני יכול להידלק ולהגיד לעצמי  'ואו, בא לי לכתוב משהו, בא לי לעשות משהו'".

התקליט הראשון שקנית בחיים

"סי היימן ולהקה מקומית"

מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר, ובאיזו שעה זה קורה?

"לא מתעורר בשעה קבועה, אבל משתדל בערך בשמונה, ואז משקה את העציצים".

עבודות עבר ביזאריות ?

"כשהייתי בן 18, חייל, הייתי נגן גיטרות במדורות. התקשרו אליי ואמרו, תשמע, יש לנו מדורה, בשדה בוקר, ואנחנו צריכים גיטריסט למדורה. יכולתי לנגן כל שיר שהיו מבקשים בלי ספרים ומחברות. הפכתי להיות להיט בשנות נעוריי במדורות לכל הארץ. הוזמנתי גם להצטרף לטיולים של פנויים פנויות, כגיטריסט, הצטרפתי לטיולים ולהדרכות בדרום, בצפון, במרכז. אבל חוץ מזה כל מה שאני עושה קשור איכשהו למוזיקה, ליצירה, לכתיבה, להלחנה".

מה אתה אוהב לעשות חוץ ממוזיקה?

"לבשל"

מה רצית להיות כשהיית קטן?

"שחקן או מוזיקאי"

מה מפחיד אותך?

"את מפחידה אותי"

איך אתה רוצה לסיים את הכתבה הזו?

"איך את רוצה לסיים?"

עינן פרל,  "תופר בגדים לערב חג" (עצמאי), בנדקמפ

עינן פרל יופיע בשבת, 13 בספטמבר 2014 ב-20:00 באוזן בר תל אביב..