"למה ילדים קמים מוקדם בשבת/ למה המורים לא מקבלים שיעורי בית/ למה שקל לא יכול להפוך ל-10 שקלים/ למה ההורים שלנו אוהבים אותנו/ למה אני אף פעם לא מצליח לזכור את החלומות שלי/ למה אבא נוחר/ למה שותים קפה בבוקר/ למה שואלים בכלל למה".

סדרת שאלות מקדמת את פנינו בתחילת המסע הנפלא שמציעה תערוכת הסקרנות "למה", שבה ביליתי עם בתי למעלה מארבע שעות, והדרך היחידה להוציא אותה משם הייתה ההבטחה לחזור עוד החודש לביקור נוסף בתערוכה הזו, שמקיימת את הבטחתה להתאים לשלושת הדורות במשפחה, סבתא, אמא וילדה בת 8.

לפוצץ את חיידקי השיניים

התערוכה הזו מצליחה להפעיל את איברינו, שכלנו וחושינו בהפגזה של צבעים, מראות, פעילויות, התנסויות, תשובות, ובעיקר, הנעה נפלאה לשאלות, בתהליך שכולל התחלה אמצע וסוף ובנוי לעילא.

הפיהוק שלנו מדבק, למדנו בכניסה, בגלל שהאדם הוא יצור חברותי, וההידבקות הזו היא שייכת לחלק במוח האחראי על האמפטיה שלנו אחד כלפי השני. אבל אם היה לנו לרגע חשש שנכנסנו למקום שישים דגש על הצד האקדמי של המחשבה, שני צעדים נוספים הבהירו לנו שאת המחשבות שלנו היום נחשוב דרך חגיגה שתחזיר גם אותנו, בוגרות המשפחה, לסקרנות הילדית, הפשוטה והנפלאה שקיימת בכל אחד מאיתנו, ובארבע השעות הקרובות טעמנו מכל מה שיש, ורק רצינו עוד.

"תערוכת למה?" (צילום: שוקה כהן)

את התערוכה בנו יוצריה על נושא והרחבה, במין קוד שמציע שאלה ספציפית, שנפתחת להתנסות רחבה יותר ומזמינה אותנו בסוף לשאול שאלות משל עצמנו, וכך לכל מהלך יש המשך ופתרון שמשאירים את המשתתף מסופק, פתור אבל מונע למחשבה חדשה.

מכל עבר מציעה לך התערוכה גירוי, התנסות והצעה לפעילות, וכך, כדי להבין למה רואים את הברק לפני ששומעים את הרעם שלחנו את קולנו דרך צינור של 100 מטר, במקביל לאור שנשלח באותו רגע בדיוק. מי שעמד בצדו השני של הצינור ראה היטב כיצד מגיע האור מעט לפני הקול, מה שהסביר לנו שמהירות האור גדולה פי מיליון ממהירות הקול.

"יו, כמה חיידקים!", שמעתי את עצמי צורחת בזמן שחפרנו שתינו במסכים על שיניים ענקיות כדי לפוצץ את חיידקי השיניים, ואחרי ההקלה הגדולה שחשתי כשפוצצתי עליהם כנראה את כל העצבים שהצטברו אצלי במשך שנים של סכומי עתק שהם גבו ממני עד היום בחיים, נפרדתי מהקטנה והתחלתי להסתובב בתערוכה גם בשביל עצמי, במין תחושת אליס בארץ הפלאות מענגת.

ככה למדתי אני למה לא כדאי לקחת אקמול כשיש חום (חבל לכם על הזמן מה קורה כשהחום מגיע ל-40 מעלות, בדיוק אז התאים הלבנים אוכלים את החיידקים אחרי מרדף מרתק שנערך ב-39 מעלות ואסור להרוס להם את המומנטום, ראיתי!), בזמן שהילדה קפצה להנאתה והזיעה, תרתי משמע, על שאלות בחשבון שרצו על הרצפה וחיכו למי שיקפוץ על התשובה הנכונה.

שתינו נפגשנו שוב בשאלה 'למה אנחנו חולמים חלומות', אני הצצתי בהצעה האקדמית לתשובה שהייתה כתובה על הקיר, אבל הפעילות המורחבת גירתה אותנו יותר, וגם אני כתבתי חלום ושמתי אותו במגרת החלומות המתגשמים שהייתה בסמוך לשאלה.


"תערוכת הלמה?" (צילום: שוקה כהן)

היכל אלופי הלמה

אחד המוצגים הכיפיים, שאליו חזרנו שוב ושוב, היה "למה כל כך חשוב לאכול סלט", שהוביל אותנו לקפוץ מול מסך מחשב ענק כדי לקחת בסלסלה שלנו רק ירקות ופירות ולהתחמק מהצ'יפס, הקולה, הנקניקיות והפיצות, מהן ברחנו כמו מאויבים כדי לנצח אחת את השנייה.

אחר כך בדקנו כמה אנשים זהים לנו בתכונותיהם עברו כבר לפנינו ב"למה", ליד מסכים בהם ענינו על כמה שאלות (היינו היחידות עם טביעות אצבע בצורת מערבולת בתערוכה...) ואז נכנסנו להיכל אלופי הלמה.

דיילת מקסימה (כל המפעילים בתערוכה, שחלקה בהתנסות אישית וחלקה בעזרת דיילים, מקסימים להפליא) הזמינה אותנו לקרוא קודם מי הם האנשים שמצוירים בענק סביבנו ולגלות איזה "למה" הפעיל גדולי עולם כמו אייזק ניוטון, גלילאו גליליי, מארק צוקרברג (ממציא הפייסבוק),יוהן גוטנברג שהמציא את הדפוס, מארי קירי, סטיב ג'ובס, אלכסנדר בל, וגם כמה ישראלים שקשורים לחברת "טבע" (הלוא היא המשקיע המרכזי בתערוכה).

"הכל מתחיל בשאלה אחת קטנה", מזכירים לנו מכל עבר, אותה שאלה שהיא לפעמים מעצבנת כל כך כשהיא באה מילד שחוזר עליה שוב ושוב, אבל הפכה עכשיו לאקט מבורך שיש לטפח, אחרי הביקור ב"למה".

כעת הוזמנו גם אנחנו להיות חלק מאותו היכל. הקטנה שלחה שאלה, הצטלמה במסך המחשב, (גם אני רציתי לשאול למה אי אפשר לאכול בלי להשמין ולעשן בלי להרוס את הבריאות אבל התפדחתי...), ומצאה את עצמה, על תמונתה ושאלתה, מתנוססת לתפארת על "קיר אלופי הלמה" שעליו מוקרנות השאלות ששואלים הילדים שניות אחרי שכתבו אותן.

בילוי אדיר, באמת, לכל המשפחה, "מומלץ" זה אפילו לא קרוב לכמה שזה מומלץ, או כמו שהצהירה אמא שלי בהתפעלות כשנאלצה ללכת אחרי שעתיים ולהשאיר אותנו לשעתיים נוספות בלעדיה, "תערוכה ששווה כל שקל!". רק אל תשכחו לפנות לעצמכם חצי יום לפחות.

***
ייזום, פיתוח תוכן והפקה: עידית זומר, שלומית עצבה, דרור לייבה. ניהול אקדמי: האוניברסיטה העברית בירושלים. ליווי ויעוץ חינוכי ופיתוח מוזיאלי: מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים.

התערוכה מוצגת במחסן 2 בנמל יפו. תאריך נעילה: 31 באוגוסט 2014. שעות פתיחה: ימים א'-ה': 10:00 עד 18:00, ימי ו':  10:00 עד 17:00, ימי שבת: 10:00 עד 21:00, מחיר כרטיס: 79 ₪ .  ילד מגיל 3 חייב בכרטיס.  למחזיקי כרטיס דיגיתל של עיריית תל אביב-יפו: 39 ₪. למחזיקי כרטיס האשראי של לאומי קארד – מבצע 1+1. קיים מרחב מוגן בסמוך לתערוכה. לרכישת כרטיסים, הנחות ולפרטים נוספים: www.lama2014.co.il , 6226* בימות .