קונצרטים בשידור ישיר לסמראטפון, במה מרכזית למוזיקה ישראלית ומשכורות לנגנים. ברק טל מפרט
במוצאי השבת הקרובה תיפתח עונת הקונצרטים החדשה של "אנסמבל סולני תל-אביב" בחיפה, גם זו כבר מסורת. למחרת יתקיים קונצרט בתל אביב וביום שני בכפר שמריהו.
הסולן בסדרה יהיה אלון גולדשטיין שינגן את הקונצ'רטו מס' 2 של בטהובן וינצח ברק טל מייסדו של האנסמבל ומנהלו המוזיקלי.
ארבעה צמתים מעניינים מחכים לנגני "אנסמבל סולני תל אביב" בפתחה של עונת הקונצרטים ה-14. מי שינהיג את ההרכב דרך אותם צמתים הוא כמובן ברק טל.
לצפות בקונצרט מהסמארטפון
"חידוש ראשון ולאו דווקא על הבמה," ספק אומר ספק מצהיר ברק טל בפתח שיחתנו, "הוא מתוך הבנה שיש תזוזה של קהל מתוך האולמות החוצה. אפשר לנסות ולהיאבק בתופעה, אבל כמאמר הפתגם האנגלי: 'אם אינך יכול להם, הצטרף אליהם!'.
"שלא אובן שלא כהלכה, אנחנו לא תומכים ולא מצדדים בהיעלמות הקהל: לחוויית הישיבה או הנוכחות באולם בשעת נגינת קונצרט אין תחליף אבל אפשר לגייס עוד ועוד שומעים שאינם באולם. 'סולני תל אביב' יהיה הגוף התזמורתי הראשון בישראל שיציע לאנשים בבית לצפות בקונצרטים שלו במחשבים, בטאבלטים ובסמארטפונים.
"אני מאמין שתוך 15 שנים כל או לפחות רוב התזמורות בעולם יציעו את השירות הזה ללקוחותיהם. הפילהרמונית של ברלין כבר מציעה את השירות הזה לקהל ברחבי העולם. (השירות כרוך בתשלום למרות שבברלין ישנה תמיכה מסיבית למיזם של הבנק הגרמני הראשי, דויטשה בנק, שרואה במימון שליחות תרבותית ממדרגה ראשונה, י.ש.). 'אנסמבל סולני תל אביב' יציע לקהל בכל העולם וכמובן בישראל לצפות בקונצרטים בעלות של שבעה דולרים לקונצרט".
אתה מאמין שאם אתה מציע לאנשים לצפות באנסמבל הם לא יעדיפו להישאר בבית ולא לטרוח להגיע לאולם בתל אביב, לחשוב על חנייה הכרוכה בתשלום, ואולי על הוצאות נוספות כמו קפה, כריך וכד'?
"אני לא מאמין שאנשים יפסיקו להגיע. צפייה בקונצרט בבית באמצעות רמקולים, טובים ככל שיהיו, אינה דומה לחוויית הישיבה באולם חוויה שהיא מוזיקלית- אקוסטית וגם חוויה חברתית. למי שנשאר בבית כדאי לכבות טלפונים כדי לקרב את החוויה המדומה לחוויה אמיתית".
אתה יודע להגיד כבר היום לפני שהמיזם נפתח רשמית שיש לכם קהל?
"יש ניסיון מתוך היו-טיוב. יש לסולני תל אביב צופים במזרח הרחוק, בצפון אמריקה. צפייה בנו מרחוק עשוייה לגדיל את מספר רוכשי הכרטיסים לקונצרטים שלנו כשנגיע למקום חדש".
אנסמבל סולני תל-אביב (צילום: רפי דלויה)
מהי היצירה בביצוע סולני תל אביב שזכתה למירב הצפיות?
"ראשית אני יכול לומר שבמזרח הרחוק מעדיפים אותנו ביצירות ווקאליות, ובצפון אמריקה יש חלוקה כמעט זהה בין יצירות אינסטרומנטליות ליצירות ווקאליות. לשאלתך, למיסה מס' 2 של שוברט נרשמו יותר מ-50,000 צופים. אנו מופיעים בכל תכנית שלוש פעמים בתל אביב, בחיפה ובכפר שמריהו. אם האולמות יהיו מלאים לגמרי יהיו לנו 1,100 צופים. והנה בשוברט - פי ארבעים ויותר".
סולני תל אביב יפיקו בעצמם את השידורים החיים?
"כעת אנחנו עובדים עם U-sophia, אתר שעוסק בשידור מופעים בתחומי התרבות ותרבות השיח. מי שייכנס לאתר יראה שסולני תל אביב הם האירוע הבא באמצע ספטמבר".
חוזר לעמדת הכנר
עוד חידוש השנה נוגע אישית לברק טל."התחלתי את דרכי ככנר ולפני יותר מ-17 שנה, הייתי חבר ב'רביעיית ארד', מספר טל.
"הרביעייה התפרקה, כל אחד מאיתנו הלך לכיוון משלו. אתי ברביעייה היו זוהר לרנר שבשנים האחרונות הוא הכנר הראשון של תזמורת היילברון בגרמניה (בימים אלה הוא מנגן בפסטיבל הה הקאמרית בירושלים, י.ש.) , הוויולן גיא בן ציוני הוא היום חבר בכמה הרכבים בינלאומיים ומלמד בלייפציג והצ'לן עמית פלד שחי בוושינגטון, מנגן הרבה כסולן, חבר בהרכב קאמרי וגם מלמד.
"כשהקמתי את האנסמבל, הנחתי את הכינור בצד. פה ושם בחזרות בעיקר, הצטרפתי להרכבים קיימים, כמחליף אבל לא הופעתי ככנר.
"השנה החלטתי לשוב ולנגן בכינור ואעשה זאת בקונצ'רטו הכפול לאבוב ולכינור של י.ס. באך, לצדה של האבובנית תמר ענבר, באחת הסדרות של התזמורת".
רביעיית ארד 1997 מימין: ברק טל, גיא בן ציוני, זוהר לרנר, עמית פלד (צילום: יח"צ)
"גילינו שהקהל מוכן לקבל יצירות חדשות"
החידוש השלישי נוגע לחלקה של המוזיקה הישראלית החדשה בתכניות הקונצרטים.
"בשנים האחרונות חיפשנו דרכים שונות לתת ביטוי ליצירה הישראלית הנכתבת כאן. רצינו לתת לה במה מרכזית. הדרך הראשונה היתה בצורת הפתעה. הודענו לקהל שבנוסף לתכנית שפורסמה מראש תהיה יצירת הפתעה. רובנו אוהבים הפתעות וההפתעות היו גם יצירות ישראליות של נעמה תמיר, אביה קופלמן, איל אדלר, עמית גילוץ, הקהל הגיב היטב.
"בסוף העונה שעברה הלכנו צעד קדימה וכללנו בתכנית הרשמית יצירה של נעם סיוון. כשאני מדבר על במה מרכזית, אני מתכוון לכך במונחים של זמן, של דקות - מדובר ביצירות של כמה עשרות דקות כשהיצירה האחרת או היצירות האחרות בתכנית קצרות ממנה. מי כמוך יודע איך 'תוקעים' יצירה ישראלית קצרה בין יצירות מוכרות, כאילו ממתיקים גלולה מרה.
"גילינו שהקהל מוכן לקבל יצירות חדשות. איש לא בורח, האולם מלא והקהל סקרן. ברוח זאת שיבצנו השנה יצירה של כמעט חמישים דקות של חיים פרמונט עם הזמרים רויטל רביב ואלון הררי עם שתי מקהלות 'מורן' - מקהלה מעורבת ומקהלת ילדים".
על היצירה מספר מחברה חיים פרמונט: "היצירה נקראת 'ישרא וישמע' למלים שברובן הן של הסופרת מיריק שניר. שנינו גדלנו בקיבוץ כפר גלעדי והיצירה שבה 12 שירים המבטאים בעיקר את החרדה של ילדים ושל אימהות בהוויה הישראלית. למלים של מיריק שניר, נוספו טקסטים של יהודה עמיחי וטקסט משמעותי מספר ישעיה. אני הזמנתי מממיריק את הטקסט ורציתי יצירה לילדים אבל יצירה מפוקחת, שרואה את מצבנו נכוחה ולא מנסה להמתיק ולייפות את הקיים. המלים נכתבו לפני כעשור, אבל כשתקשיב להן או תקרא אותן, תראה שלא חל עליהן פג תוקף.
"בשיר האחרון המקהלה מתפרקת לתת מקהלות והפקת הקול מוצאת את ביטויה בישרה, בדיבור, בקריאות ובטקסט יש משחקי מלים כמו למשל: 'אור לגויים – עורלה, גויים..': 'ארץ בחירה – ארץ בכי רע' וכד'.
שם היצירה מקורו בפסוקים מספר בראשית. "אם תרצה," מסכם פרמונט, "ניתן לראות בשם היצירה התרסה לגבי מצבנו כאן, ולא רק עכשיו. לגבי היתר - המאזינים ישפטו".
"היצירה של חיים פרמונט," ממשיך ברק טל, "היא היצירה הישראלית הגדולה בתכנית ומכיוון שהיא עוסקת בילדות, אולי לא ילדות תמימה.. אבל ילדות, הוספנו בתכנית הזאת את 'תמונות ילדות' של שומן שתוזמרו לאנסמבל.
"כאמור פרמונט אינו בן יחיד או נציג יחיד של היצירה הישראלית. יש עוד. יצירה על פי שירים של ג'יימס ג'ויס שהלחין בועז בן משה, קונצ'רטו לכינור ולכינור של כליזמר של מנחם ויזנברג תנוגן גם היא ובקונצרט הפתיחה יצירה חדשה של אריה בר-דרומא, מוזיקאי ותיק, שמשמש החל מעונה זו כמנהל התזמורת.
בר דרומא, חיבר יצירה ברוח מוזיקת הבארוק לנגני כלי הקשת של האנסמבל. ננגן אותה כאן ובחודש נובמבר ננגן אותה שוב באולם הפילהרמונית בסנט פטרבורג, למעשה הופעתנו שם תהיה פתיחה של פסטיבל המוזיקה שם".
מה על אורחים סולנים ומנצחים, מקובל לחשוב בתזמורת שהשמות הגדולים מחו"ל מביאים את הקהל?
"אנחנו מביאים אמנים מחו"ל אבל כל האורחים מחו"ל הם ישראלים. הפסנתרן אלון גולדשטיין שפותח את העונה הוא ישראלי שחי בוושינגטון. המנצחת ג'יזל בן דור חיה בניו ג'רזי, הזמרת אלינור זון, הקלרניתנית שירלי בריל והכנר זוהר לרנר חיים בגרמניה וכל יתר הסולנים הם ישראלים, בחלקם חברי האנסמבל וכולם מוזיקאים מעולים. הקהל שלנו כבר גילה אותם".
חיים פרמונט (צילום: מירי שמיר)
משכורות חודשיות, רוח פרילאנסרית
מה הוא החידוש הרביעי?
"זה כבר סיפור המשלב את העשייה המוזיקלית עם המבנה של האנסמבל ועם צורת התשלום לנגנים. בוא נתחיל מן החידוש ונעבור להשלכותיו. החידוש הוא שהחל מינואר הקרוב, 11 חברי הקבוצה יקבלו משכורות חודשיות. למה דווקא 11? אם תחלק את המספר תראה שיש לנו כאן שלושה נגני כינור ראשון, שלושה נגני כינור שני, שני ויולנים, שני צ'לנים ונגן קונטרבס אחד, במלים אחרות זו תזמורת שיכולה להופיע. עד היום כל הנגנים הם 'פרי-לאנסרים' ששילמנו להם לפי פעולה".
למה זה צריך להיות אכפת לי כמאזין?
"התשובה מורכבת. לך אולי זה לא משנה, אבל כשאני למשל רוצה לשווק קונצרט היום, או עד היום אני מפרט למזמין את כל העלויות, כמה כל נגן מקבל לכל חזרה ולהופעה. כשיש לי קבוצת נגנים שמקבלת שכר, העלות משתנה ומצבי כתזמורת גמיש יותר. כאן אני כבר נוגע בשאלת התקציב העומד כיום על 2.5 מיליון שקלים.
אנחנו מקבלים מן הקופה הציבורית רק כ- 30% מן התקציב והיתר, כלומר עוד 70%, אנחנו צריכים לגייס ממכירות כרטיסים או ממכירת קונצרטים שונים (היחס המקובל הוא שתזמורות במצב טוב מגייסות ממכירת כרטיסים רק כ-33% מתקציביהן ויתר 66% מגיע מן הציבור. י.ש.) זה צד הכסף.
"אני רוצה לשמר את רוח הפרילאנסיות גם במצב החדש. כי יש הבדל עצום בין תזמורת שנגניה נפגשים כל יום. כל יום באים לעבודה, וזה נכון בכל תזמורת בכל מקום בעולם. צריך לזכור שהאנסמבל קם מתוך נגנים שהיו פעילים במוזיקה קאמרית, חברים ברביעיות, בשלישיות, וגם בהוראה, וכל התכנסות לנגינה באנסמבל היא חג. את הרוח הזאת אני חייב לשמר. הרוח של 'נגינה באנסמבל היא הפעולה היוצאת דופן בשלל העיסוקים שלי!' וזה האתגר הגדול שלי עם שינוי המעמד של אחד עשר מקבלי השכר".
אותם 11 יופיעו בכל הסדרות של האנסמבל?
"כן, ואליהם יצטרפו לפי הצורך עוד ועוד נגנים. לצד הסדרה הגדולה, יש סדרה לילדים עם השחקנים תומר שרון ודותן אלעד הוא הבובה קאנון, סדרה על פעמה וסדרה על אופרה. בשלוש התכניות נופיע באודיטוריום רוזין בתל אביב (רמת אביב ג') ובאולם עינן במודיעין.
"יש סדרה לקהל מכל הגילים שנקראת 'אוצרות הקלאסיקה' ובה רפרטואר אמצע הדרך המובהק ביותר. סדרה זו תנוגן באולם הבית שלנו בקונסרבטוריון הישראלי ברח' לואי מרשל בתל אביב ובמרכז שטיינברג בחולון שהוא גם בית ספר לה ויקשיבו לקונצרטים תלמידים והורים והקהל הרחב".
בסדרה הגדולה שעליה דיברנו יהיה פחות אמצע הדרך (מיינסטרים)?
"זו הסדרה המורכבת שבה צריך בכל פעם להשקיע מחשבה על המינון והיחס בין היצירות המוכרות והקליטות לבין היצירות הפחות מוכרות. אם תרצה זו נאמנות כפולה למה שאנחנו חייבים לעשות כאמנים ומה שאנחנו צריכים לתת לקהל".
ברק טל (צילום: יח"צ)
"אני פוגש במבחני הקבלה אנשים שאני גידלתי"
איך נראה הרכב הנגנים באנסמבל היום?
"יש שבעה-שמונה נגנים שמנגנים מן היום הראשון, כבר יותר מ-13 שנים. היום אנחנו גם ביחס מרתק שרוב ראשי הקבוצות הן ראשות קבוצה, כלומר נגניות ולא נגנים. זה מעולה. כשאנחנו בוחרים נגנים חדשים, הבחירה היא תמיד אינדיבידואלית ואיכותית".
האם לכל מי שאינו נמנה עם אותם מקבלי השכר האנסמבל הוא תחנה בדרך לתזמורת גדולה?
"התשובה 'כן' או 'לא' לא תשקף את המציאות. נתחיל מזה שהנגנים שבאים להיבחן על מנת להתקבל, ברובם הגדול הם מי שכבר עבדו איתי, בתזמורת קונסרבטוריון גבעתיים או בתזמורת בית הספר תיכון 'רעות' בחיפה שם אני מלמד כבר יותר מעשר שנים, או מי שעברו את הפילהרמונית הצעירה. במלים אחרות, אני פוגש במבחני הקבלה אנשים שאני גידלתי.
"האם זו תחנה בדרך? גם אחרי האנסמבל, יש מי שצורת העבודה בתזמורת שבה מתייצבים יום יום לעבודה נוחה יותר, ויש מי שאינם מסתדרים במסגרות 'מסודרות' כאלה. נחזור לרגע להרכב האנשים שלנו ותבין את אחד מסודות ההצלחה שלנו להישאר צעירים. כאמור יש לנו מן היום ראשון שבעה-שמונה נגנים. בחזרה הראשונה הם פוגשים את הצעירים שזה עתה הצטרפו. הצעירים רוצים להוכיח שהם לא פחות טובים מן הוותיקים והוותיקים רוצים להראות לצעירים שיש להם מה לתת כבוגרים. המרץ של נציגי שני ה'מחנות' מוזרם לאווירה, משביח ומעורר את תאי הצעירוּת. להיות צעירים לנצח זהו ערך מוסף נוסף שגם אם אינו גלוי לקהל בצורה ישירה, המשפיע עליו באורח עקיף".
למה אתה מתכוון?
"חלק מאותם צעירים שנגנו בהדרכתי בחיפה ובגבעתיים, לא ממשיכים להיות מוזיקאים. הם סטודנטים למקצועות אחרים, אבל הם ממשיכים להיות קהל. הם מצעירים את ממוצע הגילים באולמות, ומה חשוב מזה?! יותר מזה הקהל הצעיר הזה פתוח מאד ליצירות של מלחינים צעירים ליצירות בנות זמננו, כשאלה מתערבים ומתערבבים בקהל המנויים הוותיק שלנו, הממוצע יורד ופתיחות עולה".
קונצרטים יתקיימו בשבת, 13 בספטמבר 2014 ב-20:30 במרכז רפפורט בחיפה, 14 בספטמבר ב-20:30 בקונסרבטוריון הישראלי בתל אביב וביום שני, 15 בספטמבר ב-20:30 באודיטוריום וייל בכפר שמריהו. קונרצט נוסףך יתקיים ביום שישי, 12 בספטמבר ב-12:30 במתנ"ס גוש עציון במסגרת "ימי פיס לתרבות", במחיר 20 שקל לכרטיס. להזמנת כרטיסים: 02-9937999. הקונצרטים הבאים יתקיימו ב-13 באוגוסט בחיפה, ב-14 באוגוסט בתל-אביב וב-15 באוגוסט בכפר שמריהו.