בקונצרט הסיום של חג המוזיקה הישראלית  2014 תנגן התזמורת הפילהרמונית הישראלית תכנית שכולה יצירות שחוברו בישראל שלפני 1948. 
 
התכנית, בניצוחו של ירון גוטפריד,  תעלה בבית האופרה הישראלית - המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב.
               
הקונצרט  הוא בעצם מחווה ל"תזמורת הסימפונית הארץ-ישראלית" (שמה הקודם של הפילהרמונית שנקראה בלועזית  Orchestra Palestine  ובקיצור  בדברי הדואר ובטלקסים של אותם ימים PLO, י. ש.). שתיים מן היצירות נוגנו על ידי התזמורת באותן שנים.
 
מדי שנה מפעל ההנצחה של המכון למוזיקה ישראלית מעמיד מלחין חשוב  מדורות המלחינים הראשונים במרכז חג המוזיקה הישראלית. בהמשך מתבקשים גופי הביצוע של המוזיקה בישראל לכלול יצירות משלו בתכנית השנתית. השנה יוחד הכבוד הזה ל-אלכסנדר אוריה בוסקוביץ', שיצירותיו ייכללו גם בתכנית הקונצרט של הפילהרמונית.
 
"היצירה שהצילה את חיי"
 
"לא הייתי צד בבחירת היצירות", מספר ירון גוטפריד, "ההחלטה הייתה של בועז בן משה המנהל האמנותי של חג המוזיקה הישראלית. בן משה עשה בחירה מרתקת של יצירות שכולן קשורות להיסטוריה המוזיקלית של הפילהרמונית הישראלית. מבחר היצירות מאיר באור חדש את קשת היצירה המוזיקלית בישראל של טרם הקמת המדינה".

"בתכנית הקונצרט בכורה עולמית  של  'שלוש נובלטות' יצירה  מוקדמת של  יוסף טל שנכתבה ב-1939 ועקבותיה אבדו ונמצאה רק לאחרונה בפילדלפיה.

"בנוסף תבצע הפילהרמונית את  היצירה 'שרשרת הזהב' של בוסקוביץ'. סיפורה של היצירה הזאת חורג מהיות יצירה ישראלית של מלחין יהודי שעלה ארצה. תחילתה  כיצירה לפסנתר ולכינור שמתבססת על נושאים יהודיים עממיים. בוסקוביץ', שחיבר אותה עוד ברומניה, שם נולד,  שלח אותה לאיסאי דוברובן, מנצח יהודי מרומניה. דוברובן הודיע לבוסקוביץ' שהוא מתכוון לנצח על היצירה בביקורו הקרוב בתזמורת שהוקמה בפלסטינה.

"היצירה תוכננה לביצוע בחודש מרץ 1938. בוסקוביץ', שהמשיך את חייו הפעילים ברומניה, ולא תכנן לשנות אותם, קיבל הזמנה רשמית מהתזמורת להיות נוכח בעת השמעת היצירה. הוא הגיע בספינה לחיפה, שם חיכתה לו מונית ובהמשך גם מלון בתל-אביב. הוא נשאר כאן וכעבור שנה וחצי פרצה מלחמת העולם השנייה. "רובם הגדול של בני משפחתו של בוסקוביץ' לא הצליחו להיחלץ מן התופת הנאצית. בישראל זכתה הסויטה לשם "שרשרת הזהב" ( על פי סיפור של י"ל פרץ). 'היצירה הזאת',  אמר בוסקוביץ' לאורך השנים, 'לא רק העלתה אותי אלא הצילה את חיי'.

'היצירה השנייה היא  הקונצ'רטו לכינור של יוסף קמינסקי.  קמינסקי, שהיה הכנר הראשי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית במשך עשרות שנים הגיע לישראל בשנת 1937 (הוא היה בנה של אסתר-רחל קמינסקה, אם התיאטרון היידי בוורשה) והיה הכנר הראשי של תזמורת הרדיו הפולני. את היצירה שלו ינגן ארז עופר, גם הוא כנר ראשי בעבר בתזמורות מינכן ופילדלפיה וכיום כנר ראשי בתזמורת סימפונית בברלין. 

"את הקונצרט  תקנח הזמרת קרן הדר בשלושה שירים שאחד מהם לפחות כולנו מכירים: 'דודו' למלים של חיים חפר. כולם מכירים את השיר בביצועים שונים, בעיקר זה של אריק איינשטיין, אבל לא זוכרים שבוסקוביץ' הלחין אותו.  עוד שני שירים למלים מן התנ"ך 'ה' רועי' ו'הנך יפה'. זה פן אחר של בוסקוביץ'".


יוסף טל, יוסף קמינסקי, אלכסנדר אוריה בוסקוביץ'

"יש יצירות שכדאי להתאמץ ולחשוף"
 
כמוזיקאי שנולד כאון, גדל כאן והתחנך כאן  היתה לך היכרות מוקדמת עם היצירות, הן נכללו בחומר הלימוד?
 
"כתלמיד לפסנתר בקונסרבטוריון נחשפתי ליצירות של קמינסקי ויוסף טל, בהמשך הכרתי את הקונצ׳רטי לחצוצרה של קמינסקי ויצירות שונות של יוסף טל וכן את 'שרשרת הזהב' של בוסקוביץ'. 

באשר ליצירות בקונצרט, יצירתו של יוסף טל שלוש נובלטות נתגלתה רק לאחרונה ולכן זו היכרות ראשונה. ובשבילי גם הקונצ׳רטו של קמינסקי הוא גילוי חדש ולא סתם גילוי. זוהי יצירה בעלת תוכן עמוק ומצלולים עשירים של מלחין שמכיר היטב את הכינור, מכיר את הכלי כחלק בלתי נפרד ממנו, ומנצל את יכולותיו הליריות והטכניות השונות בצורה נהדרת.

"היצירה גם זכתה לתגובות חמות של מיטב הכנרים והמנצחים ובהם יהודי מנוחין, אייזק שטרן ורפאל קובליק. לשאלתך היצירות לא נכללו במסגרת תכנית הלימודים בקורס ניצוח באקדמיה, אנחנו צריכים לערוך מסעות גילוי עצמאיים".

לאור ההכנות נראה לך שנעשה ליצירות למלחינים ובעיקר לקהל בישראל עוול בכך שכמעט ולא משמיעים/מבצעים אותן באומות הקונצרטים?

"ראשית, אני מברך על כך שיש לנו את חג המוזיקה הישראלית שמאפשר אחת לשנה באופן מרוכז מפגש עם עשרות יצירות ישנות וחדשות של מלחינים ישראלים. ברמה העקרונית חשוב מאד לחיי המוזיקה שתזמורות וגופי ביצוע שונים יכלילו בתכניותיהם יצירות של מלחינים ישראליים כחלק טבעי מהעשייה ולא כאירוע נדיר ובכך יתרמו להתפתחות של המלחינים ולהיכרות של הקהל עם היצירה המקומית האמנותית וליצירת מסורת.

"יחד עם זאת, באשר לביצוע היצירות הספציפיות של הקונצרט עליו אני מנצח בחג המוזיקה, קיימת דינמיקה ותהליך בחירה טבעי. מאז ומעולם יש יצירות שמבוצעות יותר וכאלו שפחות; לעיתים גם לוקח זמן רב ליצירה להיכלל ברפרטואר. אתה יודע כמה זמן חלף עד שהסימפוניות של מאהלר החלו להתנגן.

"אם להשיב במדויק לשאלתך הרי שאני משוכנע שיש יצירות שכדאי להתאמץ ולחשוף אותן בביצועים מחודשים. העובדה שזה לא קורה מספיק ומרבית היצירות זוכות לביצוע אחד או שניים היא בפירוש החמצה - ליוצרים ולקהל כאשר מדובר ביצירה חשובה ובעלת ערך"/

האם היצירות מדברות לבני גילך ולצעירים יותר?

שאלה מורכבת כי קשה לי לייצג טעם של אחרים. על פניו נראה לי שחלק מהמוזיקה בקונצרט מושתתת על שפה מוזיקלית שהיתה רלוונטית יותר לתקופה שבה היא נכתבה. הכתיבה הא-טונלית של יוסף טל הצעיר נראית לי היום קצת מיושנת וכתובה ברטוריקה של זמן אחר.

"לעומת זאת, הקונצ׳רטו של קמינסקי יכול לדעתי לכבוש כל אוהב מוזיקה בלי בעיה כלל. בין אם מדובר בקהל צעיר יותר או פחות, בעיקר בגלל אופיו המלודי ובגלל הכתיבה הווירטואוזית המדויקת לכינור. 'שרשרת הזהב' של בוסקוביץ' מתבססת על נעימות יהודיות ממזרח אירופה ומתוזמרת נפלא והעיבוד האמנותי שהוא עושה בחומרים כתוב ביד אמן. יצירה כזו, גם אם היא לא מביאה מסר מוזיקלי חדש, נוגעת בשורשים ובפולקלור של חלק גדול מהאוכלוסייה בארץ ובהחלט נוגעת בי ומדברת אלי.

"יחד עם זאת, אין ספק שחל שינוי גדול בסגנון הכתיבה של המלחינים הצעירים כיום בארץ לעומת הדור ההוא, ומן הסתם יש יצירות עכשוויות שידברו יותר אל הדור הצעיר".

איזו מהן אהוב עליך יותר?

"הקונצ׳רטו לכינור של קמינסקי היא יצירה שלדעתי צריכה להיות מבוצעת הרבה יותר ולא רק בארץ. וסולנים צעירים צריכים להכיר אותה. מדובר בקונצ׳רטו מצוין. וכפי שהבנת כבר אני גם מאד אוהב את הטיפול של בוסקוביץ' בחומרים שעמם עבד".  


הקונצרט יתקיים ביום חמישי, 2 באוקטובר 2014 ב20:30 בבית האופרה בתל אביב במסגרת אירועי "חג המוזיקה הישראלית" (29 בספטמבר – 2 באוקטובר 2014). הכניסה ללא תשלום, יש להזמין כרטיסים מראש בטל':  03-6927777.