"הקרקס של סבתא פשקה" היא הצגה קטנה, מתוקה ונוגעת ללב, שגם אם אינה חפה מחולשות, יתרונותיה גדולים מחסרונותיה.
ההצגה שייכת לז'אנר הפחות מסחרי של שוק הילדים, ומתכתבת עם רומנטיקה של העולם הישן, גם במוזיקה, גם באמצעי הביטוי הבימתיים, וגם בסיפור.
גם הצגה גם קרקס
סבתא פשקה חוגגת היום את יום הולדתה המאה ומעלה זיכרונות מהימים בהם עלתה לארץ מפולין, הכירה באוניית המעפילים את בונק שהפך בן זוגה, ביחד ניסו השניים להשתלב בעבודות הפלחה החלוציות, עד שבונק מבין שלא לזה נועד, מוצא את ייעודו והופך לליצן הציוני הראשון. כך פותחים השניים את הקרקס הנודד של פשקה, ונוסעים ממקום למקום עם מופע הלהטוטים שלהם.
הסיפור הזה, מסתבר, אינו רחוק מסיפורם האמיתי של יוצרי ההצגה, יונתן סולאג' ואורנת למפרט, הוא אמן קרקס והיא שחקנית, זוג בחיים, שהקים ביחד את "תיאטרון הגברת". על "סבתא פשקה" זכו בפרס קרן רבינוביץ', ובדומה לפשקה ובונק, גם הם מעמיסים את תפאורת ההצגה על המכונית, ונודדים איתה ברחבי הארץ.
חלקה הראשון של ההצגה מזדחל מעט, אך מהרגע בו מתחיל בונק בלהטוטי הקרקס שלו, בין חד אופן להעלמת מטפחות, מתעורר המופע לחיים, שכן השילוב הזה בין מופע בימתי לקרקס הוא מוקד כוחה של "הקרקס של סבתא פשקה".
"גם הצגה וגם קרקס באותו זמן", מבסוטית הקטנה, שבגיל שמונה אפשר לומר שהיא כבר די גדולה. להצגה, המיועדת לבני ארבע ומעלה, הגענו איתה ועם חברתה. שתיהן נהנות מהמתרחש על הבמה ומשתתפות באופן פעיל לאורך המופע, כמו הילדים הקטנים יותר: עונות על שאלותיה של פשקה, וזורקות הערות כשאלה מתבקשות.
"היה יפה", מסכמת בת השמונה השנייה, "אבל לא הייתה שם ממש בעיה, אלא סיפור על החיים שלהם", וזו, אכן, נקודת התורפה של ההצגה, שבנויה מתמונות קטנות סביב הדבר האמיתי, שהוא ההתרחשות הלוליינית. לו היה נוסף גם קונפליקט כלשהו, היה הופך המוצג בפנינו מתיאור, לסיפור, ומחזק את כוחה של פשקה והקרקס הנודד שלה.
הקרקס של סבתא פשקה (מקור: אתר תיאטרון הגברת)
"הקרקס של סבתא פשקה".שחקנים יוצרים: יונתן סולאג' ואורנת למפרט. תלבושות: ליאת רמון. עריכה מוזיקלית: ארז טודרס, כוריאוגרפיה: אנה וייסמן ולירון לסרי.