עונת הקונצרטים הקרובה  ב"היכל התיאטרון" בקריית מוצקין תהיה העונה השישית  ועליה מופקד מיום הקמת האולם המוזיקאי גיל שוחט, כמנהל המוזיקלי של הבית/

"למעשה הגעתי למקום עוד לפני שהאולם נפתח לקהל", מספר שוחט, "האולם נועד בעיקר למופעי תיאטרון אבל ראיתי לנכון להקים שם סדרת קונצרטים שבהם ישולבו המוזיקה הקלאסית, הג'אז והפופ.
 
"הפתיחה היתה פתיחה שכל אולם יכול לייחל לה. התזמורת הפילהרמונית הישראלית על הבמה החדשה. זובין מהטה ניצח ורודולף בוכבינדר ניגן את הקונצ'רטו מס' 1 של ברהמס. היום בהתבוננות רטרוספקטיבית אני יכול לומר שהשילוב הצליח".

"מחיאות כפיים יכולות לזייף"
 
בלוח העבודה של המקום אין סדרת קונצרטים מקובלת, כמו באולמות הקונצרטים האחרים בארץ הסדרה שאתה עומד בראשה  גם היא לא נקראת קונצרט  אלא סדרת מופעים שנקראת "התרגשות קלאסית"?
 
"מדובר בקונצרטים  שבמרכזם עומד אמן, אולי לא קונצרט 'פַּר אֶקסֶלַנס' ובכל זאת לאורך השנים הקהל כאן שמע  מוזיקה קלאסית מובהקת. שם הקונצרט יכול להיות 'חגיגת מוצרט', עניינים של שיווק ומכירות, התוכן כלל שתי סימפוניות של מוצרט ואת ה'רקוויאם' שלו.
 
לאורך השנים נוגנו כאן כל תשע הסימפוניות של בטהובן. האמנים במרכז אם זו שירי מימון, או מרינה מקסימיליאן, בעונה שנפתחת עכשיו יופיעו אילנית, מיקי גבריאלוב, זמרות האופרה אירה ברטמן וסבטלנה סנדלר, רמי קליינשטיין, ששי קשת וטילדה רג'ואן.
 
לצדם של  האמנים מנוגנות יצירות של צ'ייקובסקי או רחמנינוב במלואן, לעולם לא פרקים מתוך יצירות. מוזיקה עכשווית אני לא אשמיע לקהל של הקריה וגם לא ברטוק אבל קלאסיקה מובהקת בהחלט כן".
 
איך אתה יודע להתאים  את התכנית לקהל?
 
"אני מזהה את אופיו של המקום. זה לא תהליך של יום אחד ויש בו כמה שלבים. משהו מעין סיסמוגרף שיגדיר לי את הקהל. המדד הראשון הוא כמובן מדד הרישום, הקופות מגיבות עוד לפני המופע הראשון".



אירה ברטמן (תמונת יח"צ)



"השם גיל שוחט אינו מספיק" 
 
במופעים שלך השם "גיל שוחט" הוא המותג שמוכר כרטיסים?
 
"תודה לך על המחמאה, אבל אני אומר לך שהשם גיל שוחט אינו מספיק. זה כמו גוף ונפש. יש אריזה ובתוכה הקהל מחפש את הרפרטואר, התוכן ואת האמנים.
 
הפרמטר השני הוא התחושה, ה-וַייבּ. אתה יודע, מחיאות כפיים יכולות לזייף. לפעמים אנחנו האמנים על הבמה מרגישים שהערב התעלינו ומחיאות הכפיים לא היו משהו. לפעמים גם קורה ההיפך. זה לא רק במופע עצמו, זו התחושה של אחרי הקונצרט. כשצעקת 'בראבו' בסוף הקונצרט ולמחרת התעוררת עם תחושה של חמיצות. או שמחיאות הכפיים היו מעטות, אבל למחרת חשת שהיתה חוויה, שהיתה התרגשות גדולה. לעתים אין קוהרנטיות בין רמת הביצוע לבין תגובת הקהל.
 
זה נכון בקרית מוצקין. זה נכון  גם ביפן, בסין או בסינגפור. יש עוד משהו בעניין ההתרגשות של הקהל. הקהל בתל אביב או בירושלים  הוא קהל מנומס בסך הכל והתגובה שלו בהתאם. קהל באולם כמו קרית מוצקין מתמסר פחות, הוא יותר down to earth , זה לא קהל סלחני. גם את הפרמטר הזה יש להביא בחשבון".
 
האם אתה מרגיש שאתה מחנך את הקהל?
 
"אני לא מגדיר את עצמי כמחנך. לא מחנך ולא מטיף. זה לא המקום. אני בא ליצור מול הקהל את היופי שבמוזיקה. מצד שני אני יכול לדבר חד וחלק על שינוי אדיר בקרית מוצקין ביחס של המאזינים, בידע, באהבה, בתשוקה. אני מוכן לדבר על מאות אנשים כאן שבעבר לא היה להם קשר למוזיקה קלאסית והיום הם נהנים, אפילו למדו לא למחוא כף בין הפרקים. אני משוכנע שחלק גדול מן הקהל  מתחיל לצרוך מוזיקה קלאסית אחרת. פוקד את הקונצרטים של תזמורת סימפונית חיפה.
 
"ההחלטה לארח על במת היכל התיאטרון את התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון היא החלטה שלי כמנהל המוזיקלי של ההיכל, וזו החלטה שאני מאוד שמח עליה. כי לפני כמה שנים לא נראה לי שיכולנו אפילו לחשוב על האפשרות הזאת. זו הפררוגרטיבה שלי כשם שההחלטה איזו הצגה להביא לאולם היא של מנהלת ההיכל דפנה צורי".




אילנית (תמונת יח"צ)




"אני בונה לכל אחד מהזמרים תזמור משלו"
 
נחזור לתמהיל המיוחד קונצרט סביב הופעה של זמר, איך אתה  בוחר יצירות להופעות של הזמרים?
 
"לכל זמר או זמרת שמופיעים כאן יש לא רק מגוון השירים שאיתם הם מופיעים. סביב אישיותם ישנו מרחב אמנותי. שם באותו מרחב  אני מנסה למצוא הקבלות. כשמרינה מקסימיליאן שרה בתכנית שירים רוסיים מתקופה מסוימת, אני אשלים את התכנית בניצוח על הסימפוניה הרביעית של צ'ייקובסקי.
 
"כשזמר מזוהה עם מקצבים ג'זיים, אני אוסיף לתכנית יצירות של גרשווין. שירי מימון היא מצבור של רומנטיקה ואז נחבר אל המופע שלה יצירות של רחמנינוב או מנדלסון. עם זמרת כמו אסתר רדא,  שהיא אישיות cutting edge   מובהקת, אני אלך על יצירות שבהן הצד הנקישתי  הוא הצד החזק, אפילו יצירות של סטרווינסקי.
 
"מעבר לשיבוץ ישנו גם ענין מוזיקלי פנימי. אני בונה לכל אחד מהזמרים תיזמור משלו. לא נשען על עיבודים ועל תזמורים קיימים. בדרך כלל במופעים השונים יש שני גופי ביצוע שמשתתפים בסדרה. התזמורת הגדולה יותר היא 'סימפונט רעננה'. ה'סימפונט' מגיעה לכאן מחוזקת בנגני כלי נשיפה נוספים (טרומבונים, טובות, קרנות ולעתים אנחנו מגדילים את מספר כלי הקשת) או כמובן גם וגם הכל לפי היצירה.
 
בתכניות אחרות יושבים על הבמה חברי ההרכב הקבוע שלי, אנסמבל 'פוליפוניה', שבראשו עומדת כיום הכנרת ז'אנה גנדלמן. ובין חבריה הצ'לן עדיאל שמידט-בינור והפסנתרן מישה זרצקל".




סימפונט רעננה (תמונת יח"צ)



כשמתבוננים על הקהל של גיל שוחט על איזה קבוצת גיל אנחנו מדברים?

"קהל מבוגר, אבל לא מאוד מבוגר, כמו שאנחנו רואים בחלק מהאולמות וסדרות הקונצרטים. אני חשוב שאם אדבר על גיל ארבעים ומעלה, אני אמסור תמונה נאמנה. מדי פעם אני גם רואה צעירים חסונים, שריריים מתחת לגיל ארבעים בקונצרטים, אבל הם בהחלט תופעה יותר נדירה. באיזשהו מקום זה מצער אותי, כי נראה לי שכל צורת ההגשה שלי מתאימה באופן מובהק לצעירים.
 
אבל יש עוד קהל שאני חושב עליו כל הזמן. זה קהל הנגנים. אתה יודע בדיוק כמוני מה מצבם של הנגנים בישראל, מה הן רמות השכר שלהם ועוד עניינים שכאלה. לכן ההיבט האחר. החֶברה   שלי מפיקה כשלוש מאות וארבעים קונצרטים ומופעים בשנה! זה כולל הופעות, הרצאות שלי וכן מופעים בחו"ל. רוב ההכנסות שלנו הולכות לשכר לאותם אמנים שמופיעים כאן ועל כך אני במיוחד גאה!".




טילדה רג'ואן (תמונת יח"צ)




סדרת הקונצרטים של גיל שוחט בהיכל התיאטרון קריית מוצקין תיערך בין התאריכים 17 באוקטובר 2014 ל-31 ביולי 2015. לפרטים ולרכישת כרטיסים:  04-8806000- שלוחה 1 .