תזמורת בארוקדה פותחת עונה חדשה בקונצרט "גלוריה", בניצוחו של הכנר והמנצח אנדרס מוסטונן. הקונצרט יתקיים בחודש נובמבר בתל-אביב, גני תקווה, כפר שמריהו ואבו גוש.

בקונצרט ישתתפו זמרות הסופרן קלייר מגנאג'י ויעלה אביטל, האלט אלון הררי, הטנור דורון פלורנטין, הבס גיא פלץ ונגן האבוב שי קריבוס.

תכנית הקונצרט

ביאג'ו מאריני (1663-1594) - "פסקלייה",  הנרי פרסל (1695-1659) - "תהילה לאב, לבן ולרוח הקודש", מוטט בארבעה קולות, אלסנדרו מרצ'לו (1747-1673) - "קונצ'רטו לאבוב ברה מינור", גיאורג פרידריך הנדל (1759-1685) - "גלוריה" לסופרן ולתזמורת מיתרים, ג'ובאני בטיסטה פרגולזי (1736-1710) - "סלווה רג'ינה" (הידד למלכה הקדושה)­, "מזמור כנסייתי" לסופרן, מיתרים ובאסו-קונטינואו, אנטוניו ויולדי (1741-1678) - "בנות ירושלים המקוננות", הקדמה (מוטט) לאלט, מיתרים ובאסו-קונטינואו, יוהן סבסטיאן באך (1750-1685) קנטטה 196: "אלוהים זוכרנו, הוא יברכנו".

"תהילה לאל במרומים, ושלום עלי אדמות!"

במלים אלה נפתח אחד המזמורים החשובים ביותר בדת הנוצרית, הגלוריה, שמהווה חלק קבוע במיסה, וגם מתפקד כמזמור עצמאי בתפילות וביצירות מוזיקליות רבות. המוזיקה טומנת בצליליה את מה שלא ניתן לבטא במלים. זהו תפקידה של המוזיקה הליטורגית: להעצים את המלים של הטקסים הדתיים. ביצוע מוזיקלי לטקסים דתיים בדתות שונות מעמיק את חוויית התפילה, חודר ללבבות המאמינים ומניע את הרוחות לעתים עד לרמה של אקסטזה דתית.

רושם עז זה של המוזיקה הליטורגית נובע משני מקורות: הטקסט הדתי או התפילה, והמוזיקה שמאדירה אותו.
המזמורים הגרגוריאניים, שהתפתחו במנזרים במרכז אירופה לקראת סוף המילניום הראשון הם הזרע לכל המוזיקה הקלאסית המערבית. קונצרט זה של הבארוקדה מוקדש לגלוריה, לתהילה ולהלל - במוזיקה הכנסייתית הנשגבת של פרסל, הנדל, פרגולזי, ויולדי ובאך.

מאריני - פסקלייה

מאריני היה כנר וירטואוז ומלחין בראשית המאה ה-17. יצירותיו משקפות את התקופה בה נכתבו -  תקופת פריחה לכתיבה האינסטרומנטלית בכלל ולמוזיקה לכינור בפרט. רבות מיצירותיו מחייבות יכולת נגינה וירטואוזית, והן מלאות במגוון של דרכי הבעה שונות ובמקוריות מוזיקלית מרשימה. הפסקלייה היא צורה מוזיקלית נפוצה, שהחלה את דרכה בתקופתו של מאריני. זוהי יצירה במשקל משולש, לרוב עם בס קבוע החוזר על עצמו. רוב הפסקליות הן מינוריות ואיטיות, בעוד שהשאקון, שהוא בעל מאפיינים דומים, יהיה לרוב מז'ורי ומהיר יותר.



תזמורת בארוקדה (תמונת יח"צ)


פרסל - תהילה לאב, לבן ולרוח הקודש

מזמור קצר זה מהלל את האל ואת השילוש הקדוש. המזמור מכונה גם דוקסולוגיה, ונהוג להוסיף אותו בליטורגיקה ובמוזיקה לתפילות רבות, למזמורים ולפרקי תהילים. מזמור קצרצר זה של פרסל מספק לנו פן נוסף של המלחין, המפורסם בעיקר בזכות היצירות התיאטרליות שלו. כאן הכתיבה של פרסל היא פוליפונית, בסגנון העתיק של המאה ה-16 כאשר כל משפט בטקסט מקבל מוטיב מוזיקלי משלו.

מרצ'לו - קונצ'רטו לאבוב

אלסנדרו מרצ'לו היה בן-אצולה, בנו של סנטור בוונציה. חייו בחברה הגבוהה איפשרו לו להתרכז בהלחנה ובנגינה. אחיו של מרצ'לו היה גם הוא מלחין - בנדטו מרצ'לו. כתושב וונציה בן תקופתו של ויולדי הגדול, מרצ'לו הלחין בעצמו מספר קבצים של קונצ'רטי, ביניהם הקונצ'רטו לאבוב. הקונצ'רטו הזה הוא היצירה המוכרת, המפורסמת והמבוצעת ביותר של המלחין. בין השאר אחראי לכך יוהאן סבסטיאן באך בכבודו ובעצמו, אשר עיבד את היצירה לצ'מבלו סולו.
 
הנדל - גלוריה

ייחודה הגדול של יצירה זו היא בהיותה מוזיקה עתיקה חדשה. היצירה, שנכתבה ב-1706, אבדה והתגלתה מחדש רק בשנת 2001 באקדמיה למוזיקה המלכותית בלונדון. היצירה נכתבה בשלב מוקדם בקריירה של הנדל, בהיותו בן 21, ככל הנראה בגרמניה, קצת לפני נסיעתו לאיטליה.

היצירה מחייבת יכולת וירטואוזית גדולה, כפי שרק הנדל הצעיר יכול היה לדרוש. כפי שצוטט מגלה היצירה, פרופ' יהואכים מרקס: "ייתכן שלא כל-כך הרבה סופרניות יוכלו לבצע את היצירה". למרות הדרישות הווקאליות הגבוהות, ההלחנה לתזמורת היא פשוטה למדיי, וכוללת שני תפקידי כינורות ובאסו-קונטינואו בלבד. ייתכן שהכוונה המקורית של הנדל היתה ביצוע קאמרי ליצירה - שני כינורות, צ'לו וצ'מבלו בלבד.


אנדראס מוסטונן (צילום: מקסים ריידר)

פרגולזי - סאלווה רג'ינה

חייו הקצרים של פרגולזי זיכו אותו בתהילת עולם והמוזיקה שלו נחשבת כבסיס לתקופה הקלאסית שהגיעה לשיאה בסוף המאה ה-18. תהילתו של פרגולזי היתה כה גדולה עד שמוציאים לאור רכבו על גל ההצלחה, ולאחר מותו פירסמו יצירות מזוייפות רבות הנושאות את שמו. המזמור סאלווה רג'ינה הוא אחד המזמורים המולחנים ביותר בכנסייה הקתולית. המזמור מהמאה ה-11 מבטא תחנונים למריה, בקשת רחמים על החטאים, וכמיהה לנוכחותו המנחמת של ישוע. מזמור זה נכתב בסוף חייו של פרגולזי, בעת ששהה במנזר פרנציסקאני בנאפולי. במנזר זה כתב המלחין גם את הסטאבט מאטר המפורסם.

ויולדי - בנות ירושלים המקוננות

יצירה זו היא אחת משמונה "הקדמות" (introduzioni) שהלחין ויולדי. ז'אנר זה הוא מוטט לקול סולו שנועד להיות מושר כהקדמה ליצירה מקהלתית ליטורגית. "בנות ירושלים המקוננות" לאלט סולו נכתב כהקדמה ל"מיזררה" מקהלתי שאבד. ביצירה אריה מרכזית, כאשר לפניה ואחריה יש רצ'יטטיב. הטקסט עוסק בבנות ירושלים המתאבלות אחרי מותו של ישוע, כשאליהן מצטרף הטבע כולו לאבל.



קלייר מגנאג'י (צילום: אמיר עופר)

באך - קנטטה 196, "אלוהים זוכרנו"

הולחנה ב-1708 במילהאוזן, קנטטה זו היא אחת המוקדמות ביותר של באך. סיכוי טוב למדיי שקנטטה זו יועדה לחתונה, אם כי יכול להיות שהיא יועדה גם לאירוע חגיגי אחר. הטקסט לקוח מתהילים קט"ו, והוא מלא בהכרת תודה לאל על כל הטוב שהוא מעניק. מבנה הקנטטה אופייני לקנטטות מוקדמות של באך - פתיחה כלית (סינפוניה), כשלאחריה קטעי מקהלה ואריות, ללא רצ'יטטיבים וכוראלים.

הפתיחה הקצרה כוללת בתוכה כמה רעיונות מוזיקליים שיופיעו בהמשך הקנטטה, והיא מובילה לקטע מקהלה חגיגי, שבשיאו פוגה כפולה. האריה לסופרן שבאה לאחר מכן היא אינטימית מאוד, כשזמרת הסופרן למעשה שרה בדואט יחד עם הקו של הכינורות. דואט של הטנור והבאס מוביל לקטע מקהלה אנרגטי שנסגר בקריאות אמן שמסיימות את הקנטטה.  

הקונצרט יתקיים ב-15 בנובמבר 2014 ב-20:30, מוזיאון תל-אביב, מחיר כרטיס: 140-115 ₪, 03-6077070; ה-18 בנובמבר ב-20:00, מרכז הבמה גני תקווה, 03-7375777; ה-20 בנובמבר ב-20:30, אודיטוריום וייל, כפר שמריהו, מחיר כרטיס: 125-100 ₪, 09-9569430; ה-22 בנובמבר ב-12:00, כנסיית קריית יערים, אבו גוש, מחיר כרטיס: 120 ₪, 6226*.