הערב (יום ראשון)  תפתח עונת הקונצרטים של הפקולטה לחינוך מוזיקלי במכללת לווינסקי לחינוך
(המוכרת יותר לקהל צרכני המוזיקה בשמה הוותיק המדרשה למורים למוזיקה).
 
בקונצרט הפתיחה תבצע תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית בניצוחו של מנהלה המוזיקלי שלו עד-אל,  יצירות של אנטוניו ויוולדי.
 
הסולנים בקונצרט יהיו הזמר אלון הררי, החלילנית דורט פלורנטין, החלילן משה א' אפשטיין והכנר  גילעד הילדסהיים. "אנחנו חונכים בקונצרט הזה מסגרת של שיתוף פעולה בין הפקולטה לבין התזמורת, שתכלול הופעות במכללה ובמקומות אחרים," אומר פרופ' משה א' אפשטיין, ראש הפקולטה.

"מורה למוזיקה הוא גם מוזיקאי"
 
למה צריכה פקולטה לחינוך מוזיקלי להפיק סדרת קונצרטים שבאופיים הם קונצרטים קאמריים כאשר בתל אביב יש כבר כעשרה מקומות שמציעים מוזיקה קאמרית?   
 
"הצורך הוא ביטוי לתפיסה שלנו שמורה למוזיקה הוא גם מוזיקאי, כלומר כל בוגר של הפקולטה יצא מכאן כשהוא יודע לנגן ולשיר. מדובר בסטודנטים לתואר ראשון ולתואר שני לחינוך מוזיקלי ובינתיים לא בסטודנטים לתרפיה באמצעות מוזיקה שלומדים בפקולטה. הסדרה היא אם תרצה, חלון ראווה לכוחות הביצוע של המכללה.
 
"במהלך השנה יופיעו בה מקהלה, אנסמבלים ווקאליים שהמשתתפים בהם הם סטודנטים. שלושה מתוך ארבעת הסולנים הערב הם אנשי המכללה. זמר הקונטרה-טנור אלון הררי, משלים את לימודיו לקראת קבלת תעודת הוראה. דורט פלורנטין עומדת בראש המחלקה להוראת נגינה בחליליות וגם הוראה והיא מלמדת גם הוראה בקבוצות, התמחות ייחודית לכלי הזה. אני עצמי אהיה סולן בקונצרט הזה.
 
"הסולן הרביעי הוא נגנה הראשי של התזמורת, שהקונצרט מציין את  תחילתו של שיתוף פעולה עמה, ובמהלכו נופיע, תלמידים ומורים במכללה, יחד עם התזמורת גם בבתי ספר ובמקומות אחרים.



משה אפשטיין (תמונת יח"צ)

קשב: כלי מוזיקלי וכלי לדיאלוג
 
ספר על הסדרות שלכם
 
"במהלך השנה נקיים עשרה קונצרטים. ארבעה קונצרטים שבהם משתתפים תלמידים ומורים. הראשון גם נקרא 'תלמיד ורַבּו.' בשני מוזיקה מוקדמת מיצירות פרסל והנדל שכותרתו 'כוחה של המוזיקה' ובמרכזו 'האודה לססיליה הקדושה' (הקדושה של המוזיקה ושל המוזיקאים). קונצרט נוסף נקיים בערב יום הזיכרון ובו יושרו שירי לוחמים והאחרון הוא קונצרט של הרכבים קאמריים שנוצרו בפקולטה, לא רק הרכבים קלאסיים, גם הרכבי ג'אז והרכבים אחרים שיאלתרו. הכניסה לקונצרטי הסדרה הזאת היא ללא תשלום.
 
הסדרה השנייה, זו הנפתחת הערב, היא סדרה של שלושה קונצרטים שיקדמו להם שיחות על התכנית. הערב בשעה 18:00 תתקיים  שיחה על בארוק גרמני ואיטלקי. 
  
"בקונצרט השני תופיע התזמורת הערבית-יהודית של הנוער המוזיקלי עליה מנצח תייסיר אליאס. התזמורת מטפחת טיפול או שיטות של נגיעה מערבית בחומרים מוזיקליים של המזרח התיכון וזה יהיה גם נושא השיחה המקדימה.  הקונצרט זה הוא מעין מיקרוקוסמוס של המאמץ של המכללה לשפר את הרב-שיח התרבותי בחברה הישראלית. לפתח קֶשֶב. קשב הוא כמובן כלי מוזיקלי שאין ערוך לחשיבותו והוא גם כלי מרכזי בפיתוח הדיאלוג בין הקבוצות השונות המרכיבות את החברה בישראל. קשב הוא גם הכרח בעבודת המוזיקאי המנגן והמוזיקאי השר.
 
"הקונצרט השלישי בסדרה, שיכלול מיצירות מנדלסון וברהמס ותשתתף בו 'מקהלת האיחוד', מדגים היטב את הקשב. במחשבה נוספת החיבור בין המוזיקות השונות המרכיבות את מפת המוזיקה בישראל, מלווה את הפקולטה מיום הקמתה. בשנה הבאה תציין המדרשה 70 להקמתה ועיון קצר בתכניות הקונצרטים של התלמידים והמורים משנות הארבעים מגלה שמוזיקות מעדות שונות וביצועים של מוזיקה מערבית בידי זמרים שמוצאם מתרבויות המזרח התיכון היו חלק בלתי נפרד של עבודתה מימיה הראשונים. 
 
"הסדרה השלישית שכותרתה 'השיר הישראלי' כבר מוכרת היטב לקהל. הכרטיסים לקונצרטי הסדרה הזו נמכרים זמן רב מראש ובשנים האחרונות אנחנו מופיעים עם כל תכנית יותר מפעם אחת. הקונצרט הראשון בסדרה יוקדש לשירי נורית הירש, שגם תציג את שיריה. הקונצרט השני הוא 'מוזיקת ליל זעירא' מופע שהועלה בעבר משירי מרדכי זעירא, שיגישו הזמרת קרן הדר והמנצח והפסנתרן רפי קדישזון ואנחנו שמחים לארח אותו אצלנו.  הקונצרט האחרון הוא קונצרט משירי מתתיהו שלם (מלחין השירים 'שיבולת בשדה', 'הבו לנו יין') שינחה ויגיש אליהו הכהן".

בעולם האקדמי מקובל שסטודנטים למוזיקה המשתתפים בגופי ביצוע של המוסד שבו הם לומדים זוכים בנקודות לקראת תואר, קרדיטַציה, האם כלל זה יחול גם עם הסטודנטים במכללה?
 
"התכנית הלימודים במכללה היא ממילא קומפקטית ואין אפשרות לתת ניקוד על ההשתתפות. זו בסך הכל זכות.  נראה לי שניתן לדבר על 'פריווילגציה' שהיא חשובה לא פחות מקרדיטציה. כל עוד אין לנו סטודנטים שיאיישו תזמורת, הרי שמכלל גופי הביצוע שקמו במכללה, המקהלה שעליה מופקד המנצח פרופ' רון זרחי היא הגוף האיכותי הייצוגי.
 
"במקביל, ההרכבים השונים מספקים הזדמנות להאזין בית היתר לעיבודים מעולים של מורי המכללה שי גורן, משה רסיוק ואחרים. ניסיון ההפקה הגדול שלנו היה בשנה שעברה, כשהמכללה ציינה מלאות לה מאה והזמינה אצל משה זורמן (שעמד בראש המדרשה) יצירה על לוין קיפניס, שבוצעה על ידי סטודנטים יחד עם מקהלת ילדים.
 
"חשוב לציין ולהדגיש שאנחנו איננו מתחרים באקדמיה. סיבת הקיום שלנו היא הכשרת מורים למוזיקה, בה בעת חשוב באותה מידה שכל אחד ואחת מ-280 הסטודנטים לתארים ראשון ושני בחינוך מוזיקלי, ידעו לא רק לעמוד מול כיתה וללמד אלא גם לנגן ולשיר". 



אלון הררי בתפקיד אורפיאו באופרה הלאומית של ליטא (תמונת יח"צ)


"רוב זמרי הקונטרה-טנור גילו את הקול שלהם במקרה"
 
אצל הזמר אלון הררי, אחד מארבעת סולני הקונצרט הערב, התהליך היה הפוך. הוא הגיע מן האקדמיה אל הפקולטה במכללה לאחר שכבר עסק בהוראה שנים.
 
אלון שישיר את "סטבאט מאטר" של ויוולדי, מציין בפתח שיחתנו ש"הגילוי שהקול שלך הוא קול קונטרה-טנור הוא כמעט אף פעם לא משהו שבא באופן טבעי. נדמה לי שכמעט כל זמרי הקונטרה- טנור בעולם, להוציא אולי את אנדריאס שול, גילו את הקול שלהם במקרה. ידוע הסיפור על הזמר האמריקני דיוויד דניאלס שהיה זמר טנור ויום אחד חיקה בשירה את קולה הגבוה של חברתו והשמיע את ההקלטה למורה. המורה זיהה מייד את הפוטנציאל ומכאן ואילך החלה הקריירה שלו. גם אצלי הגילוי היה מקרי".
 
ממתי אתה שר?
 
"אני זוכר את עצמי שר מגיל שמונה. לקחתי שיעורים בפיתוח קול. המורות שלי היו, אסיה אריֶה,  ורדה זליג ובאקדמיה תמר רחום. בשנים הראשונות, עד גיל 17, נחשבתי לזמר טנור.
 
"באחד השיעורים, נתנה לי המורה קטיה מזוֹ תווים של 'אמרילי' של ג'וליו קאצ'יני,  אחד משירי האהבה היפים והעתיקים, הכתוב במנעד גבוה. אמרתי שזה גבוה לי מדי. היא אמרה אין לך בעיה לשיר את היצירה. לא התווכחתי. שרתי ונשמעתי לעצמי מוזר. המורה אמרה לי חד משמעית וללא כל היסוס: 'זה, זה! זה הקול שלך!'. עכשיו הייתי צריך להסביר לסביבה הקרובה שיש לי קול חדש.
 
כשסיפרתי לאבא שלי שקונטרה-טנור זה גבר ששר בקול של אישה, התגובה הראשונה שלו היתה 'אז בשביל מה צריך אותך?!'. אבל מהר מאד הבנתי שזה הקול שבאמת רצה לצאת ממני, אהבתי כבר בתחילת הדרך מוזיקת בארוק, מוזיקת רנסאנס".
 
הסביבה התרגלה במהירות?
 
"די מהר. גם בצבא שם שירתתי כמוזיקאי מצטיין ושרתי לפני חיילים שקיבלו אותי היטב. באקדמיה למדתי כמו כל זמר אחר ושרתי גם רפרטואר שלא מזוהה טבעית עם המנעד הגבוה, שירים של שוברט ודומיהם. שרתי שירים שכתובים לקול האלט.
 
"היום אני שר בעיקר בארוק וגם מוזיקה של המאה העשרים שכתובה למנעד אמצעי יש יצירות של בריטן, ברג ושנברג. יש כמובן יצירות חדשות שחיבר יוסף ברדנשווילי או היצירה שחיבר עכשיו נעם שריף ליניב ד'אור".



אלון הררי בהפקת "רינאלדו" במינסטר, גרמניה (צילום: פרד ברנדט)



מוזיקה עתיקה וקלאסיקות יהודיות מתימן
 
איך התקדמת לאחר הגילוי והלימוד?
 
"סוג של התקדמות דרך עשייה. בסוף הלימודים באקדמיה נסעתי לגרמניה להיבחן להופעות והתקבלתי לשתי הפקות בערים שונות. שתי אופרות של הנדל 'יוליוס קיסר' בדורטמונד ו'רינאלדו' במינסטר ואז החלה תקופה של נסיעות הלוך וחזור בין ישראל וגרמניה. שרתי גם אופרה נוספת שלו 'אוטונה' בפסטיבל שמתקיים בהַאלהֶ, העיר שבה נולד הנדל.
 
"ההתקדמות תוך כדי עשייה כרוכה גם בלימוד שפות והיום אני שולט בנוסף לעברית ואנגלית גם  בלטינית, איטלקית, גרמנית, ספרדית וצרפתית, שפות בהן אני שר. בשנה שעברה שרתי עם הפילהרמונית של ורשה יצירה של המלחין האנגלי ג'ון טאוֶונֶר 'קינה על ירושלים'.הטקסט היה על מרד גטו ורשה והקונצרט היה אירוע לציון שבעים שנה למרד.
 
"בארץ שרתי עם כל מי שעושה מוזיקה מוקדמת, כל שם שתזכיר בארוקאדה, קאמרטה, תזמורת הבארוק הירושלמית, אנסמבל פניקס וגם עם תזמורות כמו הקאמרית הישראלית או הסימפונית הישראלית ראשון לציון כשהן מנגנות למשל את 'אורפיאוס ואאורידיקה' של גלוק. וכמובן שאני חוזר לשירים מן הבית שירים מתימן 'אהבת הדסה', 'ספרי תמה' ועוד קלאסיקות יהודיות מתימן,  שנשמעים מצוין גם במנעד הגבוה".