"רגל על גרוש" הוא מופע שמציג לראשונה בעברית מבחר מיצירותיו התיאטרליות-מוזיקליות  של מארק בליצשטיין, מן היוצרים המקוריים והמרתקים ביותר בתולדות התיאטרון המוזיקלי.

במופע, שיעלה במרכז ענב לתרבות בתל-אביב, משתתפים גיא מסיקה, נעמה נחום, אולה שור-סלקטר, דן שפירא ודורון תבורי. את השירים תרגם לעברית דורי פרנס, שגם מלווה בפסנתר את המופע. הדרכה קולית: דוקי עצמון.

כת חשאית משמרת את מורשתו

מארק בליצשטיין (1904-1964) הוא מחזאי, מלחין, מתרגם, איש תיאטרון ופעיל פוליטי, שהיה, לדברי מעריצו הגדול לאונרד ברנשטיין, "הרב-אמן הגדול ביותר של הלחנת השפה המדוברת... הוא כתב תווים שפיתו והדיחו את נשמתי; אלפי התווים המיוחדים, המסתוריים האלה, שאי אפשר לעולם לשכוח אותם. מטריד אותי כמה מהר נשכח שמו. זה פשוט שובר לב כי את השפעתו על התיאטרון המוזיקלי לא ניתן לאמוד כלל."

קשה להסביר מדוע נדחק שמו של בליצשטיין לשוליים, אבל יש בעולם "כת חשאית" שממשיכה לנצור ולשמר את מורשתו המיוחדת. בליצשטיין מתח והרחיב את גבולות התיאטרון המוזיקלי, ובמופע  יוצג הפסיפס הרב-גוני שיצר, המשלב את הפופולרי, הפוליטי, הקלאסי, והקומי-טראגי.
 
הוא לירי וחריף, שופע מלודיות זמרתיות שובות לב לצד הרמוניות מורכבות ומפתיעות. "אושר גדול היה לראות איך השחקנים, שלא הכירו את בליצשטיין, מתאהבים בו ונפעמים מן המפגש אתו", אומר דורי פרנס. "הוא מאתגר מוזיקלית ודרמטית, והחזרות מלאות בעיניים נוצצות והתלהבות אמיתית". 


"רגל על גרוש (יח"צ)

מחזה שטלטל את ברודוויי      

פרק שלם במופע יוקדש למחזה שטלטל את ברודוויי ב – 1937, "הקן ישקשק", סאטירה חריפה המנגחת את הממסד על זנות אינטלקטואלית ורמיסת האיגודים המקצועיים. הצגת הבכורה שלה הייתה מן האירועים המסעירים ביותר בתולדות התיאטרון באמריקה: ברגע האחרון החליט ארגון  ה – WPA  הממשלתי שבמסגרתו הופקה ההצגה למנוע את העלאתה בשל תכניה הרדיקליים. התיאטרון  ננעל ולא התאפשרה לשחקנים ולתזמורת גישה פנימה.
 
אורסון וולס, במאי ההצגה, החליט לעקוף את האיסור: תוך כמה שעות נמצא אולם חליפי, נשכר פסנתר,  הקהל שהגיע לבכורה הופנה לאולם החדש וצעד לשם לאורך ברודוויי (כפי שממחיש טים רובינס בסרטו המגולל את פרשת העלאת המחזה).
 
בליצשטיין החיוור עלה  לבמה והתחיל לשיר, לנגן ולקריין בעצמו את המחזה שלו. תוך שניות אחדות קמו השחקנים שישבו בין אלפי האנשים שגדשו את האולם, והחלו לשחק ולשיר את תפקידיהם ממקומותיהם באולם וביציע – רק לא על הבמה, שכן לשון האיסור קבעה ש"אין להעלות את המחזה על במה".    

אגב, בליצשטיין, ששהה בארץ כחודשיים בשנת 1962, ניהל  אז מגעים עם התיאטרון הקאמרי במטרה להציג את "הקן ישקשק". 

במופע יושרו גם קטעים ממרבית יצירותיו הנוספות, בין השאר "לא זה לא תשובה", רג'ינה" (על פי המחזה "שועלים קטנים" של ליליאן הלמן), "ג'ונו" (עיבוד משותף של בליצשטיין וג'וזף שטיין, מחבר "כנר על הגג", למחזה  של שון אוקייסי), "רובן רובן", הקנטטה הניו-יורקית "זהו הגן", ו"סימפוניית המעוף" שכתב בזמן מלחמת העולם השנייה ובה מתוארת הדרך שעשה האדם מן החלום הנאצל להמריא לשמיים עד להפצצות אוויריות על אוכלוסייה אזרחית.
 
הצד החברתי והפוליטי תמיד שיחק אצלו תפקיד חשוב, ואכן זמן רב הוא נמצא על הכוונת של ה – FBI, ואף זומן להעיד בפני ועדת מקארתי הידועה לשמצה, אבל הוא (שלא כמו ג'רום רובינס למשל) סירב להלשין על אחרים. 
 
בעוד ניסוייו החדשניים והמקוריים בדרמות מוזיקליות לא הפכו, בלשון המעטה, לשוברי קופות,  מצא בליצשטיין הצלחה מסחרית וכלכלית דווקא בזכות תרגומו ל"אופרה בגרוש" של ברכט, שקיבל את ברכתו של קורט וייל, הפך  ללהיט בברודווי בכיכוכבה של לוטה לניה, וזכה לאינספור גירסאות כיסוי ( בליצשטיין הוא שהשריש את השם Mack the Knife). 

מותו הטרגי                     

השנה מלאו 50 שנה למותו הטרגי, כשבמהלך חופשה במרטיניק התחיל עם מלח פורטוגזי בבר מקומי , ואז נשדד והוכה למוות בידי המלח ושני חבריו. בקונצרט שנערך לזכרו באותה שנה הופיעו מיטב אמני ברודוווי, וכפי שנכתב בעיתונות, "כל מי שנעדר מן הבמה נכח באולם".

הביוגרפיה עבת הכרס "מארק בליצשטיין – חייו, יצירתו, עולמו" מאת הווארד פולק (2012) מסתיימת במילים: "נוכחותו של בליצשטיין, דמות בעלת חשיבות היסטורית משמעותית, קיימת עדיין בכל זאת, כמחבר של יצירות מרגשות ומשעשעות, מלאות שנינות נוקבת וכמיהה כואבת, זעם מר וחיבה רכה, ייאוש אפל ואופטימיות מדבקת. בכנות צורבת ותקווה נאצלת, המילים והמוזיקה שלו ימשיכו להאיר."     

המופע יעלה ב-5 וב-12 בדצמבר 2014 בשעה 13:00, מרכז ענב לתרבות, תל-אביב. מחיר כרטיס: 70-50 ש"ח, להזמנת כרטיסים: 03-5217763