שריף חוזר אל הסימפונית ראשל"צ לביצוע הסימפוניה ה-8 של מאהלר, סימפוניה לקול האנושי
בתחילת השנה הקרובה ימלאו למלחין נעם שריף שמונים. מצפה לו שנה של אירועי מוזיקה רבים בישראל ובחו"ל.
שריף, שהוא אושיה בעולם המוזיקה בישראל, קנה את עולמו בתחומי מוזיקה רבים. החל מעיבודי מוזיקה קלה במשך שנים רבות (לרבות התיזמור של "נתתי לה חיי" שייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון בשנת 1974) ועד לעבודתו כמלחין של יצירות שעלילתן מדברת נקודות ציון בתולדות היהודים בהן "תהלים של ירושלים", "פסיון ספרדי" ו"מחייה המתים", יצירות שהושמעו בארץ ובעולם וזכו לתהודה בכל מקום, ועוד יצירות רבות.
במקביל להלחנה הוא מנהל קריירה של מנצח ומנהל תזמורות. שריף ניהל ארבע תזמורות בישראל (הקאמרית הישראלית, הקאמרית הקיבוצית, הסימפונית של ראשון לציון והתזמורת הסימפונית החדשה חיפה), עוסק בהוראה, מנצחים ישראלים רבים למדו אצלו ובשנים האחרונות עומד שריף בראש המחלקה למוזיקה במכללת אונו. הוא זכה בפרסים רבים, העיקריים שבהם פרס ישראל ופרס אמ"ת.
את המבוא לשנת שריף יציין המלחין כבר השבוע (החל מיום רביעי,ה-10 בדצמבר 2014) כאשר ינצח על הסימפוניה השמינית של מאהלר בסדרה הקונצרטים הקרובה של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון.
יום לפני הקונצרט הראשון (ב-9 בדצמבר בשעה 16:30), ישתתף שריף ביום עיון שיתקיים במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, אירוע שנולד ביזמתו על מאהלר ובני תקופתו רשימה ארוכה של דוברים יקחו חלק בדיונים ובהם מלחינים והסופר יהושע סובול. את יום העיון המוזיקלי מפיק רז כהן, מנהל סדרת הקונצרטים הקאמריים של תזמורת ראשון.
לוגיסטיקה מורכבת
קונצרט שבו מנוגנת הסימפוניה השמינית של מאהלר אינו קונצרט "רגיל" ולא רק בשל המשאבים העצומים הכרוכים בביצוע היצירה. הסימפוניה מוכרת בעיקר בזכות הכינוי שלה "סימפוניית האלף", כינוי שהדביק לה המפיק של ביצוע הבכורה, אמיל גוטמן, בספטמבר 1910, ולמען האמת זה כינוי שהיה למורת רוחו של גוסטב מאהלר.
הכינוי נולד כשגוטמן מנה את מספר המשתתפים החל למנות את מספר המשתתפים תזמורת בת 171 נגנים, שתי מקהלות מבוגרים שמנו יחד כ-850 זמרים, ועוד מקהלת ילדים משנתה 350 זמרים צעירים ושמונה סולנים ועל המנגנון הענק הזה ניצח גוסטב מאהלר.
בישראל ישתתפו כ-300 נגנים וחברי מקהלות בביצוע הסימפוניה. "מספר המוזיקאים העצום של קונצרט הבכורה," מסביר שריף, "נבע מגודלו של האולם. האולם ביריד תערוכות במינכן והקהל בו מנה לא פחות מ-3,000 מאזינים. מאהלר חשב בעיקר על דבר אחד איך יישמר האיזון בין הכלים והקולות ולכן הגיע לאותו מספר חסר תקדים של מבצעים.
"הלוגיסטיקה היתה מאד מורכבת ומאחר וזמרי המקהלה הגיעו משלו ערים שונות וינה, לייפציג ומינכן, מאהלר הגיע לאותן ערים כדי לקיים חזרות עם זמרי המקהלה, שבועות לפני קונצרט הבכורה.
"בביצוע כאן בישראל יחברו לתזמורת ראשון המוגדלת, שמונה זמרים מישראל, פולין, אוסטרליה וגרמניה ומקהלה גדולה מזגרב שבקרואטיה, מקהלה הילדים מבית יצחק (מקהלת מורן) וכמו בהפקה אופראית מצטרפים לצוות מנצח שמכין את החזרות איתן שמייסר ופסנתרנית זמרי האופרה לנה גרשוני".
נעם שריף (תמונת יחסי ציבור)
למה מצמצמים את ההרכב מאלף לשלוש מאות?
"בדיוק מאותן סיבות, כשמאהלר עבד על היצירה הוא חשב איך היא תישמע באולם הענק שבו התקיימה השמעת הבכורה. עברתי ביסודיות על הפרטיטורה וברור שמאהלר הכפיל מספרי כלים לצורך שמירה על האיזון. אם נשווה את הסימפוניה ליצירה אחרת שחוברה באותן שנים, 'פולחן האביב', נגלה ששם לא ניתן לצמצם כל לכל כלי יש תפקיד משלו וכולם מנגנים יחד. כאן בגלל אותן הכפלות יש אפשרות לצמצם".
איך נולד הרעיון לבצע את היצירה הגדולה הזאת?
"זהו צירוף נסיבות. יש לי חיבה עצומה לתזמורת הזאת שניהלתי במשך שש שנים בתחילת שנות התשעים של המאה שעברה. אלו השנים שבהן עוצב הצליל הסימפוני של התזמורת. יש בה עד היום נגנים שאני קיבלתי. בתום אותה תקופה נפרדו דרכינו.
"התגעגעתי לשוב ולעבוד עם התזמורת. הקורה הראשון של הגשר בינינו הונחה כאשר לפני כארבע שנים, כשהתזמורת נגנה יצירה שלי, לאחר שנים רבות. לפני יותר בתקופת חילופי המנכ"לים פגשתי את שרה לוין המנכ"לית הקודמת ואת אריאל כהן המנכ"ל הנוכחי ודיברנו על חזרתי לתזמורת. דובר על חגיגה גדולה, על יצירה מיוחדת וכך הגענו לשמינית של מאהלר".
התזמורת הסימפונית ראשון לציון (יח"צ)
ביצת קולומבוס של סימפוניה בטהרתה
מה המיוחד ביצירה הזאת?
"נתחיל מכך שאיכשהו בכל החלוקות של היצירות הסימפוניות של מאהלר היא משום מה אינה מוזכרת. יש המחלקים את הסימפוניות שלו ליצירות עם זמרים, יצירות ללא זמרים, יצירות לטקסטים של משורר כזה או של מחזור שירים אחר. השמינית לא מוזכרת בחלוקה הזאת כי היא שונה.,,
"מאהלר עצמו התייחס להיות היצירה יוצאת דופן. זו הסימפוניה היחידה שבה לקול האנושי יש נוכחות לכל אורכה. מאהלר עצמו במכתב לאחד מידידיו הביע תמיהה על כך שאיש לא חשב על הרעיון לפניו.
"'עד היום השתמשתי במלים ובקולות בדרך שהיא בעיקרה מסבירה, כקיצור דרך ליצירת אווירה,' אומר מאהלר, "אווירה, אשר במתכונת סימפונית טהורה, ניתן לבטאה רק במוזיקה שנמשכת זמן רב, ולצורך דיוק ותמציתיות אין ברירה אלא להשתמש במלים. כאן, לעומת זאת, הקולות משמשים גם ככלי נגינה; החלק הראשון כתוב בדפוס סימפוני מקובל ואפילו מחמיר, אלא שבמקום להתנגן הפרק מושר. מוזר שהרעיון הזה מעולם לא עלה על דעתו של מלחין אחר – למעשה החידוש הזה הוא מעין 'ביצת קולומבוס', סימפוניה בטהרתה, שבה ניתן לכלי המוזיקלי היפה בעולם (הקול האנושי) מקום. ולא רק ככלי אחד בעל צליל משלו, אחד מני רבים. בסימפוניה שלי הקול האנושי הוא נושא הרעיון הפיוטי".
ומה בנוסף לנוכחות הווקאלית?
"יש ביצירה שמגוון כלים החל ממנדולינה שצלילה קטן, דרך כל כלי התזמורת המוכרים במספרים מוגדלים וארבע כלי מקלדת, פסנתר, צ'לסטה, הרמוניום ועוגב. כשעלה הרעיון לראשונה לא הייתי משוכנע שאני אקבל אותו. מאז, קראתי את הפרטיטורה מאות פעמים" אומר שריף ומדפדף בספר התווים עב הכרס כאשר שורות התווים מסומנות במארקרים בצבעים שונים.
"לאחר שקראתי, נראה לי, כל מה שכתבו על היצירה מבקרי מוזיקה ואחרים, בחלקם גם אנשים שלא סבלו את היצירה, נראה לי שיותר מהיצירה מתגלית לי דמותו של מאהלר. יתרה מזאת נראה לי שכמלחין אני יכול להבין יותר למה בנקודה אחת ביצירה הוא בחר להשתמש בשני כלים ובנקודה אחרת בעשרות ויותר כלי נגינה.
"מצאתי שתוך לימוד היצירה הזאת אני מתמודד לא רק עם המוזיקה אלא עם האיש מאהלר. גליתי את מאהלר האמן המייצר מוזיקה עתירת שכבות כצייר מיומן בצבעי שמן. את מאהלר האוהב את אשתו אלמה, גם בשעה שהוא חש ויודע שהיא כבר החלה רומן עם בן זוגה הבא האדריכל ולטר גרופיוס (לימים אחד מראשי תנועת ה'באוהאוס'). הוא מחבר את יצירת הענק כשהוא יודע על הקשר החדש של אשתו, כותב יצירה שהוא עצמו מזהה כיצירתו הגדולה.
"במכתבים לחברים הוא אומר שכל יצירותיו עד לסימפוניה הזו לא היו אלא פרלודים, פתיחים. בשונה מיצירות אחרות ולמרות ממדיה הוא כמעט ואינו משנה דבר לאחר שכתב את התווים על הנייר. באותו הקשר לאחר שאת נישואיו עם אלמה התנה בין היתר בכך שהיא לא תעסוק בחיבור מוזיקה, הרי שב 1910 השנה שבה הושמעה הסימפוניה לראשונה הוא עצמו עורך כמה מהשירים שחיברה אלמה, ודואג להדפסתם בבית ההוצאה שלו. ועוד באותו הקשר, באחד המכתבים ששלח לאלמה, תוך כדי התעמקות בטקסטים של גתה הוא טוען ש'הרעיון של גתה הוא שכל אהבה היא גנרטיבית, יצירתית, היא המקור והיא התכלית'".
מקהלת זגרב (יח"צ)
אלה בעיקר סממנים חיצוניים?
"לא בהחלט לא, הסממנים החיצוניים מבטאים הלכי רוח. נחזור לדימוי הצייר בתוך היצירה. ביצירה שני פרקים בלבד, אלא שבתוך שני הפרקים ניתן לגלות את ארבעת הפרקים המקובלים של הסימפוניה. הראשון הוא הפרק הראשון ושלושת האחרים בפרק השני.
"הפרק הראשון הוא מזמור תפילה נוצרי בלטינית שכתב בישוף גרמני במאה התשיעית. מאהלר שכתב את יצירותיו בחופשות הקיץ במעון נופש בהרים, (ביתר ימי השנה, שימש כמנהל בית האופרה של וינה), נזכר בטקסט והטקסט הצית את דמיונו. לבקשתו הגיע מווינה טקסט מדויק ואותו הוא הלחין. בתוך הטקסט ישנה השורה החשובה למאהלר, פניית המשורר לאלוהים: 'צוק אהבה ללבבות'. השורה הזאת היא החוליה המקשרת החשובה בין שני פרקי הסימפוניה.
"הפרק השני הוא רובה של תמונת הסיום של החלק השני והאחרון של המחזה 'פאוסט' של גתה. בתמונה זאת מתקיימים דיונים בין יושבי מרום ונשמתו של פאוסט שנמכרה לשטן בתחילת המחזה והיתה אמורה להימסר לשטן עם מותו, זוכה במחילה ואינה יורשת גיהינום, אלא נשארת בין הכוחות המבורכים. המחילה מוענקת על ידי אמו של המושיע, בזכות אהבתה של גרטכן לפאוסט.
"מאהלר בונה את הפרק הגדול הזה משלושה חלקים, החלק הראשון קלאסי מובהק ללא כלים יוצאי דופן, בשני נוכחות של שני הנבלים של התזמורת, המנגנים רק בחלק זה. באחרון מפל של כלי הנשיפה ממתכת. אני רואה בתחילת היצירה ציור של הירונימוס בוש, מצעד של הקו-קולקס-קלאן ותמונה של 'שַבָּת המכשפות'.
"מאהלר נקרע ביצירה בין שכבות המוזיקה הקולית והכלית וזו התחושה שעושה אותו מלחין לדורות שיבואו אחריו. לדידי הוא איש 'זרם התודעה' הספרותי במוזיקה. ככל שאתה מעמיק לקרוא את היצירה אתה מגלה שהסימפוניה הזאת מכילה או מסכמת את כל מה שהוא חיבר קודם לכן".
גם להיותו זר בחברה, יהודי בין גויים (למרות התנצרותו), יש ביטוי ביצירה?
"ללא כל ספק, ראשית יש לי תחושה שמחבר המזמור הנוצרי, החלק הראשון ביצירה, רבאנוס מאורוס, מוצאו יהודי המילה 'הרבאנוס' נשמעת כשיבוש של המילה 'רבן' בעברית שהיא צורה של המילה 'רב', מאורוס, משמעו מארץ המאורים כלומר מצפון אפריקה.
"יותר מזה, אחד המוטיבים ביצירה, הוא ללא כל ספק המקור ששימש את ג'ון ויליאמס שכתב את נעימת הנושא ל'רשימות שינדלר' שכולנו מכירים בביצועו של יצחק פרלמן. המקור הוא בסימפוניה הזאת והוא לא הרמז היחיד".
נעם שריף (צילום: נריטן טופצ'יו)
"להחזיר את התזמורת לצליל שלי"
נחזור לחלקים המעשיים יותר של עבודתך, שוחחנו כאן על המון תיאוריות. בסופו של דבר הצלחת הקונצרט נקבעת לפי מספר חזרות והיכולת להעביר לנגנים את הרצונות שלך, האם גם הם יקבלו הרצאה על הסימפוניה?
"אני מכיר את הנגנים, חלקם כאמור היו כאלה שאני בחנתי לפני 23 שנים. הם יקבלו בעיקר הנחיות באשר לדינמיקה, מהר, לאט, עוצמה ושקט, הנחיות שקל לבצע. הצליל התזמורתי של לפני עשרים שנה נשמע גם היום נפלא ואני שואף לחזור לאותו צליל".
בעידן ריבוי המנצחים – ברוב התזמורות – אפשר לדבר על צליל תזמורת המזוהה עם מנצח מסוים?
"בוודאי שיש צליל. הצליל שנוצר במהלך החזרות, אני אחפש את הצליל הזה ולאחר שניצור אותו אני כמובן ארצה לשמר אותו. פעם נוכחתי שהמלחין והמנצח פייר בולז דרש לקיים חזרה עם תזמורת בבוקר יום הקונצרט למרות שהחזרות הסתיימו בבוקרו של היום שקדם לקונצרט. כששאלתי אותו לפשר הבקשה לחזרה נוספת הוא השיב ללא היסוס, היה להם הצליל שלי, אני רוצה לשמר את הצליל הזה ערב קודם התזמורת הופיעה בקונצרט מוזיקה קלה, אני רוצה להחזיר אותם לצליל שלי ואותי אליהם".
עניין אחר הוא המימון, הפקת קונצרט כזה רחוקה מאוד מהעלויות שמקובלות אצל תזמורת בארץ
"נכון, כאן אני באמת חייב תודה לליאורה עופר, שמממנת את רובה של ההפקה הזאת והסדרה כולה תיקרא על שמו של יולי עופר, שהיה מייסד אגודת ידידי התזמורת וראש הקרן בשנים הראשונות לקיומה".
הסימפוזיון, הקונצרט הקאמרי וההרצאה "למה מאהלר" יתקיימו יום שלישי, 9 בדצמבר 2014 ב-16:00 בבית האופרה- המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב. כרטיס: 150 ₪ טל' להזמנת כרטיסים: 03-9484840 .
הנחות למנויים, גמלאים וסטודנטים.
למה מאהלר - הסימפוזיון
לרכישת כרטיסים לסימפוזיון
הקונצרט "סימפוניית האלף" יתקיים ב-10 בדצמבר 2014 ב-20:00, בית האופרה תל אביב. להזמנת כרטיסים:
03-9484840; ב-11, 13 ו-14 בדצמבר ב-20:30, היכל התרבות ראשון לציון. להזמנת כרטיסים: 03-9484840; ב-15 בדצמבר ב-20:30, היכל התיאטרון קריית מוצקין. להזמנת כרטיסים: 04-8806000.
קונצרט סימפוניית האלף
לרכישת כרטיסים לקונצרט