בתכנית הקונצרטים הקרובים של סימפונט רעננה בימים רביעי וחמישי השבוע – 10 ו-11 בדצמבר 2014 - תבלוט נוכחות איטלקית.
 
סולן הקונצרט  יהיה נגן הקונטרבס הראשי של בית האופרה לה פניצ'ה מוונציה שינגן את אחד הלהיטים הקלאסיים הגדולים (אין הרבה כאלה) לקונטרבס ולתזמורת,  קונצ'רטו של ג'ובני בוטסיני, שכמובן היה נגן בס בעצמו וחיבר יצירות על מנת להעשיר את ההיצע הדליל  של יצירות טובות לכלי העמוק והחשוב הזה.
 
עוד בתכנית יצירות של היידן, מוצרט וריכרד שטראוס  וכן יצירה חדשה שהוזמנה במיוחד על ידי סימפונט רעננה מן המלחין משה זורמן לזכרו ולכבודו של חסיד אומות העולם האיטלקי  ג'יורג'יו פֶּרלַסקה.

הבנאליות של הטוב
 
על נסיבת כתיבת היצירה מספר משה זורמן: "לאחר שהתזמורת פנתה אלי התחלתי לבדוק מי האיש ומהם מפעליו החשובים. סיפור חייו מזמין סרט קולנוע, ואכן כבר נעשה כזה. פרלסקה  הוא איטלקי מאזור פדואה שנסחף לפני כתשעים שנה  אחרי הגל הפאשיסטי באיטליה שהוביל בניטו מוסליני. הוא שרת בצבא האיטלקי במלחמות בחבש (אתיופיה) וכאשר פרצה מלחמת האזרחים יצא לספרד והצטרף לכוחותיו הריאקציונריים של פרנסיסקו פרנקו. האופנה הבינלאומית היתה אז להצטרף לכוחות הסוציאליסטיים, למשל בספריו של המינגווי. בסופו של דבר הסוציאליסטים נחלו תבוסה, פרנקו הפך לגנרליסימו ושלט בספרד עשרות שנים.
 
"פרלסקה הצטיין בשירות הספרדים הלאומנים וקיבל כאות תודה מסמך רשמי חותם על ידי פרנקו המאשר לו כניסה לנציגויות ספרד בכל העולם. מצויד באשרה הייחודית הזאת שב פרלסקה לביתו ושם החל לעסוק באספקה לצבא האיטלקי בחזית הבלקן. בינתיים ראה פרלסקה שהמנהיג הפשיסטי שלו  מוסוליני חובר להיטלר ולשלטון הנאצי בגרמניה והוא תהה על איכות נאמנותו הפוליטית והחל בתהליך כוונון מחדש.   
 
"בשנת 1944, במסגרת עבודתו כספק של הצבא, הגיע לבודפשט. הונגריה נכבשה על ידי הגרמנים ונציגים דיפלומטיים רבים עזבו את הבירה ההונגרית. זו היתה ההזדמנות של פרלסקה, בעזרת המסמך החתום על ידי פרנקו, הוא הזדהה כדיפלומט, אחד המעטים שנותר בבודפשט. פרלסקה החל להנפיק ליהודים בהונגריה תעודות המזהות אותם כספרדים. לפי הסכם בין פרנקו והיטלר, הנאצים לא נגעו ביהודים בעלי תעודות של אזרח מוגן. פרלסקה הכין בשגרירות ספרד ובשגרירות נוספת של ארצות ששמרו על מעמד נייטרלי במהלך המלחמה מקום לקליטתם של היהודים. מהונגריה הוברחו היהודים אל מחוץ למדינות שבשליטת הגרמנים.




משה זורמן (צילום: יחסי ציבור)

 
"במהלך כחודש וחצי הציל פרלסקה כ-5,000 יהודים. אחד מהם," מציין זורמן "הוא שחקן הבימה לשעבר אברהם רונאי. באחד הימים הוא התערב לטובת שני ילדים שהיו בדרכם לאחת הרכבות ולימים הסתבר לו שהגרמני שעימו הוא התעמת היה אדולף אייכמן. ההתגייסות של פרלסקה היתה כרוכה גם בהוצאות כספיות לא מעטות הוצאות מובנות בכללן שוחד לנציגי רשויות ובעלי תפקידים. בתום המלחמה שב פרלסקה לאיטליה חזר לעירו והמשיך בחיים צנועים. 

"בשנת 1987, 42 שנים לאחר המלחמה הגיעה אליו קבוצה מן הניצולים. הם ניסו לאתר אותו שנים קודם אך ללא הצלחה. בעקבות הגילוי סיפר פרלסקה  את סיפור לעיתונאי אנריקו דליו.   דליו פרסם את סיפור ההצלה של פרלסקה וקרא לספר 'הבנאליות של הטוב',  שם הפוך משם ספרה הידוע של חנה ארנדט 'הבנאליות של הרוע'. הטלוויזיה האיטלקית הפיקה סרט מסיפור חייו.
 
"פרלסקה זכה באותות כבוד בארצו, בהונגריה בארצות הברית וכאן בישראל היה לאחד מחסידי אומות העולם, בול הנושא את דיוקנו ראה אור. פסל בדמותו הוצב בבודפשט והוא מונצח בגן על שמו של ראול ולנברג בהונגריה.  בשנת 1992 כשהיה בן 82, מת פרלסקה לאחר התקף לב. כעשר שנים אחרי מותו הפיקה הטלוויזיה האיטלקית סרט על חייו  הסרט נקרא 'פרלסקה – גיבור איטלקי'.  שלוש שנים אחר כך הפיקה גם הטלוויזיה הספרדי סרט על פי סיפור חייו שנקרא 'המלאך מבודפשט' עכשיו הגיע תורה של סימפונט רעננה שמקדישה את עצמה  להנצחת דמויות שהיו לנקודות ציון בהיסטוריה היהודית לעסוק בפרלסקה. לקונצרט יגיעו גם בני משפחתו".

החלק החשוב ביצירה: והיגדת לבנך
 
קורות חייו של האיש מספקות לך לכאורה שפע של חומרים מוזיקליים, איטלקי, שנלחם באתיופיה, ואחר כך מגיע לספרד, חוזר לאיטליה  ומשם מגיע להונגריה ובסוף חוזר לאיטליה.

"החלטתי ללכת בכיוון אחר, מעבר לסיפור הצלילי המתבקש לכאורה.  אין ביצירה התייחסות 'גיאוגרפית' – ניתן להגדיר את היצירה 'הרהורים בעקבות הסיפור'. היצירה נפתחת בחיים השלווים, נמשכת במאבק ובשואה של יהודי אירופה והחלק החשוב ביותר הוא הציווי:'והגדת לבנך'. ההתמודדות עם ניסיונות ההשכחה. אנחנו מצווים להמשיך ולספר את הסיפור הזה כמו את סיפורי הגבורה והסיפורים על חיי היהודים באותה תקופת אימה".
 
ואז כתבת יצירה לתזמורת?
 
"יצירה לתזמורת עם זמר סולן. חיפשתי טקסט לזמר והגעתי לאיטלקי אחר, הלא הוא פרימו לוי, הכימאי והסופר ניצול מחנות ההשמדה שחיבר את 'הזהו אדם?' מתוך הספר לקחתי את השיר המסיים,  "אתם החיים בבטחה בבתיכם החמימים/ אתם המוצאים בשובכם בערב מזון חם ופנים ידידותיות: חשבו: הזהו אדם העובד בבוץ ואינו יודע שלום/ הנאבק על חצי לחם ומת בגלל כן או בגלל לא./חשבו: הזוהי אישה בלי שיער ובלי שם/ בלי כוח עוד לזכור ריקוּת העיניים וקור הרחם. והיו  הדברים האלה אשר אנוכי מצווכם חקוקים על לבבכם/ בשבתכם בבית ובלכתכם בדרך/ בשכבכם ובקומכם. ושיננתם אותם לבניכם או שיִמוֹט הבית, ומחלה תיפול עליכם וצאצאיכם יָסֵבּוּ את פניהם מכם".
 
"היצירה, שנקראת 'שעתו היפה ביותר',  היא מקבילה מוזיקלית לטקסט של פרימו לוי. היצירה נפתחת בתיאור חייהם של האנשים החיים בבתיהם המוגנים בשלווה. היצירה תוהה אם בתנאים אלה אפשר להבין בני אדם החיים בסכנת מוות יומיומית ונאבקים על פת לחם ועל ניסיון לשמור על צלם אנוש.

"משם עוברת היצירה  לתיאור  מאבקי ההישרדות, כוחות הרשע המאיימים, וזעקתם של היהודים הבוקעת מתוך מרש כוחני שמנסה לרמוס הכל. החלק המסיים של היצירה, שוב כמו השיר, הוא הציווי  לדורות הבאים להמשיך ולספר את סיפור השואה, ולהנחיל אותו לדורות הבאים. הזמר גיא מנהיים שר את הטקסט של פרימו לוי בסוף היצירה פעם בעברית ופעם באיטלקית".

מתיאו ליוצי, גיא מנהיים (צילום: יחסי ציבור)
 
מה הקהל אמור לקחת איתו בתום ביצוע היצירה?
 
"הקהל אמור לזכור את מילותיו האחרונות של פרימו לוי, הציווי לזכור. מלים אלו זוכות במוזיקה  משמעותית ו"גדולה'"

 
הקונצרט יתקיים בימים רביעי וחמישי, 10, 11 בדצמבר 2014 ב-20:30  (ב-20:00 תיערך קבלת פנים לשגריר איטליה בישראל ולאשתו) במשכן העירוני למוזיקה ולאמנויות רעננה. כרטיס: 150 שקלים. טל': 09-7462677.